מעלית הכותל
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
מעלית הכותל היא מעלית שעתידה לחבר בין מפלס הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים למפלס רחבת הכותל המערבי. מטרת היוזמה היא הנגשת רחבת הכותל המערבי לעשרות אלפי מבקרים, שנאלצים להגיע במעלות רבי יהודה הלוי או בדרכים אחרות.
בסך הכל ייבנו באתר שתי מעליות בגובה כ-22 מטר ואולם מבואה, בעלות 55 מיליון שקלים ובמשך כשלוש שנים.[1]
המעלית
הרובע היהודי כבר הונגש ברובו לבעלי מוגבלויות לפני כמה שנים. עם זאת, לאור המורכבות הרבה בחפירה בתוך אדמת הרובע, לא נפתרה בעיה מרכזית, חיבור מפלס הרובע למפלס הכותל. על מנת לפתור את הבעיה תיבנה מעלית שתרד מרחוב משגב לדך עד גובה הכותל, משם תוביל מנהרה אופקית באורך 65 מטר עד ליציאה. במתחם ייבנו חדרי שירותים, פינות ישיבה, חדרי חשמל ואוורור וכן שדרת חנויות.[2]
היוזמה הוצעה לראשונה בשנת 2001 על ידי ברוך קליין, איש עסקים בינלאומי המתגורר ברובע היהודי. בשנת 2008 חתמו ניסים ארזי, מנכ"ל החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, ומר ברוך קליין, על תרומה של מר קליין בגובה של כעשרה מיליון ש"ח ליוזמה.[3]
במאי 2017 התקבלה החלטת ממשלה על ביצוע ומימון היוזמה. היא תמומן על ידי גופים שונים, וכוללת שיתוף פעולה מורכב בין כולם. מבין הגופים ניתן למנות את עיריית ירושלים, החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, משרד ירושלים ומורשת, משרד התיירות, משרד הבינוי והשיכון ועוד.[4] ביוני 2020 פורסם שנחתם הסכם בין עיריית ירושלים לחברה לשיקום ולפיתוח ברובע היהודי לתחילת העבודות. העלות סופית מגיעה ל-55 מיליון ש"ח והבנייה צפויה להסתיים תוך כשלוש שנים.[5]
בספטמבר 2024 החלו עבודות הבנייה של המנהרה, שעל פי התכנון, יסתיימו עד 2026[6].
ממצאים ארכאולוגים
בחפירות ההצלה במקום התגלה מקווה טהרה מתקופת בית שני. ייחודו של המקווה מתבטא במיקומו, על המדרון המזרחי של הגבעה המערבית, באזור שבין העיר העליונה לעיר התחתונה. תופעה לא מוכרת שמצריכה מחקר נוסף היא שהמקווה נחצב תחת אמת המים התחתונה, ונראה שהיא הייתה מקור המים המרכזי שלו. ייתכן שהמקווה שימש חלק מבית מפואר ברובע ההרודיאני שסביר להניח שגרו בו משפחת כהנים.
בנוסף נמצאו אמת מים מימי בית המקדש השני, בריכת מים שנבנתה על ידי חיילי הלגיון העשירי פרטנסיס ובור מים ובו כ-40 סירי בישול מתקופה זו. החפירות נערכו בניהולם של מיכל הבר וד"ר אורן גוטפלד, מטעם האוניברסיטה העברית ובמימון משרד ירושלים ומורשת.[7]
בשיתוף עם ד"ר עמית ראם הוחלט לשמר את המקווה ולשלב אותו ואת שאר הממצאים בבניית אולם המבואה של המעלית.
קישורים חיצוניים
- החלטת הממשלה משנת 2017, הקמת מעלית ומעברים תת-קרקעיים להנגשת הרובע היהודי לרחבת הכותל המערבי
- איתמר אייכנר, מקווה טהרה מימי בית שני התגלה בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים, באתר ynet, 11 ביולי 2022
הערות שוליים
- ↑ בעלות 55 מיליון שקלים: פרויקט המעלית לכותל מתקדם | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2020-06-24
- ↑ אגף תכנון, בינוי ופיתוח, באתר החברה לפיתוח הרובע היהודי, 2021-09-09
- ↑ מעלון יחבר את הרובע היהודי עם רחבת הכותל, באתר www.aisrael.org
- ↑ קותי פונדמינסקי, בקרוב בכותל: מעלית מהרובע היהודי אל רחבת המתפללים, באתר mynet ירושלים, 28 במאי 2017
- ↑ כיכר השבת, משה ליאון חתם: תוקם מעלית שתחבר בין הרובע לכותל, באתר כיכר השבת, 23 ביוני 2020
- ↑ שילֹה פריד, פורצי דרך: החלו העבודות לבניית מעלית הכותל, באתר ynet, 22 בספטמבר 2024
- ↑ איתמר אייכנר, מקווה טהרה מימי בית שני התגלה בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים, באתר ynet, 11 ביולי 2022
מעלית הכותל40236995Q115089764