הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים
 | |
| השופט אשר גרוניס המשמש יו"ר הוועדה | |
| ייסוד הוועדה | 1999 |
|---|---|
| יו"ר | אשר גרוניס |
| תחומי שיפוט | בחינת כשירותם והתאמתם לתפקיד של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה |
| חברים | |
| |
הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, שנקראה גם הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, היא ועדה שהוקמה מכוח החלטת ממשלת ישראל משנת 1999 ומשמשת לבחינת כשירותם והתאמתם לתפקיד של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה מבחינת טוהר המידות.[1] תפקיד הוועדה הוא לבחון את המינוי, להבטיח את טוהר המידות של המועמד ולבחון אם דבק פגם או דופי כלשהו במינוי המוצע. בראשות הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, ועל שמו מכונה הוועדה בתקשורת ובפרסומים שונים ("ועדת בך", "ועדת טירקל", "ועדת גולדברג", "ועדת גרוניס").
מלבד ראש הוועדה, מכהנים בה שלושה חברים נוספים: נציב שירות המדינה, ושני נציגי ציבור המגיעים מעשייה בתחומים שונים, ובהם צבא, אקדמיה ומשפט.
שבעת התפקידים שהמועמדים להם נבדקים על ידי הוועדה הם:
- ראש המטה הכללי
- המפקח הכללי של משטרת ישראל
- ראש המוסד
- ראש שירות הביטחון הכללי
- נציב בתי הסוהר
- נגיד בנק ישראל
- המשנה לנגיד בנק ישראל
סמכויות ותפקיד
תפקידה של הוועדה הוא "להבטיח את טוהר המידות במינויים הבכירים, ולבחון שמא דבקו פגם או דופי כלשהם במינויים המוצעים".[2]
בג"ץ הרחיב בעניין מטרת הוועדה וקבע כי עליה להבטיח הן שהמינוי נעשה משיקולים ראויים של טובת האינטרס הציבורי והן שלא ימונה אדם שטוהר המידות שלו פגום:
עיקר תפקידה של הועדה המייעצת הוא, איפוא, לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי. פרשנות רחבה זו של סמכות הועדה המייעצת נובעת מנוסחה של החלטת הממשלה ומהתכלית והמטרות שלשמן הוקמה הועדה. פרשנות זו מתיישבת עם התפיסה המדגישה את חשיבותה של הביקורת המינהלית כאמצעי רב חשיבות לבחינה מעמיקה ויסודית של הסוגיה העומדת לדיון. ... ביקורת מנהלית כאמור עשויה להיות אף רחבה יותר מן הביקורת השיפוטית, המתמקדת, על-פי טיבה, בבחינה – האם נפל בהחלטה פגם משפטי.
— בג"ץ 1570/07 עמותת "אומץ" ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח', ניתן ב־25 בפברואר 2007
הרכב הוועדה
הוועדה כוללת ארבעה חברים: יו"ר, שהוא שופט בית המשפט העליון בדימוס, נציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור נוספים. היו"ר ואנשי הציבור ממונים על ידי הממשלה ונבחרים בפועל על ידי ראש הממשלה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לתקופת כהונה אחת של שש שנים שאינה ניתנת להארכה. בהחלטות הממשלה לא נקבעו קריטריונים למינוי אנשי הציבור לוועדה, מעבר להנחיות ונהלים כלליים. בהנחיות אלה קיימת חובת הייצוג ההולם לנשים. כן קיימות בהן מגבלות על מינוי חברים בעלי זיקה עסקית, אישית או פוליטית לחברי הממשלה. יש צורך בקוורום של שלושה חברים כדי לקיים את ישיבות הוועדה. כן נקבע שבמקרה שהדעות בוועדה לגבי החלטתה שקולות, יינתן ליו"ר הוועדה קול נוסף מכריע.
ראשי הוועדה לדורותיהם
| תמונה | שם | תקופת כהונה | |
|---|---|---|---|
| 1 | .JPG)
|
גבריאל בך | 1999–2010 |
| 2 | 
|
יעקב טירקל | 2010–2018 |
| 3 | 
|
אליעזר גולדברג | 2018–2022 |
| (מ"מ) |  |
אליקים רובינשטיין | 2022–2024 |
| 4 | |
אשר גרוניס | 2024 – ואילך |
חברי הוועדה
כיום מכהנים בוועדה:
- יושב ראש: אשר גרוניס
- נציב שירות המדינה: דניאל הרשקוביץ[3]
- נציג הציבור: משה טרי
- נציגת הציבור: טליה איינהורן
במאי 2018 מינתה הממשלה את יעקב נגל ואיריס שטרק לנציגי ציבור בוועדה. התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"ץ נגד המהלך, וב-6 בספטמבר הקפיא בג"ץ את המינויים. בעקבות זאת פרשו שני הנציגים מהוועדה.[4] בעקבות פרישתם באוקטובר 2018 מינתה הממשלה את משה טרי וטליה איינהורן לשמש כנציגי הציבור בוועדה.[5]
בספטמבר 2022, לאחר פטירת יושב ראש הוועדה אליעזר גולדברג, מינתה הממשלה את מני מזוז ליושב הראש הוועדה על מנת לאפשר את מינוי הרמטכ"ל ה-23. מזוז היה אמור לקבל מינוי קבוע לראשות הוועדה, למשך שמונה שנים, אך בבג"ץ נקבע כי אין למנותו בתקופת בחירות לכהונה מלאה אלא לבצע מינוי זמני.[6] מזוז מסר כי בנסיבות אלה הוא אינו מעוניין לקבל על עצמו את תפקיד יו"ר הוועדה.[7] בעקבות זאת, הממשלה מינתה את אליקים רובינשטיין כמינוי זמני ליושב ראש הוועדה.
