חוקים נגד חרם על ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תומכים רבים של מדינת ישראל תמכו או יישמו חוקים נגד חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS), המבקשים למעשה לבלום אנשים וארגונים המעורבים בחרם על ישראל. רוב החרם המאורגן על ישראל הובל על ידי פלסטינים בתמיכת חלקים נרחבים בעולם המוסלמי. במיוחד מאז האינתיפאדה השנייה, המאמצים מתואמים בעיקר על ידי תנועת ה-BDS בהובלת הפלסטינים, המבקשת להפעיל לחץ כלכלי רב ככל האפשר על ישראל. חוקים נגד BDS נועדו להקשות על אנשים וארגונים אנטי-ישראליים להשתתף בחרמות. החלטות משפטיות וגינויים מאשימים את ה-BDS באנטישמיות חדשה, בקידום מוסר כפול ובשתדלנות לדה-לגיטימציה של ישראל עצמה.

תומכי החוקים נגד ה-BDS טוענים כי ה-BDS הוא צורה של אנטישמיות, ולכן חוקים כאלה פועלים נגד הסתה. המתנגדים טוענים כי החוקים פוגעים בזכות לחופש הביטוי.

חקיקה נגד חרם על ישראל נפוצה ברוב העולם המערבי, ובמיוחד בארצות הברית. לעומת זאת, חקיקה המקדמת או אוכפת חרם על ישראל נפוצה ברוב העולם המוסלמי, כאשר הדוגמה הבולטת ביותר היא החרם של הליגה הערבית על ישראל, שהוטל לראשונה ב-1945 כחלק מהמאמץ להחליש את היישוב על ידי פגיעה בכלכלה היהודית בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

היווצרות BDS

לאחר שהסכמי אוסלו לא הצליחו להביא שלום ולא הוקמה מדינה פלסטינית, פעילים פלסטינים יזמו הקמת תנועה שתחרים את ישראל, למשל, באמצעות סירוב לקנות סחורות ישראליות, במיוחד אלה המיוצרות ביהודה ושומרון, או על ידי משיכת כספים מתאגידים ישראליים. תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות, "BDS" בקיצור, הוכרזה רשמית ב-2005, במטרה ללחוץ על ישראל לסגת מיהודה ושומרון.

חוקים נגד BDS בארצות הברית

נכון לשנת 2024, 38 מדינות העבירו הצעות חוק וצווים נשיאותיים שנועדו להרתיע מהשתתפות בחרם על ישראל. רובן בתמיכה דו-מפלגתית רחבה.[1] רוב החוקים נגד ה-BDS היו באחת משתי צורות: חוקים ממוקדי חוזים, המחייבים קבלנים ממשלתיים להתחייב שהם לא מחרימים את ישראל, וחוקים ממוקדי השקעות, המחייבים קרנות השקעה ציבוריות להימנע מהשקעה בגופים המחרימים את ישראל.[2] בנפרד, הקונגרס האמריקני שקל חקיקה נגד חרם בתגובה לתנועת ה-BDS. הסנאט של ארצות הברית העביר סעיפים נגד חרם ב-28 בינואר 2019, ברוב של 74 מול 19. בית הנבחרים האמריקני העביר החלטה המגנה את החרם על ישראל ב-24 ביולי 2019, ברוב של 398 מול 17. הסנאטורים מרקו רוביו, ביל קסידי, מייק בראון, ריק סקוט, ביל הגרטי וסטיב דיינס הציגו מחדש את חוק המאבק ב-BDS משנת 2023. עד כה, לא אומץ חוק פדרלי.[3]

רוב הארגונים היהודים או הפרו ישראלים בארצות הברית מעורבים בקידום החקיקה, ומנגד, ארגוני שמאל (כולל ארגונים יהודיים) וארגונים פרו-פלסטינים נאבקים בחקיקה.

קבוצות המקדמות חוקים נגד BDS

קבוצות המתנגדות לחוקים נגד ה-BDS

שתדלנות

ב-2015, בתגובה לחוק נגד ה-BDS בדרום קרוליינה, פרסמה קרן בעלות הברית של ישראל חוק לדוגמה, המשלב את הצעות החוק נגד ה-BDS בדרום קרוליינה ובאילינוי. חוק לדוגמה הוא "חוק תבנית" שניתן לחוקק בבתי מחוקקים רבים עם שינויים מועטים או ללא שינויים. עוד פורסם כי 18 מדינות נוספות "מחויבות להציג" חקיקה דומה במדינותיהן.[13]

ישראל עצמה פועלת לקדם חקיקה כזו. בפברואר 2020 צייץ ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בטוויטר:[14]

מי שיחרים אותנו יוחרם... בשנים האחרונות קידמנו חוקים ברוב מדינות ארצות הברית, שקובעים שיש לפעול בתקיפות נגד כל מי שמנסה להחרים את ישראל.

ניתוח משפטי

נכון ל-2020, השאלה האם חוקים אמריקאים נגד BDS הם חוקתיים טרם הוכרעה בבתי המשפט. הוויכוח על חוקתיות החוקים מתמקד בשתי סוגיות מרכזיות:

  • השאלה אם חרם על ישראל, וחרמות בכלל, יכולים להיחשב כסוג של אפליה כמו אפליה על בסיס מגדר, גזע או תכונות דומות.
  • האם חרם פוליטי הוא שיח מוגן. אם כן, חוקים שנועדו לעצור אותו עלולים להפר את חופש הביטוי המוגן על ידי התיקון הראשון לחוקה.

