לדלג לתוכן

פרשת יוסף ואחיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יוסף ואחיו)

פרשת יוסף ואחיו הוא סיפור המתחיל בפרשת וישב ומסתיים בפרשת ויגש.

במהלך הסיפור יוסף זכה לאהבה רבה מצד אביו, ובשל כך אחיו שנאו אותו שנאה עזה, וכשנקריתה לידיהם הזדמנות הם רצו להורגו, ולאחר שראובן מנע זאת מהם הם השליכו אותו לבור, וכשסוחרים עברו לידם הם הוציאו אותו מהבור ומכרו אותו לסוחרים.

מידי הסוחרים יוסף עבר לבית פוטיפר במצרים, ומשם לאחר הסיפור עם אשת פוטיפר הושלך לבית הסוהר, שם הוא פתר את חלומות פרעה והתמנה למשנה למלך, ולאחראי על ניהול ההכנות ומאגרי המזון לשבע שנות הרעב במצרים.

בעקבות הרעב ירדו אחיו למצרים, ויוסף קירב אותם מצד אחד והתנכר אליהם מצד שני, כשהם אינם מודעים לזהותו אבל הוא מזהה אותם, כשבסופו של הסיפור יעקב אביו ירד למצרים עם כל משפחתו, שם יוסף דואג להם ומושיב אותם בארץ גושן. לאחר מות יעקב וקבורתו, יוסף מבטיח לאחיו שהוא לא יפגע בהם.

הסיפור זכה להתייחסות רבה במדרשי חז"ל שמפרשים את הדברים בצורות שונות ולומדים מוסר השכל מהמעשים השונים.

שנאת האחים וחלומות יוסף

יעקב אבינו אהב את יוסף יותר משאר אחיו[א], ואף עשה לו כתונת פסים מיוחדת. אחיו שהרגישו באהבתו החריגה של יעקב ליוסף שנאו אותו בשל כך שנאה עזה[3].

במקרא מובא שיוסף היה מדבר לשון הרע על אחיו בפני אביו, במדרש מסופר שיוסף סיפר ליעקב, שאחיו בני לאה אוכלים אבר מן החי, ומזלזלים באחיהם בני השפחות, וחשודים על גילוי עריות[4].

יוסף חלם שני חלומות המרמזים על עלייתו לגדולה על חשבון אחיו סיפר לאחיו בפירוט את החלומות. השנאה בין האחים התחזקה לאחר שמיעת החלומות והם אמרו לו ”המלוך תמלוך עלינו, אם משול תמשול בנו” (ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ח'), מנגד יעקב נזף בו על סיפור החלומות אך בליבו קיבל את דבריו, וציפה לראות איך חלומות אלו יתקיימו[5].

מכירת יוסף

ערך מורחב – מכירת יוסף

באחד הימים הלכו אחי יוסף לרעות את צאן אביהם בשכם. בציווי אביו, יוסף הלך לחפש את אחיו ומצאם בדותן. בראותם את יוסף מתקרב אליהם, החליטו האחים לרצוח אותו. ראובן הבכור התנגד להצעה להורגו בידים והציע להשליך אותו לבור במדבר, כשכוונתו של ראובן הייתה לבוא מאוחר יותר ולהצילו. האחים עשו כדבריו, והורידו ממנו את כתונת הפסים והשליכו אותו לבור.

לאחר שראובן הלך מהמקום התיישבו שאר האחים לאכול, ובינתיים עברה במקום שיירה של ישמעאלים עם גמלים, יהודה אמר לשאר אחיו שבמקום שיוסף ימות בבור, מוטב למכור אותו לשיירת הסוחרים, האחים הוציאו את יוסף מן הבור ומכרוהו לישמעאלים, לאחר מכן הישמעאלים מכרו אותו למדינים[6], והמדינים למצרים, שמכרו אותו לפוטיפר[7].

בינתיים ראובן חזר לבור בשביל להוציא את יוסף, וכשראה שיוסף איננו קרע את בגדיו ואמר לאחיו ”הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא” (בראשית פרק לז פסוק ל), האחים לקחו את כתונת יוסף וטבלו אותה בדם של שעיר עיזים, הדומה לדם אדם[8], ושלחו את כתונת הפסים ליעקב, שהסיק מכך שיוסף נטרף על ידי חיה.

על פי קבלת חז"ל[9], יהודה היה המנהיג של האחים, ולאחר שהאחים ראו את צערו של יעקב הם הורידו את יהודה מגדולתו בטענה שכמו ששמעו לו כשאמר להם למכור את יוסף, כך היו שומעים לו אם היה אומר להם להחזירו ליעקב.

