הר הדרוזים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל קני - הפסגה הגבוהה ביותר בהר הדרוזים
הר הדרוזים נמצא בתחומי מחוז א-סווידא שבשטח הירוק. רמת הגולן צבועה בסגול.

הר הדרוזיםערבית: جبل الدروز, תעתיק מדויק: ג'בל אלדרוז), המכונה בערבית גם "הר חורן" (جبل حوران ג'בל חוראן) או "הר הערבים" (جبل العرب ג'בל אל-ערב), הוא רמה געשית גבוהה בדרום מערב סוריה, על גבול ירדן, הכלול כיום במחוז א-סווידא. רוב אוכלוסיית המחוז היא דרוזית, אך גרים בו גם תושבים נוצרים. העיר הגדולה באזור היא א-סווידאא, שאוכלוסייתה מונה כ-87,000 נפש, רובם דרוזים ומיעוטם נוצרים - מהכנסייה היוונית אורתודוקסית.

הנקודה הגבוהה ביותר בהר היא תל קני, שגובהו 1803 מטר.

היסטוריה

בסוף המאה ה-17, עקב מלחמותיהם המרובות, החלה נדידה של דרוזים מאזור ריכוזם בהר הלבנון לאזור הר חורן, שישובו היה אז דליל מאד. אחרי מאורעות 1840 ו-1860 (מעשי טבח שהביאו להתערבות מעצמות אירופה), הפכה הנדידה הדרוזית להגירה המונית ומאז קיבל הר חורן את השם "הר הדרוזים".[1]

תחת המנדט הצרפתי על סוריה הייתה באזור מדינה דרוזית אוטונומית - מדינת ג'בל א-דרוז, שהתקיימה בין השנים 1921 ל-1936. שמה של המדינה היה בתחילה מדינת סווידא על שם העיר הגדולה באזור - א-סווידאא, אך הוא שונה לג'בל א-דרוז בשנת 1927. ב-1925 פרץ בהר המרד הדרוזי בצרפתים. בהסכם העצמאות הצרפתי-סורי מ-1936 בוטל מעמדה של ג'בל א-דרוז והיא הפכה לחלק מסוריה.

באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20, נמצא בהר הדרוזים הריכוז הטריטוריאלי הגדול ביותר של הדרוזים: כ-75 אלף נפש - למעלה מ-40% מכלל אוכלוסיית הדרוזים, שמנתה באותה התקופה כ-180 אלף נפש.[1]

במלחמת העצמאות של ישראל התארגן בהר הדרוזים גדוד מתנדבים דרוזי בן כ-500 חיילים והתפקד לצבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י. הגדוד, בפיקוד שכיב והאב, נלחם בקרבות רמת יוחנן, אך בעקבות הסכם עם ההגנה נסוג. מקצת אנשיו, בהנהגת איסמעיל קבלאן, ברחו מסוריה לישראל והצטרפו לכוחות הביטחון הישראלים.

יגאל אלון, משרי הממשלה הבכירים בעת מלחמת ששת הימים הגה תוכנית להפרדת הר הדרוזים מסוריה והקמת מדינה דרוזית עצמאית שתהווה חיץ בינה לבין ירדן. על פי המסופר בראיונות מוקלטים שערך,[2] דיבר עם מנהיגים כדיין, רבין ואשכול על כיבוש ג'בל א-דרוז, אך ללא הועיל: "דיברתי על זה עם דדו, הייתי בחפ"ק שלו ודיברתי עם בר-לב וגלילי. עוד יום, מקסימום יום וחצי, אנחנו בג'בל דרוז, כדי לעודד את הדרוזים שיש להם הכרה לאומית. ביקרתי בסויידא כמה פעמים וחלמתי את חלום הרפובליקה הדרוזית שתשתרע על פני דרום סוריה, כולל הגולן, בברית צבאית עם ישראל. בניתי הרבה גם על העדה הדרוזית בארץ, שהייתה מאורגנת כבר בצה"ל, שהם יכולים לשמש גשר בינינו לבין הדרוזים האחרים...".

הדרוזים בהר הדרוזים, שומרים על קשר עם הדרוזים בישראל, ויש ביניהם קרובי משפחה רבים. בשנת 2015, כאשר היה חשש לטבח מטעם דאעש בדרוזים שבהר הדרוזים, הפגינו ופעלו למענם הדרוזים בישראל.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר הדרוזים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל,‫ תל אביב: עם עובד, תש"ז, עמ' 94.
  2. ^ אמיר אורן, ושוב ויתרתי. אלא מה, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2007