חיים סבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים סבן
חיים סבן, דצמבר 2013
חיים סבן, דצמבר 2013
לידה 15 באוקטובר 1944 (גיל: 79)
אלכסנדריה, מצרים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית, ישראלישראל ישראל
מקום מגורים לוס אנג'לס, קליפורניה
מקצוע איש עסקים, אמרגן, מלחין, מוזיקאי
בת זוג שריל סבן

חיים סבן (נולד ב-15 באוקטובר 1944) הוא איש עסקים ישראלי-אמריקאי שהרוויח את רוב הונו האישי כמפיק טלוויזיה בארצות הברית. הונו של סבן מוערך ב-3.4 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום ה-143 ברשימת עשירי ארצות הברית.[1]

ביוגרפיה

ילדות, נעורים וקריירה מוקדמת

סבן נולד באלכסנדריה, מצרים. ב-1956, בגיל 12, עלה לישראל עם משפחתו, יחד עם רוב יהודי מצרים, שנאלצו להימלט מארצם לאחר מלחמת סיני ורדיפת היהודים שבאה בעקבותיה. סבן הגיע עם משפחתו לחצור הגלילית, ומספר שנים אחרי עברו להתגורר בדירת חדר בתל אביב, ואביו עסק במכירת עפרונות מדלת לדלת. סבן למד בבית הספר החקלאי בכפר הנוער בן שמן. בשנת 1964 השלים את לימודיו העל-יסודיים בתיכון ערב "לסל" בתל אביב, במקביל לעבודה ונגינה. לאחר שירותו הצבאי בקריה, בשנת 1966, הצטרף ללהקת "האריות" כנגן גיטרה בס והופיע איתם באזור העיר תל אביב. בשנת 1968 החל לעסוק באמרגנות.

סבן עבר לצרפת בשנת 1975, והקים שם חברת תקליטים שהצליחה למכור מיליוני תקליטים. במקביל עסק בהלחנת מוזיקה לסדרות טלוויזיה, בעיקר סדרות אנימציה. שמונה שנים מאוחר יותר, ב-1983, עבר להתגורר בלוס אנג'לס שבארצות הברית, והקים שם אולפני הקלטות המספקים מוזיקה לסדרות טלוויזיה, כדוגמת ערי הזהב הנסתרות. סבן זכה להצלחה בתחום המוזיקה לסדרות טלוויזיה, והוא חתם כמלחין על עשרות הפקות טלוויזיוניות בשנות ה-80, לרוב בשם "כוסא מחשי" (Kussa Mahchi). במקביל החל לשמש כמפיק ראשי של סדרות אנימציה לטלוויזיה. שנה לאחר שהיגר לארצות הברית, הפיק את סדרת הטלוויזיה הראשונה שלו, "קיד וידאו", שהצליחה בעיקר בישראל.

הנסיקה בקריירה והקמת "Saban Entertainment"

בשנת 1988 הקים סבן את חברת "Saban Entertainment". החברה הפיקה מספר סדרות טלוויזיה מצליחות מבוססות קומיקס. סדרות אחדות התבססו על סיפורים או אנימציות קומיקס מיפן, למשל "החתולים הסמוראים", אשר דובבה באופן פארודי. החל משנת 1993 הפיק סבן סדרת סרטי קולנוע וטלוויזיה שהצליחה במיוחד. סבן רכש את זכויות השידור של התוכנית מחוץ ליפן תמורת חצי מיליון דולר. ההצלחה של סדרת סרטי "פאוור ריינג'רס" שימשה בסיס לתעשיית מוצרים משלימים (בעיקר צעצועים) שהוסיפה לרווחיו של סבן. בשנת 1995 איחד סבן את חברתו עם חברת "פוקס קידס נטוורק", שהייתה שייכת לאיל העיתונות רופרט מרדוק, ובשנת 1997 קנתה החברה המשותפת את "פוקס פמילי" המאגד מספר ערוצי טלוויזיה למשפחה ומשדר בכבלים לעשרות מיליוני בתים בארצות הברית ובאירופה.[2]

