המוסד הבין-לאומי לתקינה בחשבונאות
המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (באנגלית: International Accounting Standards Board; ראשי תיבות: IASB) הוא גוף עצמאי העוסק בתקינה חשבונאית עבור ארגון ה-IFRS. ה-IASB הוקם ב-1 באפריל 2001 כממשיך דרכה של הוועדה הבינלאומית לתקינה (IASC). הוא אחראי על קידום, פיתוח ופרסום תקני דיווח בינלאומים (IFRS) שבעבר נקראו תקנים בינלאומים (IAS).
ארגון ה-IFRS
הגוף שקדם לארגון נקרא הארגון הבינלאומי לתקני חשבונאות (IASF) והוא הוקם ב-6 בפבוראר, 2001. ב-1 ביולי 2010 שינה הגוף את שמו לארגון הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IFRS Foundation). הארגון מאוגד בדלאוור, ארצות הברית, כארגון בלתי-תלוי וללא מטרות רווח. מטרתו העיקרית, כפי שנקבע בחוקה שלו,[1] היא לפתח, לטובת הציבור, מערכת אחידה של תקני דיווח כספי בינלאומיים איכותיים, מובנים, ניתנים לאכיפה ומקבולים ברחבי העולם, המבוססים על עקרונות אשר מנוסחים בצורה ברורה.
מטרת הארגון
על פי הארגון, מטרתו היא "לפתח תקני IFRS® שמביאים שקיפות, אחריות ויעילות לשווקים הפיננסיים ברחבי העולם. העבודה שלנו משרתת את האינטרס הציבורי על ידי טיפוח אמון, צמיחה ויציבות פיננסית לטווח הארוך בכלכלה העולמית."[2]
חברי המוסד
בעת הקמתה, היו חברים ב-IASB ארבעה עשרה אנשים במשרה מלאה, כאשר לכל אחד מהם הייתה זכות הצבעה אחת. החברים במוסד הם מומחים אשר נבחרים בהתאם לקישורים שלהם אשר לרב מהווים שילוב של ניסיון בניסוח תקנים, ניסיון פרקטי בחשבונאות, ניסון ברגולציה בשוקי הון או בתחומים פיננסים אחרים ובדרך כלל גם בעלי רקע אקדמי רלוונטי. חברי המוסד מגיעים מרקע גאוגרפי מגוון, כלומר הם אזרחי מדינות מגוונות.[3] בעת סיכום החלק הראשון של החוקה השנייה של הארגון, בפגישה של נאמני הארגון שנערכה בינואר 2009, הכריזו הנאמנים כי הרכב ה-IASB יורחב ל-16 חברים וזאת במטרה לתת גיוון גאוגרפי רחב יותר בחברים בו. ב-2015 חברי המוסד בחנו שוב את המבנה והיעילות של המוסד וכתוצאה מכך הוחלט ב-2016 להוריד את מספר חברי המוסד חזרה ל-14.
ועדת הפרשנויות של ה-IFRIC) IFRS) מונה 15 חברים. זהו הגוף הפרשני של ה-IASB והמטרה שלו היא לספק הנחיות בזמן אמת בנושאים יישומים שעולים בפרקטיקה החשבונאית בזמן יישום תקני ה-IFRS אשר מפורסמים על ידי ה-IASB.[4]
על פי החוקה של המוסד משנת 2016, אין צורך בהצבעה פה-אחד בשביל לפרסם תקן, לחשוף טיוטה או פרשנות סופית של ה-IFRIC. על פי החוקה של המוסד, פרסום של תקן או טיוטה (כולל פרשנויות שמפרסם ה-IFIRC) דורש אישור מקדים של 8 חברים לפחות, במידה ומשתפפים בהצבעה 13 חברים או פחות. במקרה ובו כל 14 החברים נוכים נדרש אישור של 9 מהחברים לפחות. בהחלטות אחרות של ה-IASB, כמו פרסום ניירות דיון ("Discussion Papers"), צריך רב פשוט של החברים הנוכחים בדיון כאשר לפחות 60% מהחברים ב-IASB צריכים להיות נוכחים פיזית בהצבעה או על ידי אמצעים טכנלוגים כאלה ואחרים.[1]
יושב ראש
ב-1 ביולי 2011, האנס הוגרוורסט (Hans Hoogervorst) החליף את דוד טויידאי (David Tweedie) כיו"ר ה-IASB. דוד שימש כיו"ר מאז שהוקם ב-2001.
