יחסי ארמניה – ארצות הברית
| יחסי ארמניה – ארצות הברית | |
|---|---|
|
|
| |
| ארמניה | ארצות הברית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 29,743 | 9,833,517 |
| אוכלוסייה | |
| 2,777,977 | 341,362,543 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 19,503 | 25,462,700 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 7,020 | 74,591 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה נשיאותית פדרלית |
פירוק ברית המועצות בדצמבר 1991 הביא קץ למלחמה הקרה ויצר את ההזדמנות ליחסים דו-צדדיים עם מדינות ברית המועצות לשעבר, כאשר החלו במהפך פוליטי וכלכלי. ארצות הברית הכירה בעצמאות ארמניה ב-25 בדצמבר 1991, ופתחה שגרירות בעיר הבירה של ארמניה, ירוואן בפברואר 1992.
ארצות הברית עשתה מאמץ מרוכז כדי לעזור לארמניה במהלך המעבר הקשה שלהם ממשטר סמכותני וכלכלה מתוכננת לדמוקרטיה ושווקים פתוחים. אבן הפינה לשותפות מתמשכת זו הייתה חוק התמיכה החופש לרוסיה והדמוקרטיות האירואיות המתעוררות ושווקים פתוחים (FREEDOM), שנחקק באוקטובר 1992. במסגרת תוכניות זו ואחרות, ארצות הברית העניקה עד כה כמעט שני מיליארד דולר סיוע הומניטרי וטכני לארמניה.
ב-27 במרץ 2006, ארמניה חתמה על קומפקט אתגר המילניום עם ארצות הברית; ההסכם נכנס לתוקף ב-29 בספטמבר 2006. בתנאי שהממשלה הארמנית מתקדמת בקריטריונים של ביצוע מדיניות מוסכמים זה בזה (שחיתות, פסיקה בצדק והשקעה באנשים), ההסכם ייתן 235 מיליון דולר לארמניה במשך חמש שנים להפחתת העוני הכפרי באמצעות שיפור הכבישים הכפריים ורשתות ההשקיה. בשנת 2012 או 2013, ארצות הברית וארמניה מתכננות לערוך את התרגילים הצבאיים המשותפים שלהם אי פעם, במהלכם יוכשרו חיילים ארמנים למבצעי שמירת השלום הרב-לאומיים הנוכחיים שלהם.[1]
על פי דו"ח ההנהגה העולמית של ארצות הברית 2016, 42% מהארמנים רואים באופן חיובי את הנהגת ארצות הברית, כאשר 31% מסתייגים ו-27% אינם בטוחים.[2]
יחסים כלכליים
בשנת 1992 חתמה ארמניה על שלושה הסכמים עם ארצות הברית המשפיעים על הסחר בין המדינות. ההסכמים אושררו על ידי הפרלמנט הארמני בספטמבר 1995 ונכנסו לתוקף בתחילת 1996. הם כוללים "הסכם יחסי סחר", "הסכם תמריץ השקעה", ואמנה על "עידוד והגנה הדדית של השקעות" (המכונה בדרך כלל אמנת ההשקעה הבילטרלית, או BIT). לארמניה אין חוזה מיסוי דו צדדי עם ארצות הברית. חוק ההשקעות הזרות משנת 1994 מסדיר את כל ההשקעות הישירות בארמניה, כולל אלה מארצות הברית.
כ-70 חברות בבעלות אמריקאית עושות כיום עסקים בארמניה, כולל Dell, Microsoft ו-IBM. פרויקטים גדולים של השקעות אמריקאיות אחרונות כוללים את מלון ארמניה / מריוט; מלון אני פלאזה; טופנקיאן אחזקות (ייצור שטיחים וריהוט, מלונות ובנייה); כמה חברות בת של חברות טכנולוגיות המבוססות על מידע ארצות הברית, כולל Viasphere Technopark, חממת IT; Synopsys; מפעל לבקבוקי קוקה קולה בבעלות יוונית; מתקני ייצור תכשיטים וטקסטיל; כמה חברות כריית נחושת ומוליבדן; וחברת הבנייה הבונאניאן.
