חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 19 בנובמבר 2007 |
| תאריך חקיקה עברי | ט' בכסלו התשס"ח |
| גוף מחוקק | הכנסת השבע עשרה |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2119 מ-25 בנובמבר 2007, עמ' 34 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
| מספר תיקונים | 5 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שאושר בכנסת השבע עשרה, קובע הוראות לעניין זכויות יוצרים, והחליף את חוק זכות יוצרים, 1911 ופקודת זכות יוצרים, שהוחלו בשנת 1924 בארץ ישראל על ידי ממשלת המנדט הבריטי.
היסטוריה חקיקתית
האימפריה העות'מאנית חוקקה חוק זכות יוצרים, בהשראת החוק הצרפתי, בשנת 1910, והוא חל בכל שטחיה, כולל ארץ ישראל העות'מאנית.[1]
לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים ולאחר החלת השלטון האזרחי, נחקקה פקודת זכות יוצרים ב-1920, אולם זו לא האריכה ימים. חוק השיפוט הזר האנגלי משנת 1890 עם דבר המלך במועצה על ארץ ישראל בעניין זכויות יוצרים משנת 1922 אפשר למלך ולשלטונות המנדט הבריטי להחיל בארץ ישראל חקיקה בריטית. לפי סמכות זו, בשנת 1924, הוחל חוק זכות יוצרים האימפריאלי משנת 1911 בארץ ישראל, ובצידו נחקקה פקודת זכות יוצרים באותה שנה. החוק קבע עקרונות כלליים של הדין, ואילו הפקודה עסקה בהיבטים מקומיים כמו הדין הפלילי הרלוונטי ומכס.
החוק משנת 1911 והפקודה משנת 1924 נותרו בתוקפם גם לאחר קום המדינה, לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט עד לכניסתו לתוקף של חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. חוק זה החליף את החקיקה המנדטורית, למעט הסדרים אחדים. עם זאת, החוק החדש קובע (סעיף 78) הוראות מעבר, שלפיהן החוק הישן עשוי להוסיף ולחול במצבים מסוימים.
דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את מטרתו:
- דיני זכות יוצרים נועדו לקבוע הסדר שמטרתו הגנה על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים, לטובת הציבור. האיזון נדרש בעיקר בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה, והבטחת תחרות חופשית והוגנת.
- מוצע להחליף את החקיקה הקיימת בחוק חדש ועדכני במטרה להשיג את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים המתוארים לעיל. הוראות החוק נוסחו, בין השאר, במסגרת המחייבת של האמנות הבין-לאומיות הקובעות כללים לענין הגנת זכות יוצרים, והמחייבות את ישראל. האמנות העיקריות לענין זה הן האמנה להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות, שנחתמה בברן בשנת 1886, כפי שתוקנה בפריז בשנת 1971, הסכם TRIPS המהווה נספח להסכם המקים את ארגון הסחר העולמי, שנחתם במרקש בשנת 1994, והאמנה להגנת מבצעים, מפיקי תקליטים וארגוני שידור, שנחתמה ברומא בשנת 1961.
החוק החדש אושר בכנסת ב-19 בנובמבר 2007, ונקבע בו שתחילתו שישה חודשים מיום פרסומו, כלומר ב-25 במאי 2008. החוק החדש שימר רבים מעקרונות החוק הישן, יחד עם שינויים וחידושים.[2]
מאז אישורו תוקן החוק חמש פעמים:
- תיקון ראשון לחוק, משנת 2011, הוסיף לסעיף 64 לחוק את הקביעה: "מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט."[3] קביעה דומה ביחס ליצירות אחרות הופיעה כבר בחוק המקורי.
