הגדת לונדון
הגדת לונדון היא כתב יד מאויר מן הרבע השלישי של המאה ה־15, מעשה ידיו של יואל בן שמעון. כיום היא שמורה בספרייה הבריטית.
היסטוריה
ההגדה של פסח נוצרה בין השנים 1451[1] ל־1478.[2] על פי מאפיינים סגנוניים וביבליו־פילולוגיים, מקובל להניח כי היא נעשתה סביב שנת 1460. קיימת מחלוקת מחקרית בשאלת מקום יצירתה – אם בדרום גרמניה, בצפון איטליה, או בשני האזורים גם יחד.[3] על פי הקולופון ברור כי ההגדה יצאה מתחת ידו או מסדנתו של יואל בן שמעון, אם כי ככל הנראה לא פעל לבדו. הקולופון עצמו מנוסח כך:
"לבי מייעץ לענות לזה שאומר ושואל: 'מי צייר זאת?' אשיב לו: 'אני, פרייבוש, הקרוי יואל'. עבור יעקב מתתיה, יאריך ימים, בנו של מחרז, איש צדיק" .[4]
במחקר הוצעו כמה השערות באשר למשמעותו של המונח „Mhrz“ המופיע בקולופון של הגדת לונדון. "Mhrz" הוא אחד מהבאים :
- האחת – כקיצור של הביטוי העברי „מורנו הרב יצחק“, כאשר האות „Z“ מתפרשת כקיצור לשם „זקֶל“, שהוא צורת חיבה לשם יצחק. יעקב מתתיה זה, בנו של יצחק, ידוע גם כלקוח של כתב־יד נוסף – מחזור, השמור כיום בספריית מדינת בוואריה במינכן.[5] האפשרות השנייה מציעה כי מדובר בציון שנה, שניתן לקרוא אותה כשנת ה׳ריב (5212), היא 1451/52 לספירה. עם זאת, ההשערה האחרונה נחשבת לפחות סבירה, מאחר ששאר העדויות מצביעות על יצירת ההגדה סביב שנת 1460 וכן על הקשר המזוהה עם המזמין, יעקב מתתיה.
על גורלה של הגדת לונדון בין היותה בבעלותו של יעקב מתתיה במאה ה־15 לבין הופעתה מחדש בחנות ספרים עתיקים במאה ה־19 לא נשתמר כל מידע. באפריל 1844 רכש המוזיאון הבריטי (כיום הספרייה הבריטית) את כתב־היד תמורת 42 ליש״ט מבית המסחר Payne & Foss. ההגדה נרשמה בקטלוג הספרייה תחת הסימון Add. MS 14762.[1]
צורת כתב־היד
הספר כולל 49 דפי קלף במידות 275×375 מ״מ, הכתובים משני צדדיהם ומקצתם גם מאוירים. הכריכה, עשויה עור, מתוארכת בקירוב לאותה תקופה שבה נוצר הספר. היא מעוטרת בדגמים חקוקים בשוליים, ובהם דמויות אנוש, בעלי חיים וצמחים. משמעותן של דמויות אלו שנויה במחלוקת במחקר.[6]
תוכן
כתב היד מכיל:
- תוכן כתב־היד הגדת לונדון כוללת שלושה מרכיבים עיקריים:
- הטקסט הליטורגי של סדר הפסח, טקס ערב פסח המציין את שחרור בני ישראל מעבדות מצרים.
- פירוש לטקסט הליטורגי מאת אלעזר מגרמייזא (1238–1165), חכם ורב בקהילת יהודי וורמייזא.
- איורים וראשי תיבות מעוטרים – חלק ניכר מן האיורים הם אותיות פתיחה מפוארות. עם זאת, לא ניתן לקבוע בוודאות שכל האיורים נעשו בידי יואל בן שמעון. מחקר סגנוני חילק את האיורים לשתי קבוצות: הדפים 9–37 צוירו בסגנון איטלקי ונחשבים ליצירתו של יואל בן שמעון, בעוד שיתר האיורים מעוצבים בסגנון גרמני עכשווי, שיוחסו ליד אחרת.[3]
ביבליוגרפיה
- דוד גולדשטיין: הגדת לונדון מהספרייה הבריטית. כתב יד עברי מאמצע המאה ה-15 שנכתב ואויר על ידי יואל בן שמעון פייבוש אשכנזי, עם פירוש המיוחס לאלעזר בן יהודה מוורמס . הרדר, פרייבורג 1985. ISBN 3-451-20188-7 ( מהדורת פקסימיליה גרמנית).
- דוד גולדשטיין: הגדה אשכנזית. כתב יד עברי מאמצע המאה ה-15 מאוסף הספרייה הבריטית, שנכתב ואויר מאת יואל בן שמעון בשם פייבוש אשכנזי, עם פירוש המיוחס לאלעזר בן יהודה מוורמס . הוצאת תמזה והדסון, לונדון 1985 (מהדורה בשפה האנגלית).
הערות שוליים
הגדת לונדון41699595Q106230289