יאורית מצרית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יאורית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןיאורית מצרית
יאורית מצרית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: אווזאים
משפחה: ברווזיים
סוג: יאורית
מין: יאורית מצרית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Alopochen aegyptiacus
תחום תפוצה
Alopochen aegyptiaca map.svg
קובץ:PikiWiki Israel 51859 egyptian goose.jpg
יאורית מצרית מחממת את אפרוחיה בפארק אדית וולפסון

יאורית (שם מדעי: Alopochen aegyptiacus, נקרא בעברית גם יאורית מצרית) היא מין של עוף מים ממשפחת הברווזיים הנחשב לאחד הפולשים הנפוצים בישראל.

תיאור המין

אווז, משקלו 1,500–2,250 גרם. אורכו 63–73 ס"מ. מוטת כנפיו 35-40 ס"מ. רגלו וצווארו ארוכים לכן נראה זקוף.

צבעו חום כתום בגוון חולי. על חזה כתם חום כהה, שמבדילה מברווזים דומים בתת-המשפחה טדורניים. מסביב לעינה כתם חום כהה, המקור והרגליים ורודים. לצעירים אין כתמים כהים על החזה ומסביב לעיניים. חלקה התחתון של הכנף לבן וירוק.

במין חד צורתיות זוויגית, כאשר הנקבות קטנות מהזכרים במעט, אולם הם משמיעים קולות שונים: הזכר מעין לחישה מאיימת והנקבה מגעגעת. המין נחשב שקט בקרב הברווזיים, אך ישמיע רעש רב כאשר מאוים.

תפוצה ומקום חיות

בית גידולה הוא ביצות וגדות מים מתוקים, בקרבת עצים. ככלל, לא תמצא באזורים מיוערים בכבדות, אלא בערבות עשב, שדות חקלאיים וכרי אחו. מסוגלת לחיות בגבהים עד 4000 מטרים. היאורית מבקרת בישראל באקראי ונחשבת לציפור נדירה.

המין נפוץ באוגנדה, אנגולה, אריתריאה, אתיופיה, בוטסואנה, בורונדי, בורקינה פאסו, גבון, ג'יבוטי, גינאה, גינאה ביסאו, גינאה המשוונית, גמביה, דרום אפריקה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה המרכז אפריקאית, זימבבואה, זמביה, תוניסיה, טנזניה, לסוטו, מאוריטניה, מלאווי, מאלי, מוזמביק, מצרים, ניגריה, ניז'ר, נמיביה, סודאן, סווזילנד, סומליה, סנגל, צ'אד, הרפובליקה של קונגו, קמרון, קניה, רואנדה.

המין הועבר על ידי האדם לאיחוד האמירויות הערביות, בלגיה, דנמרק והממלכה המאוחדת, ומקנן בהן. המין הועבר על ידי האדם לאוסטריה והולנד, וטרם קינן בהן.

במהלך המאה ה-20 הובאו פריטים לפארק הלאומי ברמת-גן, ישראל, ובמהלך המאה ה-21 הפכו נפוצים עד כדי נדידת אוכלוסיה לאזורי ירק סמוכים (כגון הספארי ו-פארק אדית וולפסון) וברחבי האזורים העירוניים בגוש דן.

המין חולף בנדידה באלג'יר, בנין, גאנה, הונגריה, חוף השנהב, טוגו, מלטה, סוריה, סין, ספרד, עומאן, קפריסין, צרפת.

רביה

עונת הרבייה מתרחשת באביב או בתום העונה היבשה, על פי רוב בין יולי למרץ בהתאם לתחום המחיה. הבגרות חלה בגיל שנתיים.

בעונת הרבייה הזכרים תוקפניים מהרגיל, בעיקר במהלך טקסי ראווה רעשניים כאשר הזכר משמיע קולות צפירה. בנסיבות רגילות, היאורית המצרית היא עוף שקט ומאופק, אך מאחר שהוא מונוגמי ובעל טריטוריה פרטית, מתנהג אחרת בעונה זו.


הם בוחרים את מקום הקינון בצמחייה סבוכה, בגומחות, בחורי עצים או פשוט על האדמה. לעיתים ישמשו קנים נטושים של עופות גדולים, כעקב חורף (Buteo buteo) ועקעק זנבתן (Pica pica). ישנה עדיפות לקינון בקרבת מים ואדמת עשב, שמטרתן הגנה ומזון בהתאמה. הקן מורכב מנוצות ומצמחייה מגוונת. הרבייה היא פנימית, גודל התטולה נע בין 5 ל-12 ביצים, עליהם דוגרים שני הזוויגים במשך 28–30 ימים. הזכר מגן על הביצים והאפרוחים, ואילו הנקבה שומרת שיהיו בקרבתם ומלמדת אותם על הסביבה. האפרוחים מסוגלים לדאוג לעצמם במהרה ופורחים מהקן לאחר 70 יום מבקיעתם. תוחלת החיים של היאורית המצרית בטבע טרם תועדה על ידי המדע. תוחלת החיים בשבי היא עד 14 שנים.

התנהגות

יאורית מצרית נוטה להתלהק בקבוצות קטנות בעיקר לשם הגנה, לאורך השנה מלבד תקופת הרבייה בה מתהווים זוגות. המין לא נוהג לנדוד למרחקים ארוכים או קצרים, אך יעברו במהלך היום מגוף מים אחד למשנהו או לשדות חקלאיים ועשביה בשחרם אחר מזון. בסוף כל יום יחזרו אל מקווה המים הראשי. הפרט נשאר במקוה המים (אגם, נהר, נחל או פלג) למשך כל חייו, אלא אם מתגבר לחץ הטריפה בו או שהוא מתייבש.

אקולוגיה של המין

תזונתו של היאורית היא ברובה צמחית ומבוססת בעיקר על עשביה ועלווה ודגנים (חיטה בעיקר). המין ניזון מחרקים, תולעי אדמה (שלשולים בעיקר) וצפרדעים השוכנים בקרבת המים. התבססות התזונה על מזון צמחי, תורמת להפצתם של זרעים, אוורור האדמה ופירוק צמחים מתים.

הטורפים העיקריים של המין הם: אריה, ברדלס, צבועיים, תנינים, וכמה נציים. התלהקות המין היא פתרון מוצלח של המין בפני טורפים אלו בארצות המוצא (אפריקה בעיקר).

שימור המין

תפוצתו הנרחבת של המין בארצות אפריקה, היא מקור לתלונות מצד חקלאים ומגדלים שהמין ניזון מתבואתם בלהקות. נודעו מקרים רבים של הרעלת פריטים בעקבות הדברת מזיקים. המין שוכן במדינות רבות בהן לא מפקחים מפני ציד. הוא ניצוד לעיתים בתחומי השדות החקלאיים, או במקומות נידחים בהם משחר אחר מזון. המין עשוי לשמש כקוטל חרקים טבעי, ועל כן עולה לעיתים תרומתו על הפרעתו. הצפת מקורות מים ובניית מקווי מים מלאכותיים בדרום אפריקה, העלו את קרנו של המין במספרים רבים בשנים האחרונות.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0