לתשובה לשאלה הראשונה יש השלכות על התשובה לשאלה השנייה: אם החרם על ישראל הוא אכן נחשב אפליה, אזי הממשלה יכולה לחוקק חוקים נגדו.

טיעון אפליה

תומכי החקיקה טוענים כי חרם על ישראל הוא סוג של אפליה מכיוון שהוא מכוון לקבוצה מסוימת (ישראלים) מתוך כוונה לפגוע בה כלכלית. מאחר שאין מבחן משפטי להכרעה בשאלה אם חרם צרכנים הוא אפליה, טענת האפליה מבוססת על חוקים המסדירים אפליה בתחומים אחרים, כגון תעסוקה, מוגבלות ודיור. בפרט, בהתייחס לשתי דוקטרינות בדיני עבודה: יחס שונה או "כוונה מפלה" והשפעה שונה. חוקים אלה לא נוסחו כדי להסדיר חרמות פוליטיים, מה שמגביל את תחולתם, אך הם שימשו לניתוח האם חרם על ישראל הוא אפליה.[15]

טיפול שונה

יחס שונה מתייחס לקבלת החלטות המבוססות על חברותו של אדם במעמד מוגן. תומכי החקיקה טוענים כי קריאותיהם של מנהיגי ה-BDS לישראל לחדול מלהתקיים כ"מדינה יהודית" הן אנטישמיות. המבקרים טוענים כי הטענה מערבבת בין אנטי-ציונות לאנטישמיות.[15]

תומכי החקיקה מציינים כי ה-BDS מבודד את ישראל ונאבק להטיל עליה חרם, תוך התעלמות מהפרות של זכויות אדם בחלקים אחרים של העולם. הם טוענים כי התמקדות זו מונעת על ידי עוינות כלפי יהודים או ישראלים וכי זוהי עדות נסיבתית לכוונה מפלה. הם מתייחסים להגדרה של האנטישמיות, הכוללת "החלת סטנדרטים כפולים על ידי דרישה מישראל להתנהגות שאינה מצופה או נדרשת מכל מדינה דמוקרטית אחרת". הטענה היא כי ה-BDS לא היה מחרים את ישראל אלמלא זהותה היהודית.[15] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, טענו מבקרי החקיקה שכמה פוליטיקאים אמריקאים שתמכו בסנקציות נגד רוסיה ובחרם על רוסיה ובלארוס ניהלו בעבר קמפיין והעבירו חוקים נגד BDS המענישים חרם על ישראל, לכאורה בניגוד ללוגיקה שאוסרת חרמות.[16][17][18]

השפעה שונה

טיעון ההשפעה השונה משלים את טיעון היחס השונה בכך שהוא קובע כי החרם פוגע בישויות יהודיות או ישראליות, גם אם זו אינה כוונתו. כלומר, החרם הוא "הוגן בצורתו, אך מפלה בפעולה". מנגד נטען כי יש צורך להראות כי להתנהגות יש השפעה שלילית על עסקים ישראליים או יהודיים. אך רוב החברות שאליהן מכוון ה-BDS אינן ישראליות.[15]

טיעון חופש הביטוי

מבקרי החקיקה טוענים שחוקים נגד BDS אינם חוקתיים מכיוון שהשתתפות בחרם פוליטי היא ביטוי מוגן והממשלה אינה יכולה לדרוש מהאזרחים לוותר על זכויות התיקון הראשון לחוקה בתמורה לחוזים ממשלתיים.[9] תומכי החקיקה טוענים כי חרם כשלעצמו אינו התנהגות אקספרסיבית המקבילה לדיבור ולכן אינו דיבור מוגן. הם רואים בקריאה לחרם סוגיה נפרדת מהשתתפות בו. הראשון ייחשב שיח מוגן, ואילו האחרון, שחוקים נגד BDS מתייחסים אליו, לא. כך, מי שקורא לחרם על ישראל לא יושפע מחוקי ה-BDS - כל עוד הוא עצמו לא מחרים את ישראל.[19]

חוסר בהירות

מבקרי החקיקה טוענים כי חוקים רבים נגד ה-BDS אינם ספציפיים מספיק לגבי הפעילויות שהם מכוונים אליהן. טימותי קאפמן מצטט את החוק נגד ה-BDS באריזונה המגדיר "חרם" כ"עיסוק בסירוב לעסקה, הפסקת פעילות עסקית או ביצוע פעולות אחרות שנועדו להגביל את היחסים המסחריים".[20] לדעתו, הגדרה זו רחבה מדי וחורגת הרבה מעבר להגדרה המילונית של המילה "חרם". עוד הוא טוען כי רבים מהחוקים אינם מבהירים אם משיכת השקעות צריכה להיחשב כצורה של חרם אסור או לא, או כיצד ניתן להעניש חברה על השתתפות ב"סנקציות" כפי שהן מוטלות על ידי ממשלות או גופים בין-ממשלתיים.[2]

טיעונים אחרים

תומכי החקיקה טוענים כי חוק רפורמת המס משנת 1976 וחוק מינהל הייצוא משנת 1979 המענישים יחידים וחברות המשתתפים ב"חרם בינלאומי" קובע תקדים. המבקרים טוענים כי מעשים אלה התייחסו לחרמות המאורגנים על ידי מדינות זרות, אך BDS היא יוזמה עממית המאורגנת על ידי ארגוני חברה אזרחית.[9]