- בתיקון מס' 2 לחוק, משנת 2014, נוסף לחוק סעיף 28א, המתיר, בתנאים המפורטים בסעיף, התאמה של יצירה מוגנת לנגישות של אדם עם מוגבלות.[4]
- בתיקון מס' 3 לחוק, משנת 2017, הוארך משך ההגנה הניתן לתקליט מ-50 שנה ל-70 שנה.[5]
- בתיקון מס' 4 לחוק, משנת 2017, נוספה לחוק הגנה על גופנים.[6]
- בתיקון מס' 5 לחוק, משנת 2019, נוספו לחוק סעיפים אחדים,[7] בהם סעיף 27א, המסדיר את השימוש ביצירות שיוצרן אינו ידוע.[8]
הוראות החוק
היצירות המוגנות ואופן הגנתן
החוק מגדיר את סוגי היצירות שעליהן חלה הגנת זכות יוצרים בסעיף 4 לחוק:
(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; (2) תקליט;
החוק מפרט את מהותן של יצירות אלה:
- "יצירה אמנותית" – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית;
- "יצירה דרמטית" – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית- מוזיקלית, יצירת מחול ופנטומימה;
- "יצירה ספרותית" – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב;
- יצירה מוזיקלית איננה מוגדרת בחוק; הכוונה היא ללחן. מילות השיר מוגנות כיצירה ספרותית, וההקלטה מוגנת כ"תקליט".
בנוסף לארבעת הסוגים, החוק מגדיר חלק מהיצירות שנזכרות כדוגמאות בסוגים אלה. למשל:
- "יצירה אדריכלית" – "בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה";
- "יצירת פיסול" – לרבות תבנית או מודל של פסל;
- "יצירת צילום" – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית;
- "יצירה קולנועית" – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית;
- "יצירה משותפת" – יצירה שנוצרה בידי מספר יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה;
- "לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;
- המונח "לרבות" משמעו שגם סוג יצירות חדש שאינו מופיע ברשימה זו אך דומה לו באופייה יוגן במסגרת הגדרה זו.
סעיף 6 לחוק מחריג מההגנה פרסומים רשמיים אחדים וקובע "לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין." בהתאם לסעיף 36 לחוק, יצירות שנוצרו עבור המדינה מוגנות בזכויות יוצרים, והבעלות בהן נתונה למדינה.
סעיף 23 לחוק קובע החרגה נוספת: "שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי."
סעיף 11 לחוק עונה לשאלה מהי זכות יוצרים:
זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
- העתקה כאמור בסעיף 12 - לגבי כל סוגי היצירות;
- פרסום - לגבי יצירה שלא פורסמה;
- ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 - לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוזיקלית ותקליט;[9]
- שידור כאמור בסעיף 14 - לגבי כל סוגי היצירות;
- העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 - לגבי כל סוגי היצירות;
- עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור - לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוזיקלית;
- השכרה כאמור בסעיף 17 - לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.
זכות היוצרים אינה מגינה על רעיונות, אלא רק על צורת הביטוי הספציפית לאותם רעיונות. בהתאם לכך, קבע המחוקק בסעיף 5 לחוק כי זכות יוצרים לא תחול על:
- רעיון;
- תהליך ושיטת ביצוע;
- מושג מתמטי;
- עובדה או נתון;
- חדשות היום.
אולם, על דרך ביטויים של אלה חלה זכות היוצרים.
שימוש הוגן
ערך מורחב – שימוש הוגן
סעיף 19 לחוק מתיר שימוש הוגן ביצירה:
(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:
- (1) מטרת השימוש ואופיו;
- (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;
- (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
- (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
יצירות יתומות
סעיף 27א לחוק עוסק ביצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר ("יצירות יתומות"), ומתיר שימוש בהן בתנאים הבאים:
- (1) המשתמש פעל לפני השימוש בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה;
- (2) המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש וכן פרטים ליצירת קשר עמו;
- (3) המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים.
גמר תוקפה של ההגנה
ההגנה על זכויות יוצרים ניתנת לזמן מוגבל.
יצירות כתובות
ההגנה על יצירות כתובות היא לתקופה של 70 שנה משנת מות היוצר או המחבר (סעיף 38 לחוק). זכויות יוצרים ליצירה אנונימית או פסיבדונימית (תחת שם עט) מוקנות ל-70 שנה מיום פרסומה, אלא אם מתגלה זהות היוצר קודם לכן. במקרה שיש כמה מחברים ליצירה, זכויות היוצרים יחולו 70 שנה ממותו של האחרון שבהם (סעיף 39 לחוק). ביצירה מתורגמת, עצם התרגום מהווה יצירה חדשה ועל כן, שנות זכויות היוצרים נמנות ממותו של המתרגם ולא של היוצר המקורי.
