יוני קורן
 | |
| סא״ל מיל׳ יוני קורן, לשעבר ראש מטה שר הביטחון ברק | |
| לידה | רמת גן |
|---|---|
| פטירה | 8 בינואר 2023 |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
ראש מטה שר החוץ ראש מטה שר הביטחון ראש מטה שר הפנים | |
יוני קורן - קלוזנר (29 בספטמבר 1960 – 8 בינואר 2023) היה איש צבא, פרסום ויועץ פוליטי ישראלי. במשך שנים רבות שימש ראש מטהו של אהוד ברק בתפקידים שונים.
ראשית חיים
נולד ברמת גן, בן למנוחה ויצחק קלוזנר בשם יון יוסף קלוזנר. קרוי על שם דודו של אביו, פרופסור יוסף קלוזנר. בעת שירותו בצה״ל הוסיף לשמו את השם המעוברת ״קורן״.
למד בתיכון קלעי בגבעתיים והיה מדריך, ראש שבט ומרכז שכבה בצופי רמת חן.
קצין באמ״ן מחקר
התגייס לצבא ושירת כקצין באמ״ן מחקר. היה מבכירי ענף 40 שהפך מאוחר יותר לזירת הטרור של אמ״ן, תחת פיקודו של יגאל פרסלר. בתקופתו בענף עסק בנושא הטרור מלבנון, והיה שותף למבצעים לגילוי אטבירוס, הפצצת מחנות אש״ף בחמאם שאט ומבצעים אחרים.
בשנת 1987 השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן, סיים תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן ועבד בענף הפרסום.
שירות קבע שני
בשנת 1989 הוצע לו להיות ראש הלשכה של סגן הרמטכ״ל אלוף אהוד ברק, ולחזור לשירות קבע. קורן חזר לצבא ושימש במשך שנתיים ראש לשכתו של ברק. במהלך התקופה השתוללה האינתיפאדה הראשונה, פרצה מלחמת המפרץ [1]ו-ועידת מדריד יצאה לדרך. הייתה זו הפעם הראשונה שקורן ניהל לשכה שפעלה באופן סדיר מול הדרג המדיני הבכיר. לאחר תקופה זו ועם מינוי ברק לרמטכ״ל צה״ל, בחר לצאת לארצות הברית ולשמש כעוזרו של נספח צה״ל בוושינגטון, מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן שושן. בתקופה זו התחלפה צמרת מדינת ישראל, עם ניצחונו של רבין בבחירות 1992, וקורן עסק בין היתר בתיאום ביקורים מול גורמי הפנטגון השונים, בהם הרמטכ״ל האמריקאי, קולין פאוול.
בשנת 1993, לקראת החצי השנייה של הקדנציה של ברק כרמטכ״ל צה״ל, חזר לישראל, קודם לדרגת סגן אלוף ומונה לראש לשכת הרמטכ״ל.
בתפקידו כראש לשכת הרמטכ״ל ברק, ליווה אותו באירועים הסוערים שאירעו באותן שנים בישראל, בין היתר חתימת הסכמי אוסלו, חתימת הסכמי השלום עם ירדן, גלי הפיגועים ששטפו את המדינה, חטיפת החייל נחשון וקסמן, הפיגוע במערת המכפלה, תאונת המסוק בה נהרג אלוף פיקוד מרכז נחמיה תמרי, ועוד.
ראש מטה השר אהוד ברק
זמן קצר אחרי שחרורו של אהוד ברק מהצבא, השתחרר קורן מהצבא והצטרף לעסקים פרטיים. עם הצטרפותו של ברק למפלגת העבודה ומינויו לשר הפנים, מונה לראש מטהו במשרד הפנים, תפקיד בו החזיק עד להרצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ומינויו של ברק לשר החוץ בממשלתו של שמעון פרס. לאחר בחירות 1996 והפסדו של שמעון פרס בבחירות, עזב את הפוליטיקה ונכנס לעולם הפרסום בו שימש כסמנכ״ל ומאוחר יותר כמנכ״ל חברת הפרסום טמיר כהן JWT.
בחירות 1999 נתניהו - ברק
בבחירות 1999 פנה אליו אהוד ברק, יו״ר האופוזיציה ומועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה וביקש ממנו להתמנות לראש מטהו האישי במטה הבחירות של מפלגת העבודה - ישראל אחת. קורן נעתר וליווה את ברק באופן אישי וצמוד עד לניצחון בבחירות על ראש הממשלה נתניהו וכניסתו של ברק ללשכת ראש ממשלת ישראל.
עם כניסתו של ברק לתפקיד ראש הממשלה, חזר קורן לעולם הפרסום ומונה למנכ״ל משרד טמיר כהן[2].
