יחסי החוץ של אוסטרליה
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של אוסטרליה |
|
יחסי החוץ של אוסטרליה (באנגלית: Foreign relations of Australia) מושפעים ממעמדה של אוסטרליה כאומה מובילה בתחום המסחר ובתרומה משמעותית בסיוע הומניטרי ובכל הנוגע לזכויות האדם. מדיניות החוץ של אוסטרליה מונחית על ידי מחויבות לרב-צדדיות (גישה האומרת שיחסים כלכליים בינלאומיים צריכים להתקיים על בסיס יחס שווה לכל העמים) ולרגיונליזם כלכלי וכן ליחסים בילטראליים חזקים עם בעלות בריתה. העניינים העיקריים כוללים סחר חופשי, לוחמה בטרור, פליטים, שיתוף פעולה כלכלי עם אסיה ויציבות אסיה פסיפיק. אוסטרליה פעילה באומות המאוחדות ובחבר העמים הבריטי. תחילה הממלכה המאוחדת ניהלה את יחסי החוץ של אוסטרליה שהייתה מדינה חסרת השפעה באזור אוקיאניה, וכיום אוסטרליה היא מדינה בעלת השפעה רבה בעולם במגוון תחומים[1].
יבוא של כלי הנשק הכבדים באוסטרליה גדל ב-65% בין היבוא בשנים 2005–2009 לבין היבוא בשנים 14–2010, מה שהפך את אוסטרליה ליבואנית השישית בגודלה בעולם, על פי המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI)[2].
לאוסטרליה ברית איתנה עם ניו זילנד, שראשיתם בתחילת 1900, וכללה שיתוף פעולה של גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים. אוסטרליה כרתה ברית עם ארצות הברית במהלך המלחמה הקרה, ואף שיתפה עמה פעולה במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם, ועוד. עם הצמיחה המהירה ביחסי הסחר עם הרפובליקה העממית של סין, אוסטרליה מתלבטת האם לשים את הדגש ביחסי החוץ שלה במדינות אסיה, או להמשיך ביחסיה המסורתיים עם ארצות הברית והממלכה המאוחדת[3]. כיום מתנהל ויכוח גדול באוסטרליה בנוגע למספר הגדול של פליטים הזורמים לאוסטרליה[4][5].
היסטוריה
לפני מלחמת העולם השנייה טיפלה ממשלת בריטניה ברוב מדיניות החוץ של אוסטרליה[6]. ההחלטה הקריטית במהלך המלחמה הייתה לקרב את המדיניות הדיפלומטית ואת צבא אוסטרליה לארצות הברית. דיפלומט רשמי אוסטרלי ראשון שנשלח למדינה זרה היה ב. ג. קייסי שמונה בינואר 1940[7]. מאז 1941, ארצות הברית הייתה בעלת הברית החשובה ביותר ושותפת הסחר הגדולה ביותר של אוסטרליה. בשנת 1944 חתמה אוסטרליה על הסכם עם ניו זילנד העוסק בביטחון לאומי, רווחה וקידום של תושבי הטריטוריות העצמאיות של האוקיינוס השקט (הסכם ANZAC)[8]. לאחר המלחמה מילאה אוסטרליה תפקיד מרכזי בוועדת המזרח הרחוק שהתכנסה ביפן ותמכה בעצמאותה של אינדונזיה במהלך מרד המדינה נגד הולנד ששלטה אז באינדונזיה (1945-1949)[9].
אוסטרליה נמנתה בין מקימי האו"ם והוועדה הפסיפית של דרום האוקיינוס השקט (הארגון המדעי והטכני העיקרי באזור האוקיינוס השקט) ב-1947, ובשנת 1950 היא הציעה את תוכנית קולומבו שנועדה לסייע למדינות מתפתחות באסיה. בנוסף לתרומתה לכוחות האו"ם במלחמת קוריאה - אוסטרליה הייתה המדינה הראשונה שהודיעה כי תתרום מצבאה לכוחות האו"ם לאחר ארצות הברית, אוסטרליה שלחה כוחות צבאיים כדי לסייע במיגור המרד הקומוניסטי במלזיה בשנים 60–1948, ולאחר מכן שלחה כוחות צבאיים להילחם בפלישה שנתמכה על ידי אינדונזיה לסראוואק בשנים 1963-65[10].
כבעלת ברית צבאית של ארצות הברית, אוסטרליה נאלצה לחדש את גיוס החובה בלחץ אמריקני, ונדרשה לשלוח חיילים וציוד צבאי לצבא דרום וייטנאם במהלך מלחמת וייטנאם[11]. השתתפותה של אוסטרליה במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 הייתה הפעם הראשונה שכוחות ההגנה של אוסטרליה השתתפו במלחמה מאז הקמת פיקוד הכוחות המזוינים. אף על פי שספינות מלחמה ויחידות קומנדו ימי שהוצבו במפרץ הפרסי לא השתתפו בקרבות, הצבתם שם הייתה מבחן ליכולות של הכוחות המזוינים ולשרשרת הפיקוד המשותפת. לאחר המלחמה הוצבה באופן קבוע פריגטה של הצי כדי לכפות את הסגר הימי על עיראק.
אוסטרליה חתומה על הסדרים רצופים עם בריטניה וניו זילנד, כדי להבטיח את ביטחונן של סינגפור ומלזיה.
בשנת 1999 התערבו כוחות שמירת השלום האוסטרליים במזרח טימור לאחר שהוחלט להפריד את מזרח טימור מאינדונזיה. ב-2006 שלחה אוסטרליה משלחת של כוחות אוסטרליים למדינה כדי לסייע למשבר במזרח טימור 2006[12].
