הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1983)
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו בפעם השמינית ב-25 באוקטובר 1983.
הבחירות ברשויות השונות
בירושלים התמודדו ארבעה מועמדים: ראש העיר המכהן טדי קולק, מאיר פורוש, שלמה תוסיה-כהן וגרשון סלומון. בבחירות עצמן הצביעו כ-125,000 איש וידי קולק ניצח ברוב משמעותי של כ-80,000 קולות. לקראת הבחירות למועצת העיר הוקמה מפלגת ש"ס שבשנים שלאחר מכן הפכה למשמעותית ברמה הארצית. סיעתו של קולק ("ירושלים אחת") קיבלה כ-17 מושבים, ושאר מושבי העיר התחלקו בין הסיעות הליכוד (4), אגודת ישראל וש"ס (3 מושבים לכל רשימה), פועלי אגודת ישראל (2 מושבים), סיעת תדי"ר והמפד"ל (מושב לכל רשימה).
בתל אביב-יפו התמודדו כ-7 מועמדים (ובהם מועמד המערך דב בן-מאיר, ויקי שירן, יצחק ארצי, אייבי נתן ומרדכי וירשובסקי) אל מול ראש העיר המכהן מטעם הליכוד שלמה להט. להט ניצח עוד בסיבוב הראשון עם כ-58.4% מקולות הבוחרים. במועצת העיר סיעת הליכוד קיבלה כ-14 המושבים, ושאר המושבים התחלקו בין סיעת המערך (9), הסיעה הדתית (3), הרשימה הליברלית ושינוי (2 לכל רשימה), ואילו רשימתו של אייבי נתן קיבלה כמושב אחד. מפלגת חד"ש התמודדה אף היא למועצת העיר, אך לא עברה את אחוז החסימה.
בחיפה ראש העיר המכהן מטעם המערך אריה גוראל ברוב גדול של כ-63% מקולות הבוחרים. מולו התמודדו כמספר מועמדים ובהם המדענית יהודית נאות שהתמודדה מטעם מפלגת שינוי שקיבלה כ-6.6% מהקולות, והטייסת יעל רום שהגיעה למקום השני עם 17% מהקולות. במועצת העיר סיעת המערך קיבלה כ-13 מושבים, ואילו הליכוד-כחמישה מושבים. שאר הסיעות היו החזית הדתית המאוחדת (3), סיעת "חיפה בדרך הנכונה" ושינוי (2 לכל רשימה), חד"ש, רשימת הצעירים והרשימה הליברלית (מושב לכל רשימה).
בבאר שבע התמודדו כ-7 מועמדים מול ראש העיר המכהן אליהו נאוי. בסופו של דבר אליהו ניצח את מועמד העבודה אורי סבג בסבב השני.
בראשון לציון ניצח מועמד המערך מאיר ניצן את ראש העיר המכהן חנניה גיבשטיין ברוב של 52% מול 33%. סיעת המערך קיבלה כ-11 מושבים, לעומת 5 מושבים שקיבלה רשימתו העצמאית של גיבשטיין. הליכוד והרשימה הדתית קיבלו כשני מושבים לכל רשימה. רשימה מקומית נוספת קיבלה כמושב אחד.
ברמת גן הגיע למקום הראשון מועמד הליכוד ישראל פלד, שקיבל כ-1.2% (600 קולות) פחות מרף ה-40% הדרושים לניצחון בסבב הראשון. בסבב השני פלד התחרה מול מועמד המערך אורי עמית. בסופו של דבר עמית ניצח ברוב של כ-50.5%.
בהרצליה התמודדו לראשות העיר מועמד העבודה וראש העיר המכהן יוסף נבו מול מועמד הליכוד אלי לנדאו. בסופו של דבר, לנדאו ניצח עם 55% מהקולות, לעומת 41.7% שהצביעו לבנו. במועצת העיר מפלגת העבודה קיבלה כ-8 מושבים, לעומת 7 לליכוד, כאשר המפד"ל ואגודת ישראל שקיבלו כמושב לכל רשימה.
בכפר סבא ניצח מועמד המערך יצחק ולד עם כ-74.6% מהקולות ו-10 מתוך 15 מושבי המועצה.
במגדל העמק ניצח מועמד הליכוד שאול עמור שקיבל כ-54.5% מהקולות. מולו התמודדו יעקב טולדנו מהמערך ודוד קדוש העצמאי.
בקריית גת ניצח ראש העיר המכהן מטעם הליכוד דוד מגן. הליכוד ניצח גם בקריית שמונה עם המועמד פרוספר אזרן.
בבת ים ניצח מועמד המערך אהוד קינמון שקיבל כ-44% מקולות הבוחרים. סיעתו קיבלה כ-12 ממושבי המועצה מתוך 23.
בנצרת עלית ניצח ראש העיר המכהן מטעם המערך מנחם אריאב. מועצת העיר התחלקה בין הליכוד (5 מושבים) לבין המערך (8 מושבים).
בבני ברק ניצח המועמד משה אירנשטיין עם כ-55% תמיכה.
בגבעתיים ניצח מועמד המערך בהובלת יצחק ירון.
בחדרה ניצח ראש העירייה המכהן יחיאל כהנא עם כ-44.3% מקולות הבוחר. המערך ניצח גם ברוב גדול בעיר חולון עם ראש העיר פנחס אילון.
בעפולה התמודד רק ראש העיר המכהן מטעם הליכוד עובדיה עלי, שקיבל כ-100% מהקולות.
בגבעת עדה ניצח מועמד העבודה יעקב דורון את מועמד הליכוד עמינדב ארגוב. המערך ניצח גם ביישובים נס ציונה, נחלת יהודה ומצפה רמון.
במטולה ניצח מועמד הליכוד יוסף גולדברג את המועמד העצמאי ביאליק בלסקי. הליכוד ניצח גם בנתיבות, מנחמיה וקריית עקרון.
המפד"ל ניצחה במבשרת ציון עם המועמד צדוק בן יצחק. המפד"ל ניצח גם בעיר טבריה עם ראש העיר המכהן יגאל ביבי.
ברמות השבים התמודדו רשימת מועמדים אחת ומועמד אחד לראשות המועצה לכן לא התקיימו בחירות. הרשימה היחידה איישה את כלל מועצת היישוב והמועמד היחיד דוד אפיק מונה לראש המועצה. מקרה דומה קרה בסביון, שבי ציון ובאזור (שם הרשימה היחידה הייתה של מפלגת העבודה).
בקצרין נערכו הבחירות לראשונה בתולדות היישוב, שבהן ניצח ראש המועצה המכהן סמי בר לב מסיעת "קצרין בתנופה".
קישורים חיצוניים
תוצאות הבחירות - חלק א' (ירושלים), חלק ב' (חיפה), חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', חלק ז', חלק ח', חלק ט', חלק י', חלק י"א, חלק י"ב, חלק י"ג, חלק י"ד (קריית אתא, באקה אל גרביה, כאבול), חלק ט"ו (עוספיא), חלק ט"ז (ג'ת), חלק י"ז (מעיליא, אשדוד), חלק י"ח (מעיליא, נהריה, רמת השרון)
