טיוטה:עתידים אילני סרק לעשות פירות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עתידים אילני סרק לעשות פירות היא אמרה חז"לית לפיה עצי סרק יניבו פירות לעתיד לבוא, בימות המשיח.

מקור

על הפסוק בפרשת ויקרא[1], ”וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ”, דרשו חז"ל[2], כי "ומנַין שאף אילני סרק[3] עתידים להיות עושים פירות, תלמוד לומר 'ועץ השדה יתן פריו'".

כמו כן, בסוף מסכת כתובות נאמר:

אמר רב חייא בר אשי, אמר רב: עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות, שנאמר[4] "כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם".

היכן

בגמרא[5], כתוב, כי "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות"[6]. ומובן מכך, שקיום הייעוד יתקיים רק בארץ ישראל, וכן מובא בעוד כמה ספרים, כי הטעם לכך הוא משום מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל[7]. אך בלשון תורת הכהנים[8] מובא, כי "שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות", כלומר מובן מכל שאילני סרק הנטועים בכל העולם, עתידים להניב פירות[9].

זמנו

לפי דברי הגמרא בסוף מכסת כתובות[10], מובן כי כבר בתקופה הראשונה של ימות המשיח, יתקיים הייעוד בארץ ישראל, ובתקופה השנייה, יתקיים בכל העולם.

עם זאת, המהרש"א כותב[11]:

נראה דנקט לה הכא שפיר, דגם זה סימן לדור שבן דוד בא, וכמו שאמרו פרק חלק[12] אין לך קץ מגולה מזה שנאמר[13] ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל, דהיינו שההרים בכלל אלו שאין בהם אילן מאכל רק אילני סרק, ישאו פרים לישראל. וכדאמר הכא גם מהאי קרא, כי עץ נשא פריו וגו'. ונראה לפרש עוד דבין הכא ובין התם, משמע ליה דבאילן סרק איירי, מדכתיב בהו נשיאת פרי, דרצה לומר גם שהוא אילן סרק דלפי טבעו אין ראוי לגדל בו פרי, מכל מקום ישא פרי שלא בגידול, וזה הוא סימן לדור שבן דוד בא, ובכן במהרה בימינו אמן סלה.

מהרש"א סוף כתובות, ד"ה "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל".

כלומר, המהרש"א סובר, כי כבר קודם ביאת המשיח, עתידין אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות, וזה יהיה סימן לביאת המשיח.

עניינו

ישנם המבארים[14], כי היעוד מרמז על אלו שאין בהם תורה ומצוות[15], ולעתיד גם הם יעשו כ'פירות', כלומר, יהיה בהם תורה ומצות.

כמו כן, השל"ה כתב[16], שהיעוד רומז על חומריות העולם, ולעתיד יתן פירות, רמז שהחומר יתהפך לרוחני ולשכל.

בנוסף, בספרי קבלה וחסידות מבואר[17], שאילני סרק רומזים על הקליפות, ולעתיד שיעשו פירות, מורה על בירור והתהפכות חושך הקליפות לקדושה.

קישורים חיצוניים

  1. ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ד'.
  2. בתורת כהנים, הובא בפירוש רש"י ובתרגום המיוחס ליונתן שם.
  3. כלומר, אילנות 'ריקים' שאינם מצמיחים פירות, כפירוש רבינו הלל על התורת כהנים שם.
  4. ספר יואל, פרק ב', פסוק כ"ב
  5. שם.
  6. וכן מובא בגמרא שם, קיא, אשר "אין לך כל אילן סרק שבארץ ישראל שאינו מוציא משוי שתי אתונות" ועוד.
  7. ראו פירוש נזר הקודש על בראשית רבה פרשה ה, ט, ועוד.
  8. שם.
  9. ראו גם את תירוצו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, אשר בתקופה הראשונה של ימות המשיח, לא ישתנה מנהגו של עולם בכלל, אך שבארץ ישראל יהיה נס מיוחד, שהאילני סרק יטענו פירות. וכפי שמודגש בלשון הגמרא בסוף כתובות "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות", שמשמע שאין זה גידול רגיל של אילן, אלא "טעינה" של דבר שבעצם אינו שייך להם, אך בתקופה השנייה של ימות המשיח, יהיה שינוי במנהגו של עולם, וישתנה הטבע וכל אילני הסרק יניבו פירות, וכפי שמודגש בלשון התורת כהנים "אילני סרק עתידים להיות עושים פירות" (ראו ליקוטי שיחות, חלק כ"ז עמ' 202).
  10. שם.
  11. מהרש"א סוף כתובות, ד"ה "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל".
  12. סנהדרין צח, א.
  13. יחזקאל לו, ח.
  14. פירוש ענף יוסף על עין יעקב, סוף מסכת כתובות, ועוד.
  15. וכפי שמובא במסכת תענית דף ה, עמוד ב, בחידושי אגדות מהרש"א ד"ה שפירותיו מתוקין.
  16. פרשת קדושים בחלק תורה אור, "עתידים אילני סרק כו'. הסוד, החומר ישוב לשכל".
  17. מקדש מלך בראש פרשת האזינו, ובאור התורה, בראשית כרך א', ע' קמח.