אוסטרליה בארגונים בינלאומיים
אוסטרליה, שהייתה אחת ממנסחות מגילת האומות המאוחדות, נותנת תמיכה תקיפה לאו"ם ולסוכנויות המיוחדות שלו. היא הייתה חברה במועצת הביטחון בשנים 1986–1987, חברה במועצה הכלכלית חברתית בשנים 1986-1986 וחברה בוועדת האו"ם לזכויות אדם בשנים 1994–1996. אוסטרליה לוקחת חלק נכבד בפעילויות רבות אחרות של האו"ם, כולל שמירת השלום, משא ומתן לפירוק נשק כימי ושליטה בסמים.
אוסטרליה פעילה גם בפגישות ראשי ממשלות חבר העמים הבריטי ובפורום איי האוקיינוס השקט (Pacific Islands Forum) ומובילה בקבוצת קאירנס - קבוצה של מדינות הדוחקות לרפורמה במסחר החקלאי במסגרת סיבוב אורוגוואי, סבב דיונים שהתנהל בין השנים 1986 ל-1994, במטרה להגיע לנוסח חדש להסכם GATT לסחר רב-צדדי ובפורום APEC. בספטמבר 1999, בהנהגתה של מועצת הביטחון של האו"ם, הובילה אוסטרליה קואליציה בינלאומית להשבת הסדר במזרח טימור עם נסיגתה של אינדונזיה מאזור זה.
אוסטרליה הקדישה תשומת לב מיוחדת ליחסים בין מדינות מפותחות ומתפתחות, עם דגש על מדינות איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה - אינדונזיה, סינגפור, מלזיה, תאילנד, הפיליפינים וברוניי ומדינות האי בדרום האוקיינוס השקט. אוסטרליה היא משתתפת פעילה בפורום אזורי (ASEAN Regional Forum, או ARF) הכולל מדינות רבות ששותפות לדיאלוג עם הארגון בנושאים שונים, בעיקר בענייני ביטחון כלל-אסייתים. אוסטרליה השתתפה בפסגת ASEAN הראשונה במזרח אסיה בשנת 2005. מקומה של אוסטרליה בפסגה אובטח לאחר שלא נענתה להצטרף להסכם ASEAN של ידידות ושיתוף פעולה בדרום מזרח אסיה. אוסטרליה לא רצתה לחתום על האמנה מתוך חששות לגבי האופן שבו היא תשפיע על מחויבותה לפי הסדרים אחרים של האמנה, כולל ANZUS.
פפואה גינאה החדשה (PNG), טריטוריה אוסטרלית לשעבר, היא המדינה שמקבלת הכי הרבה סיוע אוסטרלי. החל בשנים 1997–1999 תרמה אוסטרליה לתוכנית קרן המטבע הבינלאומית לתאילנד וסייעה לאינדונזיה ולפפואה גינאה החדשה במשבר סביבתי אזורי ומאמצי מניעת הבצורת.
יחסי מסחר עם מדינות
שותפות המסחר הגדולות של אוסטרליה הן ארצות הברית, קוריאה, יפן, סין העממית והממלכה המאוחדת. לאוסטרליה יש כיום הסכמי סחר חופשי עם ניו זילנד, ארצות הברית, תאילנד וסינגפור החל משנת 2007. נוסף על כך, אוסטרליה נמצאת בתהליך של חתימת הסכמי סחר חופשי עם מדינות עם ASEAN, סין, צ'ילה, הודו, אינדונזיה ומלזיה.
מדיניות צבאית בינלאומית
כדי לחזק את מדיניות החוץ שלה, אוסטרליה מחמשת מאד את כוחות ההגנה שלה. על פי SIPRI, אוסטרליה היא היבואנית השישית בגודלה של כלי נשק עיקריים בעולם. 68% אחוז מכלל ייבוא כלי הנשק של אוסטרליה מגיע מארצות הברית ו-19% מספרד. אוסטרליה דואגת לשמור על מודרניזציה בקרב כוחות ההגנה שלה, והיא רוכשת נשק המגדיל באופן משמעותי את יכולותיה ארוכות הטווח.
נציגויות דיפלומטיות
לאוסטרליה נציגים דיפלומטיים ביותר מ-90 מקומות. ברוב המדינות אוסטרליה מחזיקה בשגרירות, אך במדינות החברות בחבר העמים הבריטי, אוסטרליה מחזיקה בנציב עליון. לאוסטרליה יש קונסוליות במדינות רבות שבהן אין לאוסטרליה קשרים ממשלתיים רשמיים, והן משמשות בעיקר כדי לסייע לתיירים ואנשי עסקים אוסטרליים המבקרים במדינות אלו. מספר משלחות דיפלומטיות של קנדה מספקות סיוע קונסולרי לאוסטרלים במדינות אפריקה, שם אוסטרליה אינה מחזיקה בנציגויות דיפלומטיות, בעוד אוסטרליה מספקת שירות דיפלומטי לאזרחים קנדיים במדינות בהן לקנדה אין נציגויות דיפלומטיות. הסדר זה הוא במסגרת הסכם שיתוף השירותים הקונסולריים של קנדה ואוסטרליה[13].
לאור מעמדה הבינלאומי של טאיוואן הבעייתי, משרד המסחר והתעשייה האוסטרלי מייצג באופן בלתי רשמי את האינטרס הדיפלומטי של אוסטרליה בטאיוואן. משרד התעשייה והמסחר נותן את אותם השירותים שנותנות קונסוליות אוסטרליות אחרות.
