וליד דקה
| לידה |
18 ביולי 1961 באקה אל-גרבייה,  ישראל |
|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 2024 (בגיל 62) באר יעקב, ישראל |
| מפלגה | בל"ד |
וליד נימר אסעד דקה (בערבית: وليد دقة; 18 ביולי 1961 – 7 באפריל 2024) היה מחבל ערבי-ישראלי שהיה מעורב בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ב-1984 ונידון למאסר עולם. וליד דקה, מוותיקי האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל, שימש דובר ונציג האסירים בבתי כלא בהם ריצה את עונשו. פעיל פוליטי בולט בתנועת בל"ד.
ביוגרפיה
דקה נולד וגדל בבאקה אל-גרבייה ולמד בבית ספר יסודי ותיכון מקומי. יש לו שישה אחים ושלוש אחיות. בנעוריו היה חבר בארגון אסלאמי. לאחר סיום לימודיו בתיכון ב-1979 עבד באתרי בנייה, במסעדות בתל אביב וכצבע בתל אביב ובאילת. לאחר מלחמת לבנון הראשונה הצטרף לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. הוא נסע לקפריסין ונשלח בזהות בדויה למחנה אימונים של החזית העממית בסוריה, שם עבר אימונים במטעני חבלה ובאיסוף מודיעין[1]. בישראל עסק באיסוף אמצעי לחימה ובתכנון מעשי טרור. ב-1984 היה שותף בחוליה שתכננה את חטיפתו לצורכי מיקוח של החייל משה תמם, במטרה להבריחו לסוריה[2]. משלא הצליחו בכך רצחו חבריו לחוליה את תמם לאחר עינויים. דקה וחברי החוליה נתפסו ב-1986, בזמן מעצרו הודה דקה כי ידע על הכוונה לרצוח את החייל[3]. במרץ 1987 הורשע בבית המשפט הצבאי בלוד בגין עבירות של ירי לעבר אנשים, אימונים צבאיים, חבלה גופנית חמורה וחברות בארגון עוין. הוא נידון למאסר עולם ונקבע שהיה שותף שווה לרצח שבוצע בפועל בידי חבריו לחוליה[4]. בקשותיו לקציבת עונשו נדחו על ידי הרמטכ"ל[5] ונשיא המדינה, עד שב-2012, בעקבות המלצת משרד המשפטים, קצב הנשיא שמעון פרס את עונשו ל-37 שנים[6].
דקה ריצה את עונשו בין השאר בבתי הסוהר שאטה, שקמה, באר שבע, נפחא, באיילון, בגלבוע והדרים. במהלך 2004 היה משובתי הרעב בקרב האסירים הביטחוניים כמחאה על תנאי מעצרם. בתקופת היותו בכלא גלבוע שימש דובר ונציג האסירים בפני שלטונות הכלא. בשנת 2016, בעודו כלוא בבית הסוהר קציעות, נתפסו בכליו טלפונים ניידים ומסרים מוצפנים שהוברחו על ידי חבר הכנסת באסל גטאס[7]. בעקבות האירוע הוארך מאסרו של דקה בשנתיים נוספות וכן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי, בהתאם לכך היה צפוי דקה להשתחרר במרץ 2025. אחיו של דקה שהעביר את הטלפונים לגטאס הורשע ונידון לעבודות שירות וקנס כספי[8].
במהלך תקופת כליאתו סיים לימודי תואר ראשון ושני במדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה. ב-1993 הצטרף למפלגת בל"ד ובשנת 2000 נבחר לחבר בוועד ההנהגה הארצית של המפלגה. לדבריו ניתק את קשריו עם ארגון החזית העממית ב-1995, הוא עתר ב-2006 לשנות את סיווגו הארגוני בכלא, בקשה שהתקבלה על ידי שירות בתי הסוהר ומאז הוא הוגדר על ידי השב"ס כחסר שיוך ארגוני.
