ג'סר א-זרקא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'סר א-זרקא
Jisr az-Zarqa local council COA.png
ג'סר א-זרקא
ג'סר א-זרקא, מבט ממזרח
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עמאש מוראד פתחי
גובה ממוצע[1] ‎11 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 15,666 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 132
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.9% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 9,495 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 14
תחום שיפוט[2] 1,650 דונם
    - דירוג ארצי 240
32°32′12″N 34°54′44″E / 32.5366552664459°N 34.9121276797663°E / 32.5366552664459; 34.9121276797663
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
2 מתוך 10
    - דירוג ארצי 241
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.2823
    - דירוג ארצי 255
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.3%
גילאי 5 - 9 11.3%
גילאי 10 - 14 10.5%
גילאי 15 - 19 11.0%
גילאי 20 - 29 18.3%
גילאי 30 - 44 19.4%
גילאי 45 - 59 12.8%
גילאי 60 - 64 2.3%
גילאי 65 ומעלה 3.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 5
–  על-יסודיים 4
תלמידים 3,556
 –  יסודי 1,966
 –  על-יסודי 1,590
מספר כיתות 151
ממוצע תלמידים לכיתה 26.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל ג'סר א-זרקא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.jeser-m.org/he/index.aspx
ג'סר א-זרקא, מראה מכיוון החוף, 2009
רחוב בג'סר

גִ'סְּר אֶ-זַּרְקָאערבית: جسر الزرقاء, תעתיק מדויק: ג'סר א(ל)זרקאא, במקור נקרא ע'וארנה) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1961.

הכפר שוכן על רצועת כורכר לחוף הים התיכון שגובהה 20-5 מ' מעל פני הים, שלמרגלותיה זורם הקטע התחתון של נחל תנינים, שמפריד בין הכפר לבין הים במערב. מדרום שוכנת קיסריה, ומצפון מעגן מיכאל והכניסה לשמורת הטבע נחל התנינים. במזרח גובל הכפר בכביש 2 (כביש חיפה - תל אביב). בסמוך לשפך הנחל, דרומית-מערבית לבתי הכפר, שוכן תל תנינים. ג'סר א-זרקא קרוי על שם הגשר שנבנה על נחל תנינים עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898. שמו של נחל תנינים בערבית הוא "אל-וואדי א-זרקא" (הנחל הכחול), ומכאן שם היישוב - "הגשר על הנחל הכחול". אם אין מחשיבים ערים מעורבות, זהו היישוב הערבי היחיד לחוף הים בישראל כיום.

היסטוריה

ראשוני היישוב היו כ-80 משפחות בני חמולות שיהאב ונג'ר שהגיעו לארץ ישראל ממצרים ביחד עם חילות מוחמד עלי ב-1834, אליהם הצטרפו החמולות ג'ורבן ועמאש, בדווים משבטי ערב אל-ע'וארנה, שנדדו במאה ה-19 מבקעת הירדן[4] והתיישבו בשולי ביצות כבארה.[5] התושבים התפרנסו מדיג בביצות ובים התיכון וכן מקדרות מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה.

בעקבות ייבוש הביצה בשנת 1924 עבור זכרון יעקב לטובת אדמות חקלאיות ובירוא מחלת המלריה, הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי מחצבה ברכס הכורכר, אותה רכשה פיק"א בשנת 1924. בשנת 1926 נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם. עם הקמת הכפר נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל הוא התפתח ונבנו בו בתי בטון ובלוקים. בני השבט המשיכו לעסוק בעבודות חקלאיות ביישובי האזור. כיום עובדים רבים מבני הכפר כשכירים בעבודות חוץ.

במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו הטובים עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה. עד לשנות השמונים לא היו כלל נישואים מבחוץ עם בני ובנות הכפר בשל הסטיגמות החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, שנבעו ממוצאם השונה.

