חסידות קרעטשניף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חסידות ראחוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכניסה לעיירה קרטשונשטי (קרעטשניף) במחוז מרמורש ברומניה

חסידות קרעטשניף היא חסידות מגזע נדבורנה. האדמו"ר הראשון שכיהן בקרעטשניף (קרצ'ונשטי, Crăciunești, במחוז מרמורש, רומניה) היה רבי מאיר רוזנבוים, בנו של רבי מרדכי לייפר מנדבורנה, בן נינו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן.

תולדות החסידות

רבי מרדכי לייפר (י"ט באייר ה'תקפ"ד -ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה) כיהן בהתחלה בנדבורנה אך בהמשך עבר משם לערים אחרות, ביניהן חוסט ובישטינא. לאחר פטירתו כל בניו שימשו כאדמו"רים, ביניהם בנו הרביעי רבי ישראל יעקב שכיהן כאדמו"ר מחוסט ונכדו רבי איתמר לייפער שכיהן כאדמו"ר מבישטינא. בניו האחרים התפרסו בערים שונות בהונגריה ורומניה. בנו השלישי רבי מאיר, ממשיכו העיקרי, כיהן כאדמו"ר בקרטשניף שברומניה.

הדור הראשון

רבי מאיר נולד בשנת ה'תר"ח. היה חתנו של רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש. היה מפורסם ברצינותו ובדבקותו. בנו רבי אליעזר זאב אמר שראה את אביו מחייך רק שלוש פעמים בכל ימי חייו. היה קנאי בדרכיו והנהיג את חסידיו בתקיפות. אביו רבי מרדכי אמר עליו שבשמיים מכנים אותו בשם "איש אלקים". היה מפורסם במופתיו. רבי מאיר שינה את שם משפחתו מלייפר לרוזנבוים. נפטר בל' בסיוון ה'תרס"ח (1908).

הדור השני

רבי דוד משה רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף

חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם רבי איתמר מנדבורנה ממנו השתלשלה חסידות נדבורנה המרכזית בבני ברק ורבי אליעזר זאב מקרטשניף.

רבי אליעזר זאב מילא את מקום אביו בקרטשניף. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספרים 'רזא דשבת' ו'רזא דעובדא' שיצאו על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרעטשניף-סיגעט. נרצח באושוויץ בכ"ז באייר ה'תש"ד. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[1].

בניו האחרים של רבי מאיר היו:

הדור השלישי

שלושה מבניו של רבי אליעזר זאב כיהנו כאדמו"רים בחייו כמנהג נדבורנה. בנו בכורו היה רבי ניסן חיים[2] שכיהן כרב בבראדשין ולאחר מכן כאדמו"ר ורב בדרוהוביטש. נרצח בשואה. בנו הרביעי היה רבי מאיר חתנו של דודו רבי ישכר בער מסאטמאר. מילא את מקום חמיו בסאטמר וכיהן שם גם כמו"צ. בן נוסף היה רבי שמואל שמעלקא מביטשקוב. בן נוסף היה רבי מרדכי מפסט, חתן בן דודו רבי יעקב מנדבורנא-דברצין. חתנו של רבי אליעזר זאב היה אחיינו רבי חיים מרדכי מנדבורנה.

החסידות לאחר השואה

בניין ישיבת חסידות קרעטשניף ברחובות

רבי דוד משה רוזנבוים, (ט' בתשרי ה'תרפ"ה, 1924-ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט, 1969) מילא את מקום אביו לאחר השואה. הוא הקים בתחילת שנות ה-50 את קריית קרעטשניף ברחובות. בשנותיו האחרונות שיחרו רבים לפתחו. הקים ישיבה בשם "שער אליעזר" ברחובות. בנו הגדול, רבי מנחם אליעזר זאב, ממלא את מקום אביו בקריית קרעטשניף ברחובות. בנים נוספים החלו לכהן באדמו"רות לאחר נישואיהם. בנו השישי הוא רבי יוסף שלמה, חתן קרוב משפחתו רבי ישראל רוזנבוים מסטניסלב (בנו של רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא). מכונה במונסי האדמו"ר מקרטשניף.

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף מרחובות

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי, הוא חתנו של רבי יואל בעער מראצפערט-ברזיל.

החסידות תחת הנהגתו מונה כ-600 משפחות, מהן בקריית קרעטשניף ברחובות כ-250 משפחות, ובשכונת פסגת קרעטשניף הסמוכה עוד כ-80 משפחות. קהילות נוספות קיימות בבני ברק, בירושלים, ביתר עילית, אלעד ומודיעין עילית. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל 760 בעלי זכות בחירה[3].

