שער הבורסקאים
שער הבורסקאים (או פשפש הבורסקאים) הוא שמו של שער צלבני קדום בחומות ירושלים, ששכן בסמוך לשער האשפות של ימינו, בדרום-מזרח העיר העתיקה.
שער הבורסקאים שכן בנקודה הנמוכה ביותר בירושלים, במקום בו מתנקז הגיא המרכזי אל מחוץ לעיר, ומתחבר לנחל קדרון. לאורך השנים היה זה האזור המוזנח והעני ביותר בעיר, ששימש כנראה כבר בימי בית המקדש השני כמקום בעלי מלאכה ומגדלי צאן.
באזור זה שכן בתקופה הצלבנית שוק בשר[1], ולצדו פעלו הבורסקאים - מעבדי העורות. ייתכן שהסיבה למושבם דווקא כאן הוא בשל העובדה שמי הגשמים, שזרמו בטירופיאון, סייעו לקצבים ולבורסקאים לשטוף את הלכלוך הרב שנגרם כתוצאה מהעיסוק בבשר ובעורות. שער הבורסקאים עצמו שימש כמוצא מי הניקוי אל מחוץ לעיר.
זיהוי הפשפש
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו על ידי בנימין מזר ומאיר בן דב לאחר מלחמת ששת הימים, נחשף מגדל שמירה מן התקופה האיובית, המאוחרת בכמאה שנה לתקופה הצלבנית. למרות זאת, זיהה בן דב את השער למגדל כשער הבורסקאים הצלבני, והשם דבק בו, ואף מופיע במפות העיר העתיקה. המתנגדים לזיהוי זה (הארכאולוג דן בהט למשל), טוענים כי יש לחפש את שער הבורסקאים הצלבני במרחק של כ-50–100 מטרים צפונה למגדל האיובי הקיים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
