הפיגוע בקו 9 באשדוד
| תאריך | 7 במרץ 1984 |
|---|---|
| מקום |
צומת הרחובות רוגוזין–חיים משה שפירא ברובע ד' אשדוד,  ישראל |
| מטרה | יהודים |
| נשק | רימון יד |
| הרוגים | 3 |
| פצועים | 8 |
| מבצע | ארגון אבו נידאל |
| מניע | טרור אסלאמי, אנטישמיות |
פיגוע התופת באשדוד הוא פיגוע טרור פלסטיני, שהתרחש ב-7 במרץ 1984 באוטובוס שנסע ברחוב רוגוזין בפאתי רחוב חיים משה שפירא ברובע ד' באשדוד, בו התפוצץ רימון יד ונרצחו 3 מתושבי העיר ונפצעו 8, כולם מנוסעי האוטובוס.
הפיגוע
קו 9, שמסלולו נע מהשוק העירוני בחוף לידו בצמוד לשפת הים לרובעים ד', ה' ו-ו', אוסף תלמידים מבתי הספר הסמוכים לציר התנועה שלו. סמוך לשעה 9 בבוקר, האוטובוס, בו נסעו תלמידים רבים ממקיף ג' שנסעו לבית הספר מביתם, עמד להיכנס לרחוב משה שפירא בסמוך לבית עיריית אשדוד הישן וקופת חולים – ואז רימון היד שהוטמן בסל אחד הנוסעים על ידי מחבל עזתי, חבר בארגון אבו נידאל שביצע גם פיגוע תופת שבוע קודם בירושלים[1] – התפוצץ.
את האוטובוס המו כ-20 נוסעים, מרביתם נשים שנסעו חזרה לביתן מהשוק. גבריאל קיקוזאשוילי, שרימון היד הוטמן בסלו, שם לב לכך וניסה להיפטר ממנו, אך הוא התפוצץ בידו. כתוצאה מכך נרצחו קיקוזאשוילי (46) ועוד שתי נוסעות – סימה שינקר שנפצעה קשה (72) ופרוך (אסתר) זמן (52) שנפצעה אנושות בראשה ובבטנה. נפצעו בפיגוע 8 אנשים באורח בינוני, בין השאר משברי זכוכית שניתזו לרגליהם ולפניהם.[2] כמה מטרים לפני חזיתו חצו עשרות תלמידי מקיף ג' את הכביש, שחייהם ככל הנראה ניצלו.[1]
רופאים עוברי אורח העניקו במהירות עזרה ראשונה לנפגעים עד פינויים לבתי החולים קפלן וברזילי על ידי מגן דוד אדום. ראש העירייה אריה אזולאי, שהדף הפיצוץ נשמע היטב ממשרדי העירייה הסמוכים, סייע להחשת מתנדבי המשמר האזרחי למקום.[1] 3 חלונות באוטובוס התנפצו, השמשות הקדמיות נסדקו ובדופן השמאלי נוקבו חורים.[1] ביציאות מהעיר הוקמו מחסומים והחלו מעצרים בחיפוש אחר המפגע. עד לצהרי היום בלבד נעצרו 144 חשודים.[1]
לפי נהג האוטובוס אגד, שמואל פינסקר. האוטובוס, שנסע קודם לכן במרחב אשדוד, נבדק על ידו לחפץ חשוד טרם הנסיעה וביציאה משוק החוף, אך לא מצא דבר. עדותו היא כי אדם החשוד כמחבל עלה בתחנת השוק הערבי[דרושה הבהרה], ובחלוף 200 מטרים התפוצץ רימון היד באוטובוס. פינסקר נשרט בפניו ושוחרר מאשפוזו בקפלן בחלוף יום.[1]
נרצחי הפיגוע נטמנו בבית העלמין המקומי, ומונצחים באנדרטה בהר הרצל.
בעקבות הפיגוע
בעקבות הפיגוע התעורר חשש במרחב לכיש במשטרת ישראל כי "אזרחים חמומי מוח" ינסו לפגוע בערבים בעיר, לאור קריאות "נקמה" על ידי אחדים בזירת האירוע.[2] הנהלת העירייה התכנסה לישיבה מיוחדת שהסתכמה בהחלטה לפעול להרגעת הרוחות בעיר.[1]
אשדוד ידועה כעיר שקטה ורגועה. עכשיו, לאחר הפיגוע, אנחנו מבחינים פה ושם בהתבטאויות זעם קיצוניות, שאינן ממנהגינו, ולכן מוטל עלינו, נבחרי העיר, לחסום את ההתפרצויות האלה לפני שתפרוץ כאן מלחמת יהודים וערבים.
— ראש עיריית אשדוד אריה אזולאי
תחושת השלווה והביטחון בעיר התערערה,[1] והחששות מתגובות נקם באשדוד על פיגועים באווירת הטרור במדינת ישראל המשיכו לבוא – אך לא התממשו. בהזדמנות אחרת חזר אזולאי על כך שאשדוד הינה "עיר שוחרת שלום".[3]
הנצחה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גיל יודילוביץ', חוקרי הפיגוע באשדוד: הרימון הוטמן בסלו של אחד הנוסעים, מעריב, 8 במרץ 1984, המשך
- ישראל אוחיון, יום קטלני: 32 שנה לפיגוע הראשון באשדוד, באתר אשדוד Online, 20 במרץ 2016
הערות שוליים