טיעון נוסף מבוסס על פסיקת בית המשפט העליון כי איגוד מקצועי שסירב לפרוק מטען מברית המועצות במחאה על פלישת המדינה לאפגניסטן עסק בחרם משני בלתי חוקי. התומכים טוענים כי מקרה זה מהווה תקדים, מכיוון שהוא מתייחס למדינה מסוימת ולצדדים שהשפיעו באופן ישיר על הסכסוך, בדיוק כמו חרם על ישראל. המבקרים סבורים כי המקרה עסק בדיני עבודה, וחרמות כאלה נותחו באופן עקבי בצורה שונה מחרמות של ארגוני זכויות אזרח.[21]

הצעות חוק וחוקים פדרליים נגד BDS

ערכים מורחבים – חוק איסור החרם על ישראל, החוק למאבק ב-BDS

חוק ההגנה על החופש האקדמי הוצג למושב ה-113 של הקונגרס על ידי חבר הקונגרס הרפובליקני פיטר רוסקאם ב-6 בפברואר 2014. הצעת החוק באה לתקן את חוק ההשכלה הגבוהה משנת 1965 כך שמוסדות להשכלה גבוהה לא יהיו זכאים למימון פדרלי אם הם השתתפו בחרם על מוסדות אקדמיים או חוקרים ישראליים. הצעת החוק לא התקדמה לאחר שהיא נדחתה לוועדת החינוך והעבודה של בית הנבחרים של ארצות הברית.[22]

רוסקאם ושותפו חואן ורגאס הגישו בפברואר 2015 הצעת חוק נוספת נגד ה-BDS, חוק הסחר והשיפור המסחרי בין ארצות הברית לישראל. לדבריהם, הצעת החוק "תמנף את המשא ומתן המתמשך על הסחר כדי להרתיע שותפות סחר פוטנציאליות של ארצות הברית מאפליה כלכלית נגד ישראל", באמצעות פיקוח על פעילויות תומכות BDS של חברות זרות הנסחרות בבורסות אמריקאיות ועל ידי איסור על בתי משפט אמריקאים "לאכוף פסיקות שניתנו על ידי בתי משפט זרים נגד חברות אמריקאיות אך ורק בגין ניהול עסקים בישראל".[23] עם זאת, הצעת החוק לא הטילה עונשים על תמיכה ב-BDS.[24]

במרץ 2015, חוק החרם על אויבינו, לא על ישראל הוצג למושב ה-114 של הקונגרס על ידי חבר הקונגרס הרפובליקני דאג למבורן עם 13 תומכים.[25][26] הצעת החוק דרשה מקבלנים ממשלתיים קיימים ועתידיים לאשר כי לא השתתפו בחרם על ישראל. אם הם יעשו זאת, הם יעמדו בפני עונשים. הצעת החוק נקברה בוועדת החוץ.[27]

החוק נגד חרם על ישראל הוגש לבית הנבחרים ולסנאט בשתי הצעות חוק זהות במרץ 2017 על ידי רוסקאם והסנאטור הדמוקרטי בן קרדין בהתאמה. לאחר שעורר דיון רב על השלכותיו על חופש הביטוי, החוק נעצר בסופו של דבר בקונגרס.[28]

החוק נגד חרם משנת 2018, אינו מכוון ספציפית לחרמות נגד ישראל, אך הופך את זה לבלתי חוקי "לציית, לקדם או לתמוך בכל חרם שטופח או מוטל על ידי מדינה זרה כלשהי, נגד מדינה ידידותית לארצות הברית".[29]

ב-2019, אחד מיוזמי החוק נגד חרם על ישראל, מרקו רוביו, הציג את חוק המאבק למושב ה-116 של הקונגרס בחבילה של שלוש הצעות חוק אחרות הקשורות למזרח התיכון, החוק עבר בסנאט, אך לא נדון עד כה בבית הנבחרים.[30] בית הנבחרים העביר ביולי 2019 הצעת חוק המגנה את תנועת ה-BDS, ברוב דו-מפלגתי של 398 מול 17 וחמישה נמנעים.[31]

במאי 2023, ג'וש גוטהיימר (דמוקרט) ומייק לולר (רפובליקני) הגישו את חוק ה-IGO נגד חרם, המרחיב את החוקים נגד חרם כך שיכללו חסימת חרמות המאורגנים על ידי ארגונים ממשלתיים בינלאומיים, במטרה לעצור את תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות בארצות הברית.[32] החוק נועד לאסור על אזרחים וחברות אמריקאיות לתמוך בחרמות שהוטלו על ידי ישויות גלובליות (IGOs) נגד בעלות בריתה של ארצות הברית, כולל ישראל. ההנהגה הרפובליקנית בבית הנבחרים ביטלה הצבעה על הצעת החוק במאי 2025, מנימוקים של פגיעה בחופש הביטוי.[33][34][35]

במהלך השנים, נרשמו כמה תביעות נגד מדינות שחוקקו חוקים נגד ה-BDS, בטענה להפרת זכויות חוקתיות, אך לא נרשמה אחידות בפסיקה. כך למשל בית המשפט באריזונה גיבה את תביעתו של מיקל ג'ורדהל, עורך דין שהמדינה סירבה לשלם לו בשל תמיכתו בחרם.[36] בהמשך תוקן החוק כך שהוא לא חל על המקרה המדובר. מנגד, במקרה בארקנסו נדחתה תביעתו של עיתון שנדרש להתחייב שלא יעסוק בחרם על ישראל.[37][38]

חוקים נגד BDS לפי מדינות

הטבלה הבאה מסכמת את המצב המשפטי במדינות עם חוקים נגד BDS. העמודות מציינות את ההיבטים הבאים: העמודה אישור מציינת האם המדינה דורשת מחלק מהקבלנים שלה או מכל הקבלנים שלה לאשר שהם אינם מחרימים את ישראל, העמודה רשימה שחורה מציינת אם המדינה מחזיקה ברשימה שחורה של גופים המחרימים את ישראל שכספי המדינה חייבים למשוך מהם השקעות, והעמודה IHRA מציינת אם המדינה אימצה את הגדרת העבודה של IHRA לאנטישמיות, על פיה חרם על ישראל הוא צורה של אנטישמיות.

