זגוז'לץ

זגוז'לץ
Zgorzelec
	פנורמה של העיירה
מדינה	פולין
פרובינציה	שלזיה תחתית
מחוז	זגוז'לץ
חבל ארץ	שלזיה
ראש העיר	רפאל גרוניץ
שפה רשמית	פולנית
תאריך ייסוד	המאה ה-10
שטח	15.88 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	31,716 (2014)
‑ צפיפות	1995.2 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	51°9′1″N 15°0′31″E / 51.15028°N 15.00861°E
אזור זמן	UTC +1
	האתר הרשמי
	(למפת פולין רגילה) ורשה לודז' גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי זגוז'לץ

ערך זה עוסק בעיירה שנקראת גם גורליץ. אם התכוונתם לעיר גורליץ שבפולין קטן, ראו גורליץ.

זגוז'לץ (בפולנית: Zgorzelec, בגרמנית: Görlitz, בסורבית עילית: Zhorjelc) היא עיירה בצפון-מזרח פרובינציית שלזיה תחתית שבדרום-מערב פולין. היא שוכנת מול העיר הגרמנית גרליץ, שעד ל-1945 הייתה חלק ממנה.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה

עד שנת 1945 היו זגוז'לץ והעיירה גרליץ היו עיירה אחת. תאריך הקמתה של זגוז'לץ אינו ידוע. היא הוזכרה לראשונה במסמך משנת 1071 בחתימת היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". מסמך זה העניק את גרליץ לדיוקסיה של מייסן. כיום ניתן לראות את המסמך הזה בארכיון של מדינת סקסוניה בדרזדן.

ככפר קטן בשם Gorelic באזור ההיסטורי לוזטיה עילית, זמן קצר לאחר שהפך לחלק מבוהמיה, נכבש היישוב והוחזק באופן זמני על ידי בולסלב הראשון, דוכס פולין במהלך פלישתו ללוזטיה בין השנים 1002-1031, שלאחריה חזר האזור להיות תחת שליטת המרגרייב של מייסן. בערך בשנת 1072 הועבר הכפר לידי דוכסות בוהמיה. השם גרליץ לקוח מהמילה בשפה הסלאבית שפרושה, "אדמה חרוכה", בהתייחס לשיטה שהייתה אז בשימוש לצורך הכשרת הקרקע להתיישבות. במהלך המאה ה-13 הפך הכפר בהדרגה לעיירה. הודות למיקומה על דרך הסחר העתיקה מימי הביניים, ויה רגיה, שיגשגה גרליץ.

במאות השנים הבאות הייתה גרליץ לחברה עשירה בברית לוזטיה, שכללה את באוצן, גרליץ, קמנץ, לובן, לובאו וזיטאו. העיר גורליצה בדרום פולין נוסדה ב-1354, בתקופת שלטונו של קזימיר הגדול על ידי מתיישבים גרמנים אתניים מגרליץ. הרפורמציה הפרוטסטנטית הגיעה לגרליץ בראשית שנות העשרים של המאה ה-16 ועד לסוף המאה הפכה כמעט כל אוכלוסיית האזור סביב לעיירה ללותרנית.

ב-1635 לאחר שסבלה במשך שנים במלחמת שלושים השנים, לוזטיה ואיתו גורליץ עבר לסקסוניה. עם תום המלחמות הנפוליאוניות העביר קונגרס וינה בשנת 1815 את העיירה מידי ממלכת סקסוניה לידי ממלכת פרוסיה. בהמשך הייתה גרליץ לחלק משלזיה ולאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה לחלק משלזיה תחתית.

ההסכם של זגוז'לץ, בין פולין ומזרח גרמניה, נחתם במרכז הקהילתי של העיירה בשנת 1950. לאחר מלחמת העולם השנייה, עם הקמתו של קו אודר-נייסה, גורליץ היה חולקה בין שתי המדינות. החלק הגרמני שמר על שם גורליץ, בעוד החלק הפולני הפך לזגוז'לץ. האוכלוסייה הגרמנית והסורבית גורשה מזגוז'לץ והוחלפה בפולנים וביוונים.

החל בשנת 1948, כ-10,000 פליטים יווניים ממלחמת האזרחים היוונית, בעיקר פרטיזנים קומוניסטים, הורשו להיכנס לפולין והתיישבו בעיקר בזגוז'לץ. בעיירה נבנו בתי ספר ובית אבות יווניים. רוב הפליטים חזרו מאוחר יותר ליוון, אבל חלק נשארו עד עצם היום הזה. מאז נפילת הקומוניזם בשנת 1989, זגוז'לץ וגורליץ פיתחו מערכת יחסים קרובה: שניים ממספר רב של גשרים מעל נהר נייסה שהופצצו על ידי נסיגת כוחות גרמנים במלחמת העולם השנייה נבנו מחדש, חיבור שתי העיירות מחדש עם קו אוטובוס אחד. לעיירות יש גם ניהול עירוני משותף ומפגשים שנתיים משותפים. בשנת 2006 הוחלו במשותף העיירות להיות בירת התרבות של אירופה. התקווה הייתה שחבר המושבעים יהיו משוכנעים ברעיון של שיתוף פעולה פולני-גרמני, אבל הפרס נפל לאסן (Essen), כשגורליץ וזגוז'לץ במקום השני.

גאוגרפיה

רחוב ורשה

רחוב דשיסקיגו

זגוז'לץ שוכנת במחוז זגוז'לץ, בפרובינציית שלזיה-תחתית. נכון לשנת 2010 שטחה של זגוז'לץ הוא 15.86 קמ"ר (1,586 דונם), ובו: 40% קרקע חקלאית ו-3% שטח מיוער.^[2] נכון ל-2011, העיירה היא 15.88 קמ"ר, 1.89% משטח כלל המחוז. בשנים 1975-1998 היא הייתה חלק ממחוז ילניה גורה.