הליך נאות
ל-IASB יש ספר (The IASB Due Process Handbook) שמתאר את תהליכי ההתייעצות שלו והוא כולל בתוכו מידע לגבי הליך פיתוח התקנים והתהליכים שמובצעים על מנת לוודא את הנאותות שלהם. מטרת ההליכים המתוארים בספר הם ליצור שקיפות, החלטות שלמות והוגנות ובחינת המשמעויות הפרקטיות של התקנים שעתידים להתפרסם.[5]
מימון
ארגון ה-IFRS מגייס כספים לטובת פעילות ה-IASB.[6] מרבית התרומות הן התנדבויות ומגיעות מגופים בעלי משטרי מימון לאומיים. התרומה היא בדרך כלל אחוז מסך התוצר המקומי הגולמי מכל תחומי השיפוט התורמים. בשנת 2017 52% מהמימון הורכב ממימון ציבורי, 27% כללו תרומות של משרדי רואי חשבון ו-21% מההכנסה עצמאית של ה-IASB.
התקינה הבינלאומית בישראל
בשנת 1974, כשנה לאחר ייסודו של ארגון ה-IASC, הצטרפה ישראל כחברה בארגון. הצטרפות זו כללת התחייבות לפעול לשם התאמת התקינה החשבונאית המקומית (IL-GAAP) לתקינה החשבונאית הבינלאומית. הצטרפות זו הביאה לפרסומו של גילוי דעת (ג"ד) ביוני 1981 אשר קבע כי בכל עניין בו התקנים הישראלים הקיימים אינם מטפלים, וכן לא קיימת פרקטיקה מקובלת בישראל, ייושמו התקנים הבינלאומיים כפי שמפורסמים על ידי ארגון ה-IASC.
מדיניות זו אשר ננקטה על ידי ישראל, בה התקנים הבינלאומיים משמשים רק במקרים בהם אין כלל מקומי או פרקטיקה, דמתה לנוהג אשר התקיים בתקופה גם בשאר המדינות החברות בארגון.[7]
בתחילת שנות האלפיים, התקבלה החלטה במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות לפעול לשם התאמתם של התקנים הישראלי לתקן דיווח כספי בינלאומי. כתוצאה מהחלטה זו, בין השנים 2001 ל-2007 פורסמו יותר משלושים תקני חשבונאות ישראליים שהתבססו על התקינה הבינלאומית.
התקנים הישראלים אשר פורסמו בתקופה זו כללו שינויים מעטים ביחס לתקנים המקוריים אשר פורסמו על ידי ארגון ה-IASC (אשר הפך לארגון ה-IASB בשנת 2001). בתקנים אלו נכלל גילוי (Disclousre) כדלקמן: "תקני חשבונאות ישראליים המתפרסמים על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות מתבססים לעיתים או עשויים לכלול חלקים מנוסח תקני חשבונאות בינלאומיים המתפרסמים על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים".
בישיבת מועצת המוסד שנערכה ב-31 במאי 2005 פורסמה הצהרה על אימוץ גורף של התקינה הבינלאומית בשנת 2008.
תקן חשבונאות ישראלי מספר 29 (פורסם ביולי 2006) היה התקן שהשלים את מהלך המעבר לתקינה הבינלאומית. התקן קבע חובת דיווח החלה על כלל החברות ציבוריות הכפופות לחובת עריכת דוחות בהתאם לתקנות ניירות ערך, החל מהדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של שנת 2008, כאשר ניתנה אפשרות ליישום מוקדם כבר בדוחות כספיים החל מיום 31 ביולי 2006. אימוץ התקינה הבינלאומית היה במתכונת מלאה, דהיינו מוסדות התקינה המקומיים מוותרים על עצמאותם בתחומים אלה ומאמצים את התקינה הבינלאומית כפי שהיא מתפרסמת ובהתאם להנחיות המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית.
בשנת 2010 תוקנו תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) כך שהוראת תקן חשבונאי ישראלי 29 בדבר החובה החלה על חברות ציבוריות לערוך דוחות כספיים בהתאם לתקינה הבינלאומית הפכה לחלק מהתקנות עצמן.
קישורים חיצוניים
- המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
- תקן חשבונאות מספר 29 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
- (2014) Klein Israel, International Accounting Standards (IFRS) and National Accounting Sovereignty: A Case Study of Germany and Israel, HUJI DAAD CENT. GERM. STUD. WORKING PAPER 133/2014
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 החוקה של ארגון ה-IFRS, באתר ה-IFRS
- ^ מטרת ארגון ה-IFRS, מתוך האתר של ארגון ה-IFRS
- ^ חברי ה-הIASB, מתוך אתר ארגון ה-IFRS
- ^ ועדת הפרשנויות של ה-IFRS, מתוך אתר ארגון ה-IFRS
- ^ מדריך ההליך הנאות, אתר ארגון ה-IFRS
- ^ מימון ארגון ה-IFRS, מתוך אתר ארגון ה-IFRS
- ^ Zeff, S. A. 2012. The Evolution of the IASC into the IASB, and the challenges it faces. The Accounting Review 87: 807-837, בעמוד 813