מדינה אישור רשימה שחורה IHRA
אלבמה כן לא לא
אריזונה כן כן כן
ארקנסו כן כן לא
קליפורניה כן לא לא
קולורדו לא כן לא
פלורידה לא כן כן
ג'ורג'יה כן לא לא
אילינוי כן כן לא
אינדיאנה לא כן לא
איווה לא כן לא
קנזס כן לא לא
קנטקי כן לא לא
לואיזיאנה כן לא לא
מרילנד כן לא לא
מישיגן כן לא לא
מינסוטה כן לא לא
מיסיסיפי לא כן לא
מיזורי כן לא לא
נבדה לא כן לא
ניו ג'רזי לא כן לא
ניו יורק לא כן לא
קרוליינה הצפונית לא כן לא
אוהיו כן לא כן
אוקלהומה כן לא לא
פנסילבניה כן לא לא
רוד איילנד כן לא לא
דרום קרוליינה כן לא לא
דקוטה הדרומית כן לא לא
טנסי כן לא כן
טקסס כן כן לא
ויסקונסין כן לא לא

חוקים נגד BDS במדינות אחרות

ישראל

ערך מורחב – חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם

ב-2011 העבירה הכנסת חוק נגד ה-BDS שהופך את הקריאה לחרם על ישראל לעוולה אזרחית.[39] החוק מאפשר לנפגעי חרם לתבוע פיצויים מאנשים וארגונים המקדמים את החרם מבלי להוכיח שנגרם להם נזק כלכלי.[40] הוא גם מתיר לממשלה לסרב לחוזים ולמשוך את התמיכה הכספית למקדמי חרם. החוק אינו יוצר עבירות פליליות או מטיל סנקציות פליליות.[41]

לאחר אישור החוק עתרה תנועת השמאל הקיצוני גוש שלום לבג"ץ בטענה כי החוק פוגע בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. בית המשפט העליון ביטל את סעיף 2 בחוק שאפשר תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק, והשאיר את הסעיפים האחרים.[42][43]

בשנת 2017 חוקקה ישראל את תיקון מס' 28 לחוק הכניסה לישראל, חוק האוסר על זרים התומכים בחרם על ישראל להיכנס לישראל. ב-2018 פרסם המשרד לעניינים אסטרטגיים רשימה של 20 ארגונים תומכי BDS שכניסתם תיאסר.[44] בשנת 2019 מנעה ישראל את כניסתן של שתי חברות קונגרס אמריקאיות, רשידה טליב ואילהאן עומאר, הידועות בתמיכתן ב-BDS.[45] מאוחר יותר הגישה טליב בקשה לביקור הומניטרי ואושרה.[46]

בריטניה

רכש ציבורי

בפברואר 2016 פרסמה ממשלת בריטניה, בתגובה לכמה מועצות עירוניות שהעבירו הצעות להחרים סחורות מיהודה ושומרון, מדיניות רכש האוסרת על רשויות ציבוריות להחרים סחורות מטעמים אתיים. הממשלה טענה כי

אין להשתמש ברכש ציבורי ככלי להחרמת מכרזים מספקים הממוקמים במדינות אחרות, למעט במקרים שבהם הוטלו סנקציות משפטיות רשמיות, אמברגו והגבלות על ידי ממשלת בריטניה

וכי חרמות כאלה עלולים לפגוע ב"לכידות הקהילתית" וב"ביטחון הכלכלי והבינלאומי" של בריטניה. עוד הזהירה הממשלה את הרשויות הציבוריות כי הן עלולות לעמוד בפני עונשים כבדים על המשך חרמות מטעמים אתיים, מכיוון שהם אינם חוקיים על פי הכללים הקיימים.[47]

בדצמבר 2019 הודיעה הממשלה השמרנית בראשות בוריס ג'ונסון כי תנסה להעביר חוק האוסר על מועצות מקומיות לתמוך ב-BDS.[48] ממשלת סונאק שלאחריה, הציגה את הצעת חוק הפעילות הכלכלית של גופים ציבוריים ב-2023, שלא הושלמה עד הבחירות הכלליות.

השקעה בקרנות פנסיה ציבוריות

הנחיות ממשלתיות לקרנות פנסיה ציבוריות, שפורסמו בספטמבר 2016, קבעו כי מנהלים לא צריכים "לנקוט במדיניות המנוגדת למדיניות החוץ הבריטית של מדיניות ההגנה".[49] עם זאת, פרו-פלסטינים פנו לבית המשפט העליון, והחלטתו התירה לקרנות הפנסיה של הרשויות המקומיות למשוך השקעות מחברות המעורבות בתוכניות שונות ביהודה ושומרון וחבל עזה.[50]

גרמניה

באוגוסט 2017 אישרה מועצת העיר פרנקפורט הצעת חוק שהגיש ראש העיר לשלול מ-BDS את השימוש בכספי העירייה ובאתרי אירועים. כל ארגון שיימצא תומך ב-BDS יסתכן באובדן מימון העירייה.[51]