אוקיאניה
אוסטרליה חברה בפורום איי פאסיפיק ובארגונים אזוריים אחרים. אוסטרליה שולחת מטעמה נציב עליון לפיג'י, קיריבטי, נאורו, ניו זילנד, פפואה גינאה החדשה, סמואה, איי שלמה, טונגה ולונואטו. כמו כן, יש לה שגרירות במיקרונזיה. אוסטרליה מספקת סיוע רב למדינות המתפתחות השכנות לה באוקיינוס השקט ועל אחת כמה וכמה לפפואה גינאה החדשה.
גישתה של אוסטרליה בכל הנוגע למדינות האוקיינוס השקט מוגדרת כ"קשת של חוסר יציבות" בין מדינות האיים השכנות. בחודש אוגוסט 2006 הצהיר שר ההגנה האוסטרלי, ברנדן נלסון בפני הפרלמנט האוסטרלי:
”אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיהיו מדינות נחשלות באזור שלנו. מה שמכונה "קשת חוסר היציבות", מבוסס בעצם על מזרח טימור ועד מדינות בדרום מערב האוקיינוס השקט, פירושה שלא רק לאוסטרליה יש אחריות בעיכוב סיוע הומניטארי וסיוע לאסונות טבע, אלא גם בכך שאיננו יכולים לאפשר לכל אחת מהמדינות הללו להפוך למקלטי פשע בין-לאומי, ואף לא למקלטי טרור.” החל משנת 2008, ממשלת אוסטרליה בראשותו של קווין ראד החלה את מה שהיא כינתה "גישה חדשה" ליחסים בין אוסטרליה לבין האוקיינוס השקט; מינוי מזכיר פרלמנטרי לענייני האיים באוקיינוס השקט, דאנקן קר. בחודש פברואר 2008 ביקרו קר ומזכיר הפרלמנט לענייני חוץ, בוב מק'מאלאן בסמואה, טונגה וקיריביטי.
פיג'י
ערך מורחב – יחסי אוסטרליה-פיג'י
יחסי פיג'י-אוסטרליה נעשו מתוחים עקב גינוייה של אוסטרליה על ההפיכה צבאית שהפילה את ממשלתו של ראש ממשלת פיג'י לאזניה קאראסה בדצמבר 2006[14]. מנהיג פיג'י לאחר המהפכה, פרנק בינימארמה, האשים את אוסטרליה ב"בריונות" כלפי פיג'י לאחר שאוסטרליה הפעילה סנקציות והתעקשות על חזרה מהירה למשטר דמוקרטי. במרץ 2008 פירסמה ועדת זכויות האדם של פיג'י דו"ח שטען כי ייתכן שאוסטרליה תכננה פלישה חמושה לפיג'י בסוף 2006 כדי להחזיר את המשטר הדמוקרטי למדינה. שר החוץ של אוסטרליה, סטיבן סמית', דחה את הטענות ואמר: "הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לפיג'י הוא לא פרסומים מזויפים על לכאורה פעילות אוסטרלית חמושה בפיג'י אלא על קיום בחירות, החזרת המשטר הדמוקרטי לפיג'י וכיבוד זכויות האדם".
ב-4 בנובמבר 2009, ראש ממשלת פיג'י בינימארמה גירש את הנציב העליון האוסטרלי ג'יימס באטליי (Batley) ואת עמיתו בניו זילנד. בינימארמה אמר כי "אוסטרליה וניו זילנד ניסו לערער את מערכת המשפט של פיג'י ולהחליש את כלכלתה". כתגובה, אוסטרליה גירשה במהירות את הנציב העליון של פיג'י, קמלה קומאר אריה.
נאורו
יחסי נאורו-אוסטרליה קיימים למעלה ממאה שנים. אוסטרליה ניהלה את נאורו כטריטוריה תלויה משנת 1914 עד 1968, ונשארה אחת משותפותיה הכלכליות והמסייעות ביותר של נאורו לאחר מכן.
ב-1989 נקטה נאורו צעד משפטי נגד אוסטרליה בבית הדין הבינלאומי לצדק על פעולותיה של אוסטרליה בעת שליטתה על נאורו, בעיקר בשל מחדלה של אוסטרליה לתיקון הנזק הסביבתי שנוצר ממכרות הזרחה. הפעולה גרמה לאוסטרליה לנסות לטהר את שמה על ידי שיקום אזורי היישוב שמחוץ למכרות של נאורו. מקורות הזרחה ההולכים ופוחתים הובילו לשפל כלכלי בנאורו, מה שגרם לחוסר יציבות פוליטית מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת.
לנאורו אין כוחות צבא חמושים; תחת הסכמה בלתי רשמית, הגנתה היא באחריות אוסטרליה.
ניו זילנד
בשנת 1788 הוקמה באוסטרליה המושבה הבריטית ניו סאות' ויילס, שמבחינת הגדרתה כללה גם את איי ניו זילנד. להגדרה זו לא הייתה השפעה בפועל כיוון שהממשל בניו סאות' ויילס לא גילה עניין ולא התערב בנעשה בניו זילנד. ניו זילנד השתתפה בוועידת החוקה של המושבות האוסטרליות שהתקיימה בסידני ב-1891, שבה נדונה אפשרות להקים פדרציה של כל המושבות הבריטיות באוסטרליה ובניו זילנד, עם זאת ניו זילנד החליטה שלא להצטרף לפדרציה.
