חלומות פרעה
 |
||
סיפורם של שני חלומות פרעה הם חלק מרצף אירועים שהתרחשו במצרים אשר הביאו לשחרורו של יוסף הצדיק מכלאו, ולמשמעויות נרחבות עבור כל אוכלסיית מצרים לשנים הבאות.
פרעה מלך מצרים, חלם שני חלומות רצופים, שאת פתרונם איש מחרטומיו וחכמיו לא הצליח לבאר לו. שר המשקים, אשר היה כלוא בעבר יחד עם יוסף, הציע לפרעה את חכמתו של יוסף, ויוסף פתר לו את חלומותיו: שבע שנות שובע יגיעו לעולם, ולאחריהן שבע שנות רעב. בנוסף לפתרון הציע יוסף לפרעה לאגור מזון בזמן השובע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב. פרעה התפעל מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, ומינה את יוסף למשנה למלך המופקד על ביצוע משימת אגירת המזון. יוסף ביצע בהצלחה את המשימה ואגר אוצרות מזון רבים, שאותם מכר לאחר מכן ליושבי מצרים. האירוע התרחש בראש השנה[1] של שנת ב'רכ"ט[2] והוא מופיע בפרק מ"א של ספר בראשית.
רקע
יוסף, בנו של יעקב אבינו, נכלא בבית האסורים של שר הטבחים של מצרים למשך 12 שנים[3]. יחד איתו היו כלואים שנים משרי המלך פרעה אשר נכשלו בתפקידם. באחד הימים, סיפרו הם ליוסף אודות חלומותיהם שחלמו בלילה, ויוסף פתר להם במדויק את האירועים שעומדים להתרחש עליהם. שר האופים נתלה על ידי פרעה ושר המשקים חזר לארמון המלוכה לשרת את פרעה, אך שכח את הבטחתו ליוסף שיזכירהו לפני פרעה כדי שישחררו. יוסף נשאר בכלאו במשך שנתיים נוספות.
החלומות
לאחר שנתיים מהתרחשות חלומם של שרי פרעה, פרעה חלם גם הוא שני חלומות:
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר. וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה. וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן. וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם.
פרעה מתעורר בבעתה מהחלום, כי את החלומות הוא זכר, אבל פתרונם, שאותם הוא גם חלם, נשכחו ממנו[4]. פרעה פנה אל חרטומי מצרים וחכמיה, אך אלה לא מצאו פתרון אשר הניח את דעתו, הם ניסו לפתור לו מגוון אפשרויות לפתרון הנוגעים לו עצמו ולא לענייני מצרים כולה[5], כגון ”"שבע פרות אתה מוליד ושבע אתה קובר"- (בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו')”, ופרעה הבין וידע שזהו לא הפתרון האמיתי[6].
שחרור יוסף
שר המשקים, אשר שכח את יוסף ואת פתרונו אשר פתר לו, עמד לפני פרעה ואמר: ”אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם”[7] ומזכיר לפני פרעה את כליאתו שלו ושל שר האופים בבית האסורים. שר המשקים מספר לפרעה על יוסף, "נער עברי עבד" הוא מכנה אותו בזלזול[8], שידע לפתור לנו באופן מדויק את חלומותינו, שר המשקים הציע לפרעה לפנות ליוסף על מנת שיפתור לו את חלומותיו.
פרעה שלח את עבדיו לקרוא ליוסף, הם הוציאו אותו במהרה[9] מהבור. יוסף ביצע תגלחת והתלבש כראוי לעומד לפני המלך.
פרעה פגש את יוסף לראשונה, ופנה לעזרתו בפתרון חלומותיו. אך יוסף, שם שמים על פיו ומדגיש שרק לה' החכמה: ”בִּלְעָדָי אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה”. פרעה חזר[10] (בראשית מא, יז) וסיפר ליוסף את חלומותיו.
פתרון החלומות
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה. שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא. כז וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה. הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ. לא וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד. וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹקִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹקִים לַעֲשֹׂתוֹ.
הביצוע
בעקבות הפתרון, ממשיך יוסף והמליץ על צעדים שיש לנקוט:
וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ. וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.
משמעויות וציוני דרך
את חטאי אני מזכיר היום
ערך מורחב – את חטאי אני מזכיר היום
מפרשה זה נטבע הביטוי השימושי "את חטאי אני מזכיר היום". שר המשקים פנה אל פרעה בהכנעה ובהתנצלות והציע לו את יוסף עם סיפור הרקע האישי שלו: ”אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם”, נהוג להשתמש בביטוי זה בימינו, בהקשרים שונים, על מנת לפתוח משפט בהתנצלות מקדימה על אירוע בעבר בו התנהג הדובר בצורה הדרושה התנצלות. לעיתים הביטוי משמש כמטבע לשון צינית על מנת להגזים בתיאורי חרטה.