בשנת 1994 הוכרז היישוב "שכונת שיקום" במסגרת פרויקט שיקום שכונות[6]. בסוף 2009 החל משרד הפנים בהכנת תוכנית אב ראשונה ליישוב, אשר במסגרתה ייבחן הצורך להרחיב את תחום השיפוט, את היקף ההרחבה, אופייה ומיקומה, בעקבות הצפיפות הרבה ששוררת בה. נשקל עידוד בנייה רוויה והסטת כביש החוף מזרחה, כדי לאפשר את הרחבתו של היישוב.

בשנת 2015 נצבע הגשר בכניסה על ידי קבוצת הצופים מבנימינה בשיתוף עם בני הנוער מהיישוב.

דמוגרפיה, כלכלה ותעסוקה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בג'סר א-זרקא 15,666 תושבים (מקום 132 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 52.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,076 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[7]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בג'סר א-זרקא:

נכון לתום העשור הראשון של המאה ה-21, מעל 50% מתושבי ג'סר א-זרקא הם נוער עד גיל 19. היישוב, שאוכלוסייתו מוסלמית, מתאפיין בשיעור גידול טבעי גבוה של 3.2% (ירידה מ-3.5%), והוא סובל משיעור אבטלה רשמי של 30% (2009) ומשיעורי אלימות גבוהים. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהנמוכים במגזר הערבי בישראל. ענף ההוראה נפוץ מאד בג'סר, כמו כן הכפר הוא הספק הגדול ביותר של כוח-עבודה נשי בענפי משק הבית למפעלים ובתי-חולים באזור. עם זאת, השאיפה בקרב פרנסי היישוב היא לחולל פיתוח תיירותי, המתבסס על הקרבה אל קיסריה העתיקה, שמורת נחל תנינים וחוף הים, ועל כך ששביל ישראל חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת 2013 נפתחה בכפר אכסניה לתיירים.[8]

אזור החוף של הכפר נהנה מסביבה טבעית עשירה. אמנם בריכות הדגים של מעגן מיכאל משתרעות לאורכו והגישה אל החוף מוגבלת עד לדרומו, אל אזור שפך הנחל, שם מתנשאת תצורת צוק ייחודית, ומעבר לה מעגן דיג קטן וסירות. בפועל שיעור העוסקים בדיג מבין התושבים מצומצם מאד כיום. כביש הגישה לכפר הוא ממזרח מכביש 4, באמצעות גשר שעובר מעל כביש 2 בצפונו של הכפר ובאמצעות מעבר מתחתיו במרכזו של היישוב. את האדמות שמעבר לכביש המהיר אין התושבים מורשים לפתח. בנוסף לסוללת העפר - שהוקמה בידי תושבי קיסריה השכנה בסוף שנת 2002 כדי לחצוץ בינה ובין ג'סר א-זרקא[9], מעסיקה את תושבי הכפר סוגיית האנטנות הסלולריות שמוקמו בשטחם.

בכפר שתי קופות חולים, מתנ"ס-מרכז קהילתי שהוקם בידי משרד הבינוי והשיכון בשנת 2003, מספר בתי ספר ומרכז מסחרי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'סר א-זרקא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ אל-ע'ור הוא שמה הערבי של בקעת הירדן.
  5. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.
  6. ^ רע"א 8565/10, סעיף 1
  7. ^ פרופיל ג'סר א-זרקא באתר הלמ"ס
  8. ^ דני ספקטור, חופשה במלון באילת? נסו את ג'סר א-זרקא!, באתר ynet, 20 באוגוסט 2013
    אתר למנויים בלבד רועי צ'יקי ארד, "גסטהאוס ג'וחה", התקווה של ג'סר א־זרקא, באתר הארץ, 5 בינואר 2014
  9. ^ פאוזי אבו טועמה, קיסריה הופרדה מג'יסר, באתר ynet, 25 במאי 2003
מבט לכפר מכיוון דרום-מערב
Magnify-clip.png
מבט לכפר מכיוון דרום-מערב


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0