חטיבת אפרים
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| סוג | חטיבה מרחבית |
| בסיס האם | מחנה קדום |
| אירועים ותאריכים | |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אוגדת אזור יהודה ושומרון |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | מורדי וייס |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת אפרים היא חטיבה מרחבית (חטמ"ר) של צה"ל האחראית בין היתר על העיר הפלסטינית קלקיליה ותפקידה להשליט חוק וסדר בגזרתה ולמנוע פח"ע.
היסטוריה
חטיבה מרחבית "אפרים" הוקמה בשנת 1988 במהלך האינתיפאדה הראשונה לאחר שהורחבה פריסת צה"ל והוקמה אוגדת יהודה ושומרון.
כחלק מהקמת האוגדה, חטיבה מרחבית "בנימין" פוצלה והוקמה חטיבת "אפרים" שקיבלה את האחריות על אזורי טול כרם וקלקליה.
מי שהוביל את הקמת החטיבה והיה למפקדה הראשון הוא אל"ם גבי אביב.
אחד האירועים המרכזיים שהובילו להקמת החטיבה והדגישו את הצורך בה היה פיגוע הטרור הקשה באפריל 1987 בו מחבל השליך בקבוק תבערה לעבר רכבה של משפחת מוזס אשר נסעה סמוך לכפר חבלה מכיוון אלפי מנשה. בפיגוע נרצחו אם המשפחה עופרה מוזס והילד טל מוזס.
בשנת 1996 פורקה חטיבת מרחבית "שומרון" ובעקבות כך המרחב עליו אחראית חטיבת "אפרים" גדל משמעותית והיא קיבלה בנוסף לגזרתה המקורית את הפיקוד על מרחב השומרון ובין היתר על העיר שכם.
בערב חג הסוכות תשנ"ז (1996) במקביל למהומות מנהרת הכותל הותקף גם מתחם קבר יוסף בירי כבד. שישה חיילי צה"ל ששהו במתחם הקבר נהרגו במתקפה. לאחר אירוע זה חזרה החטיבה לגבולות הגזרה המקוריים שלה.
בשנת 2000 הוקם גדוד נחשון אשר היה כפוף לחטיבה ובמשך שנים רבות תחת אחריות הגדוד היו שני ערים מרכזיות בגזרה, טול כרם וקלקליה.
לאורך השנים בוצעו מספר שינויים משמעותיים בגבולות הגזרה של החטיבה, כאשר בתחילת העשור השני של המאה עשרים ואחת הועבר אזור טול כרם - אבני חפץ לחטיבה מרחבית "מנשה" בעוד אזור מודיעין - קריית ספר הכולל את הכפרים נעלין ובלעין עבר מחטיבת "בנימין" לחטיבת "אפרים".
השינוי האחרון והמשמעותי בגבולות הגזרה התבצע בשנת 2018 כאשר קיבלה החטיבה את האחריות על גזרת טלמונים.
לאחר קבלת האחריות על גזרת טלמונים התבצעו מספר אירועים משמעותיים בגזרה זו ביניהם הפיגוע במעיין עין בובין באוגוסט 2019 בו נרצחה רנה שנרב.
אירועים בולטים בחטיבה:
• מותו של יוסף טבג'ה- בעשרים ותשע בספטמבר בשנת 2000 במהלך עצירה של סיור משותף של מג"ב והD.C.O בקלקיליה, שוטר פלסטיני פתח באש לעבר רכב הסיור הישראלי וכתוצאה מהירי נפצע שוטר מג"ב יוסף טבג'ה באורח קשה ולאחר מכן נפטר מפצעיו.
• מטען ירי בציר הגישה לעמנואל- ב-12 בדצמבר 2001 הופעל מטען רב עוצמה על אוטובוס אזרחי כאשר בו זמנית חוליית מחבלים מבצעת ירי לעבר האוטובוס ולעבר רכבים נוספים באזור, כתוצאה מהאירוע המשולב נהרגו עשרה אזרחים ישראלים ונפצעו 27.
• פיגוע בקו 189 סמוך לעמנואל- ב-16 ביולי 2002, שמונה חודשים לאחר הפיגוע בעמנואל שהוביל למותם של עשרה ישראלים הפעילה חוליית מחבלים מטען רב עוצמה ופתחה בירי לעבר אוטובוס אזרחי ורכבים ישראלים וכתוצאה מכך נהרגו 7 אזרחים ישראלים ו20 פצועים.
• ירי מרכב חולף סמוך לכפר פונדוק - ב-20 בנובמבר 2007 בוצע ירי לעבר רכב ישראלי בו היה עידו זולדן שנהרג כתוצאה מהירי.
