יחסי בוליביה–קובה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בוליביהקובה
בוליביהבוליביה קובהקובה
Bolivia Cuba Locator.png
בוליביה קובה
שטחקילומטר רבוע)
1,098,581 110,860
אוכלוסייה
12,507,223 11,181,160
תמ"ג (במיליוני דולרים)
43,069 545,218
תמ"ג לנפש (בדולרים)
3,444 48,762
משטר
רפובליקה רפובליקה סוציאליסטית

יחסי בוליביה–קובה הם היחסים הדיפלומטיים שבין המדינה הרב-לאומית של בוליביה לבין הרפובליקה של קובה. היחסים בין שתי המדינות, בדומה ליחסיה של קובה עם רוב המדינות בחציו המערבי של כדור הארץ למעט קנדה ומקסיקו, הלכו והתדרדרו עם השנים, בהתאם לנסיבות הגאופוליטיות. בתקופת שלטון אבו מוראלס בבוליביה היחסים היו טובים לאור הדמיון האידאולוגי בינו לבין שליטי ניקרגואה וונצואלה אשר בהן פידל קסטרו, שליט קובה דאז, היה אייקון קומוניסטי אהוב וסימל התנגדות לאחיזה של ארצות הברית בדרום אמריקה.

היסטוריה

התקרבות

בוליביה וקובה כוננו יחסים דיפלומטיים ב-11 בינואר 1983 בתקופת שלטון נשיא בוליביה לשעבר ארנאן סילס סואסו אחרי נתק של עשרים שנה[1]. בשנת 2013 הגדיר שגריר קובה בבוליביה את היחסים כ"מצוינים"[2].

היחסים בתקופת מוראלס

אחרי עלייתו של אבו מוראלס לשלטון בבוליביה בינואר 2006, בוליביה וקובה הפכו לבעלות ברית קרובות ובוליביה הצטרפה לגוש הסחר "הברית הבוליברית" שקובה וונצואלה ייסדו. בוליביה קיבלה במשך זמן רב סיוע מקובה, במיוחד במישור הרפואי[3].

אחרי תקופת מוראלס

אחרי הדחת אבו מוראלס בנובמבר 2019, היחסים בין בוליביה וקובה התדרדרו כשהנשיאה הזמנית של בוליביה, ז'אנין אנייס, גירשה 725 אנשים (700 מהם רופאים) בחזרה לקובה, והאשימה אותם בכך שהפגינו נגד הממשלה החדשה[4][5].

בינואר 2020, הממשלה הזמנית הקפיאה את היחסים עם קובה בתגובה לאמירותיו של ברונו רודריגס פרייה, שר החוץ הקובני, שכינה את נשיאת בוליביה אנייס "שקרנית" והאשים אותה בכך שהיא תומכת בהפיכה צבאית וכן שהיא הכריזה על עצמה כנשיאה ללא לגיטימיות, זאת בהמשך לסילוק הרופאים הקובנים מהמדינה[6].

באוקטובר 2020, לואיס ארסה, שהיה שר האוצר בממשלתו של מוראלס, נבחר לנשיא בוליביה[7]. לאחר ניצחונו, הודיע ארסה על חידוש הקשרים עם קובה[8].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי בוליביה–קובה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Feinsilver, Julie M. (1993-10-28). Healing the Masses: Cuban Health Politics at Home and Abroad. University of California Press. pp. 174–. ISBN 9780520913950. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Ietra, Tamaño (11 בינואר 2013). "Cuba and Bolivia Mark 30th Anniversary of Diplomatic Relations". Cuban News Agency. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Cross-continental Care: US and Cuban Medical Internationalism in Bolivia. 2015.
  4. ^ Ramos, Daniel (2019-11-16). "Bolivia blames Cubans for stirring unrest, ousts Venezuelan officials". Reuters (באנגלית). נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Frank, Marc (2019-11-16). "Cuba cries foul as doctors head home from Bolivia". Reuters (באנגלית). נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Bolivia suspends diplomatic relations with Cuba" (בספרדית). 24 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-25 בפברואר 2020. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Bolivia: Socialist Luis Arce confirmed as outright presidential election winner". dw.com. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Arce diz que retomará relações da Bolívia com Cuba e Venezuela". noticias.r7.com (בספרדית). 20 באוקטובר 2020. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0