באוגוסט 1999 נישא לסנאא סלאמה, פעילה למען זכויות אסירים ביטחוניים, אותה הכיר לראשונה בעת ביקורה בבית הכלא ב-1996. הוא עתר ב-2008 וב-2011 לבית המשפט המחוזי נגד שירות בתי הסוהר, שסירב משיקולים ביטחוניים לאפשר לו ביקור התייחדות עם רעייתו[9]. עתירותיו נדחו לאחר שבית המשפט החליט לא להתערב בשיקולי שירות בתי הסוהר, וזאת על סמך חוות דעת של שירות הביטחון הכללי, לפיה דקה לא ניתק את קשריו עם החזית העממית, ארגון עוין לישראל. מהראיות שהוגשו לו, קבע בית המשפט ש"עולה גם עולה הזדהות אידאולוגית עם ארגון עוין באופן שיש בו כדי לסתור את טענת העותר כי שינה את האידאולוגיה בה החזיק בעבר בהיותו חבר הארגון העוין ויותר מכך, לא ניתן להשתחרר מן הרושם כי בהתנהלות העותר יש גם ניסיון להשגת רווח אישי."[10][11] ב-2020 הצהירה רעייתו של דקה כי נולדה להם בת באמצעות הפריה מלאכותית, תוך הערמה על שירות בתי הסוהר, עם זאת משרד הפנים סירב לרשום את דקה כאביה של הילדה[12].
שמו הופיע ברשימת האסירים הביטחוניים אזרחי ישראל שארגון חמאס דרש לשחרר במסגרת עסקת שליט[13]. במסגרת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014) דרשה הרשות הפלסטינית גם את שחרורם של 14 אסירים ביטחוניים אזרחי ישראל, בהם דקה[14].
ב-2023 אושפז תחת אבטחה בבית החולים אסף הרופא בצריפין, כשהוא חולה בסרטן ועל פי חוות דעת של מערך הרפואה של שב"ס (מר"ש) "ימיו קצרים ונשקפת סכנה ממשית לחייו", בחוות דעת נוספת של המר"ש, שיצאה שבוע לאחר מכן נקבע כי בשל מחלתו ירדה תוחלת חייו לשנתיים לכל היותר, אלא שאינו על ערש דווי[15]. בקשתו מוועדת השחרורים הרגילה של השב"ס לשחררו ממטעמים רפואיים עוררה מחאה ציבורית והתנגדות הפרקליטות. הבקשה לא התקבלה מאחר שהוועדה קבעה כי היא צריכה לעלות לדיון בפני ועדת שחרורים מיוחדת לאסירים ביטחוניים[16][15]. ב-26 ביוני דחתה ועדת השחרורים המיוחדת באופן סופי את בקשת השחרור המוקדם[17].
לאורך השנים פרסם מאמרי דעה קבועים בביטאון מפלגת בל"ד "פסל אל-מקאל", וכן מאמרים ב"הארץ". כמו כן חיבר ספר ילדים בשם "סיפור סוד שמן הזית" שיצא לאור ברמאללה[18]. הוא התכתב באופן קבוע עם ענת מטר ועם גדעון לוי[19]. הוא התיידד עם הסופר סמי מיכאל וזכה לביקורים ממנו[20]. ההצגה "הזמן המקביל", שנכתבה בהשראת סיפורו, מוצגת על ידי תיאטרון אל-מידאן[21]. שם ההצגה מתייחס למה שמכנה דקה בכתביו "הזמן המקביל", שהוא תקופת המאסר שלו, מקום שבו הזמן עומד מלכת.