יוסף במצרים

ערך מורחב – יוסף ואשת פוטיפר

אצל פוטיפר, יוסף הצליח בכל מעשיו, ולפיכך פוטיפר מינהו לראש משק ביתו, לאחר שאשת פוטיפר ניסתה לפתות את יוסף, והוא סירב להצעותיה, שִקרה אשת פוטיפר שיוסף ניסה לשכב עימה. פוטיפר שהאמין לסיפור כעס על יוסף וכלא אותו בבית הסוהר.

יוסף בבית הסוהר

בבית הסוהר, יוסף מצא חן בעיני שר בית הסוהר, והוא מינה אותו לאחראי הראשי על כל ענייני האסירים.

לאחר זמן מה, הושלכו לבית הסוהר "שר המשקים" ו"שר האופים" לאחר שחטאו למלך פרעה, לילה אחד חלמו השרים חלום שהטריד את מנוחתם, יוסף שראה בבוקר שהם מוטרדים, התעניין בשלומם, וכשסיפרו לו את חלומותיהם, פתר להם את חלומותיהם ששר המשקים יוחזר לשירות המלך, ושר האופים יוצא להורג, וכך אכן היה.

חלומות פרעה

ערך מורחב – חלומות פרעה

לאחר כשנתיים חלם פרעה שני חלומות רצופים, ולאחר שלא מצא מי שיפתור לו אותם, סיפר לו שר המשקים על יוסף שפתר את חלומותיו, יוסף נקרא אל פרעה והסביר לפרעה שפתרון חלומותיו הוא ששבע שנות שובע יגיעו לעולם, ולאחריהם שבע שנות רעב. בעקבות הפתרון הזדרז יוסף והציע לפרעה לאגור מזון בזמן השובע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב. פרעה התפעל מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, ומינה את יוסף על ביצוע משימת אגירת המזון. יוסף ביצע בהצלחה את המשימה ואגר אוצרות מזון רבים, שאותם מכר לאחר מכן ליושבי מצרים.

ירידת האחים למצריים

ערך מורחב – ירידת אחי יוסף למצרים

הרעב פוגע גם בארץ כנען, ויעקב מבקש מבניו שיסעו למצרים כדי להביא משם אוכל. האחים נוסעים ונתקלים ביוסף, אך הם אינם מזהים אותו כיון שעזבם בגיל צעיר והיה ללא זקן וכעת היה לו זקן,[10] בעוד הוא מזהה אותם. הם משתחווים בפניו, כפי שחזה בחלומותיו בנערותו. יוסף מאשים את אחיו שהם מרגלים וטוען שכדי להוכיח את חפותם, עליהם להשאיר את אחד האחים איתו ובינתיים לחזור לכנען ולהביא משם את בנימין, האח החסר שסיפרו לו עליו. הוא אוסר את שמעון, ומצייד אותם בתבואה ושולח אותם חזרה לארץ כנען באזהרה שלא יסכים לראות אותם שוב אם לא יביאו את בנימין, בחזרתם הם מגלים שכספם הושב להם והם תמהים על כך.

בילקוט שמעוני מסופר[11] שלמרות ששמעון זרק אבנים על יוסף אחרי שזרקו אותו לבור, כשיוסף זרק את שמעון לבור הוא דאג לו לאוכל משובח.

יעקב שומע את הבשורות הקשות ומסרב לשלוח את בנימין וטוען לבניו: "אותי שיכלתם יוסף איננו, ושמעון איננו, ואת בנימין תיקחו"[12]. כשתם האוכל בבית יעקב, ראובן ביקש ללכת למצרים עם בנימין ולוקח אחריות עליו בעד שני בניו, יעקב אינו מסכים עמו אך מסכים לכך שיהודה יקח עליו אחריות, ויעקב שולח אותם חזרה למצרים ביחד עם בנימין[13].

האחים באים למצרים עם בנימין ומובאים שוב בפני יוסף. יוסף מתקשה להסתיר את סערת רגשותיו למראה בנימין ובוכה בחדר צדדי. הוא משחרר את שמעון, יושב עם האחים לסעודה ומצייד אותם בתבואה רבה. אולם לצד זאת הוא מורה למשרתו להחביא גביע כסף באמתחתו של בנימין.

כשיוצאים האחים לדרכם חזרה לארץ כנען, רודף אותם משרתו של יוסף ומאשים אותם בגניבת הגביע. האחים המופתעים מכחישים בתוקף וקובעים: "אשר יימצא איתו מעבדיך ומת, וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים". בחיפוש שנערך מתגלה הגביע אצל בנימין והאחים מובאים חזרה לבית יוסף. הם מציעים את עצמם כעבדים כדי שיניח לבנימין, אך יוסף מתעקש שרק בנימין יישאר אצלו כעבד והשאר ישוחררו לעלות לשלום אל אביהם.

