טיוטה:ביקור חולים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ביקור חולים הוא המצווה של בקרה ופיקוח על צרכי החולה בשעת מחלתו והדאגה לרפואתו והחלמתו.

בהלכה

ערך מורחב – ביקור חולים (הלכה)

רחוב ביקור חולים בירושלים שבתוך החומות

מצוה לבקר את החולים (רמב"ם אבל יד א; טוש"ע יו"ד שלה א):

• שכן מצינו בקדוש ברוך הוא שמבקר חולים, ואמרו: אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ (דברים יג ה), אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא, מה הוא ביקר חולים, שנאמר: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא (בראשית יח א), אף אתה בקר חולים (סוטה יד א; טור יו"ד שם).

• ואמרו: וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ (שמות יח כ), ילכו - זה בקור חולים (בבא קמא ק א), שמקיימים על ידי הליכה אל החולה (פרישה יו"ד שלה).

אף על פי שבקור חולים הוא בכלל גמילות חסדים, נצטוינו עליה במיוחד, שאפילו במקום שהמבקר הוא בן גילו של החולה, שאמרו שהוא נוטל אחד מששים בחליו, מכל מקום מצוה עליו לבקרו (בבא מציעא ל ב).

ביקור חולים מלשון ביקורת ובקרה

ביקור חולים הוספיטאל כך הוא נקרא בהקמתו

בלשון הקודש ביקור הוא מלשון ביקורת ובקרה שענינו בדיקה ודרישה, כמו שכתב הרד"ק בספר השורשים ערך בקר: בקר. ודרשתי את צאני ובקרתים (יחזקאל לד, יא.), לא יבקר הכהן (ויקרא יג, לו.), ולבקר בהיכלו (תהלים כז, ד.), יהיה לי לבקר (מלכים ב' טז, טו.), פירוש כשיעלה בלבי לבקרו. והשם כבקרת רועה עדרו (יחזקאל לד, יב.), כולם ענין דרישה ובקור עכ"ל.

על הפסוק לבקר בהיכלו כתב רש"י ולבקר בהיכלו - ליראות שם בכל בקר ובקר כך פירשו דונש, ומנחם חברו עם לא יבקר בין טוב לרע (ויקרא כ"ו), אבל דונש פתר לשון בוקר. וכן כתב שם האבן עזרא ולבקר בהיכלו - כמו לא יבקר בין טוב לרע והטעם שהכהני' היושבים תמיד בבית ילמדוהו וירוהו ויש אומרי' לבקר ללכת בכל בקר ובקר בהיכל השם כמו השכם והערב.

וכן ביקור שבלשון חז"ל ענינו בדיקה וביקורת כמו ביקור מומים בקרבנות וכן (בבא בתרא פז ע"ב) אמר שמואל: הנוטל כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו - חייב. וכמו כן אף ביקור חולים ענינו להיכנס אצל אל החולה ולבקר לדרוש ולבדוק מה חסר לו ומה הוא צריך, ולדאוג לצרכיו כמו כן בלשון חז"ל אף בדיקת הרופא את החולה היא ביקור החולה על ידי הרופא ראה למשל במדרש רבה שמות (פרשה ל פסקה כב) משל לחולה שנכנס הרופא אצלו לבקרו אמר לבני ביתו האכילוהו כל מה שהוא מבקש. וכן בירושלמי (סוטה דף מד/א) פעם אחת חלה ונכנסו הרופאים אצלו לבקרו אמרו לו אין לך רפואה אלא חלב.

בעברית ביקור פירושו לבוא למקום או לאדם ולשהות שם זמן מועט, וזאת כתרגום של המילה "ויזיט" מלשון לע"ז. יש המספרים שאליעזר בן יהודה טעה בפירוש פסוק ולבקר בהיכלו, וכדרכם של בני ישראל שרחקו מבית הכנסת בקביעות ובאים אליו רק לויזיט, הבין בן יהודה באופן זה גם כך את הפסוק לבקר בהיכלו, כלומר מדי פעם קפיצה 'לזמן קצר.

ביקור חולים איננו ויזיט בלע״ז, אלא שתרגומו הוא מלשון בקורת תהיה, כלומר העיון במצבו של החולה, וכדרך שאמרו גבי קרבנות טעון ביקור

— פחד יצחק אגרות ומכתבים סימן לג

המושג ביקור חולים בלשון הקודש

'ביקור חולים' היא מושג יסודי בלשון הקודש ונגזרו ממנו מספר צירופי לשון לדוגמה חברת ביקור חולים, בית ביקור חולים, קופת ביקור חולים

