חטיבה 275
 | |
| תג יחידה | |
| פרטים | |
|---|---|
| שיוך |
 עוצבת סיני (אוגדה 252) |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | יוני 1969 – ? |
| מקים היחידה | שמואל פרסבורגר |
| מלחמות |
 מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
חטיבה מרחבית 275, שנודעה גם כחטמ"ר בלוזה, הייתה חטיבה מרחבית שפעלה תחת עוצבת סיני והייתה אחראית לגזרת צפון סיני.
היסטוריה
החטיבה הוקמה ביוני 1969 עם התגברות מלחמת ההתשה, כשהוחלט להפריד את גזרת התעלה לשתי חטיבות, חטיבת שריון בדרום התעלה וחטיבת חי"ר בצפונה. מפקד החטיבה הראשון היה אל"ם שמואל פרסבורגר.[1]
גבול הגזרה הצפוני של החטיבה עבר בחוף הים התיכון עד קו "בודפסט"–"אורקל", גבול הגזרה הדרומי בקו מדרום לתעוז "מרור", והמערבי בקו תעלת סואץ. בגזרת החטיבה היו המעוזים הבאים: בודפסט, אורקל (מחולק לשלושה), לחצנית, דרורה, כתובה, מילנו (מחולק לארבעה) ומפרקת, ולצידם טרקלין שלא בקו התעלה. התעוזים במרחבה היו: "יורם", "מרתף" ו"מרור". מטרת החטיבה בשגרה הייתה להגן בגזרתה ולבלום ולהכיל כל ניסיון להפרת שביתת האש.[2] גזרת החטיבה חולקה לשתי גזרות גדודיות: דרומית, באחריות מג"ד שריון, וצפונית — בעיקרה במלחות — באחריות מג"ד חי"ר שכוחותיו היו במעוזים.[3]
מפקדת החטיבה שכנה בבלוזה.[4] החטיבה כללה גדוד שריון סדיר מחטיבות הקו (חטיבה 14 או חטיבה 401) ואת גדוד התותחנים 404.[5]
במלחמת יום הכיפורים
ב־6 באוקטובר 1973 עמדו לרשות החטיבה הכוחות הבאים: גדוד שריון 9 מחטיבה 14 בפיקוד סא"ל יום-טוב תמיר (מפקדת גדוד ישבה בחצב, שתי פלוגות בקטיה, פלוגה בצ'רצ'יל ומחלקה באורקל) שהכילה בסך הכל 34 טנקי מג"ח. גדוד חי"ר 68 מחטיבה 16, במעוזים בגזרת החטיבה. גדוד תותחנים 404 שכלל שלוש סוללות 155 מ"מ בפריסה בתעוזים יורם, בודפסט ומרתף. בבודפסט היו גם שני קני 120 מ"מ להפעלה בידי אנשי הסוללה. וכן פלוגה א' של סיירת שקד (424) בתעוז מרתף עם מחלקת חרמ"ש על גבי 4 נגמ"שים של גדוד 184 תחת פיקודה.[4][2][3] על החטיבה פיקד אל"ם פנחס נוי (אלוש).
ב־13:12 הועבר קוד הפעלת פקודת שובך יונים מהאוגדה לחטיבה ואל"ם נוי הורה לגדוד 9 לצאת אל המעוזים. ב־13:22 התקבלה הוראה מהאוגדה לא להזיז את הטנקים של גדוד 9 מחשש ליצירת הסלמה, ולהפעיל את שובך יונים רק על בסיס דילוג של יתר היחידות. הטנקים יועדו לנוע ב־16:00.[2]
עם התחלת ההפגזה המצרית ב־14:00 הורה אל"ם נוי לגדוד 9 להתקדם לעבר קו התעלה. הכוחות המצריים החלו בצליחה עם תחילת ההפגזה כשהם תופסים את המרחב סביב המעוזים והרמפות שנועדו לשריון והפעילו מארבי נ"ט ששחקו את הגדוד, כאשר בבוקר 7 באוקטובר נותרו לגדוד רק 4 טנקים שמישים. בצהריים ניתנה פקודה ללוחמי גדוד 68 שבמעוזים הפקודה לסגת.[2]
ב־6 באוקטובר ב־16:45 דווח כי לגזרה מגיע גדוד שריון 196 מבית הספר לשריון, בפיקודו של גבי עמיר. כוח זה פוצל לשתי פלוגות, נוספה להן פלוגת חרמ"ש, ויחד הפכו ל"כוח לפידות" בפיקוד יעקב לפידות. חיילי גדוד 9 הנותרים הצטרפו לכוחות אלה. חטיבה 460 הגיעה לגזרה בין 22:00–23:00 ושולבה מיד בקרב. בבוקר המחרת היו 11 טנקים של גדוד 196 באזור "מרתף" וארבעה באזור "מפרקת", וכוחות הגדוד נפגעו מהלחימה הלילית שניהלו.[2]
בערב 6 באוקטובר הוקמה על בסיס מפקדת החטיבה אוגדה משימתית בפיקוד תא"ל קלמן מגן, שנועד להתמנות למפקד אוגדה 252 ב־8 באוקטובר. הכוח נקרא בתחילה על שמו 'כוח קלמן' או 'כוח מגן', ולאחר מכן נקרא כוח נמר. הכוח קיבל את הפיקוד על הכוחות שהיו בגזרה, בהם גדודים 9, 68 ו־196 שהועמדו קודם לכן לרשות החטיבה לצד חטיבת השריון 460 שנשלחה לתגבר את הגזרה[6] והגיעה אליו ב־22:00–23:00.[2]
ב־7 באוקטובר, עם הגעת אוגדה 162 לתעלה, צומצמה גזרת הכוח. חטיבה 460 הועברה לאוגדה 162.[6] כח קלמן קיבל את גדוד הצנחנים 564 של חטיבה 247, פלוגת נח"ל מגדוד 906, ופלוגה מוקטנת מסיירת שקד. בשעות הצהריים הגיעה חטיבה 204 לגזרה והוטל עליה להיערך בקו בלימה באזור רומני. גדוד הטנקים של החטיבה הועבר לחטיבה 460.[5] חטיבה 204 קיבלה את האחריות לגזרה.[7]