• חדירה לשטח החטיבה - בלילה שבין ה12 ל-13 בדצמבר 2011 חדרו כ-50 מתנחלים ופעילי ימין לשטח החטיבה שבמחנה קדום והחלו לידות אבנים ולהבעיר צמיגים, בנוסף תקפו את מפקד החטיבה וסגנו וגרמו לפציעתם.
• רצח אדל ביטון - ב-14 במרץ 2013 בוצעה זריקת אבנים לעבר אוטובוס ישראלי ורכבים נוספים סמוך לצומת גיתי אבישר, בעקבות זריקת האבנים נהג משאית בלם בפתאומיות וגרם לרכב של משפחת ביטון להמחץ תחתיו, אדל שהייתה רק בת שלוש נפצעה קשה ונפטרה לאחר תקופה ממושכת.
• רצח תומר חזן - ב-20 בספטמבר 2013 נמצאה גופתו של החייל תומר חזן בבור מים ליד בית אמין, תומר נרצח על ידי שותפו למקום העבודה נידאל עמאר אשר תכנן להתמקח על גופתו וכך לשחרר את אחיו ששהה במעצר.
• פיגוע סמוך לאל מתן- ב-25 בדצמבר 2014 נפגעו אילה שפירא ואביה מבקבוק תעברה שנזרק לעבר רכבם. אילה בת ה-11 נפצעה באורח קשה.
• פיגוע דקירה בכיכר אריאל - ב-17 במרץ 2016 שני מחבלים חמושים בסכינים דקרו חיילת בתחנת האוטובוס המערבית בכיכר אריאל, החיילת נפצעה באורח קשה ושני המחבלים חוסלו במקום על ידי כח צה"ל.
• רצח איתמר בן גל - ב-5 בפברואר 2018 נדקר למוות איתמר בן גל תושב הר ברכה על ידי מחבל בכיכר אריאל.
• פיגוע באזור תעשייה ברקן- ב-7 באוקטובר 2018 מחבל תושב שויכה נכנס למפעל באזור התעשייה ברקן וירה למוות בזיו חגבי ובקים לבנגרונד. לאחר הירי המחבל נמלט וחוסל חודשיים לאחר מכן בשכם.
• הפיגוע בעין בובין- ב-23 באוגוסט 2019 חוליית טרור ביצעה פיגוע בעזרת מטען חבלה רב עוצמה שהוטמן סמוך למעיין עין בובין, כתוצאה מהפיצוץ נהרגה רנה שנרב ונפצעו איתן אביה ודביר אחיה.
מפקדה
מפקדת החטיבה (המפח"ט) ממוקמת במחנה קדום, הצמוד ליישוב קדומים. בעבר שכן במחנה זה בה"ד 13, בסיס ההכשרה של חיל המשטרה הצבאית.
ייעוד ומבנה
חטיבת אפרים אחראית לשתי ערים פלסטיניות: קלקיליה, הנמצאת בקצה הצפון-מערבי של גזרת החטיבה, והעיר סלפית שנמצאת בקצה הדרום-מזרחי. גזרת החטיבה משתרעת על שטח נרחב ומגיעה עד שכם וצומת תפוח מצד אחד וראש העין מהצד השני.
הגזרה כוללת בתוכה:
- יישובים פלסטינים - למעלה משמונים כפרים ושלוש ערים: במזרח את העיר סלפית הסמוכה לאריאל וגוש ערורה שסביבה; בדרום את הכפרים הגדולים א-דיק וברוקין; ממזרח לקלקיליה את עזון, ג'ינסאפוט וכפר קדום עד מבואות העיר שכם; במרכז הגזרה רפאת, מסחה ועזון עטמה.
- יישובים ישראליים - גזרת החטיבה הייתה המרכז לתחילת ההתיישבות היהודי בשומרון (מפעל ההתנחלות לכן יש בה יישובים יהודים רבים. עירייה אחת, באריאל, מועצה אזורית אחת וחמש מועצות מקומיות:
- לאורך כביש 55 ממערב למזרח צופין, מעלה אפרים מעלה שומרון, גינות שומרון, קרני שומרון, רמת גלעד, מצפה צבאים, עמנואל, קדומים וחוות גלעד.
- לאורך כביש 5 (כביש חוצה שומרון) - אורנית, שערי תקווה, אלקנה, עץ אפרים, ברוכין, פדואל, לשם, ברקן, קריית נטפים, נופים, יקיר, רבבה ואריאל.
- נקודות מיקוד ביטחוניות:
- גדר ההפרדה - החטיבה אחראית לקטע ארוך של גדר ההפרדה. בנוסף, קיימת רגישות רבה הן בשל הקרבה של גזרת החטיבה לגוש דן ומרכז הארץ והן בשל הקרבה של הגדר אל כביש 6.
