התנועה למשילות ודמוקרטיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התנועה למשילות ודמוקרטיה
לוגו התנועה למשילות ודמוקרטיה.png
פעילות הגברת המודעות לחשיבות עקרונות הדמוקרטיה, הפרדת הרשויות והמשילות ומאבק במהפכה החוקתית של אהרן ברק
תחום הפרדת הרשויות
מדינה ישראל
מייסדים יהודה עמרני ושמחה רוטמן
תאריך הקמה 2013
Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של התנועה למשילות ודמוקרטיה

התנועה למשילות ודמוקרטיה היא עמותה שהוקמה בשנת 2013[1].

בהתאם לאתר התנועה, "התנועה עוסקת בשמירת האיזונים בין מרכיבי הדמוקרטיה השונים במדינת ישראל: הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות."[2][3].

מנהל פעילות התנועה הוא דני סימן, ושותפים לו היועץ המשפטי של הארגון, עו"ד שמחה רוטמן[4] (מחבר הספר "מפלגת בג"ץ"[5]), אסתר וינשטיין וטליה קולר.

מטרות

אנשי התנועה מאמינים כי בשנים שקדמו להקמתה הגבירה המערכת המשפטית את עיסוקה בהכרעות ערכיות, מוסריות ופוליטיות, ובכך היטשטשו הגבולות בין המערכת המשפטית על שלוחותיה לבין סמכות נבחרי הציבור. במקרים שבהם נושאי התפקידים במערכת המשפט חלוקים על דעת הממשלה והכנסת גובר כוחם של המשפטנים. כך נבחרי הציבור מוצאים את עצמם מנועים מלקדם ולבצע את המדיניות שלשמה נבחרו מחד, ומאידך הנושאים שאמורים להיות בליבת פעילותה של המערכת המשפטית מוזנחים.
מטרת התנועה להביא לשינוי מצב זה.

פעילות

פעילות התנועה מתמקדת בשלושה מישורים:

  • מחקר: פעילות מחקרית לבחינת ואיתור בעיות במערכת המשפט הישראלית ובהשוואה למדינות העולם
  • תודעה ציבורית: הצפת הבעיות שעלו במחקר ופרסום הפתרונות האפשריים, בפני הציבור ונבחרי הציבור
  • קידום פתרונות: באמצעות נוכחות בדיונים רלוונטיים בכנסת, הכנת ניירות עמדה לנבחרי הציבור[3], עזרה בקידום וניסוח חוקים ופעילות ציבורית נוספת

מערכת בתי המשפט

התנועה הגישה עתירה שבה נדרשו שופטי בית המשפט העליון לפרסם את רישומי יומני הפגישות שלהם[6], כפי שהשופטים קבעו כי שרי הממשלה צריכים לעשות. מהיומנים עלה ששופטי בית המשפט העליון מקיימים ביניהם התייעצויות לפני ישיבות הוועדה לבחירת שופטים, ולטענת התנועה זאת בניגוד לחוק המחייב את החברים בוועדה לבחירת שופטים "לפעול שלא בשם הגוף ממנו הם מונו אלא בהתאם לשיקול דעתם הבלעדי". זו אחת הסיבות לעמדת התנועה שיש להוציא את השופטים מהליך המינוי, ובכך להצטרף לשאר המדינות הדמוקרטיות שבהן מינוי שופטים נעשה על ידי נבחרי הציבור בהליך פומבי ושקוף[7].

