הבית השרוף
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | העיר העתיקה |
| http://ilmuseums.com/museum_heb.asp?id=19 | |
הבית השרוף, או בית קתרוס, הוא כינויו של בית מגורים משלהי תקופת בית שני שנשרף ונחרב במהלך חורבן ירושלים לאחר הכנעת מרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, ונתגלה מחדש בשנת 1970[1], בחפירות ארכאולוגיות בעיר. הבית עצמו נמצא כ-6 מטרים מתחת למפלס רחוב תפארת ישראל ברובע היהודי, והוא חלק ממוזיאון לארכאולוגיה בשם הפרוור ההרודיאני. על פי כתביו של יוסף בן מתתיהו, אזור זה של ירושלים היה ידוע בעושרו, ובשל קרבתו לבית המקדש היה מאוכלס בראשי הכהונה בעיר.
החפירות הארכאולוגיות
לאחר מלחמת ששת הימים נתגלה הרובע היהודי בעיר כשהוא נתון תחת הרס וחורבן לאחר 19 שנות שלטון ירדני. הבנייה המחודשת ברובע הובילה גם לחפירות ארכאולוגיות נרחבות באזור בשנים 1969-1982 בחסות המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הישראלית בראשותו של ד"ר נחמן אביגד. הבית נתגלה בדצמבר 1969 מתחת לשכבה של אפר והרס, וחפירתו נמשכה מ-4 בינואר ועד 20 בפברואר 1970.
בחפירות נתגלה שמדובר בחלק קטן של בית מגורים גדל מידות (שחלקו עדיין נמצא מתחת לבתי הרובע). בבית נמצאו, בין יתר הממצאים, מטבעות שהופקו ביהודה בשנים 67-69 - דבר המעיד על מועד חורבנו של הבית. שטחה של קומת הקרקע הוא כ-55 מ"ר, והיא כוללת חצר, ארבעה חדרים, מקווה ומטבח. קירות הבית נשתמרו עד לגובה של כמטר אחד, בנויים מאבנים ומלט, וטוחים בטיח לבן ועבה. עוד נמצאו בבית השרוף כלי אבן רבים, המעידים על כך שבבית שמרו בקפידה על חוקי הטהרה (שהרי כלי אבן אינם מקבלים טומאה), ותומכים בסברה שבבית גרה משפחת כהנים. בנוסף, נמצאה בחפירות משקולת אבן, עליה נחרתה הכתובת: "[ד]בר קתרוס". על-פי התלמוד הבבלי, משפחת קתרוס הייתה משפחת כהנים ידועה לשמצה, שעליה נאמר: אוי לי מבית קתרוס, אוי לי מקולמוסן[2], ורש"י מסביר: "שהיו כותבין איגרות לרעה", כלומר משמיצים אנשים אחרים בכתב.
עוד נמצאו בבית השרוף כלי זכוכית שהכילו בושם. מכך הסיקו שבבית זה הוכנה הקטורת לבית המקדש. עדות לחורבן ירושלים שבא לידי ביטוי בבית זה ניתן לראות אבנים שרופות באש עזה, עץ חרוך ושכבות של אפר ופיח המעידים על החורבן וההרס שליווה את כיבוש העיר העליונה בידי הרומאים. שני ממצאים נוספים ייחודיים לבית זה: שרידי זרוע של אישה כבת 25, המעידים על כך שבעת חורבן הבית כרתו המחריבים את ידה של האישה, וכידון ברזל שנמצא רכון בפינת חדר.
שרידי הבית נמצאים היום ברחוב תפארת ישראל שברובע היהודי, והם משמשים כמוזיאון. המוזיאון מציג סרטון וידאו עלילתי בן 25 דקות המתאר את חיי משפחת הכהנים שהתגוררה בבית, וכן את ימיה האחרונים. הסרטון מכיל תסריט דמיוני שבו בן המשפחה משתתף במרד בשורות הקנאים, למרות התנגדות אביו הכהן, ונשאר אחרון במחילות הסודיות תחת העיר החרבה ומחליט להצטרף לשארית הקנאים במצדה. כמו כן, הסרטון מציג גם דמות של שפחה צעירה בבית המשפחה, שהיא מקור היד הכרותה שנמצאה בבית. את התצוגה והמוזיאון תכנן האדריכל פטר בוגוד, הידוע בכך שתכנן את שחזור הקארדו בירושלים.
לקריאה נוספת
- נחמן אביגד, העיר העליונה של ירושלים, ירושלים, תשמ"א
קישורים חיצוניים
- היום האחרון בעיר העליונה, באתר אתרוג.
- תקציר מסרטון הווידאו המוצג במוזיאון הבית השרוף, באתר הרובע היהודי
הערות שוליים
- ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נז עמוד א.
