יעקב טירקל

יעקב טירקל

לידה	24 במרץ 1935 י"ט באדר ב' ה'תרצ"ה תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	29 במאי 2023 (בגיל 88) ט' בסיוון ה'תשפ"ג ירושלים, ישראל
שופט בית המשפט העליון דצמבר 1995 – 24 במרץ 2005 (כ־9 שנים ו־16 שבועות) תחת נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק

יעקב אבי ברוך טירקל (24 במרץ 1935 – 29 במאי 2023) היה משפטן ישראלי, כיהן כשופט בית המשפט העליון בשנים 1995–2005. ולאחר מכן, מילא שורת תפקידים שונים: בשנים 2010–2018 היה יושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה; משנת 2009 שימש כיושב ראש הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון של בנק ישראל; חבר חבר הנאמנים הוועד הפועל ויושב ראש ועדת החוקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; יושב ראש הוועדה לתיקון חוק הירושה; יושב ראש הוועדה לציון חסידי אומות העולם של יד ושם; יושב ראש הוועדה המייעצת לשמות רחובות בירושלים; יושב ראש הוועדה לבחירת יקירי ירושלים; יושב ראש המיזם הלאומי נגד רעלים; ויושב ראש מועצת הנאמנים של קרן גרוס.

ביוגרפיה

יעקב טירקל נולד בתל אביב כבן יחיד למרדכי וחיה קלרה טירקל, זוג עולים דתיים מאוסטריה. אבי סבתו הוא הרב יעקב ווידנפלד. למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר מוסמך. בתקופת לימודיו היה אביו חולה, ומצבה הכלכלי של המשפחה לא היה טוב, וזכר קשיי המחייה הותיר את חותמו על טירקל גם משנעשה לעורך דין ולשופט מבוסס.

ב-1965 זכה בפרס "שידורי ישראל" על תסכית מקורי שכתב בשם "אבק מן המדבר".

בגיל 32, אחרי עבודה כעורך דין בתיקים אזרחיים, התמנה לשופט שלום בבאר שבע. כעבור שש שנים נעשה שופט מחוזי, וכעבור שבע שנים, בגיל 45, היה לשופט בפועל בבית המשפט העליון. אז, במהלך שהיו שראו בו פגיעה בהתקדמותו המקצועית, נעתר לשמש כנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. הוא נשאר בתפקיד זה ארבע-עשרה שנה, ורק ב-1995 לאחר פרישתו של השופט דב לוין זכה למינוי קבע בעליון.

לבד משבתו כשופט בג"ץ, הייתה התמחותו כשופט בית המשפט העליון בתיקים אזרחיים. בסוף כהונתו בבית המשפט העליון כיהן גם כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. כמו כן, כיהן גם כחבר הועדה לבחירת שופטים.

תחת פיקוחו של טירקל התמחו דורות של עורכי דין, שופטים ואנשי אקדמיה.

בשנת 2005, מספר חודשים לאחר שפרש מכהונתו בבית המשפט העליון, הוענק לו תואר ד״ר לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון. כמו כן, באותה שנה הוענק לו ולרעייתו מרים אות יקיר העיר באר שבע על תרומתם לעיר.

ביוני 2010 התמנה על ידי ממשלת ישראל לעמוד בראש ועדת הבדיקה לאירועי המשט לעזה (שנקראה על שמו, "ועדת טירקל"), זאת על אף התבטאותו בשבוע שלפני המינוי שאין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית ושוועדות בדיקה או בירור לא מספיקות במקרה הזה.

בשנת 2010 מונה ליושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, וכהונתו הוארכה פעמיים עד לשנת 2018.

בשנת 2014, הוענק לו פרס לשכת עורכי הדין.

בשנת 2016, הוענק לו "אות יקיר המשפט העברי", כמו כן, קיבל גם תואר ד״ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2020 יצא לאור בהוצאת נבו 'ספר טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט'. הספר הוא ספר מאמרים הכולל מאמרים מפרי עטו של טירקל, אך גם מפרי עטם של משפטנים מובילים נוספים שחלקו לו כבוד. את הספר ערכו אהרן ברק, אליקים רובינשטיין וקארין כרמית יפת.

