יחסי גרמניה–קירגיזסטן
| יחסי גרמניה–קירגיזסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| גרמניה | קירגיזסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 199,951 |
| אוכלוסייה | |
| 83,262,861 | 6,813,298 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,072,192 | 10,931 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 48,908 | 1,604 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
יחסי גרמניה–קירגיזסטן הם היחסים הדו-צדדיים בין גרמניה לקירגיזסטן.
היסטוריה
ייסוד ארבעת הכפרים הגרמניים בקירגיזסטן בשנת 1882 היה האירוע הראשון שהניח אבן יסוד חשובה ליחסי גרמניה-קירגיזסטן. באותה תקופה הועברו לקירגיזסטן חקלאים מחלקה האירופי של האימפריה הרוסית. בשנת 1925 הגיע הגל השני של מהגרים גרמנים לאזור, ובמהלך מלחמת העולם השנייה חוותה קירגיזסטן גל הגירה גרמני שלישי לאחר שגורשו לקזחסטן בעקבות פירוק הרפובליקה הוולגה-גרמנית ומצאה בית חדש בקירגיזסטן לאחר מותו של סטלין. באותה תקופה לא היו מגבלות על כניסה והתיישבות בקירגיזסטן.
בשנת 1987, לחץ של CDU / CSU ו-FDP הביא לכך שברית המועצות שינתה את חוק ההגירה, מה שאפשר לגרמנים לחזור למקום הולדתם. בשנת 1989, עדיין חיו בקירגיזסטן כמאה אלף גרמנים אתניים, שמונה שנים אחר כך נותרו רק 20,000.
ב-31 באוגוסט 1991 הכריזה קירגיזסטן על עצמאות מברית המועצות, ובעקבות כך כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים ב-3 בפברואר 1992, ובספטמבר של אותה השנה נפתחה שגרירות גרמניה בבישקק. באותה שנה קירגיזסטן הצטרפה לארגונים השונים, ביניהם, קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הבנק העולמי והאו"ם (UN).
בשנת 1993 חתמו שתי המדינות על הסכם תרבות, שנכנס לתוקף תשע שנים לאחר מכן ואשר בין היתר בולט כבסיס לשיתוף פעולה בתחום החינוך. בינואר 1995 נפתחה שגרירות קירגיזסטן בבון, בירת גרמניה דאז. כאשר ברלין הפכה לבירת גרמניה, השגרירות עברה לשם בשנת 1999, אך החזיקה סניף בבון ופתחה קונסוליה בפרנקפורט.
קירגיזסטן חברה בארגון הסחר העולמי (WTO) מאז ה-20 בדצמבר 1998.
יחסים כלכליים
יחסי הסחר בין גרמניה לקירגיזסטן הם בהיקף מועט למדי, כאשר לגרמניה יש עודף סחר ברור. בשנת 2014 ייצאה גרמניה לקירגיזסטן סחורות בשווי 81.9 מיליון אירו. מדובר בירידה של כ-5 אחוזים בהשוואה לשנת 2013. קירגיזסטן, לעומת זאת, ייצאה רק סחורות בשווי של 12.3 מיליון אירו בשנת 2014. מוצרי יצוא פופולריים מגרמניה הם בעיקר כלי רכב, מכונות, הנדסת חשמל וכימיקלים, וכן תרופות או קוסמטיקה. קירגיזסטן מייצאת בעיקר מוצרים חקלאיים וחומרי גלם במחירים נמוכים.
מנקודת המבט של חברות גרמניות, ההשקעות בקירגיזסטן אינן אטרקטיביות במיוחד. חוסר יציבות פוליטית, חוסר ודאות משפטית והגברת בעיות הסביבה והאקלים יוצרים תנאים לא טובים עבור המשקיעים.
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה תומכת בקירגיזסטן במאמצי הרפורמה שלה מאז 1992. בשנת 1996 נוסדה "קבוצת העבודה הקירגיזית-גרמנית בנושא סחר והשקעות" במטרה לקדם יחסי סחר דו צדדיים ולמשוך ולהגן על השקעות. קבוצת העבודה מורכבת מהמשרד הפדרלי הגרמני לענייני כלכלה ואנרגיה(BMWI) ומשרד הכלכלה הקירגיזי. במאי 2012 דנו שתי הממשלות בשיתופי פעולה דו-צדדיים בפיתוח והתמקדו ב"פיתוח כלכלי בר-קיימא" ו"רפורמת שירותי הבריאות". מאמצים אלו עוזרים להשיג את פרויקט "אסטרטגיית פיתוח בר-קיימא" של החברה לשיתוף פעולה בינלאומי (GIZ), הפועל מטעם המשרד הפדרלי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (BMZ), בין היתר, ולהשיג את היעדים לפיתוח לפי האו"ם.
עם הצטרפותה של קירגיזסטן אל האיחוד הכלכלי אירו-אסיה ב-2015, עם רוסיה, בלארוס, קזחסטן, בלארוס וארמניה כשותפה, מוליד אתגרים והזדמנויות חדשות עבור מדינה חלשה מבחינה כלכלית. גרמניה יחד עם יפן וארצות הברית היא אחת המשקיעות הגדולות, אבל נשארה כשותפת סחר משנית למדי. מגזרים הניתנים להרחבה ליחסי סחר כוללים את ענף החשמל, תעשיית העפרות, החקלאות והתיירות.
נציגויות דיפלומטיות
- גרמניה מחזיקה בקירגיזסטן שגרירות בבישקק.
- קירגיזסטן מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין ו-5 קונסוליות בברמן, פרנקפורט, המבורג, הנובר ומינכן, וכן סניף לשגרירות בבון.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
