יחסי סורינאם–קובה
| יחסי סורינאם–קובה | |
|---|---|
|
|
.jpg)
| |
| סורינאם | קובה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 163,820 | 110,860 |
| אוכלוסייה | |
| 627,398 | 11,179,471 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,621 | 545,218 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 5,771 | 48,770 |
יחסי סורינאם–קובה הם היחסים הבילטרליים בין רפובליקת סורינאם לרפובליקה של קובה. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו ב-23 במרץ 1979.
היסטוריה
לאחר ההפיכה בסורינאם ב-1980, נשיא קובה פידל קסטרו היה ראש המדינה הראשון שהביע את ברכותיו לדסי באוטרסה, מנהיג ההפיכה. קובה הקימה שגרירות בפרמריבו ב-1981 שהתפתחה להיות הנציגות הדיפלומטית הגדולה ביותר בסורינאם. רצח מוריס בישופ (מנהיג השלטון הסוציאליסטי בגרנדה) ב-1983, והפלישה האמריקאית לגרנדה שהתרחשה לאחר מכן, הוביל להורדת הדרגה הדיפלומטית של שגריר קובה בסורינאם לדרגת ממונה על היחסים וגירוש 105 דיפלומטים ויועצים קובנים. המועצה הצבאית הלאומית בסורינאם הכחישה כי קיים קשר בין הגירוש לאירועים בגרנדה.
ב-1998 ערך נשיא סורינאם ז'ול וידנבוש ביקור ממלכתי בקובה, והבטיח לחדש את היחסים הדיפלומטיים. ב-2006 הוקמה מחדש שגרירות קובה בפרמריבו. בשנת 2011, התקיים ביקור ממלכתי של הנשיא דסי באוטרסה בקובה כדי לדון בפיתוח המסחר בין המדינות.
בשנת 2020, במהלך התפרצות מגפת הקורונה, נשלחו 50 רופאים לסורינאם. קובה סיפקה מלגות וחינוך רפואי לסטודנטים סורינאמים, אולם התוכנית בוטלה באוגוסט 2020. בעשור השלישי של המאה ה-21, פליטים קובנים השתמשו יותר ויותר בסורינאם כמדינת מעבר לארצות הברית. בינואר 2021, קבוצה של 500 קובנים נתקעה בעיירה סאות' דריין (אנ'), שם נמנעה מהם גישה לגיאנה, משם קיוו לתפוס טיסה לארצות הברית.
סחר
הסחר בין סורינאם לקובה הוא זניח. בשנת 2019 ייצאה סורינאם סחורה לקובה בשווי 242,000 דולר לקובה, כשהמוצרים העיקריים הם מעץ. קובה ייצאה סחורה בשווי 318,000 דולר, כשהמוצרים העיקריים הם פתילים מפוצצים.
נציגויות דיפלומטיות
- לסורינאם יש שגרירות בהוואנה (בירת קובה) מאז 2003.
- לקובה יש שגרירות בפרמריבו (בירת סורינאם) מאז 1981.
ראו גם
קישורים חיצוניים
