הנריק איזנברג
| |
| לידה |
ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 2009 רחובות, ישראל  |
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | אהרן קציר |
| עיסוק | ביופיזיקאי |
| מעסיק | מכון ויצמן למדע |
| פרסים והוקרה | סגן נשיא האיגוד הבינלאומי לביופיזיקה טהורה ויישומית |
| תרומות עיקריות | |
| חקר פוליאלקטרוליטים בשיטות פיזיקליות מעולמות הראולוגיה והאופטיקה | |
הנריק (הייני) איזנברג (7 במרץ 1921 – 17 בדצמבר 2009) היה ביופיזיקאי ישראלי, פרופסור בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, שכיהן כראש המחלקה לחקר הפולימרים וכראש מועצת הפרופסורים במכון. נודע כמומחה בעל שם עולמי לחקר פוליאלקטרוליטים.
ביוגרפיה
ילדותו ונערותו
הנריק איזנברג נולד בברלין, בן לישי (שמחה) איזנברג, ציוני נלהב, ולאינה ולדימירובנה גורייבה, שהכירה את אביו במוסקבה, ושניהם עסקו בטקסטיל. הדוד של סבתו היה המשורר והסופר דוד פרישמן, הדוד שלו עצמו היה החלוץ והעיתונאי זאב ברזילי, ודוד נוסף היה הפסל הסובייטי איוון שדר.[1]
איזנברג גדל בקמניץ (דאז קרלמרקסשטאדט) ובהיותו בן 5 קיבל האב הצעה להקים מפעל טקסטיל בצ'רנוביץ, שנקרא "הרקולס".[2] שם הוא המשיך את מסלול לימודיו, ובשנותיו בתיכון רכש ידע בשפות, מדעים ומשפטים. אחד ממוריו לא הסתיר את דעותיו האנטישמיות ואת תמיכתו בתנועה הלגיונרית, מה שהביא לעימותים עם התלמידים היהודים.[1]
ב-1936 זכה באליפות מכבי בטניס כאשר במשחק הגמר גבר על אברהם פייגר, לימים מייסד וראש איגוד הטניס בישראל. בראשית שנות ה-60 חזר לשחק.
העלייה לארץ ישראל ובאוניברסיטה העברית
בסתיו 1939 עלה איזנברג לארץ ישראל. מקצועו הרשמי היה פקיד, והוא התגורר בתחילה במלון ציון בחיפה.[3]
לאחר עלייתו נרשם ללימודי פיזיקה וכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שקמפוס מדעי הטבע שלה שכן אז בהר הצופים. במיוחד השפיעו עליו המרצה שמואל סמבורסקי, שלימים הפך להיסטוריון של המדע, וההרצאות במתמטיקה של אברהם הלוי פרנקל, בנימין אמירה ויעקב לויצקי. אז גם התוודע לאחים אדלברט ולדיסלאוס פרקש שעסקו במים כבדים והניחו את היסודות לחקר אוצרות ים המלח.[1]
ב-1940 נכבשה בוקובינה, אך בינתיים הספיקה המשפחה לברוח לבוקרשט. בינתיים בארץ ישראל, איזנברג התנדב לצבא הבריטי והוכשר כשרטט. הוא נשלח לשרת במצרים, שם עסק בביצוע סקרי שדה עבור חיל ההנדסה. משם הועבר לשרת באיטליה הכבושה, ומשהסתיימה המלחמה במאי 1945 נשאר באיטליה. לפני חזרתו לארץ ישראל נסע לבוקרשט, לבקר את משפחתו, ופגש את אביו בפעם האחרונה. האב נפטר ב-1948 לפני שהספיק לעלות לארץ ישראל.[1]
