יחסי סין–קובה
| יחסי סין–קובה | |
|---|---|
|
|
| |
| סין | קובה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,596,967.75 | 110,860 |
| אוכלוסייה | |
| 1,425,300,174 | 11,179,471 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,963,171 | 545,218 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,603 | 48,770 |
| משטר | |
| רפובליקה עממית | רפובליקה סוציאליסטית |
יחסי סין–קובה הם יחסי החוץ בין הרפובליקה העממית של סין לרפובליקה של קובה. היחסים החלו כאשר שושלת צ'ינג הקימה קונסוליה בהוואנה בעוד קובה הייתה עדיין מושבה של ספרד ב-1879. בשנת 1902, שושלת צ'ינג הכירה בעצמאותה של הרפובליקה של קובה מארצות הברית, שכבשה אותה מספרד ב-1898. קובה הכירה בסין בספטמבר 1960.
היחסים מבוססים על מסחר, אשראי והשקעות, שעלו משמעותית מאז שנות ה-90. סין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של קובה אחרי ונצואלה. בכינוס סחר חגיגי בהוואנה בתחילת 2006, אמר שגריר סין בקובה, "לממשלה שלנו יש עמדה איתנה לפתח שיתוף פעולה מסחרי בין מדינותינו. המדיניות, הכיוון, נקבעה. מה שנותר הוא העבודה להשלמת התוכניות שלנו."[1] למרות שגם קובה וגם סין נשלטות על ידי מפלגה קומוניסטית, הן היו בצדדים שונים במהלך המלחמה הקרה, כאשר קובה הייתה בעלת ברית של ברית המועצות, שסין בדרך כלל התנגדה לה בעקבות הפיצול הסיני-סובייטי.
סין וקובה מכבדות זו את ענייניה הפנימיים הריבוניים של זו, וכתוצאה מכך חוות יחסים הדדיים טובים. בנוסף, הן חברות ביוזמת החגורה והדרך למסחר. סין שיתפה פעולה עם קובה לשדרוג רשת הרכבות ויוזמות אחרות.
יחסי סחר
הסחר הדו-צדדי בין סין לקובה ב-2005 הסתכם ב-777 מיליון דולר, מתוכם 560 מיליון דולר יצוא סיני לקובה.[2] הסחר הדו-צדדי בין סין וקובה ב-2014 הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר. סחורות סיניות הפכו לכלי העיקרי הן בהחייאה המתוכננת של תשתית התחבורה הקובנית והן ב"מהפכת האנרגיה" של 2006 כדי לספק חשמל לאוכלוסייה הקובנית. כמה עסקאות בקנה מידה גדול כוללות:
תחבורה
נכון לאמצע 2006, קובה רכשה 100 קטרים מסין תמורת 130 מיליון דולר.[3][4]
החל מתחילת 2006, קובה חתמה על חוזה ל-1,000 אוטובוסים סיניים לתחבורה עירונית ובין-מחוזית.[5]
מכשירי חשמל
ממשלת קובה מחליפה מכשירי חשמל ישנים בדגמים חדשים וחסכוניים יותר באנרגיה, כולל (נכון לתחילת 2006) 30,000 מקררים סיניים.[6]
השקעות
ניקל
החל משנת 2004, סין הסכימה להשקיע 500 מיליון דולר בהשלמת ותפעול לאס קמאריוקס, מתקן עיבוד לא גמור מהתקופה הסובייטית. על פי ההסכם, Cubaníquel, יצרנית הניקל המנוהלת על ידי המדינה, מחזיקה ב-51% ו-Minmetals Corporation בבעלות ממשלת סין מחזיקה ב-49%. המימון לפרויקט הוא מהבנק לפיתוח סין, כאשר Sinosure, תאגיד ביטוח היצוא והאשראי הסיני, מספקת ערבויות.[7]
נפט
ל-SINOPEC, חברת הנפט הממלכתית הסינית, יש הסכם עם CUPET (Cuba Petroleum) בבעלות המדינה לפיתוח משאבי נפט. החל מאמצע 2008, SINOPEC ביצעה כמה בדיקות סיסמיות עבור משאבי נפט באי קובה, אך לא קידוחים.[8] לחברה יש גם חוזה לייצור משותף באחד מהאזורים הימיים של קובה עם פוטנציאל תשואה גבוה, מול חופי פינאר דל ריו,[9] אך לא ביצעה קידוחים ימיים מאמצע 2008.[8]
בנובמבר 2005, PetroChina Great Wall Drilling Co., Ltd ו-CUPET ערכו טקס חתימה על שני חוזי שירותי קידוח;[10] קידוח החומה הגדולה סיפקה אסדות קידוח לחיפושי נפט בחוף הצפוני של קובה.