בשנת 2018 התאלמן מרעייתו מרים לאחר 65 שנות זוגיות. מרים שירתה בצה״ל במשך 32 שנים והשתחררה בדרגת סגן-אלוף. כמו כן, כיהנה בחברת מועצת העיר באר שבע במשך עשר שנים, והייתה פעילה בוועדות ציבוריות שונות לרבות בענייני איכות הסביבה. בן נוסף שלו נפטר בצעירותו מסרטן, ובעקבות זאת הוסיף טירקל לשמו שם נוסף – "אבי ברוך".

טירקל התגורר בירושלים. נפטר ב-29 במאי 2023, בגיל 88.

עמדותיו

טירקל התבלט במספר דעות המיעוט היוצא דופן שכתב. הוא זוהה כ"שופט הדתי" של בית המשפט העליון, בשל אורח חייו המסורתי, ואולי גם בשל כך שהרבה לצטט מהמשפט העברי בפסיקותיו. בין היתר שילב בפסיקותיו ממקורות המשפט העברי בסוגיות של: דין ופשרה, התיישנות, זכויות יוצרים, חזרה ממתנה, טובת הציבור, כבוד המת, מדיניות ענישה, עדות שופט, צער בעלי-חיים, קניין רוחני, רפואה ומשפט ותום לב. בכמה מקרים תמכו דעות המיעוט שלו בעמדות שזוהו עם הימין. הוא קבע כי עבירות ההמרדה של משה פייגלין, שבוצעו בעת המאבק בהסכמי אוסלו, לא היו עבירות שיש עמן קלון. בסוף תקופת ממשלת ברק, פסק, בדעת יחיד, כי אין לממשלה סמכות לנהל משא ומתן מדיני: "ניהול המשא ומתן בתקופה הקצרה שנותרה עד לבחירות חורג ממתחם הסבירות, ויש להפסיקו עד שייכנסו לתפקידיהם ראש הממשלה הנבחר ושרי ממשלתו".

טירקל גם הביע את דעתו שיש לפרש את החוק באופן המצמצם את תחולת ההתיישנות.

חופש הביטוי

טירקל היה נחרץ בתמיכתו בחופש הביטוי ואמר: "לפי השקפתי, על פני אמת המידה, שבקצה האחד שלה חופש הביטוי המוחלט ובקצה שני – איסורו, יש לקבוע את נקודת האיזון קרוב מאד לקצה הראשון." בהתאם לכך תמך בדעת מיעוט בזיכויו מעבירת המרדה של הרב בנימין זאב כהנא שקרא להפציץ את אום אל-פחם, התנגד להרשעת הרב עידו אלבה בהסתה לגזענות על מאמר העוסק בהלכות הריגת גוי, והצטרף לרוב שזיכה מתמיכה בארגון טרור, עיתונאי ערבי שתמך בזריקת בקבוקי תבערה. בפסק דינו באותו מקרה כתב:

אכן, הדברים שכתב העותר במאמר שפרסם ... ראויים לגינוי חמור; אולם, אין למנוע דברים שכאלה, או לנסות להקהות את עוקצם, בכוחה של הוראת סעיף 4(א) לפקודת מניעת טרור, ... במאבק על הזכות לחופש ביטוי אל לנו להשפיל מבטנו אל הטווח הקרוב, של יידוי האבן או של השלכת בקבוק התבערה, אלא לשאת את עינינו אל האופק של ישראל היהודית והדמוקרטית, שחופש הביטוי הוא מאבני השתיה שלה. ההגנה על זכותו של העותר לשאת את דבריו איננה הגנה על דברי הבלע שלו, אלא היא הגנה על זכותו של בעל הדעה האחרת לשאת את דברו שלו. ההגנה על זכותו של העותר היא הגנה על זכותי שלי לומר את דברי, להשמיע את שיריהם של המשוררים המדברים מתוך לבי, ולזעוק את זעקת האמת שלי.

שיקולי ביטחון

טירקל סבר בדעת מיעוט שהחוק מתיר להחזיק אזרחי מדינת אויב כקלפי מיקוח לצורך שחרור לוחמים ישראליים ונימק: "הכבוד והחירות של לוחמינו יקרים לי מאלה של לוחמי האויב. שיקול זה מטה בעיני את הכף לעבר הפרשנות המרחיבה של המונח 'טעמי ביטחון המדינה'"..