- מעברים ביטחוניים - "מעבר אייל" ליד קיבוץ אייל למעבר בני אדם; למעלה מעשרים "מעברים חקלאיים", שערים קטנים בגדר ההפרדה שנפתחים על-פי דרישה לזמן קצוב כדי לאפשר לחקלאים פלסטינים לעבד את אדמותיהם שבמרחב התפר בסמוך לגדר; פשפשים וקטעים שבהם הגדר פתוחה ומאפשרים מעבר פלסטינים בשטחיהם שבתוך הקו הירוק.
מבנה החטיבה
במפקדת החטמ"ר פלוגת תקשוב (פלחי"ק) - ועוד 8 מחלקות: הגנה מרחבית (הגמ"ר), מודיעין, רפואה, שלישות, לוגיסטיקה, חימוש, משטרה צבאית (מתקן המעצר לעצורים ביטחוניים), וכן יחידת האג"ם.
מפקדי החטיבה
.jpg)
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| גבי אביב | 1988–1989 | |
| בצלאל טרייבר | 1989–1990 | |
| יחיאל גוזל | 1990–1991 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
| אילן הררי | 1991–1993 | לימים מבקר הפנים של צה"ל וחבר בפורום מטכ"ל, בעבר שימש קצין חינוך ראשי |
| מוטי יוגב | 1993–1994 | לימים חבר הכנסת, בתפקידו האחרון שימש כראש מטה אוגדת עזה[3] |
| גדי איזנקוט[4] | 1994–1996 | לימים הרמטכ"ל ה-21 |
| צביקה אמדור | 1996 | לימים מפקד מג"ל |
| יריב קריגר | 1996–1998 | |
| שמעון דניאל | 1998–1999 | לימים קצין הנדסה ראשי |
| איתן אברהם[5] | 1999–2001 | |
| דוד מנחם | 2001–2003 | לימים ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון |
| תמיר היימן[6] | 2003–2005 | לימים מפקד המכללות הצבאיות, מפקד הגיס הצפוני, וראש אמ"ן |
| אהרון חליוה | 2005–2007 | לימים ראש אמ"ץ[7] |
| ערן ניב | 2007–2009 | לימים מפקד אוגדת איו"ש[8] |
| אבי גיל[9] | 2009–2011 | לימים מפקד עוצבת געש |
| רן כהנא | 2011–2013 | |
| גיא ברגר[10] | 2013–2015 | |
| רועי שטרית | 2015–2017 | |
| עידן כץ[11] | 2017–2019 | |
| יפתח נורקין | 2019–2021 | |
| מורדי וייס[12] | 10 באוגוסט 2021– | מפקד החטיבה הנוכחי |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יאיר אלטמן ויואב זיתון, מתנחלים פצעו את מח"ט אפרים ופרצו לבסיס, באתר ynet, 13 בדצמבר 2011
- ^ אנשיל פפר וחיים לוינסון, עשרות פעילי ימין השחיתו בסיס ותקפו מח"ט; איש לא נעצר, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2011
- ^ נדב שרגאי, מפקד חטיבה לשעבר התלונן על אלימות המשטרה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2006
- ^ קורות חייו של הרמטכ"ל אתר צה"ל 12 בפברואר 2015
- ^ שלושת המח"טים: הטרור הוא על בסיס התארגנויות מקומיות, באתר ערוץ 7, 1 במרץ 2001.
- ^ אפרת וייס, "מפקד חטיבת אפריים דן עם מקבילו הפלסטיני על העברת השליטה בטול כרם", באתר ynet, 20 בפברואר 2005
- ^ עמוס הראל, אחרי הפינוי - סבב מינויים בצה"ל, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2005
- ^ עמוס הראל, קוצרה כהונת מח"ט שתיפקד באופן לקוי במלחמה, באתר הארץ, 25 בינואר 2007
- ^ יונתן אוריך ורוני אפרת, מפקד חדש למרחב אפרים: סא"ל אבי גיל, אתר צה"ל, 23 בנובמבר 2009
- ^ אמיר בוחבוט, איך השפיע צוק איתן על הגדה?, באתר וואלה!, 16 בינואר 2015
- ^
מערכת אתר צה"ל, מח"ט חדש לחטיבה המרחבית "אפרים", באתר צה"ל, 16 באוגוסט 2017
- ^ ישי אלמקייס, "זכות גדולה": המח"ט הסרוג החליף את השריונר בחטיבת 'אפרים', באתר כיפה, 11 באוגוסט 2021