• חברת ביקור חולים מזכר למאות בספרי השו"ת בפנקסי הקהילות ובספרי התולדות
• בית ביקור חולים לרוב הוא מכונה בספרי השו"ת בלשון לע"ז 'הושפיטאל'. אולם מצאנו פעמים מסוימות שהוא מכונה בלשון הקודש בית ביקור חולים, ומשל בספר תורת משה לרבינו משה בן יחזקאל צאלח כתב וז"ל אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליה יאכלו (ג' י') וכו' דבא לרמוז על דרך משל שצדיק אחד עושה וכו' בית ביקור חולים וכו' ולאחר זמן אוסיף אחריו צדיק אחר על אותו וכו' בית ביקור חולים וכו' והגדילה והצמיחה והסיף נופך עליה, הנה גם מפרי של מצוה זו של השני, אוכל הצדיק הראשון ממנה, מכיון שהצדיק השני לא היה עושה אותו דבר, אם לא קדם לו הצדיק הראשון כבר, ומצוה של ראשון היא כדבר המעמיד שאפילו באלף לא בטיל, שהיא הגורמת למצוה שאחריה, שאים לא היתה נטועה מצוה הראשונה בעולם לא היתה צומחת השנייה, נמצא שמצוה הראשונה היא גרמה להוליד מצוה שנייה לה ובק"ק בגדאד נמצא ענין זה ממש שעשה המרוחם הגביר מאיר אליהו זלה"ה בית ביקור חולים ואחר כך אוסיפו עליה עליה והגדילוה וכן בספר אומר ודברים כותב וז"ל בק"ק רדומיש הקימו עשירים מופלגים "בית ביקור חולים לתפארת" וכן חרות על מצבת הרב הגביר מופלג בתורה ובמעשים טובים מוהר״ר יהודא ליבוש לנדא על "בית ביקור חולים" שם עיניו וליבו כל הימים בק"ק וילנאה וקמה בסיוע הממשלה "בית ביקור חולים" ורבינו אברהם בן הגר"א היה ראש הגבאים של הבית ביקור החולים הזה וכן על פי ידיעתו בחכמת הרפואה טיפל בחולים עניים בק"ק בריסק הקימו הגבאים בית מיוחד לחלוקת כספים לחולים ונקרא בשם ״בית ביקור חולים"..
• קופת ביקור חולים מוזכר בספרים למשל בספר ברית כהונה השלם (ע' קמ"ט) לרבי כאלפון משה בן שלום דניאל יהודה הכהן. ובספר ברית שלום לרבי שלום בן משה הכהן יורה דעה הלכות ביקור חולים סימן קסח ובתשובת 'בית דינו של שלמה' יו"ד ס' א' . ובספר קהילה זדוננסקה וולה (ע' 95) ובספר עדות וזכרון לקהילת פינסק קארלין א (277) ובספר זכרון שלוניקי - א (126). ועוד.

בלשון עבירת נמשחה כדרכה אחר לשונת לע"ז של עמי אירופא תוך הרחקת הקשר הלשוני ללשון הספרים הקדושים ועניינים רבים בעינין ביקור חולים השתמשה העברית בלשונות לע"ז.

רכב ביקור חולים

• בית חולים - בית ביקור חולים השם 'בית חולים' הוא מחידושי העברית שם זה הוא תרגום מילולי מהשם המשמש בגרמנית krankenhaus, באנגלית וברוב לשונות העמים השם הוא הוספיטל ושם זה היה מקובל בספרי השו"ת (הושפיטאל או הוספיטאל). מקור השם הוא לטיני ופירושו אורח. יש שכתב שאין להשתמש בשם בית חולים כדי לא להזכיר עניין רע. בהמכלול אנו משתמשים בתיאור 'בית ביקור חולים'.
• אחיות - מבקרות חולים השם "אחיות" בעברית הוא מלשונות לע"ז שבלשונם הוא נקרא אחיות על שם הנזירות הנוצריות שהם היו נקראים אחיות המנזר. בהמכלול אנו משתמשים בתיאור 'מבקרות חולים'
• אמבולנס - רכב ביקור חולים השם אמבולנס בעברית הוא מלע"ז - Hôpital Ambulant שפירושו 'בית [ביקור] חולים מהלך'. אחר כך בקיצור קראו לזה Ambulant (מהלך), בהמכלול אנו משתמשים בתיאור 'רכב ביקור חולים'.
• פרמדיק - רופא מבקר חולים השם פרמדיק הוא מלשון לע"ז פר- מדיק פר[א] פירוש לצד מדיק פירוש דוקטור. הפרמדיק דורש בעניני החולה בדרך לבית [ביקור] חולים עד בואו אל הרופא, הוא מבקר עניני החולה סמוך לרגע המחלה ונותן הערכה ראשונית של החולה ומושיט לחולה עזרה ראשונה. בהמכלול אנו משתמשים בתיאור 'רופא מבקר חולים'.
• ביטוח בריאות ממלכתי/ תקציב סל הבראות - קופת ביקור חולים השם ביטוח בראות ממלכתי אף הוא ככל מחשבת הציונות נמשך אחרי מחשבת עמי אירופא ומנתק את עצמו משורשו בתורה הקדושה, ביטוח בריאות ממלכתי אף הוא בשורשו קופות ביקור חולים שהיתה בקהילות ישראל מקדמת דנא שממנה היו משלמים להוצאות הרפואה של עניי הקהילה. בהמכלול אנו משתמשים בתיאור 'קופת ביקור חולים'.

ביקור חולים בתולדות ישראל

חברת ביקור חולים

חברת ביקור חולים

בקהילות ישראל היה מקובל לקיים חברות לביקור חולים, שתפקידן לסייע בפועל לחולים, ולקיים את מצות ביקור חולים. חברת ביקור חולים ידועה לנו כבר משנת ה'צ"ו בעיר סרגוסה. באירופא הוקמו חברות ביקור חולים רק במאה השלישית לאלף השישי. היו גם חברות ביקור חולים מיוחדות לנשים, שנקראו נשים צדקניות, ומצינו בין הפוסקים שהתייחסו לחברות ביקור חולים כאלו בעניינים שונים ראה שו"ת הר"ן סי' א; שו"ת הרשד"ם חאהע"ז סי' רלט; שו"ת מהרי"ט חחו"מ סי' צו; שו"ת שער אפרים סי' סג; שו"ת בית שלמה סי' ד; שו"ת חיים ביד חיו"ד סי' ב, וסי' פט; שו"ת חת"ס חיו"ד סי' רמ . היו גם חברות לינה, שחבריה לנו עם החולים בלילה לדאוג לצרכיהם, כי ביום אנשי הבית דאגו למחסורם ראה ערוה"ש יו"ד שלה ג; אהבת חסד לבעל הח"ח ח"ג פ"ג

ערך מורחב – חברת ביקור חולים

קופת ביקור חולים

בכל קהילות ישראל היה קופה של צדקה או שלחברות ביקור החולים של הקהילה היה קופה שמימנה שילמו לרופאים, לרוקחים, למיילדות עבור חולים עניים שנזקקו לרפואות אלו. בגליציה וברוסיה צמחו החברות האלו מאד, המשתייכים להם שילמו דמי חבר, והקהילה כולה השתתפה בהוצאות על ידי מיסים קבועים לחברות ביקור חולים. חברות ביקור חולים רבות היו מתוקנות בצורה מסודרת עם פנקסי תקנות ובחירות על יד הציבור את הממונים לתפקידים השונים.