היחסים בין אוסטרליה לניו זילנד קרובים באופן יוצא מן הכלל, הן בקנה מידה לאומי והן ברמה הבין-אישית[15]. מערכת יחסים קרובה זו ראשיתה במלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן במלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ניו זילנד הידקה את שיתוף הפעולה שלה עם ארצות הברית ואוסטרליה, ובעקבות כך נחתמה בשנת 1951 ברית הגנה אסטרטגית בין שלוש המדינות. ברית זו נקראה ברית ANZUS. ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר, מייק מור, הצהיר כי לאוסטרלים ולניו זילנדים יש יותר מן המשותף מלתושבי ניו יורק ולתושבי קליפורניה.
פפואה גינאה החדשה
פפואה גינאה החדשה היא שכנתה הקרובה ביותר של אוסטרליה מבחינה גאוגרפית. היחסים בין קנברה לפורט מורסבי קרובים, זאת עקב הסיוע הגדול שאוסטרליה מעניקה למדינה המתפתחת, אם כי בשנים האחרונות היו מתחים שונים ביחסי פפואה גינאה החדשה-אוסטרליה. פפואה גינאה החדשה העדיפה לפתח יחסים קרובים וחמים (בדגש על היחסים הכלכליים בין שתי המדינות) עם אוסטרליה מאשר עם אינדונזיה, המדינה היחידה שאיתה היא חולקת גבול. שתי המדינות הן חברות בחבר העמים הבריטי ופפואה גינאה החדשה נהנית מסיוע כלכלי עבור פתיח כלכלי מאוסטרליה.
תחת ממשלו של ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד, יחסי פפואה גינאה החדשה-אוסטרליה התקררו עקב "פרשת הנעליים". בחודש מארס 2005 נדרש מייקל סומאר, ראש ממשלת פפואה גינאה החדשה על ידי קציני ביטחון בנמל התעופה בבריזביין שבאוסטרליה להשיל את נעליו במהלך בדיקה ביטחונית שגרתית, דבר שהוביל למכשולים דיפלומטיים ולקירור משמעותי ביחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.
איי שלמה
בימי כהונתו של ג'ון הווארד, יחסי איי שלמה-אוסטרליה נעשו מתוחים. ראש ממשלת איי שלמה, מנשה סוגאברה האשים את אוסטרליה בביצוע נאו קולוניאליזם במדינתו בעת שאוסטרליה שלחה משלחת ביטחונית לאיי שלמה עקב בקשת עזרה שפורסמה מטעמו של המושל הכללי של איי שלמה. ב-1 באוקטובר 2007, פטרוס אוטי, שר החוץ של איי שלמה, פנה לעצרת הכללית של האומות המאוחדות, והאשים את אוסטרליה בכך שהיא מערערת את ריבונות מדינתו.
היחסים השתפרו לאחר מכן, כאשר האוורד וסוגאברה סיימו את כהונתם בדצמבר 2007, ויורשיהם - קווין ראד ודרק סיקואה - החלו מיד לשפר את היחסים בין קנברה להוניארה.
ביולי 2003 פרסם המושל הכללי של איי שלמה בקשה רשמית לעזרה בינלאומית. אוסטרליה וניו זילנד הובילו משלחת ביטחונית בינלאומית שהורכבה מ-2,200 חיילים ושוטרים מ-20 מדינות אחרות באוקיינוס השקט שהגיעה לאיים כחודש לאחר פרסום הבקשה.
טונגה
בעקבות מהומות 2006 בטונגה, שלחה אוסטרליה שוטרים ואנשי ביטחון מטעמה, לבקשת טונגה, כדי לסייע לייצב את המצב הנפיץ בממלכה.
דרום ומזרח אסיה
חלק ניכר מהמדינות בדרום ומזרח אסיה הן מוסלמיות ועניות. לאוסטרליה מגיעים הרבה מהגרים בלתי חוקיים ממדינות אלו. לכן, חשוב לאוסטרליה לשמור על יחסים טובים עם המדינות האלה כדי שהשלטון שם יעזור לה להתמודד עם ההגירה אליה. ההגירה הבלתי חוקית מגיעה דווקא אל אוסטרליה כיוון שהיא אחת משלושת המדינות המערביות היחידות בכל האזור (יחד עם ניו זילנד ויפן).
מזרח טימור
מזרח טימור ואוסטרליה שכנות גאוגרפיות ומזרח טימור ממוקמת כ-657 ק"מ צפונית-מזרחית לדרווין שבאוסטרליה. ב-11 בפברואר 2008 התרחש במדינה ניסיון הפיכה אשר לא הצליח. הפרלמנט במזרח טימור הכריז על מצב חירום במדינה למשך עשרה ימים ובעקבות ניסיון ההפיכה אוסטרליה הודיעה כי תשלח חיילים נוספים לחיזוק כוח השלום של האומות המאוחדות הנמצא במדינה[16].
לאוסטרליה יש שגרירות בדילי ולמזרח טימור יש שגרירות בקנברה וקונסוליה כללית בסידני.
ברוניי
היחסים בין שתי המדינות ראשיתם עוד במלחמת העולם השנייה, כאשר צבא אוסטרליה שיחק תפקיד מכריע בשחרור ברוניי מכיבושה של האימפריה היפנית ב-1945[17]. היחסים בין שתי המדינות כוננו באופן רשמי ב-1984 כאשר אוסטרליה הייתה לאחת המדינות הראשונות שכיננו יחסים דיפלומטיים עם ברוניי, זאת לאחר שברוניי הייתה מדינת חסות של הממלכה המאוחדת. היחסים בין שתי המדינות התהדקו עוד יותר כאשר ברוניי קיבלה אוטונומיה ב-1959[18].