באוקטובר 2002 מכר סבן את עסקי הטלוויזיה שלו לחברת וולט דיסני. במסגרת העסקה, קיבל סכום מזומן של 1.7 מיליארד דולר - עסקת המזומן הגדולה ביותר שבוצעה מול אדם יחיד באותה העת. ערוץ "פוקס קידס" ששידר את תוכניות הטלוויזיה של סבן שינה את שמו ל"ערוץ ג'טיקס", ולאחר מכן הפך ל"ערוץ דיסני". לאחר המכירה, הקים סבן חברת אחזקות בשם "סבן קפיטל גרופ", שהמשיכה לעסוק בתחום התקשורת. בין השאר, רכשה ב-2003 מספר ערוצי טלוויזיה מרכזיים בגרמניה. ב-2008, רכש סבן יחד עם שותפים את יוניוויז'ן, רשת הטלוויזיה הגדולה בעולם המשדרת בספרדית תמורת 14 מיליארד דולר.

הפרישה מתחום ההפקה ואחריה

בשנים האחרונות מרבה סבן בפעילות הקשורה לישראל, והוא תורם למוסדות שונים כדוגמת אוניברסיטת תל אביב. סבן תרם 15 מיליון דולר להקמת מחלקת ילדים בבית החולים סורוקה. הוא הקים את "פורום סבן לדמוקרטיה", שנועד לחילופי דעות ורעיונות, ולחיזוק הקשרים בין ארצות הברית לישראל, ובמסגרתו אף הביא להתפתחויות פוליטיות כדוגמת מפגש ראשון בין בכירי ממשל מפקיסטן ומישראל. במאי 2005 רכשה קבוצת אנשי עסקים בראשות סבן (המונה גם את מורי ארקין וקרן אייפקס) מממשלת ישראל חבילת מניות בחברת התקשורת הישראלית בזק (המאגדת בתוכה את חברות התקשורת : פלאפון, בזק בינלאומי, בזק אונליין ו-yes) תמורת כ-4.2 מיליארד ש"ח. נכון לאוקטובר 2009, קבוצתו הרוויחה על השקעתה כ-5 מיליארד שקל.[3] סבן רכש 22 אחוזים ממניות השליטה של שידורי קשת, אחת הזכייניות של ערוץ 2, תמורת 12 מיליון דולר, ומכר את מניות החברה תוך פחות משלוש שנים תמורת 300 אחוזים רווח. באוקטובר 2009, בעלי השליטה בבזק, קבוצת סבן-אייפקס-ארקין, קיבלו את הצעתו של איש העסקים שאול אלוביץ' ומכרו לו 30.7% ממניות החברה תמורת 7 מיליארד שקל.

ב-2 בדצמבר 2012 הקים יחד עם זרוע ההחזקות שלו בישראל את ערוץ זום לרשת הכבלים HOT ולאחר מכן גם ל-Yes הטלוויזיה בלוויין.

בשנת 2013 רכשה חברת האחזקות של סבן, "סבן קפיטל גרופ", את השליטה בחברת פרטנר תקשורת, אשר מפעילה רשת סלולרית תחת אותו השם. היא רכשה כ-33 אחוז ממניות החברה מידי אילן בן דב.[4]

פוליטיקה

מאז הפרישה מתחום ההפקות, מבלה סבן חלק ניכר מזמנו בעיסוק בצדקה ובפוליטיקה. סבן נחשב לאחד התורמים הגדולים של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, והוא אחד האנשים הקרובים לנשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון. בעת ממשל קלינטון שימש סבן כיועץ לנשיא בענייני מסחר, ואף נטען כי ישן עם אשתו מספר פעמים בבית הלבן. הנשיא קלינטון תיאר את סבן כ"חבר קרוב מאד ותומך".[5] בשנת 2002 תרם שבעה מיליון דולר להקמת מטה חדש למפלגה הדמוקרטית, ובעקבות כך כינה אותו יושב ראש המפלגה, טרי מקולף, "המציל של המפלגה". אחר כך תרם שבעה מיליון דולר נוספים לדמוקרטים, ושלושה מיליון דולר לקרן ההומניטרית של קלינטון. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות 2008, תמך במועמדותה של הילרי קלינטון, וגייס עבורה כספים.