ב-7 באפריל 2024, מת ממחלת הסרטן[22].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הקו האדום של וליד דקה וסנא סלאמה, באתר הארץ, 11 ביוני 2001
- עמירה הס, מרחפים לגן עדן, באתר הארץ, 1 באפריל 2003
- גדעון לוי, השנה ה-20 שלי, באתר הארץ, 10 במאי 2005
גדעון לוי, התקווה החדשה של אחד מוותיקי האסירים הפלסטינים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2013- גדעון לוי, האסיר שמאחורי "הזמן המקביל": "האם מישהו מתוקפיי ראה את ההצגה?", באתר הארץ, 19 ביוני 2015
- פישל רוזנפלד, ספרו של המחבל יושק במימון ציבורי, באתר ביזנעס. (קישור נוסף)
- מאיר תורג'מן, נדחתה סופית הבקשה לשחרור מוקדם של המחבל הגוסס: "יסיים את חייו בכלא", באתר ynet, 26 ביוני 2023
הערות שוליים
- ^ الأسير وليد دقة يكتب من داخل السجن, אתר arab48.com
- ^ גיל יודילוביץ' ואריה קיזל, המחבלים שרצחו את החייל תמם התכוונו להעבירו לסוריה, מעריב, 11 במאי 1986
- ^ אריה קיזל, החשודים ברצח תמם יישפטו בבית-דין צבאי, מעריב, 2 במאי 1986
- ^ גיל יודילוביץ, "הלוואי שישחררו את המחבלים ואז נרצח אותם", מעריב, 2 במרץ 1987
- ^ איתמר ענברי, אסיר הטרור: שיניתי עמדותיי, הקלו בעונשי, באתר nrg, 7 באוקטובר 2008.
- ^ תומר זרחין, פרס קצב את עונשם של אסירים ביטחוניים שנכלאו לפני הסכמי אוסלו, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2012
- ^ רענן בן צור, ח"כ חשוד שהבריח ניידים למחבל: "לכלוא אותו לצדו", באתר ynet, 19 בדצמבר 2016
- ^ אילנה קוריאל, פרשת ח"כ גטאס: עבודות שירות לאח המחבל שסיפק את הטלפונים, באתר ynet, 25 באוקטובר 2018
- ^ יואב שטרן, אסיר ביטחוני: השב"ס מונע התייחדות מערבים, באתר הארץ, 27 ביולי 2008
- ^ עת"א 54950-11-11, דקה (אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח', 16 בפברואר 2012
- ^ עתירה: השב"ס מונע מאסיר ביטחוני להביא ילד, באתר וואלה!, 28 באוקטובר 2009
- ^ יואב איתיאל, משרד הפנים סרב לרשום את המחבל ווליד דקה כאב: "על מה מענישים אותו?", באתר וואלה!, 26 בפברואר 2020
- ^ ג'קי חורי, 17 ערבים ישראלים ברשימה של חמאס, באתר הארץ, 11 באפריל 2007
- ^ יאסר עוקבי, ערבים ישראלים ברשימת האסירים שישראל תשחרר, "מעריב", 18 במרץ 2014.
- ^ 15.0 15.1 פרוטוקול דיון וליד דקה נגד מדינת ישראל, ועדת שחרורים בכלא מעשיהו, 31 במאי 2023
- ^ מאיר תורג'מן, מחבל במצב סופני ביקש שחרור מוקדם, משפחת הנרצח: "יריקה בפרצוף", באתר ynet, 23 במאי 2023
- ^ מאיר תורג'מן, נדחתה סופית הבקשה לשחרור מוקדם של המחבל הגוסס: "יסיים את חייו בכלא", באתר ynet, 26 ביוני 2023
- ^ יואב איתיאל, "אסור לוותר": ספר הילדים שכתב המחבל ממשיך לעורר סערה, באתר וואלה!, 10 בנובמבר 2018
- ^ פוליטיזציה בקליניקות המשפטיות באוניברסיטת חיפה, דו"ח תנועת אם תרצו תשע"ד.
- ^ עע"א 439/09 וליד דקה ואחרים נגד שירות בתי הסוהר באתר ארגון עדאלה
- ^ הצגת הזמן המקביל באתר הבמה.
- ^ ברהנו טגניה, המחבל וואליד דקה שהיה מעורב בחטיפת החייל משה תמם וברציחתו ב-1984 מת בכלא, באתר מאקו, 7 באפריל 2024;
דיווח: מת המחבל וליד דקה, מרוצחי החייל משה תמם ב-1984, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2024
