הקאות יתר בהיריון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל מתרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל מתרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. הקאות יתר בהיריון (לטינית: hyperemesis Gravidarum) הוא סיבוך הריוני המאופיין על ידי בחילות והקאות מרובות.[1] הקאות יתר בהיריון נבדלות מבחילות בוקר ונחשבות כמצב חמור יותר.[1] הקאות יתר בהיריון מוגדרות כיותר משלושה פרקי הקאות ביום, ירידה במשקל של 5% או 3 קילוגרמים ממשקל הלידה ההתחלתי ונוכחות של קטונים בשתן בבדיקות מעבדה.[2]

הגורמים המדויקים של הקאות יתר בהיריון לא ידועים, אם כי ידועים מספר גורמי סיכון להקאות מרובות .[3] באבחנת הקאות יתר בהיריון נדרשת אבחנה מבדלת לשלילת סיבות אחרות למחלה החולקות תסמינים דומים.

טיפול ראשוני בהקאות יתר כולל שתייה מרובה והימנעות ממזונות קשים לעיכול ובאופן כללי קווי הטיפול השמרנים משותפים לטיפול בבחילות והתייבשות.[2] קיימות עדויות ליעילות טיפול תרופתי והמלצות תזונתיות להקלת התסמינים.[4] טיפול תרופתי נבחר יהיה פירידוקסין או מטוקלופראמיד.[5] במקרה של החמרה נדרש אשפוז במחלקת נשים.

בזמן שהקאות בהיריון מתרחשות ב-70-80% מכלל הנשים ההרות ונחשבות לתופעת לוואי טבעית במהלך הבריא של ההיריון, הקאות מרובות משפיעות על כ %0.3–2.0% של נשים בהיריון בלבד.[6] בעבר מוות מסיבוכים של הקאות מרובות היה גורם עיקרי לתמותה בהיריון. כיום בעזרת טיפול רפואי מקרי המוות הם נדירים מאוד.[7][8] הסיכון להפלה בקרב המושפעות מהקאות יתר נמוך. אך קיים סיכון ללידה מוקדמת .[9]

תסמינים

הקאות מרובות עשויים לגרום :[10]

הסימפטומים עשויים להחמיר כתוצאה מתזונה, רעב, עייפות וויטמינים הניטלים על ידי נשים בהיריון (ביחוד כאלו המכילים ברזל).[13] נשים רבות עם הקאות מרובות מעידות על רגישות לריחות בסביבה, ריחות מסוימים עשויים להחמיר את הסימפטומים.[14]

הקאות יתר נוטות להופיע בשליש הראשון של ההיריון[15] ונמשכות פרק זמו משמעותי יותר מאשר בחילות בוקר. בעוד שרוב הנשים יחוו הקלה כמעט מוחלטת של בחילות בוקר סמוך לתחילת השליש השני של ההיריון, חולי הקאות מרובות עשוית לחוות תסמינים חמורים עד לידת התינוק ולעיתים אף לאחר הלידה.[16] אחוז קטן מחולי הקאות מרובות מקיאות לעיתים נדירות אך עדיין חוות בבחילות ושאר הסימפטומים של הקאות מרובות.[14]

גורמים

הגורם ומנגנון המחלה להקאות יתר אינו ידוע. קימות מספר תאוריות לגביי הגורמים להקאות מרובות, אך הגורם למחלה נשאר שנוי במחלוקת. ההשערה הרווחת היא שהקאות מרובות נגרמות כתוצאה משילוב של גורמים שעשויים להשתנות בין נשים הכוללים בין היתר מרכיבים גנטיים. נשים עם היסטוריה של הקאות מרובות נוטות לפתח את המחלה.[17]