לאחר היבחרו של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ולמרות היותו אחד התורמים הגדולים למפלגה הדמוקרטית, מתח סבן ביקורת חריפה מספר פעמים על יחסו של אובמה לישראל ואף אמר: "היחס שלו לישראל הוא די חרטא". בהמשך דבריו אמר, כי "הייתה לנו את התקופה של בוש האב והתגברנו עליה, וגם הזמנים האלה יעברו". אולם סייג את דבריו באומרו כי "המטרה שלו היא להגיע לשלום, אבל הדרך שלו היא לא לרוחו של כל איש ובטח שלא לאלה מהימין". סבן גאה בפעילותו הפוליטית ופועל לחיזוק היחסים בין ישראל לארצות הברית. הוא מיודד מאד עם בני הזוג קלינטון אך סירב בשני מקרים לארגן ארוחות לגיוס כספים עבור אובמה, לדידו, משום "יחסו של האחרון לישראל".[6]

אולם בשנת 2012, במהלך תקופת טרום הבחירות לנשיאות, שינה את עמדותיו, וחזר לתרום למפלגה הדמוקרטית. במאמר דעה בניו יורק טיימס טען כי "אי אפשר להכחיש שבכל מדד אפשרי - התמיכה של אובמה בביטחונה ובטובתה של ישראל הייתה איתנה כסלע", ויצא כנגד מיט רומני ושלדון אדלסון, באומרו כי "אפילו 100 מיליון דולר מבעל בתי קזינו אינם יכולים להכחיש עובדות אלה" (ברומזו לסכום שתרם אדלסון לקמפיין הבחירות של רומני).[7] דבקותו בישראל של סבן השפיעה גם על השקעותיו. הוא ניסה מספר פעמים לקנות את העיתון "לוס אנג'לס טיימס" משום שלדבריו: "הגיע הזמן להפוך אותו מעיתון פרו-פלסטיני לעיתון מאוזן. במהלך תקופת האינתיפאדה השנייה, כשיהודים נרצחו מדי יום, העיתון הזה פרסם תמונות של אשה פלסטינית יושבת עם ילדה המת, ומהצד הישראלי תמונה של בית הרוס. נמאס לי מזה".

בעת מבצע צוק איתן פתח סבן בקמפיין פרו-ישראלי. הוא מימן מודעות גדולות בעיתוני ארצות הברית המובילים, בהן מוצג בחיוב, ובקצרה, הצד הישראלי: ההתנתקות מרצועת עזה; השתלטות החמאס על הרצועה, והגדרתו כארגון טרור על ידי ארצות הברית; תוקפנות החמאס כלפי ישראל וכמות הטילים שירה לעברה מאז ההתנתקות; ציטוטים מפי הנשיא אובמה ומנהיגים אחרים באשר לזכותה של ישראל להגן על עצמה, ועוד. על המודעות חתום ארגון CAMERA, העוסק במעקב אחר הסיקור התקשורתי בארצות הברית לגבי סוגיות במזרח התיכון.

במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, תמך סבן במועמדותה של הילרי קלינטון, והיה לאחד מתורמיה הגדולים.[8][9]

חיים אישיים

סבן נשוי לד"ר שריל סבן, פסיכולוגית המתמחה בילדים, ואב לשלוש בנות (שתיים הן בנותיה של אשתו מנישואים קודמים) ובן. הוא מתגורר בבוורלי פארק שבלוס אנג'לס, קליפורניה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים סבן בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0