סוכנויות במימון ממשלת ארצות הברית המעורבות במוסדות כלכליים ארמנים
ארצות הברית ממשיכה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם מוסדות פיננסיים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי כדי לעזור לארמניה במעבר לכלכלת שוק חופשי. ארמניה החלה בתוכנית רפורמה שאפתנית, שהביאה לגידול התמ"ג בערך דו-ספרתי במשך 6 השנים האחרונות. לתוכניות הסיוע הכלכלי של ארצות הברית, בעיקר תחת ניהול הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID), שלוש מטרות: לקדם צמיחה כלכלית במגזר הפרטי בר-קיימא, לחזק מערכות ממשלתיות שאינן פעילות ולבנות דמוקרטיה חזקה יותר, להבטיח מעבר חלק לעבר שירותי בריאות ראשוניים וייצוב מערכות התמיכה החברתית של הממשלה. סוכנויות אחרות, בהן מחלקות המדינה, החקלאות, האוצר, הביטחון, המסחר, האנרגיה, הצדק וחיל השלום נותנות חסות למיזמי סיוע שונים. כוח המשימה של ארצות הברית-ארמניה, שהוקם בשנת 2000, הוא ועדה דו צדדית המתכנסת מדי 6 חודשים לבחינת ההתקדמות והיעדים של הסיוע האמריקני לארמניה. הפגישה האחרונה נערכה בוושינגטון הבירה באוקטובר 2007.
תוכניות USAID ספציפיות מתמקדות בתחרותיות במגזר הפרטי ובפיתוח כוח אדם בענפים נבחרים, כולל טכנולוגיית מידע ותיירות; פיתוח המגזר הפיננסי והרשויות הפיסקליות להשגת סביבה המאפשרת לעסקים; ורפורמות המקדמות שימוש יעיל ובטוח באנרגיה ובמים; דמוקרטיה ותוכניות ממשל טובות, כולל קידום חברה אזרחית מושכלת ופעילה, תמיכה בביזור הסמכות, מגזר הצדק העצמאי והפרלמנט כדי להבטיח את הפרדת הרשויות; רפורמה במגזר החברתי, כולל הטבות ומינהל שירותים ציבוריים לאוכלוסיות פגיעות; הרפורמה במגזר הבריאות, כולל שיפור שירותי הבריאות הראשונית (PHC) בדגש על טיפול מונע; חיזוק בריאות הפוריות, האימהות והילדים ברחבי הארץ כדי להבטיח גישה לשירותי PHC איכותיים באזורים כפריים; תוכניות חינוך ציבורי; והדרכה לספקי PHC.
למחלקת החקלאות של ארצות הברית (USDA) קיים פרויקט פיתוח חקלאי הקווקז המספק סיוע טכני ממוקד ומתמשך לקומפלקסי תעשייה שיווקיים קטנים ובינוניים, עמותות שיווק חקלאיות, ולממשלת ארמניה. מטרתה של USDA היא לקיים את התפוקה של המגזר החקלאי על ידי הרחבת הגישה לשווקים ואשראי, הגברת היעילות ומודרניזציה של מערכות החקלאות. אזורי הסיוע העדיפיים של USDA הם אשראי משק, בטיחות מזון ובריאות בעלי חיים, תמיכה במגזר הפרטי הארמני באמצעות כרטיס האגודה הלא ממשלתית. כמו כן, כמרכיב הכשרה בפרויקטים של USDA בארמניה, תוכנית המלגה האמריקנית לחקלאות Cochran Fellowship מספקת הכשרה לחקלאים ארמנים בארצות הברית.[3]
סיוע הומניטרי של ארצות הברית
אף לפני שארמניה הפכה למדינה עצמאית, ארצות הברית הייתה אחת מ-74 המדינות שהגיבו באמצעות שליחת סיוע לארמנים שאיבדו את בתיהם וחיו במקלטים זמניים. באמצעות הסיוע הצליחה ארצות הברית להעניק דיור קבוע לכ-30,000 קורבנות ופינתה את התושבים העקורים ביותר ממאה מבנים.[4]
במהלך 16 השנים האחרונות סיפקה ארצות הברית כמעט 4 מיליארד דולר בסיוע לארמניה, הסכום הגבוה ביותר לנפש בשקלים. הסיוע ההומניטרי היווה במקור עד 85% מכלל זה, מה שמשקף את השיתוק הכלכלי שנגרם כתוצאה מגבולות סגורים עם טורקיה ואזרבייג'ן הקשורים לסכסוך נגורנו-קרבאך, הרס בצפון ארמניה שנשאר מרעידת האדמה ההרסנית ב-1988 וסגירת מרבית השטחים מפעלים במדינה.
