יחסי הוותיקן – קוריאה הדרומית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי דרום קוריאהקריית הוותיקן
דרום קוריאהדרום קוריאה קריית הוותיקןקריית הוותיקן
Holy See South Korea Locator.png
דרום קוריאה קריית הוותיקן
משטר
רפובליקה מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרת

יחסי הוותיקן–קוריאה הדרומית הם היחסים בין קריית הוותיקן לקוריאה הדרומית. הכנסייה הקתולית בדרום קוריאה היא הכנסייה שגדלה בקצב הכי מהיר במזרח אסיה. לפי הסטטיסטיקות, נכון ל-31 בדצמבר 2017 חיו בדרום קוריאה 5,813,770 נוצרים קתולים, והיו כ-11% מכלל האוכלוסייה בקוריאה הדרומית. מספר הקתולים החיים בדרום קוריאה עולה בעקביות החל משנות ה-50 של המאה ה-20[1].

היסטוריה

קשרים בין קריית הוותיקן לדרום קוריאה התקיימו החל משנת 1947 כשהבישוף פטריק גיימס בריין עבר לקוריאה בשליחות האפיפיור.

בשנת 1948, לקראת מלחמת קוריאה, שלחה דרום קוריאה משלחת לצרפת במטרה שצרפת תכריז על קוריאה הדרומית כממשלה היחידה בחצי האי הקוריאני. שליחי קריית הוותיקן בפריז באותה תקופה, אנג'לו רונקלי ויוחנן העשרים ושלושה (שמספר שנים לאחר מכהן מונה לאפיפיור) עזרו רבות לקוריאה הדרומית לקבל הכרזה זו מצרפת וממדינות רבות נוספות[2].

ביקורים מדיניים

בשנת 1984, ביקר בפעם הראשונה בקוריאה אפיפיור, האפיפיור יוחנן פאולוס השני שביקר בקוריאה לחגיגות ה-200 לנצרות הקתולית בדרום קוריאה. האפיפיור פאולוס ביקר פעם נוספת בוותיקן בשנת 1989 בכדי להשתתף בכנס ה-44 של "סעודת האדון" - טקס דתי לציון סעודתו האחרונה של אותו האיש[2].

גם האפיפיור פרנציסקוס ביקר בדרום קוריאה בשנת 2014 כדי להכריז על 124 נזירים קתולים שהלכו לעולמם כקדושים מעונים וכדי להשתתף ביום הילדים האסייתי[3].

הנשיא הקוריאני קים דה-ג'ונג ביקר בקריית הוותיקן בשנת 2000, ראש המדינה הקוריאני הראשון לעשות כך. נשיאי קוריאה הדרומית שבאו אחריו, רו מו-היון, לי מיונג-באק, פאק גון-הייה ומון ג'יאה-אין ביקרו גם הם בריית הוותיקן[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0