בקיץ 1946 חזר איזנברג לאוניברסיטה העברית להשלים את חוק לימודיו. כשבאה העת לבצע את עבודת המאסטר שלו, הוא התייעץ עם חברה ללימודים שהמליצה לו על החוקר הצעיר אהרן קצ'לסקי (לימים קציר). פגישתם של השניים הותירה בו רושם עמוק, והוא העריך את קצ'לסקי כחוקר בעל מחשבה מקורית. קצ'לסקי התעניין בפתרון של בעיות מרכזיות בביולוגיה וסבר כי הדרך לכך עוברת בחומרים פולימריים בעלי פעילות ביולוגית – כמו אנזימים, חלבונים, רב-סוכרים וחומצות גרעין – ובקשר של פעילותם למטען החשמלי שהם נושאים. החומרים הללו הוגדרו כבר באותה תקופה על ידי הכימאי האמריקאי ריי פואוס תחת השם "פוליאלקטרוליטים" – כלומר חומרים שיש להם מוקדי מטען מרובים.[1]
יום אחד שב קצ'לסקי מבזל והציע לאיזנברג תוכנית מחקר מקיפה שנרשמה בסכמטיות על עמוד אחד: היא כללה מדידות של צמיגות, מתח ופנים ומוליכות חשמלית של פוליאלקטרוליטים. מלחמת העצמאות עצרה את מהלך לימודיו כאשר קציר ייסד יחד עם יוחנן רטנר את חיל המדע (חמ"ד) וגייס את איזנברג. בערך באותה תקופה, בעיצומה של המלחמה, עלו האם והאחות אריקה לארץ ישראל. האם נפטרה זמן קצר אחר כך מסרטן.[1]
במכון ויצמן למדע
לאחר הסכמי שביתת הנשק עבר איזנברג לרחובות, שם ב-1949, בסמוך לבסיס החמ"ד נחנך מכון ויצמן. אהרן ואפרים קציר התברגו בעמדות בכירות במכון: אהרן התמנה לראש המחלקה לחקר הפולימרים, ואפרים ייסד את המחלקה לביופיזיקה. איזנברג הגיע למכון יחד איתם, ועבודת המאסטר התמשכה לעבודת דוקטורט בהנחייתו של אהרן. בכך היה איזנברג לאחד מראשוני המכון.[1]
במהלך הדוקטורט חקר איזנברג את ההתכווצות וההתרחבות של סלילי פוליאלקטרוליטים בתמיסה. מאמריו עם קציר הותירו רושם על ריי פואוס, מה שהוליד מעט אחר כך את עבודת הפוסט-דוקטורט של הייני בהנחיית פואוס, באוניברסיטת ייל. תקופה זו זימנה לו מפגשים עם שועי הביוכימיה של אותה העת, ביניהם קירקווד ואונסאגר.[1]
בשנותיו הראשונות כחוקר עצמאי עבד עם אפרים פריי, גם הוא מבוגרי חמ"ד, שסייע לו רבות בעיצוב מד צמיגות מתקדם וחדשני. שותף נוסף שלו בשנים האלה היה אוריאל (אורי) ליטואר, חברו מימי החמ"ד. שנים אחדות בלבד לאחר גילוי מבנה "הסליל הכפול" ובתקופה שבה מבנה ה-RNA בתמיסה טרם נודע, השניים הצליחו לבודד RNA מחיידקי E. coli, ומצאו בשיטות פיזיקליות כי ה-RNA שהתקבל הוא פוליאלקרוליט בעל אופי מפותל וגמיש – בניגוד ל-DNA, שהוא סליל קשיח. הדרך לממצא הזה עברה בעולמות האופטיקה, בתופעת השבירה הכפולה.[4] בעת שבתון במכון מלון (Mellon Institute, (אנ')) בפנסילבניה הוא התוודע לאדוארד קסאסה, והשניים כתבו יחד ניתוח תרמודינמי מפורט של תמיסות מרובות רכיבים – מאמר יסודי שצוטט מאז קרוב לאלף פעמים.[1][5]
במאי 1972 נרצח אהרן קציר בפיגוע בנמל התעופה בלוד. איזנברג התמנה במקומו לראש המחלקה לחקר פולימרים תוך שבמקביל הוא ממשיך בעיסוקיו בחקר פוליאלקטרוליטים ומקרו-מולקולות בתמיסה, בדגש על כרומטין. ב-1976 אף פרסם ספר בנושא פוליאלקטרוליטים.[6] בכך, המשיך איזנברג את דרכו של קציר, והוסיף רבדים נוספים של הבנה ביופיזיקלית עמוקה כשחקר מודלים של התקפלות של מולקולת DNA, כמו גם את היכולת לקרוא את הקוד הגנטי במצב מקופל. שותפיו בשטח מחקר זה היו הפיזיקאי הצרפתי פייר ז'יל דה-ז'ן והפיזיקאי היהודי-בריטי סר אהרון קלוג, שניהם חתני פרס נובל, ויחד עמם גארי פלזנפלד מה-NIH.[1]