עם התייצבות התנאים בארמניה עם התייצבות הכלכלה והגברת ייצור האנרגיה - כולל הפעלה מחדש של תחנת הכוח הגרעינית מצאמור בסמוך לבירה, התקדמו תוכניות הסיוע האמריקניות מסדרי עדיפויות הומניטריים ליעדי פיתוח לטווח הארוך.
ב-25 במאי 2017, ANCA פרסמה הצהרה נגד דונלד טראמפ של התקציב, אשר חתך 69.6% מהסיוע לארמניה. ANCA הצהיר, "אנחנו מוטרדים מהחלטת טראמפ, זה לא נבון ואף מוטעה לחתוך את הסיוע לארמניה".[5]
מעורבות סוכנויות במימון ממשלת ארצות הברית בפוליטיקה ובתקשורת ארמנית
תוכניות סיוע והכשרה ניתנו במינהל עירוני, יחסי ממשל, ציבור, מדיניות חוץ, הכשרה דיפלומטית, שלטון החוק, ופיתוח חוקה. תוכניות ספציפיות מכוונות לקידום בחירות העומדות בסטנדרטים בינלאומיים, חיזוק מפלגות פוליטיות וקידום הקמתה של מערכת משפט עצמאית ותקשורת עצמאית. זה כולל מימון לתוכניות התומכות בארגוני חברה אזרחית, בניית יכולות ארגוניות לארגונים לא ממשלתיים מקומיים, פיתוח מקצועי של האספה הלאומית וממשל מקומי וקהילתי.
מחלקת המדינה ותוכניות חילופי חינוך USAID טוענות כי הן ממלאות תפקיד חשוב בתמיכה ברפורמות דמוקרטיות ושוק חופשי. כמו כן ניתן סיוע בתרגום ופרסום של מידע מודפס. תוכניות חילופי דברים בארצות הברית לעורכי דין ארמנים, שופטים, חברי מפלגה פוליטית, אנשי עסקים, פקידי ממשל, פעילי ארגונים לא ממשלתיים, עיתונאים ואישי ציבור אחרים מתמקדים במגוון נושאים, כולל מערכת המשפט והפוליטיקה האמריקנית, הפרטה, מגזרים עסקיים ספציפיים, התקשורת והחברה האזרחית. מחלקת המדינה מימנה פרויקט מתמשך להקניית קישוריות לאינטרנט לבתי ספר ברמות שונות ברחבי הארץ; מרכזים אלה מספקים הזדמנויות חינוכיות וגם לבניית קהילה.
USAID מימנה קבוצות בינלאומיות ופנימיות למעקב אחר הבחירות הלאומיות. USAID מימנה גם תוכניות לחינוך מצביעים ולחיזוק התפקיד של מערך ארגונים אזרחיים בתהליך הדמוקרטי.