מי שיש לו חולה בתוך ביתו חיובא רמיא עליו שלא ינום ולא יישן ולא ישקוט ולא ינוח עד יבקש כל מיני רופאים כל מיני רפואות עד אשר תשיג ידו ואם איש עני הוא ואין ידו משגת החיוב מוטל על בני העיר או על חברת ביקור חולים להזמין לו רופאים ורפואות ואל יחושו על ההוצאה מרובה כי למצוה רבה תחשב

— ספר פלא יועץ - ערך רפואה

בתי ביקור חולים (הושפיטאל) בקהילות ישראל

מצבת הרב הגביר מוהר״ר יהודא ליבוש לנדא אשר ניהל את בית ביקור חולים של ק"ק אוסטרהא

בחלק מקהילות ישראל הקמו בתי ביקור חולים ששם התרכז כל הנצרך לביקור החולים ורפואתם לרוב הם כונו בלשון לע"ז "הושפיטאל" ויש שם נקראו בלשון הקודש "בית ביקור חולים"

ביום אלף החמישי היו נפוצים "בתי הקדש" בקהילות ישראל לעניים ולאורחים. לראשונה מוזכר "הקדש" כזה בקהילת קודש קלן. מקומות אלו שימשו כבתי מחסה הן לחולים והן לעניים ולתשושים. במשך השנים שררה בהם עזובה, לכלוך וחוסר תיקון, ומושג זה הפך ביידיש לביטוי מזלזל של מקום מלוכלך ודוחה.

באלף השישי בתי ביקור חולים הדומים לזמנינו נוסד לראשונה בגיטו רומא בשנת ה'תט"ז, בעת מגפת דבר. במשך השנים נוסדו מספר בתי ביקור חולים בקהילות ישראל: בית ביקור חולים של הקהילה הספרדית בלונדון בשנת ה'תק"ז; בברלין, בשנת ה'תקי"ג; בברסלאו, בשנת ה'תק"כ ; בפריס, בשנת ה'תקצ"ו ; באמסטרדם, בשנת ה'ת"ר; בניו-יורק, בשנת ה'תרי"ב; ברומא, בשנת ה'תרמ"א. מבין כל בתי ביקור החולים של קהילות ישראל ראוי במיוחד לציין את בית ביקור חולים שהקים הגאון ר' עקיבא איגר בפוזנא בשנת ה'תקצ"א , ואשר התנהל על פי התורה וההלכה בהתאם לתקנותיו. בשנת ה'תרצ"א היו בפולין ארבעים ושמונה בתי ביקור חולים של קהילות ישראל, ובהם יותר משלושת אלפים וחמש מאות מיטות, והגדול שבהם היה בווארשה, אשר סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה הכיל אלף ומאה מיטות. בשנת ה'תשכ"ו היו בארצות הברית שישים ושבע בתי ביקור חולים של קהילות ישראל.

התפתחות בתי החולים היהודיים - באופן כללי יש לציין שבתי חולים יהודיים התחילו להתפתח מאוחר יותר לעומת בתי חולים בין אומות העולם. הדבר נבע מהמבנה המשפחתי היציב והדאגה הרבה לשלום החולים בין היהודים, כך שמסגרות הבית והמשפחה היו מספיקים באותם הימים, שכן בתי החולים דאז לא יכלו לספק את צרכי החולים בצורה טובה יותר מאשר המסגרת המשפחתית. רק כאשר התפזרו המשפחות והתרבו העניים הורגש הצורך בבתי חולים גם בין היהודים.

בתי ביקור חולים (הושפיטאל) של הישוב ארה"ק

כשהלך ונתבסס הישוב בארה"ק החלו חברות ביקור חולים להקים בתי ביקור חולים, בשנת ה'תר"ד שכרה העדה הספרדית מיבנה מפואר ששימש בעבר בית-חולים של הצבא המצרי, שיפצה אותו במהירות ופתחה את שעריו הרופא שמעון פרנקל היה הרופא ומנהלו הכללי היה ר' ישראל בק, בית חולים זה נתקל בקשיים ונמשך קיומו רק ארבע שנים. אחר מכן הוקם בית החולים מאיר רוטשילד על ידי הברון ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד. בתחילה שכן בית החולים בתוך החומה ובשנת ה'תרמ"ח עבר לרחוב הנביאים למבנה מיוחד שנבנה עבורו. אחר מכן חברת ביקור חולים שעל על ידי עדת הפרושים רכשה החברה מגרש בירושלים שבתוך החמה ועליו שני בתים ומרתף במטרה להקים בית נכון אשר יקרא בשם הקדש לתועלת החולים הנדכאים . . . כי אין מקום מנוח לכל החולים שבעיר בתוך בית האושפיטאל המפואר אשר כבר הוקם פה בחסד אדונינו שרי בית רוטשילד כך נוסד ביקור חולים הוספיטאל בשנת ה'תרכ"ז הוא שכן על גבול הרובע היהודי ברחוב אררט שברובע הארמני,ובשנת ה'תרפ"ה עבר אף הוא למושב חדש ברחוב הנביאים.