משפט פלילי

במקרה שבו נאשם הציג גרסה לא סבירה, כתב, בדעת מיעוט של זיכוי מחמת הספק:

לדעת חברי יש להעדיף את התרחיש הראשון על פני התרחיש השני, בעיקר משום שהתרחיש הראשון הוא "הגיוני", לעומת התרחיש השני שאינו כזה, והוא אף בלתי אפשרי. למרות כוח השכנוע שבחוות דעתו של חברי, איני יכול שלא לחלוק עליו. ה"הגיון" שעליו אנו משתיתים את מסקנותינו, הוא, בדרך כלל תולדה של ידע, של ניסיון, של שכל ישר וגם של אינטואיציה ... ואף על פי כן, מלמד אותנו הניסיון כי מציאות החיים יש שהיא מולידה מצבים מוזרים, בלתי צפויים ובלתי הגיוניים. מכאן, שכאשר יש ממצאים שבעובדה הסותרים את המסקנה ה"הגיונית" או שאינם מתיישבים איתה, יש בהם, לפחות, כדי לקבוע שהמסקנה מוטלת בספק.

— ע"פ 5302/03 מדינת ישראל נ' טל יצחק

משפט אזרחי

בדיון על אכיפת סעיפי אי-תחרות שהופרו בטענה שהם נוגדים את האיסור על הגבלים עסקיים, סבר בדעת יחיד שיש לבכר את החובה לכבד חוזה שחברה חתמה עליו, על פני ההגנה על תחרות חופשית, וכתב:

"כאשר מניחים על כף המאזניים האחת את מניעת הפגיעה בתחרות החופשית, שמטרתה לפתח את המשק הלאומי, ועל כף המאזניים השנייה ערכים מוסריים שעליהם אנו מבקשים להשתית את החברה שבה אנו חיים, אין לי ספק שהכף השנייה מכריעה את הראשונה. אם הברירה היא בין חברה עשירה, אך חסרת ערכים, לבין חברה דלה, שערכים על דגלה, אני בוחר בשנייה. אם עומדת התחרות מול אמיתו של החוזה, אמת עדיפה."

לקריאה נוספת

• משה הרשקוביץ, אנושיות במשפט - ליקוטים מתוך פסקי הדין של השופט יעקב טירקל, תשס"ד-2004
• ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון - הפרק: יעקב טירקל, הוצאת למשכל - ידיעות ספרים, 2017, עמ' 241 - 274
• ספר טירקל - פרקי הגות, עיון ומשפט (אהרון ברק, אליקים רובינשטיין, קארין כרמית יפת עורכים, הוצאת נבו, 2020).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב טירקל בוויקישיתוף

• יעקב טירקל, באתר הרשות השופטת
• דניאל פרידמן, ‏שיפוט למופת – עיון במבחר פסקי דין של השופט יעקב טירקל, דין ודברים ‏יד 2, תשפ"א
• נעם סולברג וחגי שלזינגר, ‏המשפט העברי בין משפט לצדק - על המשפט העברי בפסיקתו של השופט י' טירקל, דין ודברים ‏יד 2, תשפ"א
• יובל יועז, הנשמה היתרה של בית המשפט העליון, באתר הארץ, 22 במרץ 2005
• עפרה לקס, ‏בדרך שלו, באתר בשבע - ערוץ 7, 7 באפריל 2005
• יעקב טירקל, באתר משפחת טירקל
• השופט בדימוס יעקב טירקל - ראיון, עלי משפט ז, תשס"ט
• שלומי שני (שמחי), רני שורץ ריאיון עם השופט בדימוס יעקב טירקל, "עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין, אוקטובר 2014
• מאיה פולק, השופט טירקל: הגיבוי המשפטי להתנתקות היה שגוי, באתר nrg‏, 27 ביוני 2015
• נעמה לנסקי, ‏שומר הסף, באתר ישראל היום, 2 בדצמבר 2015
• יובל קרניאל, יובל יועז, "יש לי דעה שלילית על התקשורת הישראלית. אני חושש שמי שתרם במידה רבה להתפתחות האקטיביזם השיפוטי - זו היא", באתר לשכת עורכי הדין בישראל, אפריל 2016
• שרי מקובר־בליקוב, "התנפלו עליי. זה היה אישי. מגעיל. מכוער. ציפיתי שיבקשו סליחה אבל לא זכיתי לכך", באתר "ידיעות אחרונות", 20 בדצמבר 2018
• מיכאל טוכפלד, ‏ריאיון עם יעקב טירקל, בעיתון מקור ראשון, 18 באפריל 2019
• יעקב טירקל (1935-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36408246יעקב טירקל