ב־8 באוקטובר הגיע לגזרה חטיבת המילואים הממוכנת 11. החטיבה נערכה מדרום לחטיבה 204 וקיבלה אחריות על הגזרה העיקרית של כח קלמן מול מערכי קנטרה. לחטיבה צורף גדס"ר 279 של אוגדה 162 בהרכב 13 טנקי מגח M-60 ו־7 טנקי שוט. החטיבה בלמה באותו היום ניסיון התקדמות של כוחות שריון וחי"ר מצריים ובמקביל שיפרה עמדות לפנים. בקרב הושמדו כ־38 טנקים.[5]
בימים 7–14 באוקטובר עסק הכוח במגננה, ובלם מתקפות מצריות בגזרתו. ב־10 בחודש חבר כוח מחטיבה 204 אל מעוז בודפסט לאחר כארבעה ימים שבהם היה המעוז נצור.[6]
לאחר שמפקד אוגדה 252 אלוף אברהם מנדלר נהרג, קיבל ב־13 באוקטובר מגן את הפיקוד על אוגדה 252. למפקד כוח נמר מונה רמ"ט פיקוד הדרום תא"ל ששון יצחקי. למחרת בלם הכוח התקפה מצרית לעבר בלוזה. ב־15 באוקטובר תוגבר כוח נמר בחטיבה 274 שהפעילה טנקי טיראן, וגזרתו הורחבה עד גבעות "הברגה". באותו היום נפרצה שוב דרך הגישה למעוז בודפסט בקרב קשה. הכוח המשיך לבלום התקפות מצריות, הרחיב את קווי ההגנה וייצב אותם. ב־18 בחודש התרחבה שוב גזרת הכוח עד ציר "טליסמן". למחרת תקפה חטיבה 274 את חמוטל, אך ההתקפה נכשלה. ב־21 באוקטובר תקפה החטיבה שוב את אותו היעד, וגם התקפה זו לא צלחה, וחמוטל נותר בידי המצרים עד הפסקת האש. ב־22 באוקטובר הורחבה גזרת כוח נמר עד רכס חמדיה. באותו היום השתלט כוח מחטיבה 11 על התעוז מרור, וחטיבה 274 בלמה התקפה מצרית באזור חמוטל.[6]
חטיבה 275 קיבלה פיקוד על גזרתה ב־21 באוקטובר, לאחר שחטיבה 11 יצאה ממנה.[7] החטיבה כללה 3 פלוגות חרמ"ש מחטיבה 11, מחלקת 90 מ"מ מחטיבה 204, מחלקת טנקי שרמן מחטיבה 11, מח"לקת נגמ"שים מבט"ר, פלוגת נח"ל ופלוגת מוקטנת מסיירת שקד.[5]
במסגרת הסכם הביניים בין ישראל למצרים שנחתם בספטמבר 1975 נקבע כי צה"ל ייסוג מאזור בלוזה.[8] המחנה פונה בפברואר 1976 והועבר לידי כוח החירום של האומות המאוחדות,[9] שמיקם בו את מפקדתו המרכזית.[10]
מפקדי החטיבה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אל"ם שמואל פרסבורגר | יוני 1969 – | |
| אל"ם לוי חופש | 1970–1971 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים |
| אל"ם משה גת | ||
| אל"ם פנחס נוי | ספטמבר 1973– | |
| אל"ם שי תמרי | 1974 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
הערות שוליים
- ↑ תא"ל (מיל.) אלישיב שמשי וסא"ל (מיל.) דודו הלוי (מראיינים), המעוזים במלחמת ההתשה: מיבחן האש של הקו הצבאי והקו המדיני, שריון 3, ינואר 1999, עמ' 12–16, באתר "יד לשריון"
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 יונתן הראל, שער חזית הדרום: חטיבה 275 ביומיים הראשונים למלחמה, מערכות 499, 2023
- ^ 3.0 3.1 אלחנן אורן, תולדות מלחמת יום הכיפורים, תל אביב: המחלקה להיסטוריה, 2013, עמ' 109–110
- ^ 4.0 4.1
מארב הקומנדו המצרי בין רומני לבלוזה, 7 באוקטובר 1973, באתר צה"ל, 15 בנובמבר 2021
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 עוצבות חש"ן במלחמת יום הכיפורים תשל"ד: חזית הדרם – כח קלמן/ששון, מפג"ש – תח"ש, תשרי תשל"ה אוקטובר 1974, עמ' 1–11
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 מאור לוי (ע), מלחמת יום הכיפורים: מפות ומבצעים, המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, התשפ"ד – 2023, עמ' 62
- ^ 7.0 7.1 חטיבה 275 – סכום מלחמת יום הכיפורים, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון – 50 שנה למלחמת יום הכיפורים
- ↑ יעקב ארז, צה"ל נערך ממזרח לבלוזה וטסה, מעריב, 29 באוגוסט 1975
- ↑ יונה שמשי, צה"ל יפנה היום את איזור טסה, דבר, 19 בפברואר 1976
- ↑ איזור גשר פירדן לידי המצרים–היום, על המשמר, 26 בינואר 1976
חטיבה 27542022803Q136437499