גורם מקובל כמשפיע על הקאות מרובות הוא תגובת נגד לשינויים הורמונליים בהיריון, בפרט רמות גבוהות של בטא גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG).[18][19] תאוריה זו מסבירה מדוע הקאות מרובות שכיחות דווקא בשליש הראשון של ההיריון (בדרך כלל סביב שבוע 8–12 של היריון), שבהם רמת בטא גונדוטרופין כוריוני אנושי הגבוהה ביותר. גורם משוער נוסף להקאות מרובות הוא עליה ברמת אסטרוגנים בקרב האם (גורם להפחתת תנועתיות מעיים קיבה/ זרימה חוזרת של תוכן התרסריון לקיבה שמוביל לבחילות/הקאות).[20] בנוסף לסיבות אנדוקריניות בקרב הסובלות מהקאות יתר בהיריון נמצאה שכיחות גבוהה יותר של זיהום מהליקובקטר פילורי[21] קשר זה של חיידק כגורם למחלה נתמך על ידי מספר תעודים בהם סובלות מהקאות יתר בהיריון שלא הגיבו לטיפול חוו הקלה מלאה בעת הטיפול בגורם החיידקי.[22] חיידק כגורם למחלה יכול להוות הסבר לשוני בשכיחות המחלה בקבוצות אתניות שונות. עם זאת רוב הנשים בהיריון בעלות החיידק הליקובקטר פילורי הן אתסמיניות, כלומר ללא תסמינים.[21]

פאטופיזיולוגיה

בחילות בוקר

למרות ההבנה החסרה של הפתופיזיולוגיה של הקאות מרובות בהיריון התקבלה התאוריה כי רמות של גונדוטרופין כוריוני אנושי קשורות להקאות. כמו כן גם ההורמון לפטין עשוי להיות מעורב במנגנון המחלה.[23]

תהליכים פאטופיזיולוגיים המעורבים מסוכמים בטבלא הבאה:

מקור גורם הפתופיזיולוגיה
hCG
השליה
מערכת העיכול הליקובקטר פילורי רמת סטרואידים גבוהה[21]

אבחון

אבחנה מבדלת

בחילות והקאות יכולות להוות תסמין של מחלות נוספות אותן יש לשלול כולל: דלקת המעי (Gastroenteritis), כיב פפטי, מחלות כיס מרה, דלקת כבד, דלקת לבלב, אי ספיקת כליות, מחלות בלוטת התריס, היפרקלצמיה והיפרפאראתירואידיזם.[25]

בדיקות

בדיקות שכיחות כוללות רמת אוריאה ניטרוגן בדם (BUN), אלקטרוליטים, תפקודי כבד, בדיקת שתן, ותפקודי בלוטת התריס. בדיקות המוטאולוגיות כוללות רמות המטוקריט. סריקת אולטרסאונד עשויה להיות נחוצה לבדיקת מצב הריוני ושלילת מולה (אנטומיה).[26]

טיפול

טיפול מוקדם ושינוי הרגלים תזונתיים ואורך חיים עשויי להקל על תסמינים מסוימים.[4] הקו הראשוני לטיפול הוא שתיית נוזלים ואכילת מזון קל לעיכול.[27] בשל החשש להתייבשות חמורה וסיבוכים אחרים, הקאות יתר בהיריון מטופלות כמקרה חרום. אם אמצעי תזונה שמרניים נכשלים, טיפולים נרחבים הכוללים שימוש בתרופות ועירוי נוזלים עשויים להידרש. אם בעקבות הקאות מרובות תזונה אוראלית אינה מספקת, תמיכה תזונתית תוך ורידית עשויה להיות נחוצה.

המלצות תזונתיות

המלצות מקובלות לתזונה בקרב סובלים מהקאות ובחילות תקף במקרה זה של הקאות יתר בהיריון. שתייה ואכילה בכמויות קטנות לעיתים קרובות- הימנעות ממצב של קיבה ריקה. הימנעות משתייה לאחר אכילה. אכילה בישיבה והימנעות משכיבה לאחר מכן. אכילת מאכלים עשירים בחלבון ומאכלים עשירים בפחממות. הימנעות ממזונות שומניים ועשירים בטעם.[4]

עירוי נוזלים ורידי

עירוי נוזלים מכיל לעיתים קרובות תוספות אלקטרוליטים משום שהקאות חוזרות ונשנות מובילות למחסור באלו. כמו כן, תוספי ויטמין B1 עשויים להינתן במטרה להפחית את הסיכון של אנצפלופתיה על שם ורניקה.[28] רמת הוויטמינים Aו B נוטה לפחות שבועיים מתחילת ההקאות וגם אלה עשויים להינתן. לאחר השלמת טיפולי עירוי המעבר לשתייה אוראלית הדרגתי. לאחר הטיפול בהתייבשות, הטיפול מתמקד בניהול התסמינים כדי לאפשר צריכה נורמלי של מזון. עם זאת, התייבשות והידרציה עשויים להתרחש באופן מחזורי הדורש כתוצאה טיפול מתמשך ומעקב.[29]

