רבי חיים ישעיה הלברסברג
רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג (תר"ח, 1848 - ה' בשבט תר"ע, 1910) היה רב חסידי-פולני, שהתפרסם על שם ספר ההלכה שלו "מסגרת השולחן".[1]
ביוגרפיה
נולד בלובלין לרבי שמעון זאב ולרחל רייזל צאצאית של ה"תוספות יום טוב". בילדותו ביקרה אמו אצל רבי שלום רוקח מבעלז, והוא בירכו ואמר עליו "דברים נוראים ונפלאים"[2]. הלך לחצרותיהם של רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, רבי אברהם מטריסק ורבי צדוק הכהן מלובלין.
נישא להדסה אסתר בת הרב אלקנה זאבערמאן. התגורר לאחר נישואיו בכפר קצובה ועבד לפרנסתו. בהמשך עבר לגור בראחוב, וכונה על שמה "ר' ישעיה ראחובער".[3] בזמן שהותו בעיר חיבר את רוב ספריו.
בשנת תרנ"ו (1894) מונה לרבה של וויסקי הסמוכה ללובלין, שם עסק בהדפסת ספריו. בשנת תרס"ו 1906 החל להתכונן לעלייתו לארץ ישראל, וחיבר ספר בשם "קץ הפלאות" על הגאולה. בשנת תרס"ז עלה יחד עם שתי בנותיו הצעירות והתגורר בעיר העתיקה. בהמשך עבר לשכונת בתי נייטין הסמוכה למאה שערים והתפלל בבית הכנסת החסידי בבתי אונגרין. בהתחלה הצניע את שמו, אך לאחר תקופה התגלתה זהותו, והוא הוכר כרב ותלמיד חכם. בלווייתו השתתפו אלפים.
רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז, התבטא על ספריו שהם גדושים ביראת שמים. רבו המגיד מטריסק אמר לתושבי ראחוב שבאו להתברך אצלו, שאינם צריכים לבוא אליו כשבעירם מתגורר רבי חיים ישעיה, שיכול לפעול שתתקבל תפילתם[4].
ספריו
בהיותו בגיל 27 חיבר את ספרו מסגרת השולחן. ספר זה הודפס בראשיתו במספר קונטרס כהשגות על קיצור שולחן ערוך של רבי שלמה גנצפריד. הרב גנצפריד תיקן בספרו על פי השגות הרב הלברסברג[5]. לאחר פטירת הרב גנצפריד, הדפיס את ספרו יחד עם הספר קיצור שולחן ערוך, בהסכמת הרב חיים אלעזר וקס ועוד. במהדורה זו הדפיס גם קונטרס "לחם הפנים" ובו פלפולי הלכה שדן עם רבני דורו ועם הרב גנצפריד. בהמשך הדפיס את ספרו ישועות חכמה עם פירוש "חוסן ישועות", ובו הוספות דינים והנהגות.
בספרו הוא מתבסס רבות על רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל השולחן ערוך הרב. רבי ישראל מאיר הכהן ציטטו פעמיים ב"ביאור הלכה"[6].
- סידור ישועות ישראל - בסידור זה טרח על דיוק בנוסח על פי סידור הרב, סידור היעב"ץ, סידור שער השמיים, סידור תפילה למשה, דרך החיים, סידור נהורא ועוד. בנוסף הדפיס בסידור פסקי הלכה מפורטים על כל קטע, וכן ענייני קבלה, ופירוש על חלק מהתפילות. בסידור נוסף קונטרס זר זהב על סגולות וענייני חלומות. לפני כן הדפיס את סידור "ברכה וישועה" ובו פסקי דין ביידיש.
- ליקוטי שושנים (הלכה ועבודת ה'). לספר צורף קונטרס "הנהגת אדם" מרבי שלמה זלמן ליפשיץ ורבי יצחק מוורקא[7]
- ישועות חיים - בשר בחלב ותערובות[8]
- דיני תפילה - הלכות נחוצות בענייני תפילה[9]
- דרכי חיים - עצות והנהגות בעבודת ה'[10]
- תשועות חיים- על התורה[11]
- אמרי חיים
- כתר תורה על תרי"ג מצוות עם פירושי "עץ חיים" ו"זר זהב"[12]
- טובי חיים- על תנא דבי אליהו
- פתחי חיים - על ספר שערי ציון
- ברכת חיים
- ליקוטים יקרים
- ליקוטים נפלאים
- ליקוטים נחמדים - על קדושת ארץ ישראל וירושלים
- תוספת חיים על תהילים
- סידור דברי חיים
- דברי תורה - קיצור שולחן ערוך ביידיש
- לבושי חיים - על ספר "מצוות משה" לרבי אברהם דנציג
- שיר השירים עם פירוש דרך חיים וברכת ישועה
- פרק שירה עם פירוש תוספת חיים
- מעיין חכמה-למשה רבנו ע"ה עם ליקוטים.
- קץ הפלאות - על ענייני הגאולה וחזרה בתשובה. לספר פירוש "ברכת ישועה" על זמני הקץ ו"דרך חיים" על מצוות, הנהגות ותפילות המסוגלות לחיים טובים.[13]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הרב חיים ישעיה הלברסברג 1844-1910, מסגרת השלחן, לובלין תרמא, באתר היברובוקס
- ↑ הקדמת ספרו במהדורות הראשונות.
- ↑ אין לבלבל עם חסידות ראחוב, ששושלת אדמו"ריה ממשפחת רוזנבוים
- ↑ עדות ר' יצחק אורנשטיין. עלים לתרופה, בא תשע"ד.
- ↑ במודעה בהמגיד תרמ"ד כתב הרב גנצפריד תודה לרב הלברסברג. כך גם במכתב ההסכמה על הספר, כותב שתיקן על פי דבריו וישמח לקבל קונטרסים נוספים ממנו.
- ↑ סימן רי"ז ד"ה הנכנס לחנותו, סימן ער"ה ד"ה לאור הנר (הראשון).
- ↑ הרב חיים ישעיה הלברסברג, לקוטי שושנים, נ.י. תשיב, באתר היברובוקס
- ↑ הלברסברג, חיים ישעיה, הכהן, 1844-1910, ישועות חיים, ורשה תרמה, באתר היברובוקס
- ↑ הרב חיים ישעיה הלברסברג, דיני תפלה, סאיני, באתר היברובוקס
- ↑ הרב חיים ישעיה הלברסברג, דרכי חיים, לובלין תרמו, באתר היברובוקס
- ↑ הרב חיים ישעיה הלברסברג, תשועות חיים, לובלין תרנד, באתר היברובוקס
- ↑ הרב חיים ישעיה הלברסברג, כתר תורה, לובלין תרסג, באתר היברובוקס
- ↑ הלברסברג, חיים ישעיה, הכהן, 1844-1910, קץ הפלאות, לובלין תרסו, באתר היברובוקס
חיים ישעיה הלברסברג42317099Q16132648