ועידת קמפ דייוויד 2000 ובחירות 2001
בשנת 2000 פנה ברק לקורן וביקש ממנו לשמש כמרכז התקשורת מחוץ למחנה קמפ דייוויד בזמן הוועידה שנערכה בשיתוף ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת ונשיא ארה״ב ביל קלינטון. קורן ניהל את מטה ההסברה מוושינגטון הבירה ומניו יורק, בעזרת השר מיכאל מלכיאור, מזכיר הממשלה יצחק בוז׳י הרצוג ובכירים אחרים. עם כישלון הועידה והחזרה לישראל, ביקש ברק מקורן לעמוד שוב בראש מטה הבחירות האישיות שיצאו זמן קצר לאחר מכן לדרך, נגד יו״ר האופוזיציה אריאל שרון. עם ההפסד הצפוי בבחירות 2001 לשרון, פרש ברק מהחיים הפוליטיים וקורן חזר לעולם הפרסום והייעוץ הבינלאומי.
חזרה למשרד הביטחון
ב-2003 ביקש שר הביטחון בנימין פואד בן אליעזר מקורן לשמש כראש מטהו. קורן שימש בתפקיד עד להתפטרותם של שרי העבודה מממשלת שרון הראשונה ולאחר מכן שב לעולם העסקים.
ראש מטה שר הביטחון ברק
בשנת 2009 מונה לראש מטה שר הביטחון אהוד ברק, שחזר לשמש בתפקיד בשנת 2007. בתפקיד זה נחשב במשך ארבע שנים לאיש החזק במשרד הביטחון לאחר אהוד ברק ונשא בסמכויות רבות, בהם ניהול הקשר של לשכת ברק מול גורמי הממשל האמריקאים[3]. בין היתר השתתף קורן במגעים למימון סוללות כיפת ברזל, מגעים שבסופם קיבלה ישראל כ-800 מיליון שקל מממשל אובמה למטרה זו ובהמשך סכומים נוספים לרכישת עוד מספר סוללות. [4]
זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, התפוצצה פרשת הרפז. לטענת קורן פרשת הרפז הייתה למעשה פרשת גבי אשכנזי, ובסיסה היה ניסיון של לשכת הרמטכ״ל, דרך הרפז, עוזר הרמטכ״ל ארז וינר והרמטכ״ל עצמו, להצר את צעדיו של שר הביטחון ברק ולחבל בתפקידו. קורן סיפר כי בתקופה[5] זו חי תחת מעקבים, ציטוטים, האשמות בדויות ושורה של מעשים שנעשו לכאורה נגדו ונגד שר הביטחון ברק. בתקופה זו חלה במחלת הסרטן. בספר הבור, שנכתב על ידי העיתונאים דן מרגלית וד״ר רונן ברגמן, מתוארים אירועים התואמים לגרסתו של קורן. מבקר המדינה ומשטרת ישראל קבעו כי הפרשה נולדה בלשכתו של אשכנזי ועוזריו והמליצה להעמידם לדין.[6][7].
בשנת 2019 אמר קורן בראיון לינון מגל וענת דוידוב כי: ״גבי אשכנזי עשה דברים שהם בניגוד לחוק, ופעל באופן אישי כדי לפגוע בשר הביטחון ובי". הוא אף טען כי חלה בעקבות מה שעבר בתקופת הפרשה.[8] בראיון לידיעות אחרונות ב-2019 חזר על טענות אלה, ואף אמר על אשכנזי: ״לא נקי כפיים, לא ראוי ולא יכול לכהן בשום תפקיד״.[9]
איש עסקים
לאחר פרישתו של ברק מהחיים הפוליטיים, חזר קורן לעולם העסקים. הוא שימש כיועץ אסטרטגי לגורמים בינלאומיים, עסק בעסקי סייבר ומייעץ לגורמים מקומיים.
חיים אישיים
קורן היה נשוי למרתה ואב לליאת, לצחי ולטל. התגורר ברעננה מאמצע שנות השמונים.
הערות שוליים
- ^ הזמן של יוני קורן, באתר www.zman.co.il
- ^ שרון-ריבלין, ורד (1999-06-02). "יוני קורן: במקום לצד ברק - מנכ"ל טמיר-כהן, לצד השותפים המנהלים". Globes. נבדק ב-2021-07-01.
- ^ יוני קורן: אמריקה לא שוכחת, באתר www.zman.co.il, 2021-02-16
- ^ נמצא מקור המימון ל"כיפת ברזל": נשיא ארה"ב, ברק אובמה, באתר Haaretz הארץ
- ^ אמיר אורן, יוני קורן: חייתי בפרנויה, באתר הארץ, 6 ביוני 2012
- ^ מבקר המדינה, מבקר המדינה - דו״ח ביקורת על פרשת הרפז, באתר https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2013-Harpaz-Full.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1, ינואר 2013
- ^ המבקר: לשכת הרמטכ"ל אספה מידע מכפיש על ברק; אשכנזי ידע ולא נהג כנדרש, באתר הארץ
- ^ ראש המטה לשעבר של אהוד ברק: "גבי אשכנזי עבריין, חד וחלק", באתר www.maariv.co.il
- ^ "כדי להיות פוליטיקאי צריך קילינג אינסטינקט. בכחול לבן יש 'קילר' אחד, בלי אינסטינקט", באתר ynet, 2019-03-07