תמיכה תזונתית

נשים שאינם מגיבות לטיפולי תרופתי ועירוי בנוזלים עשוית לדרוש תמיכה תזונתית. חולים עשויים לקבל הזנה תוך ורידית באמצעות קטטר או הזנה פנימית בעזרת צינור נאזוגסטרי. ישנם ראיות מוגבלות מניסויים לתמוך בשימוש של ויטמין B6 לשיפור התוצאה. הזנת יתר עשויה להיות נחוצה במקרים מסוימים על מנת לאפשר עליה במשקל. תוספי חומצה פולית גם כן עשויים להינתן.

תרופות

מספר אנטיאנמטיים יעילים ובטוחים בשימוש בהיריון הם פירידוקסין דוקסילאמין, אנטיהיסטמינים (כמו דיפנהידרמין), פנותיאזין (כגון פרומתאזין).[30] אלו לא ידועים כעדיפים אחד על השני לשיפור בחילות או הקאות. עדויות מוגבלות שפורסמו בניסויים קליניים מעידים על היעילות של טיפול תרופתי להקאות יתר בהיריון. בעוד שפירידוקסין/דוקסילאמין, שילוב של ויטמין B -6 ו דוקסילאמין, יעיל בבחילות בוקר,[31] יש שהטילו בספק את האפקטיביות שלו בעבור הקאות יתר בהיריון.[32] אונדאנסטרון ייתכן כמועיל במיוחד, עם זאת, ישנם חששות לגבי השפעתו על שפה שסועה בקרב ולדים,[33] קיימים מעט נתונים באיכות גבוהה על יעילותו (אך לאחרונה פורסמו מספר מאמרים[34], כתוצאה משימוש גובר בתרופה אצל נשים הרות, שהמסקנה שלהן היא שתופעות הלוואי בוולדים הן נדירות יחסית. כמו כן, במחקרים שכן מצאו קשר גבוה יותר, לא הצליחו לשחזר את אותן תוצאות במחקר נוסף[35]). נעשה שימוש גם במטוקלופראמיד ובאופן יחסי גורם מעט תופעות לואי.[31] עדויות למועילות של קורטיקוסטרואידים חלשות, ישנם מספר ראיות כי שימוש בסטרואידים אצל נשים בהיריון עשוי להעלות במעט את הסיכון של שפה שסועה אצל התינוקות ועלול לדכא את פעילות בלוטת יותרת הכליה.[36] עם זאת, הידרוקורטיזון ופרדניזולון מנוטרלים בשיליה ושימוש בהם יעשה לאחר 12 שבועות היריון.

רפואה אלטרנטיבית

השימוש בזנגביל (ג'ינג'ר) מומלץ אך הראיות ליעילותו מוגבלות.[37] מספר מחקרים תומכים ביעילותו של זנגביל כפלצבו אך גם קימות עדויות לתופעות לוואי לשימוש בזנגביל, גופניים ורגשיים.[37]

תמיכה נפשית

בשל נדירותם של הקאות יתר בהיריון ושכיחותן של בחילות בוקר, סקר הראה כי באחוז ניכר מן המקרים נשים חוות קשים פסיכולוגיים בהתמודדות בשל הכרה לקויה במצבם מסביבתם הקרובה. שעשויה להתפתח עד כדי הפרעת דחק פוסט טראומטית.[14]

סיבוכים

לפני הטיפול בהחזרת נוזלים תוך ורידית, הקאות יתר בהיריון היוו גורם עיקרי לתמותה אימהית.[4]

אישה בהיריון

אם הקאות בהיריון אינן מטופלות כראוי סיבוכים אפשריים כוללים: אנצפלופתיה על שם ורניקה, אי ספיקת כליות, קרישה, ניוון שרירים, תסמונת מלורי-וייס, היפוגליקמיה, צהבת, תת-תזונה, פקקת ורידים עמוקה, תסחיף ריאתי, קריעה בטחול,היצרות של העורקים המוחיים. דיכאון והפרעות דחק פוסט טראומטיות.[38]

