נחום רקובר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב נחום רקובר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נחום רקובר
Nahum Rakover.jpg
לידה ירושלים, פלשתינה (א"י)

הרב נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".

ביוגרפיה

נחום רקובר נולד בירושלים לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של הרב שמחה מנדלבוים. בשנת 1947 החל ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, כעבור שנתיים, בגיל 16 וחצי, החל ללמוד בישיבת "משכן ישראל" בירושלים, בראשות הרב יעקב כלאב. זמן קצר לאחר מכן התמזגה הישיבה בישיבת מרכז הרב, ורקובר דבק ברב צבי יהודה קוק אשר עמד בראשה. בין השאר, סיכם את שיעורי רבו על פרק "קניין תורה" במסכת אבות, אשר נערכו ונדפסו לימים בספר מיוחד בידי בנו הרב בנימין רקובר. כן השתתף בשיעוריו של הרב הנזיר.[1] למד במשך שנים רבות בחברותא עם הרב דוב ליאור. לצד לימודיו בישיבה השלים את בחינות הבגרות.[2] בשנת 1953 נסמך לרבנות.

בשנת 1952 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך למשפטים בשנת 1957 וכעורך דין ב-1959.[3] הוא החל ללמד באוניברסיטה בשנת 1964, במקביל לעבודה כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה ולועדת החוקה, חוק ומשפט, וזכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1968, על העבודה "יסודות ההרשאה במשפט העברי".[4]

שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי שבארצות הברית ב-1970, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בין השנים 19751980, פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברנדייס ב-1977. בשנת 1981 התמנה לפרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1982 נתמנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט עברי.

יצירתו המחקרית של רקובר ענפה ומגוונת, ומתפרסת על פני כל תחומי המשפט העברי, בנושאים שלא נחקרו בו מעולם (דוגמת צנעת הפרט, זכויות יוצרים ושילטון החוק), תוך השוואה למשפט הישראלי והצעות חוק שונות. במשך השנים פרסם רקובר קרוב ל-30 ספרים עיוניים, ערך למעלה מעשרה ופרסם יותר מ-250 מאמרים.

מכהן כראש מורשת המשפט בישראל וכנשיא מכללת תלפיות.

פרסים

רקובר זכה על עבודתו במשפט העברי במספר פרסים, בהם:

משפחתו

בשנת תשכ"א נישא לבתיה לבית בירגר (תרצ"ט–תשס"ח) אשר שימשה כמיילדת בבית החולים שערי צדק עשרות שנים.[6]

אחיו הם הרבנים שמחה רז וברוך רקובר. אחותו נעמי הייתה נשואה לרב ישעיהו הדרי ואחותו רחל הייתה נשואה לפרופ' משה ימר.

מספריו וממאמריו

מספריו

ספרים בעריכתו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחום רקובר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראו: קל"ח פתחי חכמה עם "פתחי הפרדס", מכון נזר דוד תשס"ט, מבוא עמ' 29 בהערה
  2. ^ הרב פרופ' נחום רקובר, 'זכרתי ימים מקדם: זכרונות על הרצי"ה זצ"ל', בתוך: שמעתין 184, שבט תשע"ג, עמ' 135–147
  3. ^ הוסמכו 55 עו"ד חדשים, דבר, 21 באפריל 1959.
  4. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 25 באפריל 1968
  5. ^ בורג מסתייג מהדברים בעניין פיזור עיריית עכו, דבר, 16 במרץ 1975
  6. ^ על אודותיה ראו: חידושים ברפואת נשים, מכון פוע"ה תשס"ט, עמ' 17
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0