ב-13 בדצמבר 2017 העבירה מינכן החלטה שכותרתה "נגד כל צורה של אנטישמיות – אין שיתוף פעולה עם תנועת ה-BDS האנטישמית (חרם, משיכת השקעות, סנקציות)". שרלוטה קנובלוך, ניצולת שואה ויו"ר הקהילה היהודית בעיר, אמרה כי "מינכן שלחה מסר נגד האנטישמיות".[52][53] בהמשך, הוגשה תביעה נגד ההחלטה, אך בית המשפט פסק בעד העירייה.[54]

בספטמבר 2018, הפרלמנט של נורדריין-וסטפאליה אימץ החלטה האוסרת על מוסדות ציבוריים לארח ולתמוך בקבוצות BDS ומגנה את "קמפיין ה-BDS האנטישמי והאנטי-ישראלי".[55]

ב-14 במאי 2019, מועצת העיר בון אימצה הצעה שכותרתה "אין מקום לתנועת ה-BDS האנטישמית בבון" הקוראת לכל המוסדות העירוניים לשלול מתקנים מקבוצות BDS וקבוצות הפועלות למטרות BDS.[56]

ב-17 במאי 2019, מפלגת הימין אלטרנטיבה לגרמניה יזמה הצעת חוק "גנו את תנועת ה-BDS – הגנו על קיומה של מדינת ישראל" כדי לאסור את תנועת ה-BDS ברמה הלאומית. ההצעה הובסה בבונדסטאג מכיוון שהחוק לא זכה לתמיכה מכל המפלגות האחרות. במקום זאת, הבונדסטאג העביר החלטה לא מחייבת שגינתה את תנועת ה-BDS באותו יום.[57][58]

ספרד

בספטמבר 2022 הכריז בית המשפט העליון של ספרד כי פעולות מסוימות שננקטו על ידי המועצה המקומית ריינוסה, כולל שיתוף פעולה עם תנועת ה-BDS, הן "מפלות" ו"פוגעות בזכויות יסוד". העמותה הספרדית הפרו-ישראלית Acción y Comunicación sobre el Oriente, אמרה כי הפסיקה מהווה תקדים משפטי.[59][60]

צרפת

צרפת מגדירה קריאות לחרם על מדינות אחרות מאז שנת 1977 כעבירה פלילית, על סמך חוק העיתונות משנת 1881, המגדיר הסתה ציבורית לאפליה כעבירה פלילית, ועל בסיס תוספת לחוק העונשין משנת 1977, הקובעת כי "הפרעה לפעילות כלכלית כלשהי" מהווה אפליה. התוספת ב-1977 הייתה תגובה לחרם שהטילה הליגה הערבית על ישראל.[61][62] חוק זה קיבל חיזוק בשנת 2003 עם חוק ללוש, הקרוי על שמו של פייר ללוש (אנ'), שהחמיר את הענישה הפלילית והגדיר את המוצא הלאומי כמעמד מוגן.[63] בכמה מקרים גם נתבעו פעילים פרו-פלסטינים בעקבות החוק והורשעו.[64] מקרה זכור במיוחד הוא המתקפה נגד סודהסטרים,[65] כאשר הפעילים נאלצו לשלם פיצוי לחברה.[66]

קנדה

הצעת חוק נגד ה-BDS בשם "חוק עמידה נגד אנטישמיות באונטריו" הובסה ברוב של 39-18 באספה המחוקקת של אונטריו ב-2016. החוק היה מונע מכל מי שתומך או משתתף בתנועת ה-BDS להתקשר עם גוף ציבורי כלשהו באונטריו.[67]

ביוני 2019, חברת מועצת העיר ונקובר, שרה קירבי-יאנג, הגישה הצעה לגרום לעיר לאמץ את הגדרת העבודה של IHRA לאנטישמיות, כולל "דוגמאות להמחשה" של אנטישמיות.[68] ההצעה נפסלה בהצבעה 6-5 ב-23 ביולי 2019.[69][70]

גינויים פרלמנטריים

תריסר פרלמנטים מקומיים וארציים העבירו החלטות סמליות המגנות את ה-BDS. רוב הגינויים הללו טענו כי ה-BDS הוא אנטישמי.

אוסטריה

ב-27 בפברואר 2020, המועצה הלאומית של אוסטריה, הבית התחתון של הפרלמנט האוסטרי, אימצה פה אחד החלטה לא מחייבת המגנה את כל צורות האנטישמיות, כולל "אנטישמיות הקשורה לישראל". הארגון גינה בחריפות את תנועת ה-BDS וקרא לממשלה לא להעניק סיוע לקבוצות המביעות דעות אנטישמיות או "מטילות ספק בזכותה של ישראל להתקיים".[71][72]

שר החוץ ישראל כ"ץ בירך על ההחלטה וביקש ממדינות אחרות לאמץ החלטות דומות,[73] וכך גם קבוצת ידידי ישראל הטרנס-אטלנטית, שלוחה של קבוצת התמיכה היהודית הוועד היהודי האמריקני.[74]

גרמניה

ב-2019 העביר הפרלמנט הגרמני החלטה סמלית לא מחייבת[75] בכותרת "התנגדות לתנועת ה-BDS בנחישות – מאבק באנטישמיות", המכריזה על ה-BDS כאנטישמי וקבעה כי היא "מזכירה את הפרק הנורא ביותר בהיסטוריה הגרמנית".[76][77] ב-2024 הגדיר המשרד הפדרלי להגנת החוקה את תנועת ה-BDS כ"חשודה בקיצוניות", כך יוכל שירות הביטחון הכללי במדינה לעקוב אחר הארגון.[78]

