יוזף הרפה
 | |
| גנרל יוזף הרפה | |
| לידה |
21 בספטמבר 1887 ביר, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 1968 (בגיל 80) נירנברג, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1909–1945 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה הממונעת ה-2 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-12 מפקד קורפוס הפאנצר ה-41 מפקד הארמייה התשיעית מפקד ארמיית הפאנצר הרביעית מפקד קבוצת ארמיות צפון אוקראינה מפקד קבוצת ארמיות A מפקד ארמיית הפאנצר החמישית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
גנרל-אוברסט יוזף הרפה (בגרמנית: Josef Harpe; 21 בספטמבר 1887 – 14 במרץ 1968) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
הרפה נולד ב-21 בספטמבר 1887 בביר, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1909 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-56 (וסטפאליה ה-7 - פוגל פון פלקנשטיין). במלחמת העולם הראשונה לחם במסגרת הרגימנט בחזית המערבית, וב-18 באפריל 1915 קודם לדרגת אובר לויטננט. במהלך מתקפת האביב נפצע הרפה, וב-18 באפריל 1918 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר הרפה ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1923 מונה למפקד פלוגה 3 ביחידה הממונעת, בשנת 1928 הועבר לתפקיד מטה במשרד המלחמה, וב-1 באפריל 1931 הועלה לדרגת מיור. בסוף אפריל 1931 נשלח לבית הספר לשריון הגרמני-רוסי בקאזאן, שם שהה עד ה-1 בנובמבר 1933. ב-1 באוקטובר 1934 מונה למפקד היחידה הממונעת ה-1 בצוסן, וב-1 במאי 1935 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט. ב-15 באוקטובר 1935 עם ההכרזה הרשמית על הקמת חיל השריון הגרמני, מונה הרפה למפקד רגימנט הפאנצר ה-3, שהיה חלק מדיוויזיית הפאנצר ה-2. ב-1 בינואר 1937 הועלה הרפה לדרגת אוברסט, וב-1 באוגוסט 1939 מונה למפקד חטיבת הפאנצר הראשונה, שהייתה חלק מדיוויזיית הפאנצר ה-1.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה הרפה מפקד חטיבת הפאנצר ה-1, ולחם עימה במהלך המערכה בפולין. ב-15 בפברואר 1940 מונה הרפה למפקד בית הספר לשריון, וב-1 באוגוסט 1940 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-5 באוקטובר 1940 מונה הרפה למפקד הדיוויזיה הממונעת ה-2, שהפכה תחת פיקודו ב-10 בינואר 1941 לדיוויזיית הפאנצר ה-12. במהלך מבצע ברברוסה פיקד על הדיוויזיה שבפיקודו שהייתה חלק מהקורפוס הממונע ה-57 במסגרת ארמיית הפאנצר השלישית, ולאחר מכן פעלה כחלק מהקורפוס הממונע ה-39. ב-13 באוגוסט 1941 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובספטמבר הועבר יחד עם הקורפוס הממונע ה-39 לארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות צפון. בתחילת נובמבר כבש את העיר טיכווין, ועל כך קיבל ב-31 בדצמבר תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-15 בינואר 1942 הועלה הרפה לדרגת גנרל לויטננט, ומונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-41 שהיה חלק מארמיית הפאנצר השלישית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, וב-1 ביוני 1942 הועלה לדרגת גנרל חיל השריון. על פעולותיו בקרבות קיבל הרפה ב-19 בפברואר 1943 את עיטור הצלב הגרמני בזהב. הרפה לחם עם הקורפוס שבפיקודו בקרב קורסק, ועל כך קיבל ב-15 בספטמבר 1943 תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-4 בנובמבר 1943 מונה הרפה למפקד הארמייה התשיעית, וב-20 באפריל 1944 הועלה לדרגת גנרל-אוברסט. ב-1 במאי מונה למפקד ארמיית הפאנצר הרביעית, ונסוג עימה לעבר נהר הויסלה. ב-28 ביוני 1944 מונה לסגן מפקד קבוצת ארמיות צפון אוקראינה, וב-16 באוגוסט מונה למפקד קבוצת הארמיות, ששמה שונה ב-28 בספטמבר לקבוצת ארמיות A. ב-16 בינואר 1945 הודח הרפה מתפקידו על ידי היטלר, בעקבות כישלונו בבלימת הרוסים במבצע ויסלה-אודר. ב-9 במרץ 1945 מונה הרפה למפקד ארמיית הפאנצר החמישית שהייתה חלק מקבוצת ארמיות B, ולחם עימה בכיס הרוהר עד ה-17 באפריל, אז נכנע בראש כוחותיו לאמריקנים.
לאחר המלחמה
הרפה שוחרר מהשבי ב-14 באפריל 1948. לאחר שחרורו התגורר הרפה בנירנברג עד למותו ב-14 במרץ 1968.
קישורים חיצוניים
- יוזף הרפה באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