קמבודיה
יחסי קמבודיה-אוסטרליה כוננו בשנת 1953. אוסטרליה השתתפה בשיקום קמבודיה בחסות הבינלאומית כאשר בחודשים יולי ואוגוסט 1989 נפגשו בפריז, בחסות מזכ"ל האו"ם, נציגי 18 מדינות וכן ארבע המפלגות הקמבודיות העיקריות, כדי לדון בעתידה של קמבודיה לאחר שחרורה מן הכיבוש הווייטנאמי. מטרתם הייתה ליצור משטר יציב שימנע את שובם של הקמר רוז' ויספק לעם הקמבודי הגדרה עצמית ראויה. שתי המדינות עובדות בשיתוף פעולה הדוק עם בכל הנוגע להברחת אנשים, סחר בבני אדם, תיירות מין, סחר בסמים וטרור.
אינדונזיה
מאז קבלת עצמאותה של אינדונזיה, שומרות שתי המדינות על יחסים דיפלומטיים הדדיים, שיתוף פעולה פורמלי (בעיקר בתחום שימור הדיג, אכיפת החוק הבינלאומי ושיתוף פעולה להשגת צדק), שיתוף פעולה ביטחוני, שמירה והרחבת הסכמי אמנה, חברות בפורומים אזוריים, והשתתפות במספר אמנות רב-צדדיות חשובות.
בשנים האחרונות חלה עלייה בסיוע האוסטרלי לאינדונזיה, ואוסטרליה הפכה למקום פופולרי עבור סטודנטים אינדונזים.
בשנים 09–2008 אינדונזיה הייתה המדינה שקיבלה הכי הרבה סיוע אוסטרלי בשווי של 462 מיליון דולר[19].
יפן
היחסים בין שתי המדינות בדרך כלל חמים ומאז כינונם המשיכו היחסים להתפתח. כיום היחסים מונעים על ידי אינטרסים משותפים, כאשר שתי המדינות מקיימות קשרים הדוקים עם העולם המערבי. יפן היא אחת השותפות הכלכליות העיקריות באוסטרליה; היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של אוסטרליה ומקור חשוב של השקעות הון אוסטרליות ביפן.
בתקופה האחרונה היחסים התרחבו מעבר לקשרים הכלכליים והמסחריים החזקים לתחומים אחרים, כולל תרבות, תיירות, הגנה אזרחית ושיתוף פעולה מדעי[20].
מלזיה
הייצוג הדיפלומטי של אוסטרליה בקואלה לומפור תחילתו בשנת 1955, כאשר אוסטרליה פתחה נציבותה הדיפלומטית הראשונה שלה אז בפדרציה של מלאיה. שנתיים לאחר מכן, עם קבלת עצמאותה של הפדרציה של מלזיה בשנת 1957, הפכה הנציבות האוסטרלית לנציבות העליונה של אוסטרליה[21].
אוסטרליה קשרה קשר הדוק עם הקמתה של הפדרציה העצמאית של מלזיה בשנת 1957. אוסטרליה נתנה את חסותה להצטרפותה של מלזיה לחברות באומות מאוחדות והייתה אחת מ-15 מדינות שכוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים עם הפדרציה של מלזיה ב-1957. סר ויליאם מקל, (שהיה בעת קבלת קבלת עצמאותה של מלזיה המושל הכללי של אוסטרליה) יחד עם ארבעה משפטנים אחרים, תרם לטיוטת החוקה של מלזיה[21].
לאוסטרליה יש נציב עליון בקואלה לומפור ולמלזיה יש נציב עליון בקנברה, זאת לאחר ששתי המדינות הנ"ל חברות בחבר העמים הבריטי. אוסטרליה ומלזיה חברות בברית חמשת הצבאות (FPDA) ולעיתים קרובות הן מקיימות תרגילים צבאיים יחד.
למלזיה יש אוכלוסיית סטודנטים גדולה באוסטרליה, ומלזים רבים הפכו לאזרחי אוסטרליה בשנים האחרונות.
מונגוליה
אוסטרליה ומונגוליה כיננו יחסים דיפלומטיים ב-15 בספטמבר 1972. היחסים התחזקו בשנים האחרונות עם רפורמות בכלכלת השוק המונגולית וביקורים גבוהים של מנהיגי שתי המדינות. היקף המסחר בין שתי המדינות הוא די קטן אך מבוסס בעיקר על כרייה ויש כבר צעדים לגידול מסחר זה. כמו כן, אוסטרליה מספקת סיוע זר למונגוליה[22]. בשנת 2008 מונגוליה פתחה שגרירות בקנברה ובשנת 2015 אוסטרליה פתחה שגרירות באולן בטור.
מיאנמר
לאוסטרליה יש יחסים דיפלומטיים עם מיאנמר מאז 1952. מיאנמר, אחת המדינות העניות ביותר באזור דרום-מזרח אסיה, עוברת מערך רפורמות חסר תקדים, מורכב ומאתגר: מעבר לממשל דמוקרטי, רפורמה כלכלית; ומשא ומתן לשלום האמון לסיים עשרות שנים של סכסוך בין הקבוצות האתניות במדינה.
אוסטרליה פועלת להרחבת והעמקת השותפות הדו-צדדית עם מיאנמר באמצעות חיזוק הקשרים בין ממשלת אוסטרליה לממשלת מיאנמר, הגדלת הסחר וההשקעות והרחבת הקשרים בין תושבי שתי המדינות. הדבר מתבסס על הסיוע האוסטרלי לפיתוח מיאנמר, שמטרתו לתמוך בתהליך הרפורמה הכללית של מיאנמר המתבטא בשיפור איכות החינוך, קידום השלום והיציבות הפוליטית וקידום צמיחה כלכלית כוללת וניהול ממשלתי דמוקרטי[23].
