רבי זרח ראובן ברוורמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף זרח ראובן ברוורמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב זרח ראובן ברוורמן
אין תמונה חופשית
פטירה ו' בשבט תרצ"ח
מקום פעילות ירושלים
השתייכות רבני ירושלים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, גמילות חסדים
רבותיו הנצי"ב, הרב מנחם נחום קפלן והרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין
תלמידיו הרב בן ציון ידלר, הרב דוד סולובייציג בעל "אוצר ההדרנים"[1]

רבי זרח ראובן ברוורמן (בראווערמאן) (? - ו' בשבט תרצ"ח) היה ממייסדי ישיבת מאה שערים וכיהן כראש הישיבה והיה מגדולי הרבנים בירושלים.

חייו

היה תלמידם של הנצי"ב, רבי מנחם נחום קפלן מהורודנה (רבו המובהק של החפץ חיים) ורבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין. כיהן בראשות ישיבת מאה שערים לצד רבי שאול חיים הלוי הורוביץ ולאחר מכן לצד בן אחותו של הרב שאול חיים, רבי יוסף גרשון הורוביץ, כשר' שאול חיים ואחיינו שימשו גם בתפקיד רב שכונת מאה שערים.

בית הספר "נצח ישראל" בפתח תקווה נוסד בתרס"ט (1909) ביוזמתו וביוזמת חברת "שומרי תורה" שניהלה את בית הספר. כן היה סייע לרבי אליעזר שולביץ באיסוף הכספים בעבור הקמת ישיבת לומז'ה בפתח-תקווה ומיקום הישיבה נקבע בהתייעצות עמו של רבי יחיאל מרדכי גורדון, חתנו של רבי אליעזר שולביץ וראש הישיבה.

היה בעל קול ערב במיוחד ושימש כש"ץ. לתפילת שחרית ארגן מניין תפילת ותיקין מיוחד שבו קראו מילה במילה וזמנה היה ארוך בהרבה מהרגיל, כשהזמן עד תפילת עמידה ביום חול רגיל (52 דק') היה יותר מזמן התפילה כולה במניין תפילה רגיל ובשבת היו מתחילים 70 דקות לפני הנץ החמה. בכל שבת לאחר סעודה שלישית היו הולך עם תלמידיו לכותל המערבי והיה מזמר את הפיוטים שנהוג לשיר לפני תפילת ערבית במוצאי שבת כמובא בסידורים. לאחר מכן היה עובר לפני התבה באחד ממנייני תפילת ערבית בכותל המערבי, ועל תפילתו היו אומרים "הלוואי שנזכה להתפלל בימים הנוראים כמו שר' זרח מתפלל ערבית במוצאי שבת אצל הכותל המערבי!"

היה גדול בצדיקותו ובמידותיו כשם שהיה גדול בגאונותו, ולצד עיסוקו כראש ישיבה והתמדתו בלימוד התורה, הרבה לעסוק במעשי חסד ולסייע במסירות נפש לנזקקים, אם בהוצאות נדרשות לשבתות וחגים, אם זה בבגדים חסרים ובכל עניין שהיה צריך לעזור. בייחוד התאמץ בכל מאודו במצוות הכנסת כלה למשפחות שהוצאות החתונה הבסיסיות היו מעבר ליכולתם הכלכלית.
בערב יום הכיפורים שמע שתלמיד חכם מסוים צריך לנסוע לחמי טבריה לפי הוראת הרופאים, אך לא היה לו כסף לשלם לנסיעה לשם וללינה בטבריה. מיד לאחר ששמע על כך מיהר לאסוף כסף לשם כך וכיתת רגליו בין בתי נדיבים. כשאחד מהעשירים שר' זרח ראובן בא אצלם שאל אותו: "הרי מצווה לאכול היום ומדוע כבודו מתעסק בדברים אחרים?" ענה ר' זרח ראובן: "אם תענית יום הכיפורים נדחה מפני פיקוח נפש, אכילה ושתייה של ערב יום הכיפורים לא כל שכן."
היה מארח בביתו אנשים שעלו מחו"ל ולא היה להם בארץ קרוב משפחה או מישהו אחר שיכול היה לעזור להם, ומספר האורחים שאכלו על שולחנו הגיע גם לשמונים נפשות כשכל ההוצאות עליו.

וכן היה מעביר על מידותיו ולא משיב לעלבונות וגידופים, וכך מסופר עליו בעניין זה ב"גדולי דורות" מאת הרב יחיאל מיכל שטרן בעמ' 977: "פעם אחת התקיימה אסיפה למען חיזוק הדת בירושלים, בה נכח הגאון ר' זרח ברוורמן, ראש ישיבת מאה שערים. אחד הנוכחים התחיל לתקוף אותו בצעקות והאשמות, לעג ובזיונות. במשך כל אותו הזמן, הרב זרח עמד מן הצד ולא השיב דבר. כל הנאספים היו בטוחים שהצדק עם אותו תוקף שהרי 'שתיקה כהודאה'. לאחר האסיפה ניגשו לרבי זרח ושאלוהו למה שתק והסכים להתבזות, שזה חילול כבוד התורה, ולמה לא גילה את האמת שאינו אשם, השיב רבי זרח: לו הייתי מגלה את האמת שלא היתה ידי בדבר, מיד היו מבינים מי אשם, והיה מתגלה קלונו ברבים, וחז"ל לימדונו: 'נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים'." (ברכות מ"ג ב').

נפטר בתאריך ו' בשבט תרצ"ח ונקבר בהר הזיתים.

לאחר פטירתו, חתנו הרב יצחק יעקב וכטפויגל נבחר למלא את מקומו כראש הישיבה.

משפחתו

אדם ברוך היה נינו, בן נכדתו נחמה רוזנבלום שהייתה בתו של הרב וכטפויגל.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ תלמיד חכם גדול שהיה מזכיר ישיבת "אור חדש" ומלמד בתלמוד תורה עץ חיים והיגר לארצות הברית.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.