עובר

השפעת הקאות מרובות על העובר נובעות בעיקר בשל חוסר איזון אלקטרוליטי של האם.[39] עוברים של נשים עם הקאות חמורות בהיריון שצוברות פחות מ-7 ק"ג במהלך ההיריון נוטים להיות בעלי משקל לידה נמוך יחסית ולהיוולד לפני שבוע 37 להיריון. תינוקות לנשים עם הקאות יתר בהיריון שצברו במשקל יותר מ-7 ק"ג לא מציגים הבדל יחסית לאמהות שלא לקו בהקאות מרובות.[40] לא קיים הבדל משמעותי בשיעור המוות אצל תינוקות שנולדו לאמהות שלקו בהקאות מרובות לעומת תינוקות שנולדו לאמהות שלא לקו בכך. ילדים שנולדו לאמהות הקאות בהיריון שלא טופלו מאובחנים פי ארבעה באבחונים נוירו התנהגותיים.[41]

אפידמיולוגיה

הקאות בהיריון הוא מצב שכיח המשפיע על כ-50% של נשים בהיריון, כאשר25% חשות בחילות.[42] עם זאת, השכיחות של הקאות יתר בהיריון היא רק %0.3–1.5% מבין הנשים ההרות. מקובל ששיעור המחלה משתנה בין תרבויות.[43][9] לאחר לידה מוקדמת הקאות יתר בהיריון הן סיבת האשפוז השכיחה ביותר לנשים בהיריון במחצית הראשונה של ההיריון. 0.8% מהנשים הסובלות מהקאות יתר יאושפזו בממוצע 1.3 פעמים למשך 2.6-4 ימי אשפוז.[9] גורמים כגון זיהום מהליקובקטר פילורי, עלייה ברמת הורמון בלוטת התריס, היריון בגיל מוקדם, מדד מסת הגוף נמוך לפני היריון, הריונות מרובים, מולה והיסטוריה של הקאות יתר בהיריון נקשרו עם התפתחות של הקאות יתר בהיריון.

היסטוריה

היסטורית שיערו כי קיים קשר בין הקאות יתר בהיריון לקונפליקטים פסיכולוגיים הקשורים להיריון.[21] מחקרים לא מצאו הבדל בשכיחות של הפרעות פסיכולוגיות בין נשים הלוקות בהקאות יתר לאלו שלא. בנוסף, לא נמצא קשר שכזה בין מצב משפחתי ותכנון ההיריון.[44] כיום ישנה הכרה על ההשפעה של הקאות יתר למצב הנפשי של האם, בעיקר בשל חוסר מודעות חברתית להבדל ולחומרה בין בחילות בוקר להקאות יתר בהיריון.[45]

בעבר ניתן תלידומיד לטיפול בהקאות יתר באירופה עד שהכירו כי תלידומיד היא תרופה טרטוגנית.[46]

אטימולוגיה

Hyperemesis gravidarum מיוונית, Hyper, כלומר מוגזם,emesis, כלומר הקאות. מלטיניתgravidarum, צורת יחוס נשית ברבים, אשר במקרה זה משמעותו שם עצם "אישה בהיריון". לכן, hyperemesis gravidarum משמעותו "הקאות יתר של נשים בהיריון".

מקרים בולטים

מעריכים שהסופרת שרלוט ברונטה סבלה מהקאות יתר בהיריון. שרלוטה ברונטה נפטרה בשנת 1855 בעודה בחודש רביעי של הריונה, במהלך הריונה סבלה הקאות ובחילות חמורות ולא הייתה מסוגלת לעכל כראוי מזון ומים.[47]

קתרין הדוכסית של קיימברידג', אושפזה בעקבות הקאות יתר במהלך ההיריון הראשון שלה, וטופלה בהריונה השני במחלה דומה.[48][49]