נפאל
לאוסטרליה ונפאל יחסים דיפלומטיים מזה 50 שנה. יש להם יחסי מסחר צנועים, אך אוסטרליה מספקת יותר סיוע חוץ לנפאל מאשר ייצוא לנפאל.
אוסטרליה ונפאל חגגו 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ב-2010, אם כי היחסים בין אוסטרליה ונפאל קדמו לכינון היחסים הדיפלומטיים ב-1960. במהלך השנים, ממשלת אוסטרליה והמגזר הציבורי האוסטרלי תרמו לפיתוח הכלכלי והחברתי של נפאל באמצעות פעילויות שונות שכללו סיוע בתחומי החינוך, הבריאות, אנרגיה הידרואלקטרית, ניהול יערות בר קיימא, תעופה אזרחית וניהול משק חי.
היחסים של אוסטרליה עם נפאל ממשיכים להתחזק באמצעות שיתוף פעולה בפיתוח וקשרים בין אנשים. ישנם 26,000 אנשים ממוצא נפאלי החיים באוסטרליה, על פי מפקד האוכלוסין של אוסטרליה 2011. כ -21,400 תיירים אוסטרלים ביקרו בנפאל ב-2015, כפול ממספר התיירים ב-2010. מספר הסטודנטים הפרטיים בנפאל הלומדים באוסטרליה הולך וגדל במהירות. בשנת 2016 היו כ-177 סטודנטים אוסטרלים שלומדים ומתמחים בנפאל באמצעות תוכנית קולומבו החדשה, תוכנית שנועדה לסייע למדינות מתפתחות באסיה[24].
בעקבות רעידת האדמה בנפאל ב-2015, שרת החוץ ג'ולי בישופ הציעה סיוע הומניטרי מיידי של ציוד מציל חיים בשווי 5 מיליון דולר. בנוסף, מיליון דולר לסיוע לארגונים אוסטרליים לא ממשלתיים, מיליון דולר תמיכה בשותפים של האו"ם ומיליון דולר לסיוע לצלב האדום האוסטרלי[25].
קוריאה הצפונית
קיימים יחסים דיפלומטיים בין קוריאה הצפונית לבין אוסטרליה, אך יחסים אלו מושפעים ממדיניות הגרעין של קוריאה הצפונית. מאז אוקטובר 2006 לא הונפקו אשרות שהייה לאזרחי צפון קוריאה המעוניינים להגיע לאוסטרליה ונאסר על אוניות צפון קוריאניות לעגון בנמלי אוסטרליה. מבחינה כלכלית, היחסים צנועים יותר; צפון קוריאה מדורגת במקום ה-125 בסדר גודל של שותפות הסחר של אוסטרליה, כאשר הסחר בין שתי המדינות מוערך בין 6–11 מיליון דולר אוסטרלי.
בשנת 2007 ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד שלח משלחת דיפלומטית לקוריאה הצפונית במטרה לדון עם פיונגיאנג בהסרת הסנקציות הכלכליות מעל המדינה, בעקבות הסכמתה להשעות את תוכניתה הגרעינית[26].
הרפובליקה העממית של סין
הקונסוליה הסינית הראשונה באוסטרליה נפתחה לראשונה בשנת 1909, והקשרים הדיפלומטיים נוסדו ב-1941. אוסטרליה המשיכה להכיר בממשלת הרפובליקה הסינית לאחר שהפסידה במלחמת האזרחים הסינית ועברה להתיישב בטאיפיי ב-1949, אך החליפה את הכרתה בטאיוואן בהכרה ברפובליקה העממית של סין ב-21 בדצמבר 1972. היחסים בין סין לאוסטרליה התרחבו במידה ניכרת במרוצת השנים. שתי המדינות משתפות פעולה מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית. שתי המדינות חברות בארגונים רבים כגון APEC, פסגת מזרח אסיה ו-G-20. כיום, סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של אוסטרליה. סין השקיעה בחברות הכרייה האוסטרליות כדי לסייע לענות על הצרכים כלכלתה הגוברת.
הפיליפינים
היחסים בין אוסטרליה לפיליפינים מכסים מגוון רחב של תחומים של שיתוף פעולה, ביניהם יחסים פוליטיים, כלכליים ושיתוף פעולה בנושאים שונים כמו פיתוח בר-קיימא, ביטחון לאומי, אבטחה ותרבות. לאוסטרליה יש שגרירות במנילה[27] ולפיליפינים יש שגרירות בקנברה וקונסוליה כללית בסידני[28].
שגרירות אוסטרליה בפיליפינים נסגרה ב-2002 בחשש שיבוצעו פיגועי טרור סמוך לשגרירות[29].
טאיוואן
מאז 1972, מעמדה הבינלאומי של טאיוואן הוא נושא שנוי במחלוקת. עמדתה הנוכחית של אוסטרליה כלפי טייוואן מבוססת במידה רבה על הסכם "הג'וינט המשותף", הסכם שנחתם בין סין לבין אוסטרליה בראשותו של גוף ויטלם. על פי הסכם זה, ממשלת אוסטרליה מקיימת באופן רשמי את מדיניות סין האחת, שבמסגרתה דוגלת הרפובליקה העממית של סין ברעיון שטאיוואן היא חלק מסין ודורשת ממדינות אחרות לנתק את קשריהן עם טאיוואן.
