יחסי ארצות הברית – טורקיה
| יחסי ארצות הברית – טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | טורקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 783,562 |
| אוכלוסייה | |
| 341,362,543 | 86,150,023 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 25,462,700 | 905,988 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 74,591 | 10,516 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית פדרלית | רפובליקה דמוקרטית פרלמנטרית |
| הוצאות צבא (במיליארדי דולרים) | |
| 651 | 19 |
| מס' החיילים המשרתים בכוחות המזוינים | |
| 1,473,900 | 1,054,740 |
יחסי ארצות הברית-טורקיה ידעו עליות ומורדות רבות מאז הקמתה של טורקיה המודרנית. לראשונה כוננו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות בדצמבר 1943.
היסטוריה
כינון היחסים
היחסים בין טורקיה לארצות הברית, מוסדו לראשונה במסגרת ועידת קהיר השנייה בדצמבר 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בשל כך, טורקיה הצטרפה לאו"ם בצורה מהירה, ונמנתה מבין מייסדיו. במסגרת דוקטרינת טרומן, החולט במרץ 1947, על הענקת סיוע כלכלי לטורקיה, בנימוק שגורמים קומוניסטיים מנסים להשתלט על המדינה. בעקבות כל זאת, טורקיה בשנת 1950 השתתפה במלחמת קוריאה לצד ארצות הברית במסגרת כוחות האו"ם, ובשנת 1952, הצטרפה לברית נאט"ו.
הידרדרות היחסים
בתחילת שנות ה-2000, חלה הרעה ניכרת ביחסים בין המדינות, בעיקר בשל מלחמת המפרץ השנייה שניהלה ארצות הברית בשטחה של עיראק. טורקיה רואה את מלחמה זו כאיום משמעותי על ביטחונה, משום שאזור צפון עיראק משמש כיום לאזור מקלט למחתרת הכורדית (PKK). מלחמה זו הגדילה את הסיכויים שהכורדים יכריזו על עצמאות בצפון עיראק, ויתסיסו את המיעוט הכורדי בטורקיה.
בנוסף לכך, מערכת היחסים הרעועה בין ישראל לטורקיה, עוררה שאלות גם בממשל האמריקאי, וגם בין חברי המפלגה הרפובליקנית בסנאט. במהלך חודש אוגוסט 2010 הביעו סנאטורים רפובליקנים את התנגדותם למינויו של שגריר אמריקני חדש באנקרה, וזאת על רקע התייחסותה של טורקיה לתוכנית הגרעין האיראנית, ויחסי אנקרה-ירושלים. ב-13 באוגוסט 2010 כינסה מזכירת המדינה הילרי קלינטון ישיבה מיוחדת של בכירי מחלקת המדינה והמועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, כדי לדון בעתיד יחסי ארצות הברית עם טורקיה. ב-15 באוגוסט דיווח ה-Financial Times כי הנשיא ברק אובמה העביר מסר לטורקים בו נאמר, כי אם לא ישנו את יחסם לישראל, עלול הדבר לפגוע בביצוע עסקאות ביטחוניות, בינם לבין ארצות הברית. דובר הבית הלבן הבהיר כי אמנם התקיימה שיחה בנושא בין אובמה לארדואן, אך אין מדובר בהצבת אוליטימטום.
בפברואר 2013 התרחש פיגוע טרור בכניסה לשגרירות ארצות הברית בטורקיה[1].
במאי 2018 עברה שגרירות ארצות הברית בישראל לעיר ירושלים, כתוצאה מכך החזירה טורקיה את השגריר שלה מארצות הברית וחל ניתוק ביחסי המדינות. באוגוסט ארצות הברית וטורקיה הטילו סנקציות הדדיות בעקבות המשך מעצרו של הכומר האמריקני אנדרו ברנסון.[2][3], כמו כן הסנאט האמריקאי הצביע לעכב את העברת מטוסי הF-35 לטורקיה[4].
ב-10 באוגוסט 2018 הכפילה ארצות הברית את המכס על פלדה המיובאת מטורקיה ל-50% ועל אלומיניום ל-20%, וכתוצאה מכך הלירה הטורקית צנחה ב-40% ביחס לדולר.[3] בתגובה לכך פנה הנשיא ארדואן לעמו וביקש להמיר את הדולרים ואת הזהב ללירה טורקית. בעקבות צניחת הלירה הכריז ארדוואן ב-14 באוגוסט על החרמת מוצרים אלקטרוניים מארצות הברית.[5] כמו כן אסר ארדואן על ייבוא טבק ופחם מארצות הברית.[6]
ב-12 באוקטובר 2018 לאחר כשנתיים בהן שהה במעצר, קבע בית המשפט הטורקי כי ברנסון ישוחרר ויחזור לארצות הברית. על ברנסון נגזרו 3 שנות מאסר, אך אלה יקוזזו עם הזמן שכבר ישב בכלא. בכלי התקשורת פורסם כי טורקיה נענתה להסכם עם ארצות הברית בתמורה לכך שממשל טראמפ יקל בסנקציות הכלכליות שהטיל על המדינה, חלקן המכריע בתגובה למעצר והסירוב של טורקיה לשחרר את ברנסון.[7]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פיגוע סמוך לשגרירות ארצות הברית בטורקיה, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2013
- ^ מעריב, העימות נמשך: ארדואן הגדיל את המכסים על ייבוא מוצרים מארצות הברית, באתר מעריב, 15 באוגוסט 2018
- ^ 3.0 3.1 מהכומר ועד השלכות הסנקציות: הכל על המשבר בטורקיה, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2018
- ^ US sanctions Turkish ministers over Pastor Brunson detention, אתר The National, 1 באוגוסט 2018
- ^ חדשות, ארדואן נאבק בממשל טראמפ: "לא נייבא מוצרים אלקטרוניים מארצות הברית", באתר וואלה, כתבה מרויטרס, 14 באוגוסט 2018
- ^ מעריב, העימות נמשך: ארדואן הגדיל את המכסים על ייבוא מוצרים מארצות הברית, באתר מעריב, 15 באוגוסט 2018
- ^ "החדשות - טורקיה משחררת את הכומר האמריקני". mako. 2018-10-12. נבדק ב-2018-10-12.