ראו גם

לקריאה נוספת

  • Soules, M. R., HUGHES Jr, C. L., Garcia, J. A., Livengood, C. H., Prystowsky, M. R., & ALEXANDER III, E. B. E. N. (1980). Nausea and vomiting of pregnancy: role of human chorionic gonadotropin and 17-hydroxyprogesterone. Obstetrics & Gynecology, 55(6), 696-700.
  • Salimi-Khayati, A., Sharami, H., Mansour-Ghanaei, F., Sadri, S., & Fallah, M. S. (2003). Helicobacter pylori aeropositivity and the incidence of hyperemesis gravidarum. Medical Science Monitor, 9(1), CR12-CR15.
  • Kauppila, A., Huhtaniemi, I., & Ylikorkala, O. (1979). Raised serum human chorionic gonadotrophin concentrations in hyperemesis gravidarum. Br Med J, 1(6179), 1670-1671.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Management of hyperemesis gravidarum". Drug Ther Bull. 51 (11): 129–9. בנובמבר 2013. doi:10.1136/dtb.2013.11.0215. PMID 24227770. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 Gabbe, Steven G. (2012). Obstetrics : normal and problem pregnancies (6th ed.). Elsevier/Saunders. p. 117. ISBN 9781437719352. ארכיון מ-2015-12-08.
  3. ^ Ferri, Fred F. (2012). Ferri's clinical advisor 2013 5 books in 1 (1st ed.). Elsevier Mosby. p. 538. ISBN 9780323083737. ארכיון מ-2015-12-08.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 ד"ר אמיר הדר, הקאות יתר בהיריון - Hyperemesis gravidarum, Medicen TheMEDICAL
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Penny Sheehan, Hyperemesis gravidarum--assessment and management, Australian Family Physician 36, September 2007, עמ' 698–701
  6. ^ Goodwin, TM (בספטמבר 2008). "Hyperemesis gravidarum". Obstetrics and gynecology clinics of North America. 35 (3): 401–17, viii. doi:10.1016/j.ogc.2008.04.002. PMID 18760227. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Kumar, Geeta (2011). Early Pregnancy Issues for the MRCOG and Beyond. Cambridge University Press. p. Chapter 6. ISBN 9781107717992. ארכיון מ-2015-12-08.
  8. ^ DeLegge, Mark H. (2007). Handbook of home nutrition support. Sudbury, Mass.: Jones and Bartlett. p. 320. ISBN 9780763747695. ארכיון מ-2015-12-08.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Bailit JL, yperemesis gravidarium: Epidemiologic findings from a large cohort., Am J Obstet Gynecol, 2005
  10. ^ "Emergency management of hyperemesis gravidarum". Emergency Nurse. 20 (4): 24–8. 2012. doi:10.7748/en2012.07.20.4.24.c9206. PMID 22876404.
  11. ^ Khulood T. Ahmed, Ashraf A. Almashhrawi, Rubayat N. Rahman, Ghassan M. Hammoud, Liver diseases in pregnancy: diseases unique to pregnancy, World Journal of Gastroenterology 19, 2013-11-21, עמ' 7639–7646 doi: 10.3748/wjg.v19.i43.7639
  12. ^ "The role of TSH receptor antibodies in the management of Graves' disease". European Journal of Internal Medicine. 22 (3): 213–6. 2011. doi:10.1016/j.ejim.2011.02.006. PMID 21570635.
  13. ^ Carlson, Karen J., MD; Eisenstat, Stephanie J., MD; Ziporyn, Terra (2004). The New Harvard Guide to Women's Health. Harvard University Press. pp. 392–3. ISBN 0-674-01343-3.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)CS1 maint: Multiple names: authors list (link)
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 pregnancy sickness support, Hyperemesis gravidarum, https://www.pregnancysicknesssupport.org.uk/, ‏21/11/2017
  15. ^ Ahmed KT, Almashhrawi AA, Rahman RN, Hammoud GM, Ibdah JA; Almashhrawi; Rahman; Hammoud; Ibdah (בנובמבר 2013). "Liver diseases in pregnancy: diseases unique to pregnancy". World J Gastroenterol. 19 (43): 7639–46. doi:10.3748/wjg.v19.i43.7639. PMC 3837262. PMID 24282353. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  16. ^ "Do I Have Morning Sickness or HG?". H.E.R. Foundation. ארכיון מ-30 בנובמבר 2012. נבדק ב-6 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Familial aggregation of hyperemesis gravidarum". American Journal of Obstetrics and Gynecology. 204 (3): 230.e1–7. 2011. doi:10.1016/j.ajog.2010.09.018. PMC 3030697. PMID 20974461.