בשנת 2015, בעקבות חשיפת קיומה של "ועדת השתיים"[8] פנתה התנועה בבקשת חופש מידע להנהלת בתי המשפט, אשר החזיקה בחומרים שנאספו על ידי ועדת השתיים, על מנת לעיין במידע שנאסף על ידי חברות הוועדה ובהמלצות שניתנו על ידן. הנהלת בתי המשפט סירבה למסור את המידע בנימוק שחוק חופש המידע אינו חל על ועדת השתיים משום שמדובר למעשה במתנדבות שאין להן כל תפקיד רשמי, וכן בנימוק שחוק חופש המידע אינו חל על הוועדה לבחירת שופטים, ולכן אינו חל גם על המידע שנאסף על ידי נשיאת בית המשפט העליון שהיא חברת הוועדה. עתירה שהגישה התנועה לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה, אולם בשנת 2019, בעקבות הביקורת הציבורית, הודיעה נשיאת העליון השופטת אסתר חיות כי סיכומי "ועדת השתיים" יוצגו הן לחברי הוועדה והן לשופטים שלא קודמו.

בהמשך למאבק שניהלה התנועה סביב ועדת השתיים, ובמאמץ להסדיר את רישום כלל המאגרים החסויים של מערכת בתי המשפט, חשפה התנועה בשנת 2018 את דבר קיומו של "מאגר יהלום" הכולל 322 רשומות העוסקות בעורכי דין שהיו מועמדים לשיפוט בשני העשורים האחרונים. המאגר כולל גם מידע על הציון שקיבלו המועמדים בקורס השפיטה שמקיימת הנהלת בתי המשפט, חוות דעת מילולית של בוחני הקורס, חוות דעת של ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים ואת ההחלטה הסופית - להמליץ לדיון בוועדה, או לא[9]. לאחר כשנה של הליך משפטי וציבורי הצליחה התנועה להביא לרישומו כחוק של המאגר[10]. עם זאת, מאגר נוסף בשם "שרביט" המכיל גם הוא פרטים אישיים של מאות מועמדים לשפיטה לרבות רישומים פליליים, מידע לגבי חובות פרטיים ועוד ונחשף גם הוא על ידי התנועה - טרם נרשם כדין[11].

בשנת 2019, בעקבות פנייתה של התנועה, הורה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להנהלת בתי המשפט להפסיק את המעקב אחר אזרחים המתבטאים נגד שופטים ברשתות חברתיות[12].

בעקבות ביקורת של התנועה על אופן השיבוץ של שופטי בג"ץ בתיקים בעלי רגישות פוליטית או מדינית וטענה להטיה בבחירת ההרכב הדן בעתירה, הוציאה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, נוהל שלפיו שופטי בג"ץ לא יוכלו לבחור עוד מי יישבו עמם בהרכב שדן בדחיית עתירות[13].

מינוי משפטנים בשירות המדינה

טרם הדיון על מינויו של שי ניצן לפרקליט המדינה עתרה התנועה לבג"ץ בדרישה לעכב דיון זה[14], אך העתירה לא התקבלה.

בינואר 2017 הגיש ח"כ אמיר אוחנה, ביוזמת התנועה, הצעת חוק המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי[15][6]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התנגד להצעת החוק, אך היא עברה בקריאה טרומית[16].

בשלהי 2019 עם סיום תפקידו של שי ניצן כפרקליט המדינה, נתגלעה מחלוקת בין שר המשפטים אמיר אוחנה, ליועץ מנדלבליט, בדבר סמכותו של אוחנה למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה[17]. בחוות דעת שהוציאה התנועה לשר המשפטים היא תמכה בעמדתו[18], תוך הסתמכות על פסיקת בג"ץ קודמת בעתירה שהגישה התנועה ובה נקבע כי: "במקרים בהם קיים צורך ממשי באיוש משרה שלא ניתן להותירה מיותמת, העובדה שמדובר בתקופת בחירות אינה צריכה להביא למצב בו הרשות הנוגעת בדבר לא תתפקד"[19].

שלטון מקומי

פעילות נוספת של התנועה בתחום טוהר המידות בשלטון המקומי חשפה כי מאות עובדים בכירים ברשויות המקומיות לא הגישו הצהרת הון כנדרש בחוק[20].