יוסף מתגלה לאחיו

ערך מורחב – התגלות יוסף לאחיו

לאחר שחזרו האחים למצרים עם בנימין, יהודה ניגש ליוסף ופורש בפניו בנאום ארוך את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו. הוא מתאר את מערכת היחסים המיוחדת בין יעקב ובנימין ("ונפשו קשורה בנפשו") ואת מצבו של יעקב מאז היעלמות יוסף. יהודה מדגיש כי הוא ערב לשלומו של בנימין בפני יעקב, ומציע להישאר במקום בנימין כעבדו של יוסף.

יוסף איננו מצליח יותר להסתיר את זהותו מהאחים. הוא משלח את כל הנוכחים מהחדר, פורץ בבכי ומציג עצמו בפני אחיו: "אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי"[14], האחים נבהלים ושותקים, ויוסף מסביר כיצד התגלגלה מכירתו לטובה, וכיצד הוא מסוגל כעת לכלכל את משפחתו במהלך הרעב השורר במצרים ובכנען. לאחר פיוס הדדי הוא שולח את האחים, עם עגלות וציוד שמספק פרעה, חזרה לכנען, מתוך כוונה שהמשפחה כולה עם יעקב תבוא אל יוסף למצרים.

יעקב יורד למצרים

ערך מורחב – ירידת יעקב למצרים

יעקב מקבל את הבשורה ומביע את רצונו להספיק לפגוש את יוסף בטרם ימות, וכך יוצאים יעקב וכל משפחתו לדרך למצרים. הוא עוצר בבאר שבע ומעלה קורבנות, ושם מתגלה אליו אלוקים ומחזק את ידיו בירידה למצרים. אלוקים מבטיח ליעקב כי זרעו יהיה לגוי גדול במצרים ובסופו של דבר יעלו חזרה לארץ ישראל. לאחר מכן מובאת בתורה רשימה של צאצאי יעקב שירדו למצרים. התורה מונה 70 'יוצאי ירך יעקב' היורדים מצרימה, נשים וגברים, כולל נשי בני יעקב, יוסף ושני בניו (שהיו כבר במצרים), והוא עצמו.[15]

משפחת יעקב מגיעה למצרים ויעקב ויוסף נפגשים. יוסף מדריך את אחיו לומר לפרעה שהם רועי צאן, כדי שישכן אותם באזור נפרד במצרים. בני יעקב נפגשים עם פרעה ואחריהם בא גם יעקב עצמו ומברך את פרעה. יוסף משכן את אחיו בארץ גושן ומספק להם מזון במהלך שנות הרעב.[16]

במקביל מנהל יוסף את הכלכלה המצרית כולה בזמן הרעב. המצרים הרעבים ללחם נותנים ליוסף את כספם ואת מקניהם, ולבסוף נותנים את אדמותיהם וגם את עצמם לעבדים לפרעה בתמורה לאוכל. יוסף קובע מערכת של מיסים, שבה פרעה מחזיק בכל הנכסים, מספק לעם זרעים לעבודת האדמה והעם מחזיר לו חמישית מן היבול.

לאחר מות יעקב

לאחר כמה שנים יעקב מרגיש שמותו מתקרב, הוא לוקח את יוסף ומשביע אותו שיקבור אותו בארץ ישראל, יוסף מקיים את השבועה, ויוצא בראש משלחת ענקית לקבור את יעקב אביו.

אחי יוסף פחדו שאחרי מות יעקב יוסף ינקום בהם על כל הרעות שהם עשו לו[ב], האחים שלחו שליח שיאמר ליוסף בשקר[ג], שיעקב ציווה לפני מותו ”כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ” (בראשית פרק נ פסוק יז), יוסף מגיב לדברי השליח בבכי, ואחיו באים אליו ואומרים לו ”הִנֶּנּֽוּ לְךָ לַעֲבָדִים”, ויוסף עונה להם ”וַיֹאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי. וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב. וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם”.

ביאורים

  1. בילקוט שמעוני מובאים שני טעמים להעדפתו בעיני יעקב, דעת רבי יהודה שיוסף היה הכי דומה במראהו ליעקב, ודעת רבי נחמיה שבגלל שיוסף למד מיעקב את כל מה שלמד משם ועבר[1]. טעם נוסף מפני שלמותו וחכמתו[2].
  2. רש"י[17] מסביר שעד פטירת יעקב אחי יוסף היו אוכלים על שולחנו של יוסף, ולאחר פטירת יעקב הפסיק יוסף לקרב אותם אליו.
  3. רש"י מסביר שאין בכך איסור שקר בנימוק "מותר לשנות מפני השלום"

הערות שוליים


פרשת_יוסף_ואחיו25853315Q1708432