כיום, רק 21 מדינות באו"ם וקריית הוותיקן מכירות רשמית בטאיוואן. אף על פי שהממשלה האוסטרלית אינה מקיימת יחסים רשמיים עם טייוואן, מערכת היחסים בין אוסטרליה לבין מדינת הדה פקטו התפתחה באמצעות קשרי תרבות ומסחר.
עם זאת, אוסטרליה תומכת בהשתתפותה של טאיוואן בארגונים בינלאומיים ומעודדת השקעות פרטיות בה. בין שתי המדינות ישנם קשרי מסחר גדולים, כאשר היצוא האוסטרלי לטאיוואן בשנת 2011 היה בשווי מעל ל-9 מיליארד דולר אמריקני והייבוא מטייוואן היה בשווי של 3.8 מיליארד דולר[דרוש מקור].
סינגפור
היחסים כוננו עם קבלת עצמאותה של סינגפור בשנת 1965. לאוסטרליה יש נציבות עליונה בסינגפור, בעוד שלסינגפור יש נציבות עליונה בקנברה[30]. שתי המדינות חברות בחבר העמים הבריטי והן שולחות את ראשי המדינה שלהן לפגישות ראשי ממשלות חבר העמים הבריטי. ככלל, שתי המדינות מקיימות שיחות דו-שנתיות באמצעות ועדת השרים המשותפת של סינגפור-אוסטרליה. שתי המדינות דנות בנושאים כלכליים, בטחוניים ודיפלומטיים עמם מתמודדות שתי המדינות. עד כה התקיימו כתשע ישיבות, האחרונה מהם ב-2016. במסגרת זו הסכימו השרים להרחיב את היקף הקשרים הבטחוניים, הבטחוניים והכלכליים של סינגפור ואוסטרליה. הן ציינו כי שתי המדינות יפעלו קרוב יותר להשגת מטרות משותפות בארגונים בינלאומיים כגון האו"ם, איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה וארגון הסחר העולמי[31].
סינגפור ואוסטרליה שותפות בברית חמשת הצבאות (FPDA) מאז 1971. באוגוסט 2008, ראש ממשלת אוסטרליה קווין ראד וראש ממשלת סינגפור לי הסיין לונג נועדו בסינגפור במטרה לחתום על מזכר הבנות לחיזוק הקשר הביטחוני בין שתי המדינות. בהודעה משותפת של ראשי הממשלה נמסר כי ההסכם נועד להגביר את הקשר הביטחוני בין שתי המדינות באמצעות "הרחבת שיתוף הפעולה ושיתוף המשאבים לפיתוח מומחיות צבאית"[32].
קוריאה הדרומית
לקוריאה הדרומית לאוסטרליה יחסים דיפלומטיים מאז מאי 1963.
הקשר הראשון בין אוסטרליה לקוריאה הדרומית היה ב-1899, כאשר מיסיונרים אוסטרלים נחתו בבוסאן.
עם פרוץ מלחמת קוריאה, מועצת הביטחון של האו"ם ביקשה מחברותיה לסייע בהדיפת ההתקפה של צבא קוריאה הצפונית. תרומתה של אוסטרליה כללה בעיקר כוחות אוויריים של מפציצי P-51 מוסטנג וכוחות רגלים של הצבא. האבדות של קוריאה הצפונית היו כבדות, בעוד אבדות האוסטרלים הסתכמו בקצין הרוג אחד. כוח חיל הרגלים האוסטרלי השתתף לראשונה בקרב כנגד הסינים בפאקצ'ון ( Pakchon) ב-5 בנובמבר. הלחימה גרמה לכוח לאבדות כבדות וההתערבות הסינית גרמה לתבוסה רצופה בכמה קרבות וכוח חיל הרגלים האוסטרלים נסוג מעבר לקו רוחב 38 צפון. 17,808 אוסטרלים השתתפו במלחמת קוריאה. מתוכם נהרגו בקרבות 341 חיילים, 1216 נפצעו ו-30 נפלו בשבי[33].
ב-1953 יצאו כוחות הצבא האוסטרליים מקוריאה בהסכם שביתת הנשק ועשור וביוני 1962 פתחה אוסטרליה שגרירות בסיאול לאחר שהקונסוליה הכללית של קוריאה הדרומית בסידני (שנפתחה ב-1953) הועלתה למעמד של שגרירות בינואר 1961[34].
תאילנד
לאוסטרליה ותאילנד יחסים דיפלומטיים שכוננו ב-1952. אוסטרליה ותאילנד משתפות פעולה במגוון רחב של תחומים בעלי אינטרסים משותפים, כולל מסחר והשקעות, אכיפת החוק הבינלאומי, לוחמה בטרור, חינוך, ביטחון לאומי, הגירה ותיירות. היחסים הדיפלומטיים נתמכים בידי חברות הדדית בארגונים בינלאומיים ואזוריים[35].
יום השנה ה-60 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין אוסטרליה לתאילנד נחגג ב-2012. האירוע התאפיין בביקורים של ראש ממשלת תאילנד יינגלאק צ'ינוואט באוסטרליה בין ה-26–29 במאי ושל נכדתו של מלך תאילנד, הנסיכה Bajrakitiyabha, בין ה-15–19 באוגוסט.