יצירות רשמיות
סעיף 42 לחוק קובע שיצירות רשמיות שהוכנו על ידי המדינה מוגנות 50 שנה מיום יצירתן. לעניין סעיף זה של החוק, מוגנות גם יצירות שנוצרו על ידי קבלן עבור המדינה - לדוגמה פרסומים או מחקרים שהוזמנו על ידי המדינה (סעיף 36 לחוק.
תמונות
עד חקיקת החוק בשנת 2007, ההגנה על צילומים פקעה חמישים שנה אחרי יצירת הנגטיב (או במקרה של תמונה שהונפקה על ידי מוסד של המדינה, חמישים שנה לאחר פרסומה).
תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד-2003, הסביר תקופת הגנה מקוצרת זו[10]:
- יצירות צילום, על אף ערכן האמנותי, שונות מיצירות אחרות בכך שלעיתים קרובות הן מתעדות את המציאות, ולתיעוד זה חשיבות ציבורית מיוחדת בחלוף הזמן. האיזון המתחייב בין הרצון לתמרץ את היוצר לבין אינטרס הציבור הוא שונה, אפוא, מהאיזון הקיים ביצירות אחרות, ולכן גם מוצע להשאיר את התקופה הקבועה כיום, הקצרה יותר מתקופת ההגנה על יצירות אמנותיות אחרות.
אולם, בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, כפי שאושר בכנסת, הוארכה תקופת ההגנה, וצילום מוגן כמו כל היצירות האחרות, ממועד היצירה, למשך חיי היוצר ועוד שבעים שנה לאחר מותו.[11] דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים שינוי זה:
נוכח התפתחות שחלה בעניין זה באמנת WCT מוצע להשוות את תקופת ההגנה על יצירות צילום לתקופה הקבועה לכל יצירה אמנותית אחרת, דהיינו חיי היוצר ועוד 70 שנים. הצורך הציבורי המתעורר לעתים להתיר שימוש ביצירות צילום בהיבט התיעודי שלהן, ימצא את ביטויו במסגרת סעיף 19 המוצע שענינו שימוש ההוגן.
לפי הוראות המעבר בחוק, סעיף 78(ט), סעיף זה של החוק אינו חל על תמונות שצולמו קודם ליום כניסת החוק לתוקף, ומשמעות הדבר שזכויות היוצרים על התמונות שצולמו עד 25 במאי 2008 יפוגו בחלוף 50 שנה ממועד הצילום, ואילו צילומים שצולמו לאחר מכן, יזכו להגנה למשך חיי היוצר ועוד 70 שנה לאחר מותו.
הקלטות קול
בהקלטת קול ("תקליט" כהגדרת החוק משנת 2007: "טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית") תקופת זכויות היוצרים היא 70 שנה ממועד יצירתה (או ממועד פרסומה, אם פורסמה תוך שנתיים ממועד יצירתה) (סעיף 41 לחוק). אם לפני 28 במרץ 2017 חלפו 50 שנים ממועד יצירת ההקלטה, תקופת זכויות היוצרים היא 50 שנה ממועד יצירתה.[12]
סיום התקופה המוגנת
ספירת התקופה שבה היצירה מוגנת מסתיימת בסוף השנה שבה מת היוצר (סעיף 43 לחוק). לדוגמה, במקרה שבו כותב הספר נפטר ב-2 בינואר, תסתיים ההגנה ביום 31 בדצמבר בשנת ה-70 למותו, כך שהיצירה תהיה מוגנת למשך 71 שנים פחות יום מיום מותו.
עם פקיעת זכויות היוצרים, יצירות מועברות לרשות הציבור. לאזכור עובדה זו חוגגים ברחבי העולם ב-1 בינואר את יום נחלת הכלל.[13]
זכות מוסרית
לצד הזכות החומרית של בעלי הזכויות ביצירה, קיימת להם זכות אישית הנקראת זכות מוסרית, הנובעת מהקשר המיוחד בין היוצר ליצירתו.[14] בפרק ז' לחוק הוגדרה הזכות המוסרית של היוצר:
45. (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוזיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.
(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.
46. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
- (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
- (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
הזכות המוסרית קיימת לגבי מרבית סוגי היצירות, אך קיימת קביעה מפורשת כי אין זכות מוסרית כלל ביצירות מסוג "תוכנת מחשב", ומההשמטה של "תקליט" עולה שגם אין זכות מוסרית בהקלטות (סעיף 45(א), יחד עם סעיף 4 שמפרט מהן היצירות המוגנות).
חידוש משמעותי של החוק משנת 2007 הוא הכפפת הזכות המוסרית לשלמות היצירה לסייג של סבירות. סעיף 50(ב) קובע כי "... עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(2) אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין". סעיף 50(ג) מונה שיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם בעת קביעת הסבירות של הפעלת הזכות המוסרית. משמעות הסייג תיקבע בבתי המשפט. נראה כי הסעיף מכוון לבעיות אבסורדיות העלולות להתעורר במצבים של יצירות אדריכליות, שכן במקרים בהם צריך לערוך שיפוץ בבניין יכול האדריכל למנוע זאת בטענה של "פגיעה בשלמות היצירה".
תקנות
מכוח החוק הותקנו התקנות הבאות:
- תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס״ט–2008: קביעת ארכיונים וספריות שבהם מותרת העתקה של יצירות לפי סעיף 30(א) לחוק.
- תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש״ע–2010: סוגי מוסדות חינוך שבמהלך פעילותם החינוכית מותר ביצוע פומבי של יצירה לפי סעיף 29 לחוק.
- תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית), התש״ף–2019
לקריאה נוספת
- טוני גרינמן, זכויות יוצרים, מהדורה שלישית, הוצאת איש ירוק, 2021
- מיכאל בירנהק וגיא פסח (עורכים), יוצרים זכויות: קריאות בחוק זכות יוצרים, הוצאת נבו, 2009
- תמיר אפורי, חוק זכות יוצרים, הוצאת נבו, 2012
קישורים חיצוניים
חוק זכויות יוצרים, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- מיכאל בירנהק, קריאה תרבותית: החוק ושדה היצירה, בספר: מיכאל בירנהק וגיא פסח (עורכים), יוצרים זכויות: קריאות בחוק זכות יוצרים, 2009
- יהונתן קלינגר, שכתוב מאמרים: מתי אפשר להעתיק ומתי זו הפרת זכויות יוצרים? 29 באוגוסט 2012
- טוני גרינמן, זכויות יוצרים
- יורם ליכטנשטיין, מאמרים בנושא זכויות יוצרים
הערות שוליים
- ^ Michael D Birnhack, Colonial Copyright: Intellectual property in Mandate Palestine, Oxford University Press, 2012
- ^ גיא פסח, חוק זכות יוצרים חדש לישראל, הפקולטה 10, אביב תשס"ח;
טוני גרינמן, זכויות יוצרים: מה חדש בחוק זכות יוצרים החדש? - ^ חוק זכות יוצרים (תיקון), התשע"א-2011, ס"ח 2307 מ-28 ביולי 2011
- ^ חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014, ס"ח 2448 מ-27 במרץ 2014
- ^ חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, ס"ח 2615 מ-28 במרץ 2017
- ^ חוק העיצובים, התשע"ז-2017, ס"ח 2662 מ-7 באוגוסט 2017
- ^ תיקון חדש לחוק זכות יוצרים – מה משמעותו עבור היוצר?, קבוצת לוצאטו, 3 בינואר 2019
- ^ חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט-2019, ס"ח 2777 מ-9 בינואר 2019
- ^ מיכאל בירנהק, אכיפה ואכיפת-יתר של זכויות יוצרים: המקרה של ביצוע פומבי של שידורי ספורט, עיוני משפט מו
- ^ תזכיר חוק זכות יוצרים, התשס"ד-2003, אתר משפטים ועסקים
- ^ נועם מדאר, מאגרי תמונות לפרסום – אתרים והחוק, באתר הפורום לחברה האזרחית
- ^ חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, ס"ח 2615 מ-28 במרץ 2017
- ^ שגיא לפיד, על יום החג של (נחלת) הכלל, באתר "משפט ועסקים", 1 בינואר 2019
- ^ נעמה דניאל, 1981 - מוסריות, קניין ויצירתיות: הזכות המוסרית והמרחב הציבורי, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 1 באפריל 2019