תגלחת ביום טוב
.jpg)
המפרשים והפוסקים דנו בעובדת התגלחותו של יוסף בעיצומו של ראש השנה. הרי מבואר בגמרא[11] שיום שחרורו חל בראש השנה, ואיך היה מותר לו להתגלח לכבוד מפגשו עם פרעה?
בספר "מושב זקנים"[12] מובאים שני תירוצים: א. זה לא היה ממש באותו יום. ב. משום סכנת פיקוח נפש של המלכות התיר לעצמו יוסף לעבור על כך.
הרב אשר וייס מסביר[13], על פי חידושו של החתם סופר בספרו "תורת משה" שמפני כבוד המלכות התיר יוסף לעצמו להסתפר על ידי נכרי, (לפי הדעה בהלכה המתירה אמירה לנכרי במקרה של "שבות דשבות במקום מצוה") וזה גם לפי אותם הדעות בהלכה, שעל מלאכת גוזז בשבת חייבים רק במקרה שהמסתפר זקוק לשערות (כמו בגזיזת כבשים) ואילו במקרה שאין לו צורך בזה האיסור קיים אך זה נכנס לתחום של "מלאכה שאינה צריכה לגופה", - יוסף לא היה זקוק כלל לשערותיו, ולכן לא חשש להסתפר לקראת המפגש עם פרעה על ידי נכרי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ספר בראשית פרק מ"א |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלומות פרעה |
- ספר בראשית פרק מ"א, באתר מקראות גדולות הכתר
- מדוע פרעה היה כה נסער מחלומותיו?, הרב דוד ברוורמן, אתר ערכים.
- סוד החלומות - הרב ברוך רוזנבלום, באתר הידברות.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף יא עמוד א
- ^ סדר הדורות (הלפרין) חלק א, עמ' 85
- ^ שנות כליאתו אמורים היו להיות 10 שנים בלבד, אך כיוון שבטח בבשר ודם, שביקש משר המשקים שידבר עם פרעה, נגזרו עליו עוד שנתיים בכלאו, הרי 12 שנים. - על פי מדרש שמות רבה פרשת וארא פרק ז
- ^ על פי פירוש דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית מא, ח
- ^ על פי אור החיים, בראשית מא, ח
- ^ המדרש מפרש את האמור בתורה: ”וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה” שחרטומי מצרים אכן פתרו את החלומות, אך פרעה לא קיבל את פתרונם: ”ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.” בהמשך המדרש מוסבר שהעניינים התגלגלו בדרך זו, ”כדי שיבא יוסף באחרונה ויטול גדולה. אמר הקדוש ברוך הוא: אם יבוא יוסף תחלה, ויפתור את החלום, אין זה שבחו; יכולין החרטומים שיאמרו לו: אילו שאלת אותנו, כבר פתרנו אותו לך; אלא המתין להם עד שנתייגעו והוציאו את רוחו, ואחר כך בא יוסף והחזירה עליו.”
- ^ המפרשים (חזקוני, ועוד) מסבירים שהוא התוודה על שני חטאים: "מה שסרחתי על פרעה ומה ששכחתי את יוסף"
- ^ רש"י בראשית מא, יב: "נער עברי עבד. אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין טוֹבָתָם שְׁלֵמָה, מַזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן בִּזָּיוֹן: נער. שׁוֹטֶה וְאֵין רָאוּי לִגְדֻלָּה: עברי. אֲפִלּוּ לְשׁוֹנֵנוּ אֵינוֹ מַכִּיר: עבד. וְכָתוּב בְּנִמּוּסֵי מִצְרַיִם שֶׁאֵין עֶבֶד מוֹלֵךְ וְלֹא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שָׂרִים:".
- ^ הספורנו מבאר, שכתוב ויריצוהו מן הבור, כדרך כל תשועת ה' שנעשית כמו רגע (בראשית מא, יד)
- ^ האלשיך מרחיב באריכות אודות ההבדלים בין התיאור שנמסר ליוסף על ידי פרעה לבין התיאור המובא בתחילת הפרשה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף יא עמוד א
- ^ מושב זקנים, בראשית מא, יד - באתר היברובוקס
- ^ גילוח ביום טוב מפני כבוד המלכות באתר דרכי הוראה