יחסי גרמניה–לבנון
| יחסי גרמניה–לבנון | |
|---|---|
|
|
| גרמניה | לבנון |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 10,400 |
| אוכלוסייה | |
| 83,262,861 | 5,251,005 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,072,192 | 23,132 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 48,908 | 4,405 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית חוקתית | רפובליקה פרלמנטרית |
יחסי גרמניה–לבנון הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לרפובליקה הלבנונית. היחסים בין שתי הרפובליקות החלו בשנת 1940, בתקופת לבנון הגדולה. היחסים הדיפלומטיים בפועל וחילופי השגרירים בין המדינות החלו בשנת 1953, כאשר מינתה גרמניה שגריר ללבנון, ושנתיים לאחר מכן בשנת 1955 מינתה לבנון שגריר לגרמניה. מספר ההסכמים שנחתמו בין לבנון לגרמניה במהלך השנים הוא 13, כאשר הראשון מביניהם נחתם ב-1951.
יחסים פוליטיים
ביקורו של נשיא גרמניה פרנק ולטר שטיינמאייר בלבנון בשנת 2018, היה הביקור הראשון של ראש המדינה הגרמנית בלבנון מזה 120 שנה, מאז שביקר הקיסר הגרמני וילהלם השני בהר הלבנון בשנת 1898. גרמניה תומכת בעצמאות לבנון, וכן תומכת בבית הדין המיוחד ללבנון, שהוקם בקשר להתנקשות בחייו של ראש ממשלת לבנון, רפיק חרירי. עמדתה של גרמניה בחוות שבעא תומכת בעמדה הלבנונית, אולם יישום ההחלטה ושחזורה קשורים ליישום החלטה 242 על נסיגת ישראל משטחי מדינות ערב שנכבשו בשנת 1967.
יחסים כלכליים
לבנון היא שוק פופולרי למוצרים גרמניים, לעומת זאת, היצוא הלבנוני נמוך מאד לגרמניה. גרמניה היא אחת השותפות הכלכליות הגדולות בלבנון ומדורגת במקום החמישי. מספר חברות גרמניות תרמו למאמץ השיקום לאחר מלחמת לבנון השנייה. ישנם גם הסכמים בנוגע לקידום השקעות וחילופי סחר בין המדינות.
הגירה
הקהילה הלבנונית בגרמניה מונה כ-120,000 תושבים. מספר הפלסטינים המחזיקים באזרחות לבנונית הוא כ-30,000. הקהילה הלבנונית בגרמניה היא אחת הקהילות הגדולות בעולם הערבי.
יחסים דיפלומטיים
גרמניה מחזיקה בלבנון שגרירות בביירות בלבד, ואילו לבנון מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין וקונסוליה כללית בפרנקפורט[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