ביוטכנולוגיה
בדצמבר 2005 חתמו שתי המדינות על הסכם לפיתוח מיזמים משותפים בתחום הביוטק בשלוש עד חמש השנים הקרובות.[11] שני מפעלי ייצור המשתמשים בטכנולוגיה ובתהליכים קובניים, פעלו בסין מתחילת 2006.[12]
יחסים פוליטיים וצבאיים
בשנת 1912, ממשלת קובה כוננה יחסים עם ממשלת בייאנג של הרפובליקה הסינית בפקינג. היחסים המשיכו עם הממשלה הלאומנית בנאנג'ינג ובטאיפיי לאחר שאיבדה את רוב שטחה. שתי המדינות היו בעלות ברית הן במלחמת העולם השנייה והן במלחמת קוריאה. מספטמבר 1960, קובה לאחר המהפכה העבירה את ההכרה לרפובליקה העממית של סין.
בסוף שנות ה-90, סין סיפקה לממשלת קובה ציוד לחסימת אותות מרדיו מרטי.[13]
נשיא סין ומזכיר המפלגה חו ג'ינטאו ביקרו בקובה בנובמבר 2004,[14] ונשיא סין ומזכיר המפלגה שי ג'ינפינג ביקר בקובה ביולי 2014.[15]
הסינים מפעילים שתי תחנות איתות מודיעיניות בקובה מאז תחילת 1999.
קובה הייתה אחת מ-53 מדינות, שביוני 2020 תמכה בחוק הביטחון הלאומי בהונג קונג באו"ם.[16]
נציגויות דיפלומטיות
- סין מחזיקה בקובה שגרירות בהוואנה.[17]
- קובה מחזיקה בסין שגרירות בבייג'ינג וקונסוליות כלליות בגואנגג'ואו ושאנגחאי.[18]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Marc Frank, "Trade With China Primes Cuba's Engine for Change" (אורכב 13.05.2006 בארכיון Wayback Machine), The Financial Times, 29 March 2006
- ^ "Trade with China helps Cuba to move up a gear," Financial Times, March 8, 2006
- ^ Fidel Castro Public Address, May 1, 2006, cited in "China Cuba ties report from Cuba Transition Project" (אורכב 11.05.2019 בארכיון Wayback Machine), Havana Journal, June 2, 2006
- ^ “12 Chinese locomotives arrive in Cuba,” People’s Daily, January 10, 2006
- ^ "Cuba to buy more vehicles from China," Granma Internacional, February 17, 2006
- ^ "Entrega empresa china primer lote de refrigeradores para Cuba," Granma Internacional, March 15, 2006
- ^ "China edges out Western investors in Cuba nickel," Reuters, November 23, 2004
- ^ 8.0 8.1 Erika Bolstad and Kevin G. Hall, "GOP claim about Chinese oil drilling off Cuba is untrue" (אורכב 08.12.2009 בארכיון Wayback Machine), McClatchy Newspapers, June 11, 2008
- ^ "Firman Cuba y China contrato para producción compartida de petróleo," Granma Internacional, January 31, 2005
- ^ "PetroChina Great Wall Drilling Co. wins contracts in Cuba", China Chemical Reporter, November 26, 2005
- ^ “Pacto biotecnológico de Cuba y China,” Office of Cuba Broadcasting, December 29, 2005, cited in "China Cuba ties report from Cuba Transition Project" (אורכב 11.05.2019 בארכיון Wayback Machine), Havana Journal, June 2, 2006
- ^ "Cuban and Chinese Biotech have found pathways of mutual benefits" (אורכב 24.07.2008 בארכיון Wayback Machine), press release, Center for Genetic Engineering and Biotechnology, Havana, Cuba, January 20, 2006, retrieved June 13, 2008
- ^ "Those Men in Havana Are Now Chinese," Wall Street Journal, July 30, 1999
- ^ "China's Hu boosts Cuba ties in first visit," Reuters, November 22, 2004
- ^ "When China met Cuba: Xi Jinping visits Havana," euronews, July 23, 2014
- ^ Lawler, Dave (2 ביולי 2020). "The 53 countries supporting China's crackdown on Hong Kong". Axios (באנגלית). נבדק ב-3 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Embassy of China in Havana
- ^ Embassy of Cuba in Beijing
