הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1955)
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו בפעם השנייה במדינת ישראל ב-26 ביולי 1955 במקביל לבחירות לכנסת השלישית. בבחירות אלו שיטת הבחירות הייתה דומה לשיטת הבחירות לכנסת.
לקראת בחירות אלו החליטה מפלגת מפא"י להפסיק ולהשתמש בשם "רשימת ההסתדרות" שעורר מחלוקת בבחירות הקודמות ולהתמודד תחת שמה המקורי.
הבחירות ברשויות השונות
עיריות
בירושלים אחוז ההצבעה עמד על 73.4% והבחירות התקיימו על כ-21 מושבי מועצת העיר. בבחירות אלו נבחר מועמדה של מפא"י גרשון אגרון, שרשימתו קיבלה כ-6 מושבים. המפלגות הדתיות קיבלו אף הן כשישה מושבים בסך הכל. תנועת החירות קיבלה כארבעה מושבים. ויצו, אחדות העבודה והציונים הכלליים קיבלו כמושב לכל רשימה. המפלגה הפרוגרסיבית קיבלה כשני מושבים. מפ"ם ומק"י לא צברו די קולות על מנת להיבחר למועצה.
בתל אביב-יפו אחוז ההצבעה עמד על כ-78%, פחות מהבחירות הקודמות. את רשימת מפא"י הובילה שרת העבודה גולדה מאיר שהתמודדה מול מועמד הציונים הכלליים וראש העיר המכהן חיים לבנון. אמנם מפא"י קיבלה יותר מ-30% מקולות התושבים וכעשרה מושבים (מתוך 31), אך חיים לבנון נבחר בסופו של דבר לראש העיר בעקבות תמיכה של הדתיים ומפלגת חירות.
בחיפה ניצח ראש העיר המכהן אבא חושי, לאחר שמפא"י קיבלה כ-8 מתוך 21 המושבים. שאר הסיעות קיבלו כמושב אחד או שניים, מלבד הציונים הכללים שקיבלו כשלושה מושבים.
בבאר שבע ניצח ראש העיר המכהן דוד טוביהו, כשסיעת מפא"י קיבלה 4 מושבים תוך 13 מושבי המועצה. מפ"ם קיבלו כשלושה מושבים והסיעות בדתיות קיבלו כ-4 מושבים. אחדות העבודה ותנועת החירות קיבלו כמושב אחד לכל רשימה. מק"י והציונים הכלליים לא נכנסו למועצה.
גם בלוד נבחר ראש עיר המכהן מטעם מפא"י פסח לב לאחר שגם רשימתו קיבלה 4 מושבים תוך 13 מושבי המועצה.
גם בעכו נבחר ראש העיר המכהן מטעם מפא"י יוסף גדיש, שמפלגתו קיבלה כשלושה מושבים מתוך 13 מושבי המועצה.
בנתניה נבחר אף הוא ראש העיר המכהן עובד בן עמי מהציונים הכלליים. רשימתו קיבלה כשלושה מושבים מתוך 15. מפא"י קיבלה מספר זהה של מושבים, ושאר הסיעות קיבלו מושב אחד או שניים. זאת מלבד אגודת ישראל ומק"י שלא נבחרו כלל למועצה.
גם בראשון לציון נבחר ראש העיר המכהן מטעם הציונים הכלליים אליקום אוסטשינסקי לאחר שרשימתו קיבלה 4 מושבים תוך 15 מושבי המועצה.
המועצות המקומיות
לראשונה בתולדות המדינה, התקיימו במועצות המקומיות, בהתאם לצו המועצות המקומיות שפורסם בשנת 1950.
באבן יהודה נבחר מועמד המפלגה הפרוגרסיבית יהודה בכר, אף על פי שהיה נציג יחידי ממפלגתו במועצה בת תשעה חברים. גם בבית יצחק (שהייתה מועצה מקומית עצמאית עד 1963) המפלגה הפרוגרסיבית ניצחה, והפעם ברוב משמעותי של כשחמישה מושבים מתוך תשעה.
באזור ניצח אבנר גרעין ממפא"י לאחר שמפלגתו קיבלה כשלושה מושבים מתוך 9 מושבי המועצה.
גם בבאר יעקב ניצחה מפא"י (בהובלת שלום ריחנית) שקיבלה כשלושה מושבים מתוך 7 מושבי המועצה.
מפא"י ניצחה במועצות רבות נוספות ובהן בית דגן, בית שאן, בת ים, גבעתיים, גבעת עדה, גבעת שמואל, גן יבנה וקריית טבעון.
באופן חריג לתקופה זו, בגדרה ניצח אליהו פרנקל, שהוביל רשימה מקומית שלא שויכה למפלגה ארצית.
קישורים חיצוניים
 מערכות בחירות לרשויות המקומיות בישראל
| |
|---|---|
|