ספרד

ביוני 2020 העביר הפרלמנט של האיים הבלאריים החלטה המגנה את האנטישמיות כפי שהיא מוגדרת בהגדרת העבודה של האנטישמיות. היא גינתה את ה-BDS ואת "הקריאות להחרים מוצרים, מדענים, אמנים וספורטאים ישראלים מישראל" כאנטישמיות.[79]

צ'כיה

ב-22 באוקטובר 2019, בית הנבחרים העביר החלטה "המגנה את כל הפעילויות וההצהרות של קבוצות הקוראות לחרם על מדינת ישראל, סחורותיה, שירותיה או אזרחיה". ההחלטה גם קראה לממשלה לא להציע תמיכה כספית לארגונים המקדמים חרם על ישראל.[80] שגריר ישראל בפראג הביע הערכה על "הגינוי החד משמעי של הלשכה לאנטישמיות ותמיכתה האיתנה בישראל".[81]

צרפת

במרץ 2016, מועצת העיר טולוז העבירה החלטה המגנה את ה-BDS.

קנדה

בפברואר 2016, הפרלמנט הקנדי העביר החלטה ברוב של 229 מול 51 המגנה את תנועת ה-BDS ובה נאמר:[82]

בהתחשב בעובדה שקנדה וישראל חולקות היסטוריה ארוכה של ידידות, כמו גם יחסים כלכליים ודיפלומטיים, בית הנבחרים דחה את תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS), המקדמת דמוניזציה ודה-לגיטימציה של מדינת ישראל, וקרא לממשלה לגנות כל ניסיון של ארגונים, קבוצות או יחידים קנדיים לקדם את תנועת ה-BDS. גם כאן בבית וגם מחוצה לו.

ב-1 בדצמבר 2016, התקבלה הצעה לא מחייבת באספה המחוקקת של אונטריו עם 49 בעד ו-5 מתנגדים ש"קוראת למחוקק לעמוד נגד כל תנועה המקדמת שנאה, דעות קדומות וגזענות" ו"לדחות את 'היחס הדיפרנציאלי' לישראל על ידי תנועת ה-BDS". ההצעה נתמכה על ידי שתי המפלגות הגדולות, מפלגת המרכז הליברלית של אונטריו והמפלגה השמרנית הפרוגרסיבית של אונטריו, כאשר רק המפלגה הסוציאל-דמוקרטית החדשה של אונטריו התנגדה.[83]

ארצות הברית

ב-23 ביולי 2019, בית הנבחרים של ארצות הברית העביר החלטה המגנה את ה-BDS ברוב של 398 מול 17.[31]

סיכום החלטות הנוגעות ל-BDS בבתי המחוקקים השונים בארצות הברית:

הרכבה שנה תוצאה מצב מטרה
הסנאט של אלבמה 2016 עבר גינוי ה-BDS
הסנאט של פלורידה 2014 36-0 עבר גינוי חרם אקדמי על ישראל
הסנאט של אינדיאנה 2015 הבעת התנגדות ל-BDS
בית הנבחרים של פנסילבניה 2015 193-0 עבר גינוי ה-BDS
בית הנבחרים של אוהיו 2017 92-2 עבר גינוי ה-BDS
הסנאט של פנסילבניה 2015 49-0 עבר גינוי ה-BDS
בית הנבחרים של קרוליינה הדרומית 2014 עבר גינוי חרם אקדמי על ישראל
בית הנבחרים של דקוטה הדרומית 2019 25-10 עבר הבעת תמיכה בישראל, גינוי ה-BDS
הסנאט של טנסי 2015 30-0 עבר גינוי ה-BDS והגברת האנטישמיות
בית הנבחרים של וירג'יניה 2016 86-5-9 עבר גינוי תנועת ה-BDS האנטי-ישראלית
מועצת העיר פילדלפיה 2014 עבר גינוי החרם האקדמי של אס"א על ישראל
בית הנבחרים של ארצות הברית 2019 398-17 עבר גינוי ה-BDS

