חלומות פרעה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף פותר את חלומות פרעה, מאת רפאל המאה ה-16

שני חלומות פרעה הם חלק מרצף אירועים שהתרחשו במצרים אשר הביאו לשחרורו של יוסף הצדיק מהכלא, ולמשמעויות נרחבות עבור כל אוכלוסיית מצרים לשנים הבאות.

פרעה מלך מצרים, חלם שני חלומות רצופים, שאף אחד מחרטומיו וחכמיו לא הצליח לבאר לו את פתרונם. שר המשקים, אשר היה כלוא בעבר יחד עם יוסף, הציע לפרעה את חכמתו של יוסף, ויוסף פתר לו את חלומותיו: שבע שנות שובע יגיעו לעולם, ולאחריהן שבע שנות רעב. בנוסף לפתרון החלום הציע יוסף לפרעה לאגור מזון בשנות השובע כדי שהארץ תוכל לשרוד בשנות הרעב. פרעה התפעל מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, ומינה את יוסף למשנה למלך המופקד על ביצוע משימת אגירת המזון. יוסף ביצע בהצלחה את המשימה ואגר אוצרות מזון רבים, שאותם מכר לאחר מכן ליושבי מצרים. האירוע התרחש בראש השנה[1] של שנת ב'רכ"ט[2] והוא מופיע בפרק מ"א של ספר בראשית.

רקע

יוסף, בנו של יעקב אבינו, נכלא בבית האסורים של שר הטבחים של מצרים למשך 12 שנים[3]. יחד איתו היו כלואים שנים משרי המלך פרעה אשר נכשלו בתפקידם. באחד הימים, סיפרו הם ליוסף אודות חלומותיהם שחלמו בלילה, ויוסף פתר להם במדויק את האירועים שעומדים להתרחש עליהם. שר האופים נתלה על ידי פרעה ושר המשקים חזר לארמון המלוכה לשרת את פרעה, אך מיד עם שחרורו שכח את הבטחתו ליוסף שיזכירהו לפני פרעה כדי שישחררו. יוסף נשאר בכלאו במשך שנתיים נוספות.

החלומות

חלומות פרעה, ציור של ג'יימס טיסו

לאחר שנתיים מהתרחשות חלומם של שרי פרעה, פרעה חלם גם הוא שני חלומות, שבאות להזהיר אותו על הרעב שתפקוד את ארצו:

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר.

התרחשות החלומות דווקא על שפת היאור ועליית הפרות מתוך היאור, יש להן משמעות לפתרון החלום. כי השובע והרעב במצרים, מבוססים על מצב המים בנילוס[4]

החלום הראשון

וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר.

עמידת הפרות 'רעות המראה' ליד הפרות 'יפות המראה', מלמדות ששנות השובע ושנות הרעב יבואו ברצף[5]

וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.

החלום השני

החלום השני מהווה השלמה לחלום הראשון, כיוון שבראשון הוא רואה את תחילת התהליך, שהפרות חורשות וזורעות, ובחלום השני הוא ראה את השבלים שכבר צמחו[6]

וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן. וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם.

פרעה התעורר בבעתה מהחלום, כי את החלומות הוא זכר, אבל פתרונם, שאותם הוא גם חלם, נשכחו ממנו[7].

החיפוש אחר הפתרון

פרעה פונה אל חרטומי מצרים וחכמיה, והם מנסים להציע בפניו מגוון פתרונות אפשריים: שבע הפרות הטובות זה סימן ששבע בנות יוולדו לו ושבע הפרות הרעות זה סימן ששבע בנות תקבור, שבע השבלים הטובות זה סימן שתכבוש שבע מדינות ושבע השבלים הרעות זה סימן ששבע מדינות ימרדו בך[8], או שפרעה חשב שזה חלום אחד ולכן הם פתרו לו פתרון אחד ששבע בנות אתה מוליד ושבע אתה קובר[9], או שפתרו שהחלום נשנה פעמיים כיון שבבנות יש תועלת של פריה ורביה ולכן שבע הפרות מלשון פריה זה סימן שינשאו לאנשים ויולד להם ילדים, והתועלת השניה שבאישות של היתר הם משביעות את בעליהן ולכן פירשו שהשבלים זה סימן שישביעו את בעליהן[10], או שפתרו את שני החלומות על שני ענינים על השבע בנות ועל השבע מדינות אבל לא רצו לספר לפרעה שימרדו בו ולכן פתרו לו רק על השבע בנות[11].

