דסיור מפוספס
 דסיור מפוספס
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| תת־מחלקה: | כיסאים |
| על־סדרה: | כיסאים אוסטרלים |
| סדרה: | טורפי כיס |
| משפחה: | נמיות כיס |
| סוג: | דסיור מפוספס |
| מינים | |
|
4 | |
| שם מדעי | |
 Myoictis
| |
דסיור מפוספס (שם מדעי: Myoictis - אטימולוגית: נמייה-עכברית) הוא סוג של טורף כיס קטן וססגוני דמוי נמייה קטנה ממשפחת נמיות הכיס, הכולל 4 מינים החיים ביערות הגשם של האי גינאה החדשה אשר בשליטת פפואה ואינדונזיה. כל מיני הדסיור המפוספס קרויים על שמם של זואולוגים וחוקרי טבע.
טקסונומיה
דגימות של הדסיורים המפוספסים נאספו על ידי נוסעים מערביים בגינאה החדשה כבר ב-1828, אך בתחילה הם שויכו לסוג פסקוגל; הסוג תואר מדעית לראשונה בשנת 1858 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון אדוארד גריי, שקיבל דגימה מגינאה החדשה וחשב שמדובר בטקסון מונוטיפי; בהמשך, התברר שיש להוסיף לסוג החדש שתי מינים נוספים שהתגלו עוד קודם לכן אך סווגו כפסקוגלים. הטקסונומיה ומעמד המינים של מיני הדסיור לא היו ברורים דיים עד תחילת המאה ה-21, ורק בשנת 2005 נקבע סופית מעמדם על ידי הזואולוגית פטרישיה וולי שחקרה את האנטומיה והגנטיקה של הדגימות שנאספו במשך השנים וגילתה אגב כך מין רביעי הקרוי על שמה.
אנטומיה
הדסיור המפוספס הוא טורף כיס ססגוני למדי: הפרווה שלו בצבע חום בהיר או כהה בהתאם למין, והראש כתום או אדמדם בוהק. למרבית המינים, המותניים, הצלעות ופלג הגוף האחורי בצבע כחלחל-כסוף, והבטן צהבהבה או אפורה. לאורך הגב, ישנה למרבית המינים רצועה עבה בצבע חום בהיר, צהבהב או קרם, אשר לאורכה שלושה פסים אנכיים ועבים בצבע שחור. לדסיור המפוספס מבנה גוף צר וגמיש, ראש מחודד, וזנב ארוך ושעיר במיוחד שעוביו וצבעו האדמוני משתנים בין המינים. יש לו אוזניים קצרצות ועגלגלות, עיניים גדולות, ורפידות בולטות על כפות הרגליים הדקיקות. אורך הגוף של הדסיורים המפוספסים נע בין 17 ל-25 ס"מ, אורך זנבם 15–23 ס"מ ומשקלם כ-200 גרם.
ביולוגיה
הדסיורים המפוספסים אנדמיים כאמור לגינאה החדשה, אך הם מצויים גם במספר איים קטנים נוספים ליד גינאה. הם חיים ביערות גשם טרופיים לאורך רכסי ההרים והעמקים, וניתן למצוא אותם בגבהים של 1,600-650 מטר מעל פני הים. הם מסוגלים לטפס על עצים, אך חיים וצדים על הקרקע בעיקר. הדיווחים הסותרים של הזואולוגים אודות שעות הפעילות של הדסיורים, עשויים להצביע על כך שחלקם פעילי יום וחלקם פעילי לילה. אין מידע רב אודות האקולוגיה והביולוגיה של הדסיורים המפוספסים, ועל פי המידע הזמין, נראה שהם אינם חופפים זה לזה. התזונה שלהם כוללת חרקים, חסרי חוליות ועכבישאים, לצד עכברים, חולדות קטנות, לטאות, עופות קטנים ואולי גם חסילונים החיים במים מתוקים. לנקבת הדסיור 4–6 פטמות בהתאם למין; הכיס שלה הוא למעשה קפל עור אשר אינו מפותח דיו כאצל הקנגורו.
מינים
- דסיור מפוספס מולר (Myoictis melas) - המין הנפוץ בסוג. מצוי בצפון, מרכז ומערב גינאה החדשה, ובאיי ראג'ה אמפט.
- דסיור מפוספס וולאס (Myoictis wallacii) - מצוי בדרום גינאה החדשה ובאיי ארו.
- דסיור מפוספס טייט (Myoictis wavicus) - אנדמי לצפון רכס אואן סטנלי במערב גינאה החדשה.
- דסיור מפוספס וולי (Myoictis leucura) - אנדמי לדרום ומערב רכס אואן סטנלי במערב גינאה החדשה.
קישורים חיצוניים
- תמונות ומידע מפורט אודות מיני הדסיור המפוספס, מתוך מחקרה של הזואולוגית פטרישיה וולי.