הערות שוליים

  1. ↑ Opinion | A Dangerous Move to Crack Down on Protests Against Israel | Common Dreams, www.commondreams.org (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 Timothy Cuffman, The State Power to Boycott a Boycott: The Thorny Constitutionality of State Anti-BDS Laws, ‏8.2.2019
  3. ↑ State Anti-BDS Legislation, www.jewishvirtuallibrary.org
  4. ↑ Boycott, Divestment, Sanctions (BDS) Issues, Christians United for Israel (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Liz Essley Whyte, How an anti-BDS bill is spreading state-to-state, Center for Public Integrity, ‏2019-05-01 (באנגלית אמריקאית)
  6. ↑ TheTower org Staff |, Georgia Passes Bill Banning State from Contracting with Entities that Boycott Israel, The Tower, ‏2016-03-28 (באנגלית אמריקאית)
  7. ↑ @nathanguttman, Is Evangelical Group a Useful Ally in BDS Fight — or Bigoted Albatross?, The Forward, ‏2015-11-05 (באנגלית)
  8. ↑ debra benjamin, ZOA Praises Supervisor and Council of Town of Hempstead (Largest U.S. Town) for Passing Anti-Boycott Bill, Zionist Organization of America, ‏2016-06-23 (באנגלית)
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 hlr, S.C. Code Ann. 11-35-5300 (2015), Harvard Law Review, ‏2016-05-10 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 25 Democrats Join GOP to Advance Anti-Boycott Bill Bernie Sanders Warns Violates "Americans' First Amendment Rights" | Common Dreams, www.commondreams.org (באנגלית)
  11. ↑ Boycott, Divestment and Sanctions (BDS), J Street (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ 12.0 12.1 IN THE UNITED STATES COURT OF APPEALS FOR THE EIGHTH CIRCUIT, ‏15.4.2019
  13. ↑ TheTower org Staff |, South Carolina Governor Signs Anti-Boycott Bill, The Tower, ‏2015-06-05 (באנגלית אמריקאית)
  14. ↑ US legislator: Israel ‘asked me’ to introduce bill against groups boycotting it, Middle East Monitor, ‏2020-11-18
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 hlr, Wielding Antidiscrimination Law to Suppress the Movement for Palestinian Rights, Harvard Law Review, ‏2020-02-10 (באנגלית אמריקאית)
  16. ↑ Michael Arria, Govs who criminalized BDS rush to boycott Russia, Mondoweiss, ‏2022-02-28 (באנגלית אמריקאית)
  17. ↑ ‘Hypocrisy’: Lawmakers fighting Israel boycott now all-in for Russia sanctions, POLITICO, ‏2022-03-08
  18. ↑ Al Jazeera Staff, ‘Double standards’: Western coverage of Ukraine war criticised, Al Jazeera (באנגלית)
  19. ↑ Nathaniel Sobel, Breaking Down the Combating BDS Act of 2019 and First Amendment Challenges to State Anti-BDS Laws, Lawfare, 2023-01-18
  20. ↑ View Document, www.azleg.gov
  21. ↑ BOYCOTTING A BOYCOTT: A FIRST AMENDMENT ANALYSIS OF NATIONWIDE ANTI-BOYCOTT LEGISLATION, ‏15.4.2019
  22. ↑ Peter J. [R-IL-6 Rep. Roskam, H.R.4009 - 113th Congress (2013-2014): To amend the Higher Education Act of 1965 to prohibit an institution that participates in a boycott of Israeli academic institutions or scholars from being eligible for certain funds under that Act., www.congress.gov, ‏2014-02-06
  23. ↑ Stoil, Rebecca Shimoni (2015-02-10). "US bill seeks to tie massive trade pact to EU rejection of BDS". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2025-08-10.
  24. ↑ Gabe Friedman, Proposed congressional bill links BDS prevention, EU trade deal, Jewish Telegraphic Agency, ‏2015-02-10 (באנגלית אמריקאית)
  25. ↑ Boycott Our Enemies not Israel Act (2015 - H.R. 1572), GovTrack.us (באנגלית)
  26. ↑ Boycott our Enemies Not Israel Act, congressionalmonitor.org, ‏2017-10-30 (באנגלית)
  27. ↑ JTA. "U.S. lawmakers introduce legislation to prevent Israel boycotts". Haaretz.com (באנגלית). נבדק ב-2025-08-10.
  28. ↑ Peter J. [R-IL-6 Rep. Roskam, H.R.1697 - 115th Congress (2017-2018): To amend the Export Administration Act of 1979 to include in the prohibitions on boycotts against allies of the United States boycotts fostered by international governmental organizations against Israel and to direct the Export-Import Bank of the United States to oppose boycotts against Israel, and for other purposes., www.congress.gov, ‏2018-06-28
  29. ↑ Office of Antiboycott Compliance (OAC)
  30. ↑ Marco [R-FL Sen. Rubio, S.1 - 116th Congress (2019-2020): Strengthening America’s Security in the Middle East Act of 2019, www.congress.gov, ‏2019-02-06
  31. ^ 31.0 31.1 Cortellessa, Eric (2019-07-24). "US House overwhelmingly passes anti-BDS resolution". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2025-08-10.
  32. ↑ Marc Rod, Lawler, Gottheimer aim to expand U.S. anti-boycott law to combat BDS efforts, Jewish Insider, ‏2023-05-05 (באנגלית אמריקאית)
  33. ↑ Marc Rod, House cancels vote on IGO Anti-Boycott Act following right-wing objections, Jewish Insider, ‏2025-05-05 (באנגלית אמריקאית)
  34. ↑ Al Jazeera Staff, US bill to ban Israel boycotts faces right-wing backlash over free speech, Al Jazeera (באנגלית)
  35. ↑ Andrew Bernard, House leadership nixes vote on Israel boycott bill, JNS.org, ‏2025-05-05 (באנגלית אמריקאית)
  36. ↑ Mikkel Jordahl v. Mark Brnovich, Global Freedom of Expression (באנגלית אמריקאית)
  37. ↑ Amicus Brief: Arkansas Anti-BDS Law Violates the First Amendment, Institute For Free Speech (באנגלית)
  38. ↑ Arkansas Times LP v. Waldrip, No. 19-1378 (8th Cir. 2021), Justia Law (באנגלית)
  39. ↑ Knesset votes in favor of 'boycott bill', Ynetnews, ‏2011-07-11 (באנגלית)