כיום בישוב בארה"ק קיימים כשלושים ושלושה בתי ביקור חולים. ששת הגדולים שבהם הם: תל השומר, הדסה, בלינסון, איכלוב, רמב"ם וסורוקה. בנוסף קיימים כשלוש עשרה בתי ביקור חולים לחולי נפש ובתי ביקור חולים לזקנה.

אגודות ביקור חולים בארץ הקודש

• 

  בית יד שרה
  יד שרה היא ארגון ביקור חולים הנותן סוגים רבים של עזרה לחולים במטרה להקטין את הקף הסבל שלהם האגודה פועלת כדי לאפשר לכל אדם להמשיך באורח החיים בבית ועם משפחתו וקהילתו ולא להיאלץ לעבור למוסד. עיקרי העשייה של האגודה הוא: השאלה מכירה ותיקון של כלים רפואיים שיקומיים, יעוץ בענייני רפואה ויעוץ והכשרה למתקשים בתפקוד של היום יום, ויעוץ לזקנים, תעסוקה יוצרת למרותקי בית, בתי שיקום לזקנים, שירות הסעה למתקשים בתנועה, בתי שעשועים לילדים עם צרכים מיוחדי. ועוד.
• עזר מציון הוא ארגון ביקור חולים המסיעות לחולים האגודה מפעילה כארבעים סניפים בעשרים וחמש ערים ברחבי ארץ הקודש. במסגרת האגודה פועלים כ-אחד עשרה אלף מתנדבים, וכשש מאות וחמישים אלף בני אדם נעזרים בה מדי שנה. בעשיית האגודה נכללים מאגר לתורמי מח עצמות, בית החלמה לילדים ונוער חולי סרטן - "אורנית", סיוע לילדים עם צרכים מיוחדים, הסעות למוגבלים ברכבי הצלה וברכבים של יחידים, משלוח מנות חמות למבקרי החולים בבית ביקור חולים ולמרותקים לביתם, סיעוד ותמיכה בזקנים וייעוץ בענייני רפואה. השאלת כלים רפואיים. ועוד.
• מד"א הוא ארגון ביקור חולים המבקרת את החולים במרוצה רבה ונותנת עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות רכבי ביקור חולים וטיפול במקום במקרי חירום.

• הצלה "איחוד הצלה" ו"הצלה ישראל" הם אגודות ביקור חולים המבקרים את החולים במרוצה רבה והמאגדים רופאי חירום ורופאים מרחבי ארץ הקודש. ומאפשרים לכונני רפואת חירום לשלב את הביקור חולים והצלת החיים עם חיי היום יום. אגודות אילו פועלים בהנחיית ובהוראות פוסקי הלכה ובשיתוף פעולה עם לשכת הבריאות ולשכות המדינה השונים. המתנדבים באגודה הם בעלי הכשרה רפואית. האגודה נותנת למתנדבים כלים רפואיים וכלי קשר. מרבית המתנדבים מגיעים לחולים באמצעות רכב שבבעלותם, וחלקם ברכב אופנוע אשר האגודה דואגת לרכישתם ותחזוקתם. עיקר עבודת המתנדבים היא בהגשת עזרה ראשונה לחולה ברגעים הראשונים והמכריעים עד בואו של רכב ביקור חולים.

• זיכרון מנחם הוא ארגון ביקור חולים לתמיכה בילדים חולי סרטן רח"ל ובני משפחותיהם, האגודה מאמינה ששלמותה הנפשית של המשפחה חיונית לתהליך ההבראה של הילד, והיא משפיעה באופן ישיר על עוצמת הרצון שלו לבחור בחיים. ושמה לה למטרה לתת מענה למכלול הבעיות, מרגע גילוי המחלה הממארת ולתמוך בהורים ובבני המשפחה הנושאים בעול הקשיים הגופניים והנפשיים לאורך כל הדרך. העשייה של האגודה: ניהול בתי יום חינוכי חברתי שיקומי, מרכז אירוח למשפחות, תוכניות להשלמת לימודים, חוגים וסדנאות, מחנות נופש באביב ובקיץ, חופשות משפחתיות וימי עונג. מאגר תורמי מח עצם באמצעות דגימת רוק, מאגר תורמי דם וטסית דם, התאמת פאה נוכרית. ועוד.

• טרם הוא ארגון ביקור חולים ומפעיל רשת בתי מרפא לרפואה דחופה, המטפלות בחבלות ובמחלות שאינן דורשות אשפוז בבתי ביקור חולים. בבתי המרפא של טרם נעשים קיבועים וגיבוס, ונערכים צילומים ובדיקות. הרופא אפלבאום המיסד של האגודה ראה במו עיניו כיצד חדרי המיון קורסים תחת הנטל של טיפול במקרים קלים וחמורים כאחד, על חשבון המקרים הקשים. לפיכך, הוא החליט להקים מקום לרפואה דחופה שמטרתו לטפל במקרים שאינם זקוקים לאשפוז.

השפעת התורה

תחלת כל דבר יש לך לדעת, שכל מה שהנבראים יודעים ומבינים כלם פירות התורה או פירי פירות שלה, וכו' האומות וכו' אף הם נוחלי התורה, הם הקרובים לאמצע הישוב כגון הנוצרים והישמעאלים, לפי שהעתיקו התורה ולמדוה, וכשגברה רומי על קצת הקצוות, למדו ממנה תורה ועשו חקים ומשפטים דוגמא של תורהוכו'.