ישראל
- ערך מורחב – יחסי אוסטרליה-ישראל
יחסי אוסטרליה-ישראל הם היחסים ההיסטוריים והדיפלומטיים שבין אוסטרליה למדינת ישראל. הקשרים בעלי מימד היסטורי משמעותי, וראשיתם במלחמת העולם הראשונה כשכוחות אוסטרליים לחמו בארץ ישראל לצד מדינות ההסכמה, והיו בתפקיד מפתח בקרב על באר שבע. נכון ל-2017 מתקיימים בין המדינות יחסים חמים וידידותיים וקיים ביניהם שיתוף פעולה רחב. לישראל יש שגרירות בקנברה[36], ולאוסטרליה יש שגרירות בתל אביב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Abbondanza, Gabriele. The Geopolitics of Australia in the New Millennium: the Asia-Pacific Context, Aracne, 2013
- Beeson, Mark. "Issues in Australian Foreign Policy," The Australian Journal of Politics and History (2002) 48#2 online
- Bisley, Nick. "Issues in Australian Foreign Policy: July to December 2011,"Australian Journal of Politics & History (2012) 58#2 pp 268–82 DOI: 10.1111/j.1467-8497.2012.01636.x
- Chieocharnpraphan, Thosaphon. Australian Foreign Policy under the Howard Government: Australia as a Middle Power? (2011)
- Curley, Melissa, and Dane Moores. "Issues in Australian Foreign Policy, January to June 2011," Australian Journal of Politics & History (2011) 57#4 pp 597–613 DOI: 10.1111/j.1467-8497.2011.01617.x
- Fels, Enrico. Shifting Power in Asia-Pacific? The Rise of China, Sino-US Competition and Regional Middle Power Allegiance. (Springer, 2017), pp. 365–436.
- Firth, Stewart. Australia in International Politics: An Introduction to Australian Foreign Policy (3rd ed. 2011) online 2005 edition
- Gyngell; Allan, and Michael Wesley. Making Australian Foreign Policy (Cambridge University Press, 2003) online
- Hundt, David. "Issues in Australian Foreign Policy: July to December 2010," Australian Journal of Politics & History (2011) DOI: 10.1111/j.1467-8497.2011.01597.x
- Ungerer, Carl. "The 'middle power' concept in Australian foreign policy." Australian Journal of Politics & History 53.4 (2007): 538–551.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של משרד החוץ האוסטרלי (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Shifting Power in Asia-Pacific?
- ^ TRENDS IN INTERNATIONAL ARMS TRANSFERS, 2014
- ^ (Amry Vandenbosch and Mary Belle Vandenbosch, Australia Faces Southeast Asia: The Emergence of a Foreign Policy (2014
- ^ "Asylum seekers and refugees: what are the facts?
- ^ Stewart Firth, Australia in International Politics: An Introduction to Australian Foreign Policy 2005
- ^ Margaret MacMillan (2003). Parties Long Estranged: Canada and Australia in the Twentieth Century. UBC Press. p. 15
- ^ (Roger John Bell, Unequal allies: Australian-American relations and the Pacific war (Melbourne University Press, 1977
- ^ (Joseph Gabriel Starke, The ANZUS Treaty Alliance (Melbourne University Press, 1965
- ^ E. G. Whitlam, "Australia, Indonesia and Europe's empires." Australian Journal of International Affairs (1980) 34#1 pp: 3–12
- ^ Percy Claude Spender, Exercises in diplomacy; the ANZUS treaty and the Colombo Plan ,1969.
- ^ Peter Geoffrey Edwards, A Nation at War: Australian Politics, society and diplomacy during the Vietnam War 1965–1975 (Allen & Unwin, 1997
- ^ James Cotton, East Timor, Australia and regional order: intervention and its aftermath in Southeast Asia Routledge, 2004
- ^ Canada-Australia Consular Services Sharing Agreement
- ^ הפיכה צבאית בפיג'י, באתר גלובס
- ^ NZ, Australia 'should consider merger'
- ^ Ed Johnson, East Timor Extends Emergency After Rebel Coup Attempt. Bloomberg.com, 14.2.2008.
- ^ Historical Dictionary of Brunei Darussalam, באתר Google Books
- ^ Australia-Brunei bilateral relations, באתר משרד החוץ האוסטרלי
- ^ Indonesia country brief, באתר משרד החוץ האוסטרלי
- ^ M. Beeson, Bilateral Economic Relations in a Global Political Economy: Australia and Japan
- ^ 21.0 21.1 Malaysia country brief, באתר משרד החוץ האוסטרלי
- ^ Mongolia country brief, באתר משרד החוץ המונגולי
- ^ Myanmar, באתר משרד החוץ האוסטרלי
- ^ Nepal country brief, באתר משרד החוץ האוסטרלי
- ^ Nepal earthquake: Extra $10m provided by Australia for recovery efforts; search for bodies in Langtang village suspended, באתר ABC
- ^ אוסטרליה: נדון עם צפון קוריאה בהסרת הסנקציות הכלכליות, באתר ynet
- ^ Australian Embassy The Philippines
- ^ Phil. Embassy – Canberra, Australia – Philippine Embassy – Canberra, Australia
- ^ שגרירות אוסטרליה במנילה נסגרה, באתר News1
- ^ Australian High Commission, Singapore
- ^ Joint Communiqué of the Ninth Singapore-Australia Joint Ministerial Committee
- ^ Singapore and Australia Sign Bilateral Defence Agreement
- ^ מידע על מלחמת קוריאה מתוך אתר הזיכרון האוסטרלי
- ^ Republic of Korea country brief, באתר משרד החוץ האוסטרלי
- ^ Thailand country brief, באתר משרד החוץ האוסטרלי
- ^ עמוד השגרירות באתר משרד החוץ
