יחסי בוסניה והרצגובינה – גרמניה
| יחסי בוסניה והרצגובינה – גרמניה | |
|---|---|
|
|
| |
| בוסניה והרצגובינה | גרמניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 51,197 | 357,022 |
| אוכלוסייה | |
| 3,198,407 | 83,262,861 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 24,528 | 4,072,192 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 7,669 | 48,908 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית |
יחסי בוסניה והרצגובינה-גרמניה הם יחסי החוץ בין בוסניה והרצגובינה לבין גרמניה. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-15 בינואר 1992.
היסטוריה
בסוף המאה ה-13 או בתחילת המאה ה-14, כורים גרמנים, המגונים "סקסונים" (סאסי), הגיעו מהונגריה לבוסניה. בשנת 1878 סופחה בוסניה לאוסטרו-הונגריה, אשר הייתה בברית עם הקיסרות הגרמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה בוסניה חלק ממעצמות המרכז, ולאחר תבוסת אוסטריה ופירוק האימפריה בשנת 1918, הצטרפה בוסניה למדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, אשר הצטרפה בשנת 1919 לממלכת הסרבים, קרואטים והסלובנים.
בשנת 1941 גרמניה הנאצית כבשה את יוגוסלביה. והקימה את ממשלת הבובות המדינה העצמאית של קרואטיה (NDH), שכללה אף את בוסניה והרצגובינה. הרבה חיילים גרמנים מהוורמאכט נפרסו בכל רחבי בוסניה, ובמהלך 1942 ו-1943 הגיעו כוחות נוספים מגרמניה, בגלל עלייה במספר ההתקפות על הנאצים על ידי הפרטיזנים היוגוסלבים שהיו בהנהגת יוסיפ ברוז טיטו. לאחר המלחמה הפכה בוסניה והרצגובינה לחלק מיוגוסלביה הסוציאליסטית, והייתה חלק ממנה עד לשנת 1991. במסגרת נפילת הקומוניזם במזרח אירופה החלה יוגוסלביה להתפורר. גרמניה הכירה בעצמאותה של בוסניה והרצגובינה ב-6 באפריל 1992, וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים בנובמבר אותה שנה.
במהלך מלחמת בוסניה גרמניה טיפלה במרבית הפליטים הבוסנים, וניסתה באמצעות קבוצת התיאום הבינלאומי להביא לסיום המלחמה, והייתה מעורבת בהשגת הסכם דייטון. מאז המלחמה, גרמניה מסייעת בדרכים רבות ושונות עבור בוסניה והרצגובינה, ואף מסייעת לה בהצטרפות לאיחוד האירופי.
יחסים דיפלומטיים
גרמניה מחזיקה בבוסניה והרצגובינה שגרירות בסרייבו. מאידך, בוסניה והרצגובינה מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין ו-4 קונסוליות בפרנקפורט, בלייפציג, במינכן ובשטוטגרט[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
