הווש (עיר)
 | |
| מרכז העיר | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | צפון הונגריה |
| מחוז | הווש |
| נפה | נפת הבש |
| שטח | 99.31 קמ"ר |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.heves.hu/ | |
הבש (בהונגרית: Heves) היא עיר במחוז הבש, מקום מושבו של נפת הבש. זהו היישוב המאוכלס ביותר הרביעי בגודלו במחוז.
מיקום
העיר ממוקמת בחלק הדרום-מזרחי של מחוז הבש. תחנת הרכבת של היישוב יושבת על קו הרכבת הצדדי קאל-קאפולנה-קישאויסאלאש. העיר נמצאת בסמוך לכביש 31, כ-18 ק"מ מהכביש המהיר M3. בכיוון צפון-מערב יוצאת דרך לכיוון ג'נג'ש, ובכיוון דרום-מזרח, לכיוון קישקרה. אלה דרכים משניות שמתחילות בהבש (מספרים 3204 ו-3209 בהתאמה), וכן לכיוון פיי וקאל (דרך 3207).
מקור השם
שמה של העיר מוזכר לראשונה בשנת 1203 בצורת כתב "Hewes". מאוחר יותר הוא נכתב כ-"Heues" או "Henes". מקור השם "הבש" הוסבר בכמה דרכים על ידי מדע ההיסטוריה והבלשנות. הוא יכול היה להגזר מהשם האישי ההונגרי "Heves", אך גם הפירוש היבש "Héves" שיכול לרמוז על מעיין חם באזור. בלשנים מצאו שהמילה w במילה Hewes מתייחסת למילה המורכבת מ-hev (חום) ו-ves (מים). שמה של העיר מופיע לעיתים קרובות במשלים, בדרך כלל במובן התואר. המשפט "אנחנו לא בהבש" משמעו קריאה לסבלנות ועוד ביטויים אחרים.
היסטוריה
יישוב הקבע הקדום ביותר באזור הבש היה בתקופת הסקיתים. בעיר נמצאו גם ממצאים משמעותיים מתקופת כיבוש הונגריה על ידי השבטים ההונגריים במאה התשיעית לספירה (התיישבות המדיארים במרכז אירופה).
אזכורו הראשון היה כאמור משנת 1203 בשם Hewes. תפקיד היישוב כמוביל אזורי כבר התקבע אז וכנסייתו נבנתה באותה תקופה. בשנת 1271 גם אישטוואן החמישי, מלך הונגריה ערך במקום פרלמנט (האספה הלאומית (הונגריה)). בסוף המאה ה-13 היא הפכה לנחלתם של משפחת קומפולטי ולאחר מכן של משפחת אורסאג. היישוב, ששימש מקום מגורים עבור בעלי מלאכה רבים, הוזכר לראשונה בשנת 1467 כעיר שוק. באותה תקופה התכנסה במקום האספה הכללית של מחוז הבש בהנהגתו של מיהאי אורסאג.
אחוזות האדמה הוסדרו בהבש רק בשנת 1860, אך מאז החקלאות הגדילה מאוד את יכולות התפוקה שלה. אז התפתחה גם היוקרה הלאומית של האבטיח של הבש. אוכלוסיית העיר גדלה מאוד, במושב הנפה התפתחו חיי תרבות וחברה תוססים. שגשוגה של העיר נבלם במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואפילו בין שתי המלחמות חלה התפתחות כלכלית קלה בלבד, אם כי אוכלוסיית היישוב גדלה מאוד עם הקמת המושבה החדשה.
מלחמת העולם השנייה תבעה מספר רב של קורבנות. 350 מהתושבים היהודים גורשו למחנות השמדה. מאוחר יותר מספר גדול מהאוכלוסייה האזרחית הנוצרית נלקחה לגולאגים בברית המועצות. בין דצמבר 1944 לבין מרץ 1945 העיר הייתה המטה של החזית האוקראינית השנייה.
לאחר חלוקת הקרקעות בשנת 1945, מבנה האדמה החקלאית היה מפוזר מאוד, ובנוסף לאמצעי ייצור מיושנים איבדה הבש הרבה ממשמעותה החקלאית. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החל תהליך עיור נוסף ומינורי יותר, שבמסגרתו התפתחה אט אט מערכת המוסדות הציבוריים. בשנת 1984 היישוב קיבל מעמד של עיר.
קהילה יהודית
יהודים הגיעו לראשונה להבש באמצע המאה ה-18, בחסות בעלי האחוזות המקומיים. הם עסקו בעיקר במסחר ובחקלאות. החברה קדישא המקומית נוסדה ב-1830 ובית ספר יסודי יהודי בן ארבע כיתות נפתח ב-1856. כן הייתה במקום רבנות. בית הכנסת נבנה ב-1867 ושופץ ב-1925. ב-1868, בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בקונגרס היהודי בין המשכילים לבין החרדים, (הקרע ביהדות הונגריה) הצטרפה הקהילה לזרם הנאולוגי (שביקש להשתלב בחברה ההונגרית ולתקן את סדרי החיים הדתיים). ב-1880 ישבו בהבש 631 יהודים, אחר כך ירד מספרם בהדרגה במלחמת העולם הראשונה נפלו שמונה מבני הקהילה. בשנת 1941 התגוררו במקום 331 יהודים.