במרוצת השנים, כיהנו בוועדה נציבי שירות המדינה שמואל הולנדר ומשה דיין, ונציגי הציבור דורון רובין, שמואל ארד, חיים ארז, תמר בן-דוד, משה נסים וגילה פינקלשטיין.
מינויי הוועדה
נכון ליולי 2024 הוועדה סיפקה 47 מתוך 48 המלצות חיובית והמלצה אחת שלילית (מינוי משה אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה בשנת 2018).[8] מתוך 47 ההמלצות החיוביות 42 התמנו. מתוך חמשת האחרים ארבעה מינויים לא הובאו לאישור הממשלה ומינוי אחד אושר בממשלה ולאחר מכן בוטל (מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל). בנוסף, היו לאורך השנים חמישה מקרים שמועמדותם הוסרה במהלך הבדיקה על ידי השר, ראש הממשלה או המועמד ולכן הוועדה לא מסרה את חוות דעתה עליהם.[9][1]
היסטוריה
הוועדה הוקמה בשנת 1997 בעקבות פרשת "בר-און – חברון" שחשפה שחלק מהמינויים הבכירים בשירות הציבורי הפטורים ממכרז לא עוברים בדיקה לפני הבאתם לאישור הממשלה. בעקבות זאת הורה ראש הממשלה נתניהו על הקמת צוות שרים שיגיש המלצות בעניין הסדרת המינויים הבכירים. ביוני 1997 אימצה הממשלה את המלצות הצוות והוחלט על הקמת ועדה שתבחן מינויים בכירים שאין להם הליך בדיקה מוסדר. תחילה הוחלט על בדיקת שישה תפקידים: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב בתי הסוהר ונגיד בנק ישראל. בשנת 2001 נוסף לתפקידה גם בדיקת תפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל.
ב-1999 התקבלה החלטה שיצרה את הוועדה במתכונת הקיימת נכון לשנת 2024. החלטות שהתקבלו בשנים 2006,[10] 2013[11] ו-2018[12] שינו מעט את הרכבה, סמכויותיה ואופן עבודתה.[1][13] בשנת 2008 החליטה הממשלה כי "לא תופסק כהונתו של נושא משרה במהלך תקופת הכהונה שנקצבה למשרה אלא על פי המלצת הוועדה המייעצת למינויים בכירים".[14]
ביולי 2025 פורסם כי הממשלה מקדמת הצעת חוק על פיה מינוי בכירים בשירות המדינה יעשה בידי הממשלה ולא יחויב באישור הוועדה.[15][16]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ליאור בן דוד, ועדת טירקל וועדות נוספות לבחינת מינויים בשירות הציבורי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 5 בנובמבר 2007
- אסף שפירא, מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה והפיקוח עליהם, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27 ביוני 2011
- נעמה לנסקי, שומר הסף, באתר ישראל היום, 4 בדצמבר 2015
- אסף שפירא, הוועדה המייעצת - סקירה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באוגוסט 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים: כל מה שחשוב לדעת, באתר www.idi.org.il, 2024
- ↑ הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, הודעה של המשרד לביטחון פנים, 17 במאי 2004
- ↑ בהתאם להוראת המשנה ליועהמ"ש הודיע יו"ר הוועדה למ"מ נציב שירות המדינה כי לא יוכל להשתתף בישיבת הוועדה לאישור מינויו של אייל זמיר כרמטכ"ל
- ↑ טל שניידר, איריס שטרק לא לבד: גם יעקב נגל פרש מהוועדה למינוי בכירים, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2018
- ↑ אדריאן פילוט, הממשלה אישרה: משה טרי ופרופ' טליה איינהורן ישמשו כחברים בוועדה למינוי בכירים, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2018
- ↑ דרמה בבג"ץ: מינוי מני מזוז בוטל, אישור הרצי הלוי לרמטכ"ל יתעכב, באתר ynet, 22 בספטמבר 2022
- ↑ יובל אראל, מהלומה ליועמ"שית: בג"ץ קיבל את העתירה נגד מינוי מזוז, באתר מאקו, 22 בספטמבר 2022
- ↑ מורן אזולאי, אלי סניור ואיתמר אייכנר, דרמה לילית: הוועדה פסלה את מינוי אדרי למפכ"ל, באתר ynet, 30 בנובמבר 2018
- ↑ מינוי בכירים בשירות הציבורי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 21 בנובמבר 2018
- ↑ ועדה מייעצת למינויים לתפקידים בכירים - החלטה מס. 91 של הממשלה מיום 30.05.2006
- ↑ הארכת כהונת חברי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים - החלטה מספר 689 של הממשלה מיום 12.08.2013
- ↑ מינוי נציגי ציבור לוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה - החלטה מספר 4181 של הממשלה מיום 07.10.2018
- ↑ מאחורי הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות המדינה, באתר www.idi.org.il, 2022
- ↑ מתן גוטמן, נתניהו של 2016 סינדל את נתניהו של 2025, באתר ynet, 19 במרץ 2025
- ↑ מורן אזולאי, הליכוד מקדם את ביטול הוועדה למינויים בכירים - שאמורה לדון בראש השב"כ, באתר ynet, 1 ביולי 2025
- ↑ צבי זרחיה, הקואליציה מקדמת: ביטול הוועדה למינויי בכירים - שתקל על מינוי ראש השב"כ, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2025
הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים41873170Q6728382