אי שביעות רצון אמריקנית על משלוחי הנשק מארמניה לאיראן
דליפות המידע הדיפלומטיות משנת 2010 שנחשפו על ידי ויקיליקס חשפו את חוסר שביעות הרצון של ממשלות ארצות הברית על משלוחי הנשק של ארמניה לאיראן, למרות דחיפות ממשלת ארצות הברית להחיל את מדיניות ההכלה שלה על איראן. בסוף שנת 2008 הגיעו הדיפלומטים האמריקנים למסקנה כי ממשלת ארמניה סיפקה לאיראן רקטות ומכונות ירייה בשנת 2003, אשר לאחר מכן שימשה נגד כוחות אמריקאים בעיראק.[6]
אולם ההאשמות של ממשל בוש על נשק שהועברו ללוחמים בעיראק על ידי איראן מעולם לא אוששו.[7][8] גורמים רשמיים בארצות הברית אף נסוגו מתביעות אלו.[9]
כתוצאה מכך, סגן מזכיר המדינה באותו זמן ג'ון ד. נגרופונטה כתב מכתב לנשיא ארמניה Serzh Sargsyan בדצמבר 2008 ובו הביע "דאגות עמוקות מהעברת הנשק של ארמניה לאירן, שהביאו למוות ופציעתם של חיילים אמריקאים בעיראק." מהדו"ח עולה כי "בשנת 2007 חלק מכלי הנשק הללו הוחזרו משני פיגועים בהם נהרג חייל אמריקני וששה נוספים נפצעו בעיראק." דיפלומט מערבי אחד שהכיר את האירוע אמר כי לארצות הברית היו מקורות רבים של מודיעין המחברים את משלוחי הנשק הארמניים לאיראן עם מותם של חיילים אמריקאים בשנת 2007 בעיראק. כאשר מזכירת המדינה קונדוליזה רייס התמודדה עם הנשיא סרגסיאן עם המודיעין הזה בשנת 2008 בשולי העצרת הכללית של האו"ם, הוא הכחיש כי ידע דבר על העניין.[10] במכתב לסרגסיאן כתבה רייס: "שיתוף פעולה כזה עם איראן, מממן מדינה ידועה בטרור וספקית נשק לקבוצות טרור ושחקנים אחרים שאינם מדינתיים, אינו מתקבל על הדעת", והורתה לדיפלומטים של ארצות הברית ללחוץ על ממשלת ארמניה לקחת אחריות על ההעברה ולאיים עליה בסנקציות.[11] עוזר המזכיר פרייד, סגן עוזר המזכיר בריזה, ולאחר מכן השגריר יובאנוביץ' העלה גם חששות עמוקות מהעברת הנשק של ארמניה לאיראן, שהביאו למותם ופציעתם של חיילים אמריקנים בעיראק.[6]
המודיעין האמריקני חשף ותיעד כמעט את כל הפרטים הנוגעים הארמני על עסקת נשק. הממצאים מאשרים כי טילי RPG-22 נגד טנקים, יוצרו על ידי Vazovski Mashinostroitelni Zavodi וכי מקלעים יוצרו על ידי יצרן כלי הנשק הבולגרי ארסנל. עם הרכישה והמשלוח שלאחר מכן של הנשק לארמניה הם נשלחו מייד לאירן. העסקה בוצעה בין החברה המוחזקת בחלקה, זאו וובר, לבין עבאס עבדי אסג'רד, סוחר נשק איראני. נטען כי הנשק שילם על ידי ממשלת איראן, אך מסלול הכסף כוסה בכך שהוא עבר דרך בנק ארמני.[11]
על מנת להביע את התסכול של ממשלת ארצות הברית, נגרופונטה כתב לסרגסיאן: "על אף הקשר ההדוק בין מדינותינו, לא הממשל ולא הקונגרס האמריקני יכולים להתעלם מהמקרה הזה ... התפקיד הישיר של פקידים ארמנים ברמה גבוהה והקשר של הנשק למתקפה על כוחות ארצות הברית הופך את המקרה הזה למיוחד ומטריד ביותר ... על פי החוק, העברת הנשק הזה מחייבת אותנו לשקול האם יש בסיס להטלת סנקציות אמריקאיות. אם יוטלו סנקציות, עונשים יכולים להיות כוללים את הניתוק של הסיוע האמריקני והגבלות יצוא מסוימות."[10]