מוסדות החסידות: ישיבה גדולה וישיבה קטנה, שבהן מתחנכים כ-150 בחורים, תלמוד תורה "בני משה" שבו כ-200 ילדים, בית ספר יסודי של רשת בית יעקב, סמינר חסידי, גני ילדים, כוללי אברכים, שטיבלאך ומקווה. לחסידות גם ארגוני חסד, בהם ארגון "לשבוע מטובך" שמחלק מנות אוכל בבית החולים קפלן ברחובות ופעילויות רווחה נוספות. פנחס הומינר מייצג את החסידות במועצת העיר רחובות.

קרעטשניף קריית גת

בנו השני של רבי דוד משה היה רבי ישראל ניסן. כיהן כאדמו"ר מקרעטשניף בקריית גת עד לפטירתו בט"ז בחשוון תש"פ. את מקומו ירש בנו הרב דוד משה, נשוי לבת-שבע, בת רבי עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב.

שאר בניו הוכתרו גם הם לאדמורי"ם, הרב יחזקאל שרגא - האדמו"ר מטרעבישאן, הרב חיים מרדכי - האדמו"ר מטשערנוביץ, הרב שלום אליעזר זאב - האדמו"ר ממיאלען.

ביטשקוב

בנו השלישי של רבי דוד משה היה רבי זיידא שמואל שמעלקא (י"ד בטבת תשי"ב, 1952 - כ"א באדר ב' תשע"ד, 2014) חתן רבי משה זאב פרידמן, רבה של יפו. כיהן כאדמו"ר מביטשקוב ביפו[4]. עסק בהחזרה בתשובה.

את מקומו ממלא בנו רבי דוד (נולד תשל"ז, 1977), חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא רייך, חתנו של האדמו"ר מז'מיגרד. בחיי אביו כיהן כרב בית המדרש "המאור" ביפו וכאביו עוסק בהחזרה בתשובה.

פרמישלאן

בנו הרביעי של רבי דוד משה הוא רבי מאיר רוזנבוים חתן רבי חיים אליעזר הורנצ'יק חתנו של רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. מכהן כאדמו"ר מפרמישלאן בקריית הרצוג שבבני ברק. החסידות תחת הנהגתו מונה כמה מאות משפחות. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל 670 בעלי זכות בחירה[3]. ישנם חסידי פרמישלאן בכמה ריכוזים בישראל, באירופה ובארצות הברית. מוסדות החסידות כוללים ישיבה גדולה וישיבה קטנה, שבהן מתחנכים כמה עשרות בחורים, תלמוד תורה, כולל אברכים, בתי חינוך לבנות ומוסדות נוספים.

ענפים נוספים בשושלת

קרעטשניף סיגעט

רבי צבי הירש רוזנבוים כיהן אף הוא כאדמו"ר מקרעטשניף בכפר אתא ולאחר מכן בירושלים. נולד בשנת תר"פ בסיגט לרבי ניסן חיים מבראדשין בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. אחרי השואה עלה לירושלים וערך טישים בעודו בחור. לאחר חתונתו עבר לקריית אתא (אז כפר אתא). בשנת תשמ"ב עבר לירושלים. נפטר בט"ז באייר תשס"ו. ספריו: תורת חיים ואמונה על התורה, קדושת צבי ועוד. לאחרי פטירתו מונו בניו:

חסידות ראחוב

טיש פורים תשע"ו בחסידות ראחוב

רבי אליעזר זאב, בנו של רבי יצחק מראחוב, ניצל מהשואה, עלה לארץ והתגורר ברמלה. בשנת תשכ"ז פתח בית כנסת ראחוב ברמת גן, על פאתי בני ברק. היה חתנו של בן דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנא.

בנו הוא רבי יחיאל מאיר רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי מראחוב, חתנו של רבי ישעיה שנייבלג, רב היישוב בני ראם. לאחרונה הכתיר את בנו הרב דוד צבי לאדמו"ר ממז'יבוז'. חתניו של רבי אליעזר זאב הם: הרב שלמה שמואל כהנא מספינקא ירושלים, הרב יהודה רוזנבוים מלינסק, רבי גדליה משה ראטה משומרי אמונים-אשדוד והרב יצחק אייזיק כהנא (בן רבי משה נחמן בן רבי יוסף מאיר מספינקא ירושלים).

ישנה חסידות נוספת בשם "קהילת ראחוב" אף היא בבני ברק אך היא אינה קשורה לשושלת נדבורנה. אב"ד הקהילה היה רבי מנחם מנדל הורביץ, חתנו של רבי שלמה זלמן פרידמן רבן של ראחוב ולוגנו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "באר בשדה" שטפנשט עלון 232 מפי האדמו"ר ממיאלען שליט"א.
  2. חתנו של הרב צבי הירש ריינמן רבה של קרטשניף וחתנו של רבי אברהם אהרן טייטלבוים, בנו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים וחתנו של רבי יחיאל מקולבוסוף.
  3. 3.0 3.1 חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
  4. משה ויסברג, כרעם בצהריים • האדמו"ר של יפו זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 23 במרץ 2014
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0