ביקורת

בעקבות הביקורת של התנועה על דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פנה אליה משרד היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לחדול מ"הנסיונות המתמידים והמקוממים" לפגיעה בזילבר[21]. גם משרד המשפטים כתב כי אנשי התנועה בחרו לתקוף באופן פרסונלי את זילבר, "ולהציג את עבודתה באופן שקרי ונלעג, רצוף בשגיאות, שקרים וסילופים. מדובר בהתקפה אישית מכוערת על בסיס סילוף מוחלט של נסיבות ושל שיקולים שנגעו לאירועים שונים המוצגים בסרטון"[22].

התנועה למשילות ודמוקרטיה פרסמה בתגובה נימוק נרחב של טענותיה במטרה להמחיש שהביקורת העקבית שלהם כלפי זילבר ואחרים עניינית[21][23].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תעודה לרשימה של עמותה, גיידסטאר, ‏30 בינואר 2013
  2. ^ מי אנחנו, התנועה למשילות ודמוקרטיה
  3. ^ 3.0 3.1 דף עמדה: חקיקה המבטלת פסקי דין חלוטים, הכנסת העשרים
  4. ^ עפרה לקס, העם אמר את דברו, באתר ערוץ 7, 19 באוגוסט 2013
  5. ^ על אקטיביזם שיפוטי, כלכלה וחרדים באתר "ביזנעס".
  6. ^ 6.0 6.1 שחר גינוסר, ‏תנועת מלקחיים, באתר "ידיעות אחרונות", 8 בינואר 2020
  7. ^ יומני השופטים נחשפו, באתר ערוץ 7
  8. ^ רויטל חובל, ועדה חשאית פוסלת קידום שופטים ללא סמכות בחוק, הארץ, ‏18.8.2015
  9. ^ עקיבא ביגמן, חוק וסדר? נחשף המאגר הסודי של המועמדים לכהן כשופטים, ישראל היום, ‏30.12.2018
  10. ^ עקיבא ביגמן, הנהלת בתיהמ"ש: מאגר המידע על המועמדים לשיפוט יירשם כחוק, ישראל היום, ‏10.3.2019
  11. ^ עקיבא ביגמן, ה"שרביט" הסודי של השופטים, ישראל היום, ‏5.1.2020
  12. ^ יאיר אלטמן, מנדלבליט: להקפיא את מאגר הגולשים שהקימה הנהלת בתיהמ"ש, ישראל היום, ‏2.1.2019
  13. ^ חבר מביא חבר: שופטי העליון לא יבחרו עוד את הרכב השופטים לצידם, כיפה, ‏27.11.2018
  14. ^ יובל יועז, ‏"לעכב את מינוי שי ניצן עד להכרעה על הערעור בתיק ליברמן", באתר גלובס, 21 בנובמבר 2013
  15. ^ מורן אזולאי, הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו, באתר ynet, 25 בינואר 2017;
    הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשע"ז-2017, באתר הכנסת
  16. ^ טל שניידר, ‏חוק מינוי היועמ"שים למשרדי הממשלה עבר בקריאה טרומית, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2017
  17. ^ גיא פלג, הקרב הבא בין אוחנה למנדלבליט: מינוי פרקליט המדינה, מאקו, ‏30/11/2019
  18. ^ חוות דעת על מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה, התנועה למשילות ודמוקרטיה, ‏דצמבר 2019
  19. ^ בג"ץ 1004/15 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' השר לבטחון פנים ואחרים, ניתן ב-1 באפריל 2015
  20. ^ מאות בכירים ברשויות עוברים על החוק, ערוץ 7, ‏17.4.2018
  21. ^ 21.0 21.1 שחר גינוסר | איור: אופיר בגון, תנועת מלקחיים, באתר ynet, 7 במרץ 2018
  22. ^ נטעאל בנדל, אוחנה דרש מהיועמ"ש ומהפרקליטות להפסיק לפרסם הודעות בשם משרד המשפטים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2019
  23. ^ ערוץ 7, התנועה למשילות: הביקורת שלנו עניינית, באתר ערוץ 7, 12 בדצמבר 2019
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0