פרעה הבין וידע שזהו לא הפתרון האמיתי כיון שהבין שהפתרון לחלום של מלך צריך להיות דבר הנוגע לכל הממלכה ולא דבר הנוגע רק אליו[12], סיבה נוספת: שפרעה רצה לבחון את הפותרים הוא שינה פרטים מהחלום האמיתי כדי לראות מי ידע לומר איך בדיוק היה החלום ורק יוסף תקן את פרעה[13]. המדרש מוסיף שהקב"ה גלגל במכוון שלא יצליחו לפתור כדי שיוסף יבוא ויצליח לפתור לאחר שכולם לא הצליחו פרעה יתפעל וימנה אותו למשנה למלך[14].

הפתרון האמיתי

לאחר שלא נמצא פתרון הולם לחלום המלך נזכר שר המשקים, (אשר שכח את יוסף במשך כשנתיים) בפתרונו של יוסף אשר פתר לו ואומר לפרעה: ”אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם”[15] והזכיר לפני פרעה את כליאתו שלו ושל שר האופים בבית האסורים, ומספר על יוסף שהיה איתם בבית הסוהר, ומכנה אותו "נער עברי עבד" בזלזול[16], ושהוא ידע לפתור לנו באופן מדויק את חלומותינו, ומציע לפרעה לפנות ליוסף על מנת שיפתור לו את חלומותיו.

המדרש מוסיף, שהסיבה ששר המשקים מחליט לספר לפרעה על יוסף, כיון שראה שפרעה עומד למות מזה שאינו יודע את הפתרון, וחשב אם הוא ימות אולי המלך הבא יעביר אותי ממשרתי[17].

שחרור יוסף

פרעה שלח את עבדיו לקרוא ליוסף, שמיהרו להוציא אותו[18] מהבור. יוסף מתגלח ומתלבש כראוי לעומד לפני המלך.

פרעה פגש את יוסף לראשונה, ופנה לעזרתו בפתרון חלומותיו. אך יוסף, שם שמים על פיו ומדגיש שרק לה' החכמה: ”בִּלְעָדָי אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה”. פרעה חוזר[19] ומספר ליוסף את חלומותיו, בתיאור מפורט יותר.

פתרון החלומות

ראשית, יוסף הסביר לפרעה מה מסמלות הפרות והשבלים, ושלמרות הופעת החלום בשתי וריאציות, פתרונם אחד הוא:

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה. שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא. וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה.

יוסף פירט בפני פרעה את המתעתד לבוא בתקופה הקרובה על ארצו מצרים:

הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ. וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד.

יוסף הזהיר שהרעב יהיה כבד כל כך, על רקע המראה בחלום שהפרות הרעות אוכלות את היפות, ובתיאורו של פרעה ”וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה”[20].

הופעת החלום פעמיים, מורה על התכיפות:

וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹקִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹקִים לַעֲשֹׂתוֹ.

במדרש מופיעות מספר שיטות לגבי שנות הרעב שהיו אמורות להיות:

  • שיטת רבי יהודה שארבע עשרה שנה היה צריך להיות הרעב.
  • שיטת רבי נחמיה שעשרים ושמונה שנה היה צריך להיות רעב.
  • שיטת רבנן שארבעים ושניים שנה היה צריך להיות הרעב.

רבי יוסי בן חנינא מסביר שכיון שיעקב ירד הפסיק הרעב והוא ירד אחרי שנתיים מתחילת הרעב והארבעים שנה החסרים הושלמו בימי יחזקאל[21]: "ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיינה שממה ארבעים שנה"[22].

ביצוע הפתרון

יוסף השלים את החלק האחרון של הפתרון, והבהיר לפרעה שהתגלות החלום אליו היא כדי שפרעה ינקוט בצעדים מעשיים, והמליץ על הצעדים הבאים:

הצעד הראשון שיש לנקוט, הוא מינוי איש אחראי:

וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

יוסף פירט את המוטל על איש זה:

יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.

ראשית, ימנה האחראי פקידים בכל מקום, שיגבו חמישית[23] מכל היבול במשך 7 שנות השובע.

המשך הצעדים שיינקטו, יעניקו ביטחון תזונתי לארץ לשנות הרעב:

וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ. וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.

על רקע פתרונו של יוסף, הצהיר פרעה כי "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ", ומינה אותו כמשנה למלך וכאחראי על פרוייקט צבירת התבואה והמזון.

משמעויות וציוני דרך

את חטאי אני מזכיר היום

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – את חטאי אני מזכיר היום

מפרשה זה נטבע הביטוי השימושי "את חטאי אני מזכיר היום". שר המשקים פנה אל פרעה בהכנעה ובהתנצלות והציע לו את יוסף עם סיפור הרקע האישי שלו: ”אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם”, נהוג להשתמש בביטוי זה בימינו, בהקשרים שונים, על מנת לפתוח משפט בהתנצלות מקדימה על אירוע בעבר בו התנהג הדובר בצורה הדרושה התנצלות. לעיתים הביטוי משמש כמטבע לשון צינית על מנת להגזים בתיאורי חרטה.

