הרב יעקב פרידמן (תפרח)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב פרידמן
הרב יעקב פרידמן
הרב יעקב פרידמן
לידה 6 בינואר 1934 (גיל: 90)
י"ט בטבת ה'תרצ"ד
ישראל
מקום פעילות תפרח
השתייכות ליטאי
תחומי עיסוק חינוך
הרב יעקב פרידמן בסליחות

הרב יעקב יצחק פרידמן (נולד בי"ט בטבת ה'תרצ"ד) הוא מייסדן של ישיבות ליטאיות רבות וראש ישיבת תושיה במושב תפרח ("ישיבת תפרח").

תולדותיו

נולד לשלום ורחל לאה פרידמן, וחונך בהשקפת עולם דתית לאומית, למד בישיבת מרכז הרב והיה מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק[1], בתקופה זו ריכז את פעילות סניף בני עקיבא בירושלים[2]. לאחר נישואיו אף כיהן בישיבת מרכז הרב במשך תקופה מסוימת כר"מ ופרש לאחר חילוקי דעות קשים עם ראש הישיבה, הרב צבי יהודה, בעיקר סביב המעמד שניתן בישיבה למיכאל צבי נהוראי באותה תקופה ודעות ליברליות בנושאי אקדמיה שהובעו בשיעוריו [דרוש מקור]. נישא[דרושה הבהרה] ללאה בתו של רבי משה ברויער[3], ותקופה מסוימת לאחר הנישואין שינה את השקפת עולמו להשקפה חרדית, לאחר שכבר בשנות לימודו במרכז הרב היה לומד שעות רבות באוצר הספרים של ישיבת חברון שם ינק מההשקפה החרדית - ליטאית. הרב פרידמן הוא בן דודו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ראש ישיבת 'מרכז הרב' והרב הראשי לישראל, עימו היה בקשר.  

ייסד והקים ישיבות רבות ברחבי הארץ. הישיבה הגדולה והחשובה בהן היא ישיבת תפרח, כעבור שנים אחדות מהקמתה העמיד בראשה בפועל את הרב אביעזר פילץ, אך הוא עדיין ממשיך למסור בה שיעורים כלליים ושיחות. בענייני השקפה יש לו השפעה רבה  על תלמידי הישיבה, והוא מעביר שיחות רבות ו"ועדים" בהם הוא מלמד מספרות ההשקפה החרדית-ליטאית כמו בספר "נפש החיים", ומאריך ברעיונות אקטואליים הנוגעים בענייני השעה. בהשראתו מתאפיינת הישיבה בהקפדה רבה בענייני הלכה, באווירה של הסתפקות במועט ובהתמדה ושקיעות בלימוד התורה. חתנו הרב מתתיהו שוימר מכהן החל משנת תשנ"ט כר"מ בישיבה.  

הרב פרידמן היה מקורב אל רבי חיים גריינימן שגם היה נוסע ללמוד בעצמו בימות החול במושב תפרח, בתקופה הראשונה בחדר שהקצה לו הרב פרידמן מחדרי הישיבה, ולאחר מכן בדירה פרטית במושב. בניו נישאו לבנותיהם של הרב יהודה בויאר והרב יחזקאל ברטלר מרבני חוג חזון איש. כמו כן הוא מחותן של הרב ישראל מאיר וייס ראש ישיבת נחלת הלויים, ושל הרב אברהם שמואלביץ בנו של רבי חיים שמואלביץ.  

מלבד ישיבת תפרח, ייסד הקים וליווה הרב פרידמן גם את ישיבת קריית מלאכי, ישיבת אור לישרים (בית שמש), ישיבת בני ראם, ישיבת ברכת יצחק שבאור יהודה, ישיבת ירוחם, ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג), ישיבת בית חלקיה (הראשונה), ישיבת באר שבע, ישיבת חישבתי דרכי בבני ברק,וכן ישיבה נוספת בתפרח שבראשותה העמיד את תלמידו הרב שמעון הלל. ישנן עוד מספר ישיבות כאלו, ביניהן כמה שאיבדו ממעמדן במשך השנים, וכמה שנסגרו. דרכו היא להשיג את המימון, ראשי ישיבה ותלמידים, ולאחר שהישיבה עומדת על תילה, להמשיך ולייסד את הישיבה הבאה.. הרב פרידמן נוהג לפקוד מפעם לפעם את ישיבותיו ולמסור בהן שיחות וכמו כן היה מוסר בקביעות ועדים לקבוצות אברכים מתלמידיו בירושלים ובני ברק.  

בין תלמידיו: הרב אריה שטרן רבה הראשי של ירושלים, הרב יעקב חיים סופר, ראש ישיבת "כף החיים"[4], הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר והרב פנחס אבוחצירא.

משפחתו

אשתו, לאה פרידמן, היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת בן-גוריון. הם הורים לארבעה בנים ושתי בנות.  

הערות שוליים

  1. ^ ראו אנקדוטה מתקופה זו אצל: שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא, תש"ע, עמ' 308.
  2. ^ יוסף בא גד, הגיגי חיי, בתוך: נחל איתן, תש"ע, עמ' 1310.
  3. ^ שולמית אזרחי, המשגיח ר' מאיר, ירושלים תשס"ג, עמ' 140.
  4. ^ הקדמתו לספרו ברית יעקב, ירושלים תשמ"ה.
  5. ^ וחתנו של הרב ישראל מאיר וייס ראש ישיבת נחלת הלויים.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0