לדלג לתוכן

טרבלינקה (כפר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
טרבלינקה (כפר)
שלט הכפר טרבלינקה, במבט צפונה לעבר מלקיניה גורנה
שלט הכפר טרבלינקה, במבט צפונה לעבר מלקיניה גורנה
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה מזוביה
מחוז מחוז אוסטרוב

טרבלינקה (בפולנית: Treblinka) הוא כפר שנמצא במזרח פולין, בגמינה של מלקיניה גורנה, בתוך מחוז אוסטרוב שבמזוביה, כ-80 ק"מ צפונית-מזרחית לוורשה. הכפר שוכן קרוב לבוג המערבי. בכפר מתגוררים בו 350 תושבים.

הוא מוכר כאתר שבו פעל במהלך מלחמת העולם השנייה אחד ממחנות ההשמדה הנאציים, שנקרא על שם הכפר. מעריכים כי 850,000 בני אדם נרצחו כאן במהלך השואה בפולין, מקיץ 1942 ועד אוקטובר 1943. בנוסף, מ-טרבלינקה 1, מחנה עבודה בכפייה, פעל במרחק של כשישה מיילים משם, מיוני 1941 ועד 23 ביולי 1944. במהלך תקופה זו, מוערך כי יותר מ-10,000 אסירים מתו בו כתוצאה מהוצאות להורג, תת-תזונה, מחלות ויחס אכזרי.

היסטוריה בתקופת מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – מחנה ההשמדה טרבלינקה

בטרבלינקה הוקם מחנה ההשמדה טרבלינקה, שבו נרצחו באופן שיטתי כ-850,000 בני אדם במהלך השואה בפולין.[1] כ-800,000 מהם היו יהודים פולנים.

הגירושים הראשונים התרחשו במהלך האקציה הגדולה בוורשה, כשכ-254,000 אסירי גטו ורשה הובאו אל מותם ברכבות השואה בקיץ 1942. במגרש החניה של תחנת הרכבת טרבלינקה, הקרונות שהמתינו ל"טיפול" נצפו על ידי פרנצישק זומבצקי.[2] בתקופה הראשונה של הפעלת המחנה, כאשר אלפי גופות של קורבנות הושארו ללא קבורה, ניחוח הריקבון של שרידי אדם מתפרקים נישא באוויר למרחק של כ-10 ק"מ לכל כיוון. היה ברור כי השמדה המונית מתבצעת במחנה, מה שגרם לפאניקה בקרב תושבי הכפר.[3]

פרוץ מרד גטו ורשה עורר תקוות מחודשות לבריחה בקרב אנשי הזונדרקומנדו בטרבלינקה. ב-19 באפריל 1943, אחד המשלוחים היהודיים האחרונים שמנה 7,000 קורבנות, יחד עם מורדי ורשה, הובא להמתה בגז. זמן קצר לאחר מכן, ב-2 באוגוסט 1943, פרץ מרד האסירים הראשון במחנה השמדה נגד אנשי האס אס, תחת הנהגתו של קצין צבא פולין לשעבר, ד"ר ברק לייכר.[3] לחלק מהאסירים הללו סייעה המחתרת הפולנית בבריחה מעבר לנהר הבוג, אך מעטים שרדו.

מפקד המחנה הראשון, מ-11 ביולי 1942 ועד 31 באוגוסט 1942, היה אירמפריד אברל, שהודח מתפקידו בשל אי-יעילות וחוסר שמירה מספקת על סודיות מבצע הרצח במחנה.[4] הוא הוחלף על ידי פרנץ שטנגל (לשעבר מפקד מחנה ההשמדה סוביבור), ששימש כמפקד השני של מחנה ההשמדה טרבלינקה 2 מ-1 בספטמבר 1942 ועד המרד היהודי ב-1943.[4]

הצמרת הנאצית נקטה צעדים לשכלול תהליך ההרג תחת פיקודו של שטנגל, אשר בנה תאי גזים יעילים יותר ומוקדי שרפה ענקיים לשריפת הגופות.[3] כאשר מחנה ההשמדה טרבלינקה סיים את פעילותו באוקטובר 1943, ניסו הנאצים להעלים כל ראיה לקיומו ולרצח ההמוני שבוצע בו. נותרו מעט מאוד ראיות פיזיות, וניתן לבחון אותן במוזיאון טרבלינקה, המנוהל על ידי אדוארד קופובקה. מספר המבקרים במקום הולך וגדל בהתמדה.[4]

מחנה עבודה בכפייה מוקדם יותר, הידוע כטרבלינקה 1, אשר צויד במכשור כבד, היה ממוקם במרחק של 6 ק"מ מטרבלינקה. בין יוני 1941 ל-23 ביולי 1944, יותר ממחצית מ-20,000 אסיריו שחצבו חצץ לבניית כבישים עבור הצבא הגרמני, מתו כתוצאה מהוצאות להורג ללא משפט, רעב, מחלות, והתעללות תחת פיקודו של המפקד תאודור ואן אאופּן.[5]

מוזיאון מחנה ההשמדה טרבלינקה

אנדרטה בטרבלינקה 2, הכוללת 17,000 אבני מחצבה המסמלות מצבות קבורה.[6]