ולפיכך אמר הרב ר' משה ז"ל כל אלו הדברים של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי הבא אחריו, כלם לתקן דרך למלך המשיח, [ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד].

— דרשת תורת ה' תמימה להרמב"ן

אלף החמישי

בהשפעת מצוות התורה עם אימוצה של דת הנוצרים כהדת של מלכות רומית, הוצאה הוראה על הקמת בית ביקור חולים בכל קתדרלה שבכל עיר ועיר מערי הממלכה. בתי ביקור חולים הראשונים שנבנו בעקבות הוראה זו נבנו בקונסטנטינופול ובקיסריה, שם הצמיד הבישוף המקומי, מנזר לבית ביקור חולים ששימש כאכסניה לעוברי אורח במשך האלף החמישי הלכו בדרכו של הבית ביקור חולים בקיסריה, ושימשו גם כאכסניה לעולי רגל נוצריים. במקומות אלו לקחו על עצמם נזירים ונזירות נוצריים ובקר את החולים להאכילם ולהלבישם.

אלף השישי

חדר אשפוז בבית ביקור חולים בדנמרק

סמוך לאלף השישי בשנת ד'תק"ף שרטט החכם רבנוס מאורוס את תרשים הכנסייה בפולדה, גרמניה, והוסיף אגף נפרד המיועד להיות בית ביקור חולים לחולים בלבד ובית מצורעים בעבור החולים במחלות המידבקות ודירה לרופא המנזר. בחכם אבוט גוזברט עשה דבר דומה כשבנה את מנזר סנט גאל (ד'תקע"ו-ד'תקצ"ז) בשווייץ, ועד מהרה במשך האלף השישי הדבר נהיה המקובל על הכול. במחצית השנייה של ליל אלף השישי בתקופת ההתהפוכות בדת הנוצרים הופקעו מנזרים רבים מתפקידם כבתי ביקור חולים, ובאנגליה לבדה בין השנים ה'ת"ס ל-ה'תקצ"ה נוסדו קנ"ב בתי ביקור חולים שעמדו באופן הנבדל ממקום הכנסייה . הראשון שביניהם נוסד בלונדון ב-ה'תפ"ד על ידי הסוחר מר תומאס גאי. פלורנס נייטינגייל תיקנה את הכשרת מבקרות החולים (האחיות) לאחר שנוכחה במהלך עבודתה במלחמת קרים כי הנזירות אינן ממחיות דיין. בשובה ללונדון הקימה נייטינגייל בית ספר ראשון למבקרות חולים, בבית ביקור חולים על שם תומאס. ומצורה זו נשתלשלו במשך יום האלף השישי בתי ביקור חולים לאלפים ולרבבות הפזורים על פני תבל.

ערך מורחב – בית ביקור חולים (הושפיטאל)

מבקרות חולים (אחיות)

מפירות התורה עם אימוצה של דת הנוצרים כהדת של מלכות רומית, והוצאה הוראה על הקמת בית ביקור חולים בכל קתדרלה שבכל עיר ועיר מערי הממלכה. בתי ביקור חולים הראשונים שנבנו בעקבות הוראה זו נבנו בקונסטנטינופול ובקיסריה שם הצמיד הבישוף המקומי מנזר לבית ביקור חולים ששימש גם כאכסניה לעוברי אורח במשך האלף החמישי הלכו בדרכו של הבית ביקור חולים בקיסריה, ושימשו גם כאכסניה לעולי רגל נוצריים. במקומות אלו לקחו על עצמם הנזירות להיות מבקרות חולים ולבקר את החולים להאכילם ולהלבישם. החכמת מבקרות החולים צמחה והועבר בשלא על פי סדר קבוע, בתוך המסדרים השונים, בקתוליים ובפרוטסטנטיים. פלורנס נייטינגייל העלתה את הפיכת הביקור חולים לאומנות שאינננה קשור לכנסייה. לאחר שנוכחה במהלך שירותה במלחמת קרים כי הנזירות אינן פלורנס נייטינגייל תיקנה את הכשרת מבקרות החולים (האחיות) לאחר שנוכחה במהלך עבודתה במלחמת קרים כי הנזירות אינן מומחיות דיין, הפכה את "עבודת החסד" הפכה לחכמה הנלמדת כאומנות. בשובה ללונדון הקימה נייטינגייל בית ספר ראשון למבקרות חולים, בבית החולים על שם תומאס. בבית לימוד זה ביססה את תפיסתה כי הביקור חולים היינו עיסוק אחראי, יעיל ומכובד הדורש לימוד מופשט בצד האימון מעשי רב. המוסמכות באומנות זה המשיכו להקרא בלשון אומות העולם "אחיות" על שם הנזירות (אחיות המנזר) ששימשו בתפקיד זה לראשונה. כבת למשפחה מכובדת, בעלת השכלה רחבה היא עשתה שימוש בקשרים שלטוניים היא מיקמה את ביקור החולים כאומנות בלתי נפרדת במערכת הבריאות, החל בסידור בתי ביקור חולים ומוסדות הקהילות, בהשתלבות בצבא ובהקמת מערכת מסודרת להכשרת מבקרות חולים. מזאת נשתלשל במשך יום האלף השישי מבקרות חולים מאומנות לאלפים ולרבבות הפזורים על פני תבל.