תקופת השואה
עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939) הורע מצבם של יהודי הונגריה, שהייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. ב-1938 התחילה חקיקתם שם "החוקים (האנטי) יהודיים", חוקי אפליה גזעניים שהגבילו את היהודים בכלכלה ובחברה (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי). במחצית השנייה של שנת 1941, אחרי מבצע ברברוסה (פלישת גרמניה לברית המועצות), נשלחו גברים יהודים לשרות העבודה (עבודות כפייה עבור הצבא ההונגרי) בחזית אוקראינה, רבים מאוד ניספו. ב-9 במאי 1944, אחרי כניסת הגרמנים להונגריה, הועברו כ-1,500 יהודי הנפה למחנה ריכוז ליד מכרות הפחם של באגויוק (BAGOLYOK). שם הוחזקו כחודש ימים בתנאים קשים וברעב, וגורשו לאחר מכן למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו להבש שרידי הקהילה, אליהם הצטרפו יהודים ממקומות אחרים וב-1949 הגיע מספרם ל-73. הם הקימו גלעד לזכר הנספים בשואה. בשנים לאחר מכן עזבו רוב היהודים את העיירה וב-1965 נותרו שם רק יהודים אחדים.
אתרים בעלי חשיבות
- הכנסייה הרומית קתולית (חלקית גותית)
אוסף היסטוריית השחמט
ברחוב קטן ליד הכנסייה נמצא מוזיאון השחמט, שנוצר כאוסף פרטי של פרנץ דוברוביצקי. ניתן לראות כאן מערכות שחמט ישנות, מטבעות, דיוקנאות של מתחרים, משחקים מפורסמים. התערוכה היא ייחודית בהונגריה, ישנם רק ארבעה מוזיאוני שחמט בעולם.[1]
- גני התערוכה של אחוזת רדיץ'
- אחוזת דובוצקי
- טירת רמניק
טירת הלאס
התושבים המקומיים מכנים אותו כטירת הלאס, אך זהו בית עירוני צנוע שנבנה על ידי הסוחר היהודי האמיד ויקטור הלאס בשנות השלושים. ויקטור הלאס עסק בגידול ענבים ובסחר יין והיה גם בעל מניות בחברת כריית פחם. (לכן ניתן לראות ענבים ופטיש כרייה על חזית הבניין כסמל שלו) בניית הבית ומראהו מבטאים את התחכום והפאר של בעליו לשעבר.
נולדו כאן
- לאיוש הבשי נולד כאן בשנת 1843, עיתונאי, סופר, מבקר אמנות והיסטוריון אמנות יהודי-הונגרי.
- שאנדור ברודי, סופר, מחזאי ופובליציסט יהודי-הונגרי, בילה כאן את ילדותו
- לאיוש בירו, סופר, עיתונאי ותסריטאי יהודי-הונגרי, חי כאן בילדותו
- גזה לנדאיל (סופר) נולד במקום בשם לווינגר בשנת 1881 סופר, עיתונאי, סופר מומחה, מבקר, עורך עיתון יהודי-הונגרי.
לקריאה נוספת
- Heves története. heves.hu. [2018. április 21-i dátummal az eredetiből archiválva].)
- Tanulmányok Hevesről. (Szerk. Petercsák Tivadar - Szabó J. József) Heves, 2001.
- Gy. Gömöri Ilona: A megélt történelem. 1956, Heves. Heves, 2016.
- Gy. Gömöri Ilona: Él, mint Marci Hevesen. Heves, 2011.
- Gy. Gömöri Ilona: Marci Hevesen. Egy helyi szólás folklorisztikus hagyományai. Eger, 2011. (Agria. XLVII. Az egri Dobó István Vármúzeum Évkönyve. https://library.hungaricana.hu/hu/view/MEGY_HEVE_agria47/?pg=358&layout=s)
- Gy. Gömöri Ilona - Jakab Tibor: Heves - egy járás a természetben. (Szerk. E. Turcsányi Katalin) Heves, 2013. Csillagbojtár Kiadó
- Gy. Gömöri Ilona - Halassy Csilla - Jakab Tibor: Heves - egy járás a művészetben. (Szerk. E. Turcsányi Katalin) Heves, 2014. Csillagbojtár Kiadó
- Grúz János: Heves története. Heves, 2009.
- https://hevesihistoriak.blog.hu/
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Húsz éves a hevesi Sakkmúzeum". hirextra.hu. 2007-09-28. אורכב מ-המקור ב-2018-04-21.
| מחוזות הונגריה | ||
|---|---|---|
| ||
| עיר הבירה בודפשט |