  18. ^ Cole, LA (באוגוסט 2010). "Biological functions of hCG and hCG-related molecules". Reproductive biology and endocrinology. 8 (102): 102. doi:10.1186/1477-7827-8-102. PMC 2936313. PMID 20735820. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Hershman JM (ביוני 2004). "Physiological and pathological aspects of the effect of human chorionic gonadotropin on the thyroid". Best Pract. Res. Clin. Endocrinol. Metab. 18 (2): 249–65. doi:10.1016/j.beem.2004.03.010. PMID 15157839. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Anthony Summers, Emergency management of hyperemesis gravidarum, Emergency nurse: the journal of the RCN Accident and Emergency Nursing Association 20, July 2012, עמ' 24–28 doi: 10.7748/en2012.07.20.4.24.c9206
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 21.3 M.F.G.Ve1berg, D.J.Gillott, N.A1-Fardan and J.G.Grudzinskas., Hyperemesis gravi-darum, a literature review., Human Reproduction
  22. ^ El Younis CM, Abulafia O and Sherer DM., Rapid marked response of severe hyperem-esis gravidarum to oral erythromycin, Am J Perinatal, 1998
  23. ^ Aka N, Atalay S, Sayharman S, Kiliç D, Köse G, Küçüközkan T; Atalay; Sayharman; Kiliç; Köse; Küçüközkan (2006). "Leptin and leptin receptor levels in pregnant women with hyperemesis gravidarum". The Australian & New Zealand journal of obstetrics & gynaecology. 46 (4): 274–7. doi:10.1111/j.1479-828X.2006.00590.x. PMID 16866785.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  24. ^ M. F. G. Verberg, D. J. Gillott, N. Al-Fardan, J. G. Grudzinskas, Hyperemesis gravidarum, a literature review, Human Reproduction Update 11, September 2005, עמ' 527–539 doi: 10.1093/humupd/dmi021
  25. ^ Debra K. Gardner, Pharm.D, Hyperemesis Gravidarum, U.S. Pharmacist
  26. ^ Evans, Arthur T., ed. (2007). Manual of obstetrics (7th ed.). Wolters Kluwer / Lippincott Williams & Wilkins. pp. 265–8. ISBN 9780781796965. ארכיון מ-2017-09-11.
  27. ^ Office on Women's Health (2010). "Pregnancy Complications". U.S. Department of Health and Human Services. ארכיון מ-29 באוקטובר 2013. נבדק ב-27 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ British National Formulary (במרץ 2003). "4.6 Drugs used in nausea and vertigo – Vomiting of pregnancy". BNF (45 ed.). {{cite book}}: (עזרה)
  29. ^ Tuot, D; Gibson, S; Caughey, AB; Frassetto, LA (במרץ 2010). "Intradialytic hyperalimentation as adjuvant support in pregnant hemodialysis patients: case report and review of the literature". International urology and nephrology. 42 (1): 233–7. doi:10.1007/s11255-009-9671-5. PMC 2844957. PMID 19911296. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Jarvis, S; Nelson-Piercy, C (ביוני 2011). "Management of nausea and vomiting in pregnancy". BMJ (Clinical research ed.). 342: d3606. doi:10.1136/bmj.d3606. PMID 21685438. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ 31.0 31.1 Tan, PC; Omar, SZ (באפריל 2011). "Contemporary approaches to hyperemesis during pregnancy". Current Opinion in Obstetrics and Gynecology. 23 (2): 87–93. doi:10.1097/GCO.0b013e328342d208. PMID 21297474. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Tamay, AG; Kuşçu, NK (בנובמבר 2011). "Hyperemesis gravidarum: current aspect". Journal of obstetrics and gynaecology : the journal of the Institute of Obstetrics and Gynaecology. 31 (8): 708–12. doi:10.3109/01443615.2011.611918. PMID 22085059. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Koren, G (באוקטובר 2012). "Motherisk update. Is ondansetron safe for use during pregnancy?". Canadian Family Physician. 58 (10): 1092–3. PMC 3470505. PMID 23064917. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ Study: Ondansetron Mostly Safe in Early Pregnancy, www.medpagetoday.com, ‏2018-12-19 (באנגלית)