ערך מורחב – מבקרות חולים (אחיות)

השתי וערב האדום

רכב ביקור חולים מלחמתי של השתי וערב האדום

מפרי פירות התורה ארגון השתי וערב האדום הוא קיבוץ של אגודות העוסקים בביקור חולים ועשית צדקה וחסד. מטרת האגודה היא סיועה וביקור חייהם של בני אדם בזמן קרבנות ומלחמות, האגודה הוקמה על ידי ז'אן אנרי דינן, ב-ה'תרכ"ג דינן יצא ב-ה'תרי"ט לצפון איטליה וזועזע מהמראות של קרב סולפרינו שהתנהל בין הצרפתים והאיטלקים לבין האוסטרים. הוא ראה אלפי פצועים ואנשים גוססים מופקרים ללא עזרה, ופרסם וב-ה'תרכ"ב ספר בשם "זכר סולפרינו", בו הציע להקים אגודות של מתנדבים לסיוע לנפגעים, וניסח שטר לברית בין העמים להגנה על פצועים, שבויי מלחמה, רופאים ומבקרות חולים. ארבעה מבני עירו הצטרפו לרעיונו והקימו ב-ה'תרכ"ג את האגודה. ב-ה'תרכ"ד התכנסה בז'נבה אסיפה בהשתתפות י"ב מלכות שקיבלו את "ברית ז'נבה הראשונה", שנתנה הגנה לרופאים ולכל אדם המושיט יד לרפאים, וכן על על קביעת אות אחיד של חבורות הרופאים מבקרי החולים.

לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה

— ישעיה פרק כא י"ד - ט"ו

לקראת צמא - לקראת ערב הצמא בלכתו בגולה הביאו לו מים לשתות. יושבי ארץ תימא - אתם היושבים בארץ תימא קדמו כל אחד בלחמו לקראת ערב הנודד ממקומו כי מפני נדדו - כאומר ואם תשאלו למה נדדו ממקומם אשיב לאמר שנדדו מפני חרבות האויב. חרב נטושה - אשר פשטה בארצם. קשת דרוכה - הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק. כובד מלחמה - חוזק מלחמה

— מצודות שם

אות האגודה

האות שנבחר לאגודה הוא השתי וערב אדום על רקע לבן. ההסבר המפורש והגלוי לאות הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים אות האגודה, אולם מקובל לפרש כי המסורת של דת הנוצרים שמפרי התורה היא ועל-פיה מצווה לבקר חולים ובמבנים הנושאים את אות השתי וערב השפיעה על בחירת האות.

במלחמת רוסיה-תורגמה, בין ה'תרל"ז-ה'תרל"ח, סימנה מלכות תוגרמה את חבורות ההרופאים שלה בסהר אדום, זאת כדי להימנע משימוש בסמל של דת הנוצרים, וכיוון שהאות של מלכות תוגרמה הוא סהר לבן על רקע אדום. ב-ה'תרל"ח הוכר הסמל עקרונית על ידי ועד השתי וערב האדום, ובמהרה אומץ בארצות ישמעאליות אחרות.

בכל השנים מד"א התעקש לא להשתמש באות המשמש גם אות של דת הנוצרים או דת ישמעאל וכן מד"א לא היה חבר של ממש באגודה. בשנת ה'תשס"ה החליטה האגודה לאמץ אות נוסף, כללי ונטול הקשרים של דת מסוימת. האות שהתקבל הוא ריבוע אדום חלול העומד על קודקודו, על רקע לבן. האות החדש מכונה "הקריסטל האדום" (וכן "המעוין האדום" או "היהלום האדום"). לפי הנחיות האגודה שנוסחו במה שמכונה "הפרוטוקול השלישי", מותר לכל אגודה מקומית לשלב אות מקומי בתוך הקריסטל האדום, ובלבד שתודיע על כך מראש לאגודה בז'נבה. לפיכך, אות מגן דוד אדום יושם בתוך הקריסטל האדום במשלחות של מד"א שיצאו לאזורי מצוקה מחוץ לגבולות המדינה. כמו כן התירה האגודה להשתמש בשתי וערב האדום ובסהר האדום זה בצד זה, כפי שביקשו כמה מחברות חבר המדינות, ובשימוש בתוך גבולות המדינות פנימה תשתמש כל אגודה ואגודה פרטית באות המיוחד לה ללא המעוין האדום.

ערך מורחב – השתי וערב האדום

• 
• 
• 
• 
• 

תועבות העכו"ם

לוחות סיני איבדו את ערכם בעיני, המצפון - הוא דבר שעם ישראל הביא לעולם כמוהו כברית מילה להטיל מום באדם ... אני משחררה הגדול ביותר של המין האנושי, אני משחרר את האנשים מכבלי הרוח ... כנגד העיקר של דת הנוצרים בדבר כבוד הבריות לכל ברייה וברייה ובדבר האחריות שלה, אני מעמיד בצלילות דעת קרה את העיקר הגואל בדבר אפסותו וחוסר כבוד הבריות לכל ברייה וברייה.

— שיחות עם היטלר

תועבות העכ"ם - רצח ועיקור חולים

עובדי כוכבים הקדמונים יחסו לאליליהם מעשי פשע ועוון ועובדי האלילים נצלו את מעשי עבודת האלילים שלהם כדי להתיר לעצמם כל צורה של הפקרות ורשעות, בני אדם אשר העריצו אלילים כאלו לא היו אלא שותפיהם למעשים שיחסו להם, העמים האלילים פעמים רבות היו הורגים את החולים ואת הזקנים .