הקמתה של אנדרטת אבן בעלת תבליטים מופשטים וסמלים יהודיים נחנכה ב-21 באפריל 1958, על בסיס עיצוב של הפסל פרנצישק דושנקו. הוא ביטא את המגמה האירופית לצורות מסוגננות ואוונגרדיות.[7] האנדרטה נחשפה על ידי זנון קלישקו, יושב ראש הסיים, ב-10 במאי 1964; בין הנוכחים היו ניצולים ממרד טרבלינקה שבאו מישראל, מצרפת, מצ'כוסלובקיה ומפולין. בטקס הרשמי השתתפו 30,000 איש, וטרבלינקה הוכרזה כמונומנט לאומי של גבורה ומסירות נפש.[א][8]

בית שומר המחנה (שנבנה בקרבת מקום בשנת 1960)[ב] הותאם לשמש כחלל תצוגה בעקבות נפילת ברית המועצות ב-1989. מאז סוף המאה ה-20, מספר המבקרים המגיעים לטרבלינקה מחוץ לפולין גדל בהתמדה. מרכז תצוגה במחנה לשעבר נפתח בשנת 2006. מאוחר יותר הוא הורחב והפך לשלוחה של המוזיאון האזורי של שדלצה, תחת ניהולו של ד"ר אדוארד קופובקה.[6][10]

לקריאה נוספת

  • Kopówka, Edward; Rytel-Andrianik, Paweł (2011). "Treblinka II – Obóz zagłady" [Monograph, chpt. 3: Treblinka II Death Camp]. Dam im imię na wieki [I will give them an everlasting name. Isaiah 56:5] (PDF file, direct download 20.2 MB) (בפולנית). Drohiczyńskie Towarzystwo Naukowe [The Drohiczyn Scientific Society]. ISBN 978-83-7257-496-1. נבדק ב-9 בספטמבר 2013. with list of Catholic rescuers of Jews imprisoned at Treblinka, selected testimonies, bibliography, alphabetical indexes, photographs, English language summaries and forewords by Holocaust scholars. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרבלינקה בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ תרגום מפולנית: השם "המאוזוליאום למאבק ולמסירות נפש" הוצג במהלך החשיפה הרשמית של האנדרטה שהתקיימה ב-10 במאי 1964. באירוע נכחו 30,000 איש... במקור:

    "Oficjalne odsłonięcie pomnika odbyło się 10 maja 1964 r. Przyjęto wtedy nazwę tego miejsca – 'Mauzoleum Walki i Męczeństwa w Treblince'. ... Odsłonięcia dokonał wicemarszałek Sejmu PRL – Zenon Kliszko. Wśród zebranych byli więźniowie Treblinki II: Jankiel Wiernik z Izraela, Richard Glazar z Czechosłowacji, Berl Duszkiewicz z Francji i Zenon Gołaszewski z Polski."[8]

  2. ↑ השומר והמנהל הראשון של מוזיאון מחנה טרבלינקה היה תדיאוש קירילוק, שבמקור הגיע מוולקה אוקרונגליק.[9]

הערות שוליים

  1. ↑ Clancy Young, Treblinka. (אורכב 22.05.2013 בארכיון Wayback Machine) Holocaust Research Project.
  2. ↑ S.J., C.L. (2007). "Franciszek Zabecki – The Station Master at Treblinka. Eyewitness to the Revolt – 2 August 1943". Holocaust Research Project.org. Holocaust Education & Archive Research Team. נבדק ב-14 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Kopówka & Rytel-Andrianik 2011, chpt. Treblinka II.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 BBC History of World War II. Auschwitz; Inside the Nazi State. Part 3: Factories of Death.
  5. ↑ Maranda, Michał (2002). "Więźniowie obozu zagłady w Treblince" [Prisoners of Treblinka death camp] (PDF). Nazistowskie Obozy Zagłady. Opis i próba analizy zjawiska (Nazi extermination camps. Analysis) (בפולנית). Uniwersytet Warszawski, Instytut Stosowanych Nauk Społecznych (Warsaw University Institute of Social Sciences). pp. 160–161. ISBN 83-915036-6-6. נבדק ב-15 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 Kopówka, Edward (4 בפברואר 2010). "The Memorial". Treblinka. Nigdy wiecej, Siedlce 2002, pp. 5–54. Muzeum Walki i Męczeństwa w Treblince. Oddział Muzeum Regionalnego w Siedlcach [Museum of Struggle and Martyrdom at Treblinka. Division of the Regional Museum in Siedlce]. נבדק ב-3 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ Marcuse, Harold (בפברואר 2010). "Holocaust Memorials: The Emergence of a Genre" (PDF file, direct download 26.3 MB). American Historical Review: 35–36 of current PDF document. נבדק ב-23 באוקטובר 2013. Beginning with the Buchenwald memorial and numerous designs for the Birkenau competition, and continuing with the Mémorial des Martyrs de la Déportation in Paris, Treblinka, and Yad Vashem near Jerusalem, such experiential spaces have become a hallmark of major Holocaust memorials. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 Kopówka & Rytel-Andrianik 2011, p. 122.
  9. ↑ Kopówka & Rytel-Andrianik 2011, p. 121.
  10. ↑ Memorial Museums.org (2013). "Treblinka Museum of Struggle and Martyrdom". Remembrance. Portal to European Sites of Remembrance. נבדק ב-3 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)

טרבלינקה (כפר)43172411Q1363802

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טרבלינקה_(כפר)&oldid=3745274"