טולנה
ערך זה עוסק בעיירה בהונגריה. אם התכוונתם לעיירה באוקראינה, ערש | מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | דרום טרנסדנוביה |
| מחוז | טולנה |
| נפה | נפת סקסארד |
| שטח | 71.08 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 11,172 (2013) |
| קואורדינטות | 46°25′N 18°47′E / 46.417°N 18.783°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
טולנה (בהונגרית: Tolna) היא עיירה במחוז טולנה בחלקה הדרום-מערבי של הונגריה, כ-10 ק"מ מצפון מזרח לסקסארד.
היסטוריה
האזור היה מיושב ככל הנראה עוד בתקופת האימפריה הרומית. במאה התשיעית נכלל האזור בתחומי ההתיישבות הראשונה של המדיארים במרכז אירופה ומאוחר יותר נכלל בתחום שלטונו של אישטוון הראשון, מלך הונגריה ובתחום שלטונם של צאצאיו. בתקופת שלטונו של אישטוון נבנתה ככל הידוע טירת טולנה. במאה ה-11 נוסד במקום מנזר בנדיקטיני וכתב הזכות של הנזירים (אנ') הוא המסמך העתיק ביותר הידוע בו רשומות מילים בשפה ההונגרית.
במאה ה-15 הייתה טולנה עיירת שוק, מרכז שלטוני הונגרי ואחד מבסיסי המערכה נגד האימפריה העות'מאנית. בקרב מוהאץ' ב-1526 נכבשה העיר על ידי הטורקים ורבים מתושביה עזבוה. בסוף המאה ה-17 נותרו בעיר ככל הנראה עשרות משפחות בלבד, אך בהדרגה החלו להגיע אל העיר משפחות שהיגרו מגרמניה. משפחות אלה רכשו אדמות וקיבלו זכויות להקמת שווקים.
בתחילת המאה ה-18 שבה והשתלטה האימפריה הרומית ה"קדושה" על העיר. ב-1745 נפגעה העיר קשות בשרפה, אך שיקומה היה מהיר והתפתחותה הואטה רק במעט. בעיר התפתחו תעשיית הדיג והמטוויות, שנעזרו בטחנות המים שנבנו בעיר.
יהודים
יהודים ראשונים התיישבו באזור במאה ה-16 לפי יוסף שפיצר[1] יהודים אלו עזבו עם הצבא הטורקי, והקהילה התחדשה שוב בשנת 1735 אז התיישבה באזור משפחה אחת והקהילה החלה להתפתח עד לשנת 1861 אז הוקמה רשמית ובשנת 1864 היו במקום כבר בית כנסת וחברה קדישא.
בשנת 1939 גויסו גברים יהודים מהעיר לשירות העבודה של הצבא ההונגרי. בתקופה זו היו בעיר כ-200 יהודים שהשתייכו לקהילה הנאולוגית. בשנת 1942 גויסו גברים יהודים נוספים מהעיר לפלוגות העבודה, ורבים מהם נספו בחזית אוקראינה. במרס 1944 כבשו הגרמנים את הונגריה, ובמאי 1944 הוקם גטו בטולנה. בגטו רוכזו יהודי טולנה ומאות יהודים נוספים, פליטים. ביוני או יולי 1944 הועברו תושבי הגטו לפקש וביולי גורשו משם לאושוויץ.
קישורים חיצוניים
- טולנה (Tolna), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
הערות שוליים
- ^ "קהילות הונגריה" עמוד 170
