יחסי בלגיה–הולנד
| יחסי הולנד–בלגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| הולנד | בלגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 41,543 | 30,528 |
| אוכלוסייה | |
| 17,658,040 | 11,708,439 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 991,115 | 578,604 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 56,128 | 49,418 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | מונרכיה חוקתית |
בין ממלכת בלגיה לבין ממלכת הולנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
היסטוריה
-NL.svg)
באזור הולנד ובלגיה של היום, חיו לפני כאלפיים שנה שבטים קלטים וגאלים. בשנת 57 לפנה"ס הרחיב יוליוס קיסר את כיבושי האימפריה הרומית והגדיל את שטחה עד לאזור "גאליה-בלגיקה", אזור החופף לשטחי בלגיה והולנד של היום, אך במאה הרביעית מסר הקיסר יוליאנוס את גאליה-בלגיקה לפרנקים. במאה השביעית הומרה דתם של תושבי המקום לנצרות, ובמהלך ימי הביניים נשלטה בלגיה יחד עם שאר ארצות השפלה בידי ממלכות סמוכות שונות.
במאה ה-14 הגיע תור הזהב של אזורים שונים בבלגיה, תחת שליטתו של הדוכס לבית בורגון הצרפתי. בתקופה זו פרחו הכלכלה, התעשייה והאומנות. הערים הפלמיות איפר, ברוז' וחנט שגשגו בזכות ייצור האריגים והבגדים, ובזכות הסחר בהם. בהמשך הפכה אנטוורפן לעיר נמל חשובה שאפשרה העברת סחורות לכל אירופה מהאיים הבריטיים ואליהם. באמצע המאה ה-15 הגיעה השקיעה. ארצות השפלה עברו לידי ספרד ההבסבורגית, ותושביהן פתחו במאבק ארוך נגד שלטונם של הספרדים הקתולים.
בשנת 1568 פרצה מלחמת העצמאות של מדינות השפלה, "מרד ארצות השפלה". מלחמה זו ארכה 80 שנה, ובסופה גירשו הולנד והמחוזות בני בריתה את הספרדים מעל אדמתם, ואילו בלגיה ולוקסמבורג נותרו בשליטת ספרד הקתולית ונודעו כארצות השפלה הדרומיות או ארצות השפלה הספרדיות. במסגרת חוזה אוטרכט (1713), שסיים את מלחמת הירושה הספרדית, עברו ארצות השפלה הספרדיות לידי אוסטריה. בעקבות המהפכה הצרפתית פלשו הצרפתים לאזור, ובשנת 1794 כבשו את ארצות השפלה האוסטריות. הכיבוש הצרפתי היה הזרז להתבססות התנועה הלאומית הפלמית, שהתנגדה לשלטון צרפת. ארצות השפלה לשעבר הפכו לחלק אינטגרלי מצרפת, שחילקה אותן מחדש לתשעה חבלים. בשנת 1795 הוקמה הרפובליקה הבטאווית, אשר נכבשה זמן קצר לאחר מכן על ידי צרפת. בשנת 1806 הפך נפוליאון את הרפובליקה לממלכה בשם ממלכת הולנד, וב-1810 סיפח אותה ישירות לצרפת.
בקונגרס וינה, אחרי תבוסת נפוליון בשנת 1815, האזור ניתן לשליטת וילם הראשון, מלך הולנד כהממלכה המאוחדת של ארצות השפלה, אך כעבור 15 שנה, בשנת 1830, התרחשה המהפכה הבלגית: המחוזות הדרומיים (הקתולים) של ארצות השפלה מרדו בשלטון ההולנדי הפרוטסטנטי. הם זכו בעצמאות, והקימו לראשונה את ממלכתם הנפרדת תוך כדי אימוץ השם הרומי של האזור בלגיקה/בלגיה. הבלגים שאפו להקים ממלכה עצמאית ופנו למלך צרפת בבקשה להכתיר את בנו למלך בלגיה. משסירב, הוצעה הממלכה לנסיך הגרמני לאופולד לבית סאקסה-קובורג-גותה (דודה של המלכה הבריטית ויקטוריה). ב-21 ביולי 1831, יום העצמאות הבלגי, הוכתר הנסיך לאופולד כלאופולד הראשון, מלך הבלגים, ובכך החלה שושלת המלוכה הבלגית.
בשנת 1839 נחתם הסכם לונדון, ובו הכירה הולנד בעצמאות בלגיה, והמעצמות ערבו לשלום בלגיה ולנייטרליות שלה.
בשנת 1914 פלשו הגרמנים לבלגיה, ובעקבות כך הצטרפה בריטניה למלחמת העולם הראשונה, אולם הולנד נותרה נייטרלית, ואף קלטה מאות אלפי פליטים בלגים, אשר חלקם הגדול חזר מאוחר יותר לבלגיה, אולם כמה רבבות נשארו בהולנד.