תגלחת ביום טוב

יוסף פותר את חלומות פרעה בציורו של אנטוניו דל קסטילו אי סאוודרה (אנ') בן המאה ה17

המפרשים והפוסקים דנו בעובדת התגלחותו של יוסף בעיצומו של ראש השנה. הרי מבואר בגמרא[24] שיום שחרורו חל בראש השנה, ואיך היה מותר לו להתגלח לכבוד מפגשו עם פרעה?

בספר "מושב זקנים"[25] מובאים שני תירוצים: א. זה לא היה ממש באותו יום. ב. משום סכנת פיקוח נפש של המלכות התיר לעצמו יוסף לעבור על כך.

הרב אשר וייס מסביר[26], על פי חידושו של החתם סופר בספרו "תורת משה" שמפני כבוד המלכות התיר יוסף לעצמו להסתפר על ידי נכרי, (לפי הדעה בהלכה המתירה אמירה לנכרי במקרה של "שבות דשבות במקום מצוה") וזה גם לפי אותם הדעות בהלכה, שעל מלאכת גוזז בשבת חייבים רק במקרה שהמסתפר זקוק לשערות (כמו בגזיזת כבשים) ואילו במקרה שאין לו צורך בזה האיסור קיים אך זה נכנס לתחום של "מלאכה שאינה צריכה לגופה", - יוסף לא היה זקוק כלל לשערותיו, ולכן לא חשש להסתפר לקראת המפגש עם פרעה על ידי נכרי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א עמוד א'
  2. ^ סדר הדורות (הלפרין) חלק א, עמ' 85
  3. ^ שנות כליאתו אמורים היו להיות 10 שנים בלבד, אך כיוון שבטח בבשר ודם, שביקש משר המשקים שידבר עם פרעה, נגזרו עליו עוד שנתיים בכלאו, הרי 12 שנים. - על פי מדרש שמות רבה פרשת וארא פרק ז
  4. ^ רש"י על בראשית, מ"א, ב' וכן רמב"ן, אם כי הספורנו רואה את ציון עובדת עמידתו על שפת היאור כחסר משמעות, אלא כי 'אין חלום בלא דברים בטלים'
  5. ^ רמב"ן על בראשית, מ"א, ג'
  6. ^ מלבי"ם על בראשית, מ"א, ה'
  7. ^ על פי פירוש דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית מא, ח
  8. ^ מדרש רבה מקץ ו'
  9. ^ כלי יקר בראשית מא' ח' בפי' הראשון
  10. ^ כלי יקר בראשית מא' ח' בפי' השני
  11. ^ כלי יקר בראשית מא' ח' בפי' השלישי
  12. ^ אור החיים בראשית מא' ח'
  13. ^ כלי יקר בראשית מא' ח'
  14. ^ מדרש רבה מקץ ו'
  15. ^ המפרשים (חזקוני, ועוד) מסבירים שהוא התוודה על שני חטאים: "מה שסרחתי על פרעה ומה ששכחתי את יוסף"
  16. ^ רש"י בראשית מא, יב: "נער עברי עבד. אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין טוֹבָתָם שְׁלֵמָה, מַזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן בִּזָּיוֹן: נער. שׁוֹטֶה וְאֵין רָאוּי לִגְדֻלָּה: עברי. אֲפִלּוּ לְשׁוֹנֵנוּ אֵינוֹ מַכִּיר: עבד. וְכָתוּב בְּנִמּוּסֵי מִצְרַיִם שֶׁאֵין עֶבֶד מוֹלֵךְ וְלֹא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שָׂרִים:".
  17. ^ מדרש רבה מקץ' ז'
  18. ^ הספורנו מבאר, שכתוב ויריצוהו מן הבור, כדרך כל תשועת ה' שנעשית כמו רגע (בראשית מא, יד)
  19. ^ האלשיך מרחיב באריכות אודות ההבדלים בין התיאור שנמסר ליוסף על ידי פרעה לבין התיאור המובא בתחילת הפרשה. (בראשית מא, יז)
  20. ^ בראשית, מ"א, כ"א
  21. ^ מדרש רבה מקץ ט'
  22. ^ יחזקאל כט' יב'
  23. ^ כך מפרשים הרמב"ן הרשב"ם ומפרשים נוספים את המילה: וְחִמֵּשׁ. רש"י מפרש את המילה מלשון זירוז
  24. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א עמוד א'
  25. ^ מושב זקנים, בראשית מא, יד - באתר היברובוקס
  26. ^ גילוח ביום טוב מפני כבוד המלכות באתר דרכי הוראה