סגן המזכיר ציין לסרגסיאן כי צוות יישלח לארמניה כדי לבקש הסכמה בכתב כי ארמניה תנקוט צעדים כדי להבטיח שהיא לא תהפוך למקור נשק עבור איראן או מדינות אחרות או קבוצות דאגות וכי הצוות יציג גם כן מידע נוסף שיבהיר מדוע ארצות הברית משוכנעת שההעברות התרחשו והופכות את זה בלתי סביר לסרגסיאן להמשיך בהכחשותיו.[6] לפי "דר שפיגל", עקב העברת הנשק לאיראן, נשא סרגסיאן אחריות חלקית להריגת חיילים אמריקאים או לפציעתם.[11]
ב-14 בינואר 2009 בפגישה שהתקיימה של שגריר ארצות הברית, מהלי, עם סרגסיאן ויו"ר ה-NSS גוריק האקוביאן, הוצגו לממשלת ארמניה עדויות על אמצעי לחימה שנרכשו על ידי ארמניה, נשלחו לאיראן והופעלו על ידי קבוצות המורדים העיראקיים המגובים באיראן שנלחמו נגד כוחות ארצות הברית בעיראק. האקוביאן ניסה להטיל את האשמה על בולגריה בהסטת האחריות ממעורבות ארמניה, אך השגריר מהלי הציג עובדות המראות את העברת הנשק ומספרים סדרתיים של כלי נשק ששימשו להרגת חייל אמריקני במתקפה מזוינת על כוחות ארצות הברית ב-31 בינואר 2008. אנשי צבא ארצות הברית המשיכו להחזיר נשק מעסקת סרגסיאן בידי מורדים עיראקיים. מקרה אחד היה מציאת מטמון נשק בבגדאד ב-15 בפברואר 2008, שהיה שייך לחטיבות חזבאללה, קבוצה מיליטנטית עיראקית המגובה באיראן. בין רוב כלי הנשק המיוצרים על ידי איראן בפשיטה היו שישה כלי נשק נגד טנקים RPG-22 בולגריים, כאשר מגרש הייצור ומספרי הסדרה שלהם הצביעו על כך שהם הופקו על ידי המשרד הבולגרי שמכר את הנשק לארמניה. ממצאים דומים היו באמצע מרץ 2008 בבגדאד, כאשר שני צינורות שיגור RPG-22 נתפסו במהלך מארב של חיילים אמריקאים וכתוצאה מכך נפצעו חיילים אמריקאים. המספר והמספרים הסידוריים שהותאמו וכתבו בעבודת יד על שני המשגרים היה המסר הערבי "לשמוח - התנגדות אסלאמית של עיראק - גדודי חזבאללה".[12]
עם זאת, במהלך החקירה, נציגים ארמנים קיבלו את המלצות ארצות הברית בדבר אבטחת גבולות וביקורים בלתי מודעים של מומחים אמריקאים.[13]
רצח העם הארמני
את רצח העם הארמני היה ההשמדה השיטתית של 1.5 מיליון ארמנים בידי הטורקים העות'מאנים, בין השנים 1915–1923. ממשלת טורקיה הנהיגה מאז מסע הכחשה בן מאה שנה, אף על פי שקיימת הסכמה מדעית בינלאומית מכריעה ושופעת של מציאות רצח העם. מבחינה היסטורית, ארצות הברית לא רצתה להכעיס את בבעל בריתה בנאט"ו, טורקיה, בהכרה ברצח העם, שכן טורקיה נקמה דיפלומטית נגד מדינות כמו צרפת, גרמניה ואיטליה, לאחר שהן הכירו רשמית ברצח העם בפרלמנטים שלהן.