בהמשך, בתחילת שנות ה-80, עסק שוב באופטיקה וביישומיה לחקר מולקולות ביולוגיות, במקביל לכהונתו כיו"ר מועצות הפרופסורים במכון וכראש מרכז מזר לביולוגיה מבנית. בהמשך אף כיהן כסגן נשיא הארגון הבינלאומי לביופיזיקה טהורה ויישומית (IUPAB). בסוף שנות ה-80 יצא לגמלאות, אולם המשיך לעסוק במחקר פעיל גם אחר כך, ופרסם מאמרים עד תחילת שנות ה-2000.[1]
חיים אישיים
מ-1943 עד פטירתו איזנברג היה נשוי לנוצי (חנה) לבית שכטר, אותה הכיר בשירותם המשותף במצרים, עת הייתה חיילת בחיל העזר לנשים.[1] הבכור שי, הילד הראשון של מכון ויצמן, הוא מייסדה של חברת "עומק אופטיקה" והצעיר דני הוא רופא רדיולוג המתגורר בלאס וגאס.
בסוף שנות ה-80 חלה בסרטן המעי הגס אך החלים לאחר שנותח על ידי פרופ' אריה דורסט.[1]
נפטר בשלהי 2009 בגיל 88, ונטמן בבית העלמין ברחובות.
לקריאה נוספת
- יהונתן ברקהיים, המדען שצמח עם המדינה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 במרץ 2025
- Henryk (Heini) Eisenberg, Never a dull moment Peripatetics through the gardens of science and life. Comprehensive Biochemistry, vol. 37, pp. 265–348, 1990.
- Juan Ausio, Ed Trifonov, Henryk (Heini) Eisenberg (1921–2009): From polymer chemistry to halophilic enzymes to chromatin and back. Biopolymers, 2012.
- Tatjana Trcek, The curious behaviour of poly(A) RNA, Nature Reviews Molecular Cell Biology, vol. 22, pp. 162–163, 2021.
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 HENRYK (HEINI) Eisenberg, כרך 37, Chapter 8 - Never a dull moment Peripatetics through the gardens of science and life, Elsevier, 1990-01-01, Selected Topics in the History of Biochemistry Personal Recollections. III, עמ' 265–348
- ↑ History of Jews in Bukowina, Volume II, pages 193-196, JewishGen
- ↑ מסמכי העלייה וההתאזרחות של הנריק איזנברג, באתר ארכיון המדינה
- ↑ U. Z. Littauer, H. Eisenberg, Ribonucleic acid from Escherichia coli preparation, characterization and physical properties, Biochimica et Biophysica Acta 32, 1959-01-01, עמ' 320–337 doi: 10.1016/0006-3002(59)90604-3
- ↑ Edward F. Casassa, Henryk Eisenberg, כרך 19, Thermodynamic Analysis of Multicomponent Solutions, Academic Press, 1964-01-01, עמ' 287–395
- ↑ Henryk Eisenberg, Biological Macromolecules and Polyelectrolytes in Solution, Clarendon Press, 1976, מסת"ב 978-0-19-854612-2. (באנגלית)
הנריק איזנברג41582995Q133266257