בשנת 1940 נכבשו שתי המדינות על ידי גרמניה במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, ונותרו תחת כיבוש גרמני עד לשנת 1944 (בלגיה) ו-1945 (הולנד). בדצמבר 1944 התחולל בשטחי בלגיה הקרב על הבליטה, שבו ניסו הגרמנים להתקדם לעבר אנטוורפן מחדש, אך נבלמו על ידי בעלות הברית.
לאחר המלחמה הצטרפו בלגיה והולנד לנאט"ו ולאיחוד האירופי. כיום היחסים בין שתי המדינות מוגדרים "מצוינים", ונהנים מקשרים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים, מינהליים ואישיים.
כיום מתגוררים בבלגיה כ-11,000 הולנדים, ואילו 35,000 בלגים מתגוררים בהולנד.
יחסים כלכליים
לאחר שחרור חלק גדול מדרום הולנד בשנת 1944, הוקם הסדר מכס בין הולנד ובלגיה, וכתוצאה ממנו רוכבי אופניים והולכי רגל יכלו לחצות את הגבול באופן חופשי, ובלבד שיש להם דרכון תקף.
בשנת 1949 הצטרפו שתי המדינות לנאט"ו, ובשנת 1958 הוקם האיחוד הכלכלי בנלוקס יחד עם לוקסמבורג, והוא פעל לקידום התנועה החופשית של עובדים, שירותים וסחורות באזור. כמו כן, הקמתו תרמה מאוחר יותר להקמת האיחוד האירופי.
כיום בלגיה מהווה שותפת סחר חשובה מאד של הולנד, והיא השוק החשוב ביותר אחרי גרמניה וצרפת. הולנד הוא היצואנית הגדולה ביותר לבלגיה אחרי גרמניה, והיבוא מבלגיה היווה 10.6% מכלל היבוא ההולנדי בשנת 2007, אשר לאחר גרמניה (20.1%) היה במקום שני. היצוא מהולנד לבלגיה היווה 11.8% מכלל היצוא ההולנדי, אשר שוב הוא ניצב לאחר גרמניה (23.6%)[1].
יחסים תרבותיים
ב-9 בספטמבר 1980 הוקמה התאחדות הלשון ההולנדית על ידי ממשלות הולנד ובלגיה. מוסדות ההתאחדות הן ועדת שרים (מורכבת משרי החינוך והתרבות של המדינות החברות), המזכירות הכללית, ועדה בין-פרלמנטרית, ומועצת הלשון והתרבות ההולנדית.
ההתאחדות מהווה גוף ממשלתי בינלאומי לקביעת מדיניות לשונית, ובין ההחלטות של ההתאחדות:
- קביעת כללי איות משותפים ואחידים בשלוש המדינות
- פיתוח משותף של אמצעי לימוד יקרים כגון ספרי יעץ
- צבירת ניסיון והתמחות בתחום הוראת הלשון ההולנדית
- העברת השתלמויות למורים להולנדית ולמתרגמים, בעיקר בהקשר האירופי
ההתאחדות תומכת גם בהוראת הלשון ההולנדית בגרמניה, בבלגיה ובצפון צרפת. ההתאחדות שואפת לקשרים הדוקים עם דרום אפריקה, אף על פי שמדינה זו אינה חברה בארגון, וזאת בשל מספרם הגבוה של דוברי האפריקאנס, שהיא שפה קרובה מאד להולנדית. להתאחדות יש קשרים מיוחדים גם עם אינדונזיה, שאף בה עדיין מדוברת הלשון ההולנדית. להבדיל מארגונים מקבילים, בהתאחדות אין חברים משקיפים.
לשתי המדינות יש תוכניות טלוויזיה משותפות, והם אף הגישו הצעה לארח במשותף את מונדיאל 2018.
יחסים דיפלומטיים
בלגיה מחזיקה בהולנד שגרירות בהאג, ו-9 קונסוליות באמסטרדם, ארנהם, חרונינגן, מאסטריכט, ניימכן, רוטרדם, טרנאוזן ופליסינגן. מאידך, הולנד מחזיקה בבלגיה שגרירות בבריסל, ו-3 קונסוליות בבריסל, אנטוורפן וליאז' [2].
ביקורים ממלכתיים
בשנת 1938 ביקר לאופולד השלישי, מלך הבלגים באמסטרדם, ובשנת 1960 ביקרה יוליאנה, מלכת הולנד בבריסל. בשנת 2016 ביקר פיליפ, מלך הבלגים בהולנד, ובמהלך ביקורו קיבל מווילם-אלכסנדר, מלך הולנד את עיטור מסדר האריה ההולנדי.
פיליפ, דוכס ברבאנט השתתף בהכתרתו של וילם-אלכסנדר, מלך הולנד ומתילדה, מלכת בלגיה היא סנדקית של אלכסיה, נסיכת הולנד.
יוליאנה, מלכת הולנד השתתפה בחתונתם של בודואן, מלך הבלגים ופביולה, מלכת הבלגים, וביאטריקס, מלכת הולנד השתתפה בהלווייתו של בודואן, מלך הבלגים בשנת 1993.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