ב-29 באוקטובר 2019, הקונגרס האמריקני הצביע 11–405 בעד הכרה, והסנאט אחריו ב-12 בדצמבר 2019, קיבל החלטה זהה פה אחד. החלטות אלו קבעו כי מדיניותה של ארצות הברית היא להכיר באופן רשמי בזכר רצח העם הארמני, כדי להכחיש את החיבור של ממשלת ארצות הברית עם הכחשה של רצח העם, לעודד את החינוך ואת ההבנה הציבורית של רצח העם הארמני, ולהדגיש את מאמץ הסיוע ההומניטרי בהובלת ארצות הברית לקורבנות של רצח העם.[14][15]
יחסי סחר
בעקבות קבלת ארמניה את עצמאותה מברית המועצות בשנת 1992, ארצות הברית כוננה יחסים דיפלומטיים עם המדינה. ארצות הברית תומכת בארמניה ברבים מהמאמצים שלה, כגון החלטה שלווה לסכסוך נגורנו-קרבאך, פתיחה מחודשת של הגבולות הסגורים עם אזרבייג'ן וטורקיה, וקידום שגשוג אזורי. לארצות הברית יש הסכמי סחר רבים עם ארמניה כמו הסכם מסגרת ההשקעה וההשקעה (TIFA), והסכם על יחסי סחר והסכם השקעות דו צדדי (BAT). ארצות הברית וארמניה מתכנסות לעיתים קרובות על כוח המשימה הכלכלי המשותף בין ארצות הברית לארמניה (USATF) כדי לדון בדאגות כלכליות וממשלתיות הדדיות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "U.S., Armenia to Hold Joint Military Drills". Asbarez. 2011-07-22. נבדק ב-2011-09-26.
- ^ U.S. Global Leadership Project Report – 2016 Gallup
- ^ "U.S.-Armenia Relations". www.globalsecurity.org.
- ^ "History". www.usaid.gov. אורכב מ-המקור ב-2015-12-08. נבדק ב-2015-11-28.
- ^ "ANCA: 'We are Troubled by Trump's Ill-Advised and Misguided Proposal to Cut Aid to Armenia'". The Armenian Weekly. 25 במאי 2017. נבדק ב-26 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 6.2 "US embassy cables: US fury at Armenia over arms transfers to Iran". The Guardian. London. 2010-11-28. תבנית:WikiLeaks cable. אורכב מ-המקור ב-2010-11-30. נבדק ב-2010-11-30.
- ^ Zavis, Alexandra; Miller, Greg (23 בינואר 2007). "Scant evidence found of Iran-Iraq arms link". Los Angeles Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Top General Contradicts Bush's Iran Bombs Claim". 15 במרץ 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Daragahi, Borzou; Gerstenzang, James (15 בפברואר 2007). "No proof of Iran role, officials say". baltimoresun.com. אורכב מ-המקור ב-2019-11-11. נבדק ב-2020-01-20.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 10.0 10.1 Eli Lake (2010-11-29). "WikiLeaks: Armenia sent Iran arms used to kill U.S. troops. State expressed 'deep concerns'". The Washington Times. נבדק ב-2010-11-30.
- ^ 11.0 11.1 11.2 "The US Takes on the Underworld. On the Trail of Weapons Smugglers". Der Spiegel. 2010-12-07. נבדק ב-2010-12-08.
- ^ Copy of diplomatic cable dated 24 December 2008 (2010-12-06). "US embassy cables: Armenian defence minister rebuked over arms sales to Iran". The Guardian. London. תבנית:WikiLeaks cable. אורכב מ-המקור ב-2010-12-07. נבדק ב-2010-12-16.
- ^ Tisdall, Simon (2010-11-28). "Fear of 'different world' if Iran gets nuclear weapons". The Guardian. London.
- ^ "U.S. House recognizes Armenian genocide, backs Turkey sanctions". Reuters. 29 באוקטובר 2019. נבדק ב-29 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Menendez, Robert (2019-12-12). "Text - S.Res.150 - 116th Congress (2019-2020): A resolution expressing the sense of the Senate that it is the policy of the United States to commemorate the Armenian Genocide through official recognition and remembrance". www.congress.gov. אורכב מ-המקור ב-2019-12-14. נבדק ב-2020-01-02.