בדורות האחרונים כל הכחות התעוררו בעמי אירופא ביתר שאת ואף הכוחות האליליים יתעורור ביתר עוז וברוב ממלכות אירופא עד לפני עשרות שנים היו מעקרים בכפיה חולים שהוגדרו על-ידם כ"פגומים", כגון חולים קבועים, מוגבלים, חולי נפש, ואחרים. במחצית השניה של המאה השביעית לאלף השישי החלה תורתו האלילית של צ'ארלס דרווין להתפשט ולהקלט בחוגים רחבים בלווית פרשנות של שנאת הבריות בוטה. היה זה החכם האנגלי פרנסיס גולטון, בן דודו של דרווין, בשנות ה-מ"ם של המאה השביעית, שטבע את השם "הילודה של הטובים" (אאוגניקה בלע"ז). תורתו התפשטה במהירות לממלכות אחרות באירופה (בהן ממלכת צרפת, ממלכת איטליה, ממלכת דנמרק, ממלכת אשכנז, ממלכת שוודיה וממלכת בלגיה), וכן לארצות הברית ואף לכמה ממלכות בדרום אמריקא. בממלכות שונות קבועו דינים שהתירו עיקור בכפייה של "חולים, קבצנים תורשתיים, פושעים, רפי שכל, עצלים וחסרי תועלת". בארצות הברית, כבר עד ה'תרצ"ה, כעשרים אלף בני אדם - "משוגעים", "רפי שכל", מהגרים, בני מיעוטים ואנשים בעלי משכל נמוך - עוקרו בכפייה, רובם בממלכת קליפורניה. הדין הקליפורני בוטל רק ב-ה'תשל"ט. ב-ה'תשמ"ה עדיין לפחות ב-י"ט ממלכות בארצות הברית היו דינים שהתירו עיקור של אנשים בעלי פיגור שכלי" (בהן ממלכת ארקנסו, ממלכת קולורדו, ממלכת ג'ורג'יה, ממלכת מינסוטה, ממלכת מיסיסיפי, ממלכות צפון ודרום קרוליינה, וממלכת רמונט, ממלכת יוטה וממלכת מונטנה).

ערך מורחב – הילודה של הטובים (אאוגניקה)

הציונות: עם ככל העמים הארופיים

חלק מהציונים ביישוב בארה"ק נמשכו אחרי תועבות הגויים האירופאים, וכך למשל אחד הבולטים בקרב הדוגלים ב"הילודה של הטובים" מבין הציונים ביישוב היה הרופא יוסף מאיר, רופא נודע שקנה את חכמתו בווינה, והיה במשך כשלושים שנה כראש קופת חולים כללית ועל שמו קרוי כיום בית החולים מאיר בכפר סבא. בשנת ה'תרצ"ד פירסם הרופא מאיר בעמודו הראשון של "האם והילד", מדריך להורים שערך בהוצאת קופת חולים, את הכתב הזה: "”מי רשאי להוליד בנים? בחיפושי תשובה נכונה על השאלה הזאת עוסקת האויגניקה, המדע לשיפור הגזע ולשמירה עליו מהתנוונות... מקרים אלה (של בעלי מחלות תורשתיות) אינם מעטים כלל בכל האומות ובפרט בתוך העם העברי אשר חי חיי גלות במשך שמונה עשרה מאות שנה. והנה שב עמנו לתחייה, לחיי טבע בארץ האבות. האין חובתנו לדאוג שיהיו לו בנים בריאים ושלמים בגוף ונפש? - בשבילנו יש ל'אויגניקה' בכלל, ולשמירה מהעברת מחלות תורשתיות בפרט, ערך עוד יותר גדול מליתר העמים! ... הרופאים, אנשי הספורט והעסקנים הלאומיים צריכים לעשות תעמולה רחבה לרעיון: אל תולידו ילדים אם אינכם בטוחים שיהיו בריאים בגוף ובנפש!"” בגרסתו המלאה של המאמר, שהתפרסמה במדור "משמר הבריאות" של הגליון "דבר", הציע הרופא מאיר לסרס חולי נפש, עשור שנים אחר כך הוא כתב "אין לנו עניין בילד העשירי ואפילו לא בשביעי במשפחות העניות יוצאות עדות המזרח.

הרופא מאיר לא היה המנהיג הציוני הראשון שתמך ברעיון 'הילודה של הטובים'. הוגים ציונים מרכזיים אחרים - בהם מקס נורדאו, שותפו של הרצל, רופא ובעל דעה, וארתור רופין, ראש המשרד הארץ-ישראלי של הארגון הציוני העולמי - הציגו את רעיון הילודה של הטובים כאחת ממטרותיה של תנועת ההתחדשות הלאומית היהודית ויישוב הארץ. יישוב הארץ ועבודת האדמה בעיני הוגים ציונים אלה נתפסו כ"תרופה" שתשיב את בריאותו של הגוף היהודי שהתנוון בגלות. במונחיו של נורדאו, תחליף "יהדות של שרירים" את "היהודי הגלותי החיוור והרזה". רופין בספרו "הסוציולוגיה של היהודים" כתב בבוז בעת שבאירופה רבים הקוראים למדיניות של אאוגניקה, היהודים מעולם לא נטלו חלק ב'ניקוי' הגזע שלהם, אלא הרשו לכל ילד, ויהי זה החולה ביותר, לגדול ולהתחתן וללדת ילדים כמותו. אפילו המפגרים, העיוורים והחירשים הורשו להתחתן. כדי לשמור על טוהר הגזע שלנו, יהודים כאלה חייבים להימנע מללדת ילדים ע"כ .עפרא לפומיה.