  35. ^ Melissa Lavecchia, Radha Chari, Sandra Campbell, Sue Ross, Ondansetron in Pregnancy and the Risk of Congenital Malformations: A Systematic Review, Journal of obstetrics and gynaecology Canada: JOGC = Journal d'obstetrique et gynecologie du Canada: JOGC 40, 2018-7, עמ' 910–918 doi: 10.1016/j.jogc.2017.10.024
  36. ^ Poon, SL (באוקטובר 2011). "Towards evidence-based emergency medicine: Best BETs from the Manchester Royal Infirmary. BET 2: Steroid therapy in the treatment of intractable hyperemesis gravidarum". Emergency medicine journal : EMJ. 28 (10): 898–900. doi:10.1136/emermed-2011-200636. PMID 21918097. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ 37.0 37.1 pregnancy sickness support, [https://www.pregnancysicknesssupport.org.uk/documents/resources/Ginger_A4_indd.pdf “Stop telling us to take Ginger for Hyperemesis Gravidarum”], https://www.pregnancysicknesssupport.org.uk/, ‏26/11/17
  38. ^ Christodoulou-Smith J, Gold JI, Romero R, Goodwin TM, Macgibbon KW, Mullin PM, Fejzo MS (2011). "Posttraumatic stress symptoms following pregnancy complicated by hyperemesis gravidarum". The Journal of Maternal-fetal & Neonatal Medicine. 24 (11): 1307–11. doi:10.3109/14767058.2011.582904. PMC 3514078. PMID 21635201.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  39. ^ Bourne,, Thomas H.; Condous, George, eds. (2006). Handbook of early pregnancy care. Informa Healthcare. pp. 149–154. ISBN 9781842143230.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  40. ^ Dodds L, Fell DB, Joseph KS, Allen VM, Butler B.; Fell; Joseph; Allen; Butler (2006). "Outcomes of pregnancies complicated by hyperemesis gravidarum". Obstet. Gynecol. 107 (2 Pt 1): 285–92. doi:10.1097/01.AOG.0000195060.22832.cd. PMID 16449113.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)CS1 maint: Multiple names: authors list (link)
  41. ^ Fejzo MS, Magtira A, Schoenberg FP, Macgibbon K, Mullin PM (ביוני 2015). "Neurodevelopmental delay in children exposed in utero to hyperemesis gravidarum" (PDF). Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 189: 79–84. doi:10.1016/j.ejogrb.2015.03.028. PMID 25898368. ארכיון (PDF) מ-2016-03-04. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  42. ^ Niebyl, Jennifer R. (2010). "Nausea and Vomiting in Pregnancy". New England Journal of Medicine. 363 (16): 1544–50. doi:10.1056/NEJMcp1003896. PMID 20942670.
  43. ^ Fell DB, Dodds L, Joseph KS, Allen VM, Butler B., Risk factors for hyperemesis gravidarum requiring hospital admission during pregnancy., Obstet Gynecol, 2006
  44. ^ Davis M, Nausea and vomiting of pregnancy: an evidence based review, J Perinat NeonatNurs, 2004
  45. ^ pss, Hypermesis gravidrarum, pregnancy sickness support, ‏26/11/2017
  46. ^ Cohen, Wayne R., ed. (2000). Cherry and Merkatz's complications of pregnancy (5th ed.). Lippincott Williams & Wilkins. pp. 124. ISBN 9780683016734.
  47. ^ McSweeny, Linda (2010-06-03). "What is acute morning sickness?". The Age. ארכיון מ-2012-12-06. נבדק ב-2012-12-04.
  48. ^ "Prince William, Kate expecting 2nd child". 8 בספטמבר 2014. ארכיון מ-8 בספטמבר 2014. נבדק ב-8 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Kensington Palace (2017-09-04). "Read the press release in full ↓pic.twitter.com/vDTgGD2aGF". @KensingtonRoyal. ארכיון מ-2017-09-04. נבדק ב-2017-09-04.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הקאות_יתר_בהיריון&oldid=2066761"