יחסי הודו–הולנד
| יחסי הודו–הולנד | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | הולנד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 41,543 |
| אוכלוסייה | |
| 1,438,446,840 | 17,658,040 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,385,090 | 991,115 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,353 | 56,128 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | מונרכיה חוקתית |
יחסי הודו–הולנד מתייחסים ליחסי החוץ בין הרפובליקה של הודו לבין הולנד. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1947.
היסטוריה
היחסים בין הודו להולנד מתוארכים לתחילת המאה ה-17 עד 1605, כאשר ההולנדים הגיעו לאימפריה המוגולית לצרכי מסחר. הנוכחות ההולנדית בתת היבשת ההודית נמשכה בין השנים 1605–1825. סוחרי חברת הודו המזרחית ההולנדית התבססו תחילה בקורומנדל ההולנדית, ובמיוחד פוליקט, מכיון שחיפשו טקסטיל להחלפה עם התבלינים שהם סחרו באיי הודו המזרחיים. סוראטה ההולנדית ובנגל ההולנדית נכבשו על ידי ההולנדים בשנים 1616 ו-1627 בהתאמה. לאחר שכבשו ההולנדים את ציילון מהפורטוגלים בשנת 1656, הם כבשו 5 שנים מאוחר יותר את המבצרים הפורטוגזים בחוף מלבר, כדי להבטיח את ציילון מפלישה פורטוגלית.
מלבד טקסטיל, הפריטים הנסחרים בהודו ההולנדית כללו אבנים יקרות, אינדיגו ומשי ברחבי הודו, סלטר ואופיום בבנגל ההולנדית, ופלפל שחור במלבאר ההולנדית. עבדים הודים יובאו לאיי מאלוקו ולמושבת הכף ההולנדית.
במחצית השנייה של המאה ה-18 איבדו ההולנדים את השפעתם יותר ויותר. במכתבי קיו ויתרו ההולנדים על כל המושבות ההולנדיות לבריטים, כדי למנוע את כיבושם על ידי הצרפתים. בקרב קולצ'ל (1741), צבאו של המלך טרוונקורה מרתהאנדה ורמה הביס את כוחות הודו המזרחית ההולנדית, וכתוצאה מכך הביס את הכוח ההולנדי במלאבר. אף פעל פי שקורומנדל ההולנדית ובנגל ההולנדית הוחזרו לשלטון הולנד מכוח האמנה האנגלו-הולנדית משנת 1814, הם חזרו לשלטון הבריטי בשל הוראות האמנה האנגלו-הולנדית משנת 1824. על פי תנאי האמנה, כל העברות של רכוש ומפעלים היו אמורים להתקיים ב-1 במרץ 1825. באמצע 1825 איבדו אפוא ההולנדים את עמדות המסחר האחרונות שלהם בהודו. עם זאת, ניתן למצוא שרידים מהתקופה ההולנדית מסוראט ועד קולקטה וכן באזורים אחרים בהודו.
יחסי סחר
הודו התפתחה לכלכלה שמתרחבת במהירות, והתמקדה בפיתוח טכנולוגי ובשיתוף פעולה טכני ומדעי.
למרות המשבר הכלכלי המתמשך בגוש האירו והצמיחה האיטית של כלכלת הולנד עצמה, הסחר הדו-צדדי בין הודו להולנד המשיך לצבור תאוצה. שיתוף פעולה בין סחר והשקעות, מרכיב מרכזי ביחסי הודו והולנד, הראה צמיחה מספקת לאורך השנים. סחר דו כיווני ממשיך לצמוח בהתמדה והגיע ל-5.287 מיליארד אירו בשנת 2011. במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2012, היצוא ההודי גדל ב-9.6% ואילו המסחר הבילטרלי הכולל גדל ב-9.45%.
הולנד נותרה בין עשר השותפות המובילות בהודו מבחינת נפח הסחר עם מאזן סחר חיובי לטובת הודו. היא גם אחת המשקיעות הגדולות ביותר במונחי השקעות זרות ישירות (FDI) בהודו, כאשר ההשקעות ההודיות בהולנד הסתכמו בתקופה 1996–2010 ב-11.46 מיליארד דולר. השקעות ה-FDI מהולנד להודו בתקופה 2000–2011 עמדו על 5.62 מיליארד דולר (השישי בגודלו בסך הכל). ה-FDI בשנת הכספים 2011–2012 הסתכם ב-1,409 מיליארד דולר.
נכון לעכשיו יש 174 חברות הודיות שממוקמות בהולנד הנמשכות על ידי מערכת מיסוי הולנדית שהיא שקופה, יציבה, גמישה וללא מס במקור על ריביות שוטפות ותשלומי תמלוגים, שומת מס מקדמת בהחלט ושיעור מס תחרותי של 20-25% וללא מס על תרומת הון.
התקיימו רכישות ומיזוגים גדולים של חברות הודיות, כולל זו של טאטה קורוס (כיום טאטא סטיל), אפולו-ורדיסטין, רכישת תיאודור גיליסן על ידי קבוצת הינדוג'ה וחברות הודיות רבות ובחינת האפשרויות לקשר נוסף.
ההצעה לפתיחת סניף של בנק מדינת הודו באמסטרדם נמצאת גם כן בעיצומה. חברות רב-לאומיות הולנדיות כמו Shell, יוניליוור, KLM ובנקים גדולים כמו ING ורבובנק הן בעלות נוכחות הולכת וגדלה בהודו. חברות קטנות ובינוניות הולנדיות עם טכנולוגיות נישה ומומחיות ברמה עולמית מסתכלות באופן פעיל על השוק ההודי. באופן דומה, כמה חברות IT גדולות בהודו ביססו את נוכחותן בהולנד.
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