  40. ↑ Lis, Jonathan. "Israel passes law banning calls for boycott". Haaretz.com (באנגלית). נבדק ב-2025-08-10.
  41. ↑ חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, תשע"א-2011, באתר www.nevo.co.il
  42. ↑ החלטה בתיק בג"ץ 5239/11, באתר supremedecisions.court.gov.il
  43. ↑ בג"ץ הותיר את "חוק החרם" על כנו: הקוראים לחרם על ישראל או על "איזור שנמצא בשליטתה" יהיו חשופים לתביעות פיצויים, ‏19.4.2015
  44. ↑ תבחינים למניעת כניסה לישראל של פעילי חרם, באתר רשות האוכלוסין וההגירה, ‏24.7.2017
  45. ↑ ישראל אסרה על חברות קונגרס מוסלמיות להיכנס לשטחה, באתר ynet, ‏2019-08-15
  46. ↑ לאחר שנאסרה כניסתה לישראל: טליב הגישה בקשה לביקור הומניטרי | חדשות 13, באתר רשת 13
  47. ↑ "This is how the British Government is justifying its new ban on boycotting Israel". The Independent (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-08-10.
  48. ↑ Boris Johnson to pass law banning anti-Israel boycott, official says, The Independent, ‏2019-12-16 (באנגלית)
  49. ↑ Local government pension scheme: guidance on preparing and maintaining an investment strategy statement, GOV.UK, ‏2017-07-12 (באנגלית)
  50. ↑ Palestine activists win landmark Supreme Court ruling against UK government, Middle East Eye (באנגלית)
  51. ↑ JTA (2017-08-26). "Frankfurt advances bill barring BDS from municipal venues". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2025-08-10.
  52. ↑ German court upholds Munich's ban of antisemitic BDS campaign | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2018-12-24 (באנגלית)
  53. ↑ Munich first in Germany to pass anti-BDS law | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2017-12-14 (באנגלית)
  54. ↑ Ried v. Munich, Global Freedom of Expression (באנגלית אמריקאית)
  55. ↑ German state parliament bans BDS while anti-Israel bank defies resolution | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2018-09-19 (באנגלית)
  56. ↑ Aneta, Another German Court rules in favour of supporters of BDS Movement, European Coordination of Committees and Associations for Palestine, ‏2019-09-19 (באנגלית אמריקאית)
  57. ↑ Volker Müller, Deutscher Bundestag - Bundestag verurteilt Boykottaufrufe gegen Israel, Deutscher Bundestag (בגרמנית)
  58. ↑ Lawmakers condemn 'anti-Semitic' BDS movement – DW – 05/17/2019, dw.com (באנגלית)
  59. ↑ Liphshiz, Cnaan (2022-10-07). "In landmark ruling, top Spanish court says BDS movement 'infringes on basic rights'". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2025-08-10.
  60. ↑ Europa Press, El Supremo considera discriminación que un ayuntamiento boicotee a Israel por su conflicto con Palestina, www.europapress.es, ‏2022-10-04
  61. ↑ Sonya Faure, L'appel au boycott est-il illégal ?, Libération (בצרפתית)
  62. ↑ Catherine Coroller, Sonya Faure, Acte citoyen ou discrimination : le difficile équilibre de la loi, Libération (בצרפתית)
  63. ↑ France's criminalisation of Israel boycotts sparks free-speech debate, France 24, ‏2016-01-21 (באנגלית)
  64. ↑ Baldassi & Others v. France, Global Freedom of Expression (באנגלית אמריקאית)
  65. ↑ חרם צרפתי: פעילים מונעים מכירה של תוצרת ישראלית, באתר mako, ‏2009-03-24
  66. ↑ גדעון קוץ, צרפת: פסק דין נגד החרמת 'סודה סטרים', באתר NRG, ‏29.1.2014
  67. ↑ J. Baglow, Ontario's move against the BDS movement is an attack on free speech, rabble.ca, ‏2016-05-19 (באנגלית אמריקאית)
  68. ↑ MOTION ON NOTICE
  69. ↑ Marion Kawas, In victory for activists, Vancouver city council votes against adopting IHRA antisemitism definition, Mondoweiss, ‏2019-07-26 (באנגלית אמריקאית)
  70. ↑ Vancouver City Council rejects misguided definition of antisemitism, Independent Jewish Voices Canada (ב־Canadian English)
  71. ↑ Austrian Parliament condemns BDS movement as antisemitic | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2020-02-29 (באנגלית)
  72. ↑ "Austrian Parliament Adopts Resolution Condemning Anti-Semitism and the BDS Movement — Austria". Austria (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-08-10.
  73. ↑ Staff, ToI; Ahren, Raphael (2020-02-27). "Austrian parliament unanimously passes condemnation of anti-Israel boycotts". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2025-08-10.
  74. ↑ Statement on Austrian Parliament's Anti-BDS Bill, AJC Transatlantic Institute, ‏2020-02-28 (באנגלית)
  75. ↑ "German Parliament Deems B.D.S. Movement Anti-Semitic (Published 2019)" (באנגלית). 2019-05-17. נבדק ב-2025-08-10.
  76. ↑ אושרה הצעת חוק בגרמניה: BDS - תנועה אנטישמית, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
  77. ↑ הפרלמנט הגרמני אישר את ההצעה לגינוי תנועת ה-BDS ולהגדרתה כאנטישמית, באתר Haaretz הארץ
  78. ↑ בגרמניה הכריזו מלחמה על ה-BDS: כך בחרו לפעול, באתר www.maariv.co.il, ‏2024-06-18
  79. ↑ In first, Spanish state calls attempts to boycott Israel a form of anti-Semitism, Jewish Telegraphic Agency, ‏2020-06-22 (באנגלית אמריקאית)
  80. ↑ הפרלמנט הצ'כי אימץ החלטה להיאבק בחרם על ישראל, באתר ynet, ‏2019-10-23
  81. ↑ ניסן צור, הפרלמנט הצ'כי נגד החרם על ישראל, באתר ערוץ 7
  82. ↑ Selina Chignall, Liberals who opposed BDS motion speak out, iPolitics, ‏2016-02-26 (באנגלית אמריקאית)
  83. ↑ Shawn Jeffords, Ontario MPPs reject BDS movement, ‏1.12.2016
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חוקים נגד חרם על ישראל41625833Q104847262

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חוקים_נגד_חרם_על_ישראל&oldid=3413848"