גרמניה הנאצית

מצבת זיכרן ברחוב טירגרטן 4

טירת זוננשטיין, שבמרתפו נכלאו חולים שנרצחו על ידי הנאצים

גרמניה הנאצית אשר בה התרכזו כל התועבות התעצמו בה עד מאד והשתלבו בה התורות 'הילודה של הטובים' פרי מדרשו של גלטון, עם רעיונות של 'שנאת הבריות בין משפחות עמים' ועם חוסר יראת אלקים השמדת המונים. ומכל אילו התורה הנאצית ייחסה חשיבות עליונה ל"טוהר הדם". על-פי תורה אלילית זו, במאבק הדמים העל-דורי בין המשפחות עמים השונות של המין האנושי, שבו ראתה התורה הנאצית את תמצית קיומו של המין האנושי ואת תמציתה של תולדות הימים כולם, ינצח בעל הדם הטהור יותר. הדברים ברורים כשמדובר על עירוב בין משפחות עמים, שהרי מטרתו המוצהרת של בני ישראל היא, כביכול, לטמא את משפחת העמים הארית בזרעו השפל, ובדרך זו לנצח במלחמת משפחות העמים, אך גם בתוך משפחת העמים הארית עצמה יש לפעול לטיהור ולסינון בלתי פוסק של אלו שאינם ראויים לחיות ולהתרבות כלומר החולים ובעלי המומין. עוד ב"מיין קאמפף" כתב היטלר כי:

"יש רק חרפה אחת: להביא, על אף מחלתו וליקויו של אדם, ילדים לעולם. וכבוד אחד נעלה ביותר: להימנע מעשות כן."

היטלר וחבריו לשלטון סברו שעל הממלכה לעודד באופן פעיל את השבחת המשפחה. וזאת, מחד, על ידי עידוד התרבותם של הראויים לכך, אם ברעיון פעולה לעידוד הילודה, ואם ברעיון פעולה כדוגמת רעיון פעולה לבנסבורן שבה עודד הימלר נערות צעירות להתעבר מאנשי אס אס "טהורי גזע". הנערות שהרו, שהו בהיותן הרות בבתי מרפא מיוחדים, והתינוקות שנולדו כתוצאה מזיווג זה גודלו על חשבון ממלכת אשכנז הנאצית. מאידך, הצד השני סילוקו של אלו שאינם ראויים להתרבות, אם באמצעות עיקור כפוי, או באמצעות רצח המוני.

עם עליית הנאצים לשלטון, החלה פעולה מסודרת למען "היגיינת המשפחה". הפעולה החלה בעיקור כפוי של "לוקים בשכלם", לרבות חולי נפש ובעלי מחלת הנפילה. "בתי דין לתורשה" הוקמו על מנת לפקח על הפעולה, ואלו החליטו, על סמך מסמכים ורשימות שהוגשו להם, האם המועמד יעוקר, אם לאו. ההערכה היא כי במהלך כל תקופת ממלכת אשכנז הנאצית עוקרו כך בין שלוש מאות אלף לארבע מאות אלף בני אדם.

רצח חולים

בשנת ה'תרצ"ט התקבלה אצל אדולף היטלר פנייתו של אב לילד נכה בעל מומים קשים כי יותר לו להמית את ילדו. היטלר העביר את הפנייה אל רופאו האישי הרופא קרל ברנדט. לאחר שהלה הגיע למסקנה כי הילד אינו ראוי לחיות, ניתנה ההוראה להרוג את הילד "הריגת חסד". היה זה קרבנה הראשון של מה שיהפוך עד מהרה לפעולה מסודרת של רצח המונים – "רעיון פעולה ט4 – מבצע אותנסיה".

בתשרי ה'ת"ש, מיד לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוציא היטלר צו חשאי המסמיך רופאים להמית ב"מיתת חסד" "חולים שאינם ניתנים לריפוי". תחת כותרת זו נכנסו בני אדם רבים – חולי נפש, חולים כרוניים, מוגבלים בשכלם ועוד.

היטלר הפקיד על המבצע את ראש לשכת הקנצלר פיליפ בוהלר ואת הרופא קרל ברנדט. ילדים "פגומים" נלקחו ממשפחותיהם והועברו ל"בתי חולים" שם הומתו. בתחילה כללה התוכנית רק ילדים, אך לאחר מכן החלו בהרג מבוגרים, על מנת שאלו לא יעבירו את פגמיהם לדור הבא.

שישה מוסדות הוקמו ל"המתת חסד" בברנבורג, ברנדנבורג, גראפנק, הדמאר, הרטהיים ובטירת זוננשטיין. מרכז ה"מבצע" היה בווילה בברלין שהייתה שייכת לבן ישראל, אך הוחרמה לצורך זה, ברח' טירגרטן 4, ומכאן כינוי הפעולה "ט4". שלא כפעולת העיקור, נשמר פעולת ט4 בסוד מן האוכלוסייה. שיטת ההרג הייתה חנק באמצעות תא גזים. לעתים היו מעניקים לילדים זריקת רעל. חלק מן הנהרגים הורעבו למוות.

הליך ההמתה היה דומה להליך המתת בני ישראל בחורבן אירופא. הקרבנות הוכנסו לחדר שהוסווה כחדר רחצה, ולאחר שהדלת נסגרה מאחוריהם, הוזרם אל החדר גז. לקרבנות נמסר כי עליהם להתקלח. שיטה זו יושמה לאחר מכן ברצח עם ישראל, שכן האנשים של פעולת ט4 היה לאחר מכן בין המבצעים העיקריים של הריגת עם ישראל.

ערך מורחב – רעיון פעולה ט4 – אותנסיה

הערות שוליים

ערך זה מכיל אספקלריה תורנית על ידע עכשווי, אך הוא סווג כמכיל אספקלריה תורנית על תחום ידע מסוג שאינו ברשימת תחומי הידע. נא לתקן ולבחור שם מהרשימה.